את ילדותי העברתי להנאתי בבת-ים, ואני שמח שרק את ילדותי כי אם הייתי נשאר שם הייתי כנראה אחד מראשי אירגון הפשע במדינה.
גיל 4 לערך, חברי היחידים הם מהבניין שלי והם בכתות ג' ומעלה.
אמא שמה אותי בגן לאחר זמן מה אני שומע צעקות מהחלון, "אילי" "אילי", אני מגיע והנה חברים שלי פתחו את השער של הגן ואנחנו יוצאים לטייל בשכונה.
טיול זה כלל: ניפוץ חלונות של אנשים מבוגרים, לפנצ'ר לאותם אנשים את הצמיגים (באמת, היה אדם מבוגר שבערך כל שבוע היינו מפנצ'רים לו צמיג או מורידים לו את האוויר בכל הצמיגים.), גניבת ממתקים מקיוסקים וכו'..
לא מתגאה בכלל אבל מה כבר ילד בגיל 4,5 מבין מהחיים.