xturbo

האמת קשה לענות על איזה חריצים מדובר ? על עומק החריץ ? חריץ רוחבי ? היקפי ? בכל מקרה חריץ קטן מאפשר יותר חומר שזה מביא לבלאי קטן יותר. יתכן שחומר הצמיג הוא לא מי יודע מה לכן צריך יותר חומר עובד. אחיזת הצמיג בכביש יבש היא הטובה ביותר עם כמה שפחות חריצים, אבל זה לא טוב כאשר יש גשם כי אז הצמיג מרחף על המים ומחליק. לכן יש חריצים שמנקזים את המים. בנוסף יש חריצים קטנים מאוד בין כל חריץ היקפי שתפקידם לשאוב את המים בקטעים שאין חריץ ולשחררם בהמשך תנועת הגלגל בכח הצנטרפוגלי. טוב שיעור על צמיגים. לא יודע אם זה מעניין משהוא.

הצמיגים מעצם היותם גומי נוטים להתיבש לאחר תקופה ולהתפורר כתוצאה מפעולה המתמדת של הצמיג שגורמת ל- "התעיפות" החומר שנתיים לא נראה זמן סביר. יתכן שיש שחיקה כתוצאה מכיוון פרונט לקוי. השאלה היכן השחיקה באמצע ,בצדדים - ובאיזה צד - הפנימי אן החיצוני ? אגב יש חומר ששומר ששומר על "הלחות" של הצמיגים.

טוב אז זה בעיה כירורגית כבר שאולי רומזת על תיזמון שסתומים לקוי .

בכל מקרה אני לא יום לימודים ארוך ... כנראה שאין קשר ?! חוץ מזה שהמסנן הזה נראה כמו (בטוח שזו מילה גסה)...

ברצוני לעבור להשתמש בדלק נטול עופרת . במה זה כרוך ? האם מספיק להחליף את הראש מנוע ?

ברצוני לעבור להשתמש בדלק נטול עופרת . במה זה כרוך ? האם מספיק להחליף את הראש מנוע ?

לרוב צריכת דלק מופרזת היא תוצאה של קרבורטור דפוק או לא מכוון כמו גם אגזוז סתום אז ...

על המיסבים מצויין מ"ס קטלוגי מ"ס זה מציין את גודל המיסב כמו קוטר חיצוני פנימי ועובי כך שאתה יכול לקנות מיסבים מיצרנים שונים העיקר שיהיה אותו מ"ס קטלוגי. כמובן ש SKF הם מיסבים יותר טובים ויותר יקרים. הייתי עוזר לך אבל אם אתה צריך אישור של טסט יש לי בעיה.

המנוע מתוכנן לעבוד ביעילות בתחום סל"ד מסוים וגם בתחום טמפרטורה מסוימת (כ- 90 מעלות) במצב זה כל המירווחים בבוכנות ובמנוע נסגרים למצבם האידיאלי והשחיקה במנוע כמעט אפסית. כך בודאי הבנת שהמנוע לא בנוי לעבוד בקר.לכן יש את מערכת ההתנעה תפקידה להעשיר מאוד את התערובת מכיוון שחלק מהדלק לא מצליח להיתאדות ולהגיע למנוע . במילים אחרות אם המנוע מניע קר סימן שהתערובת עשירה מדי. הדרך הממומלצת ביותר היא לחמם את המנוע לטמפרטורת עבודה ואז להמשיך ליסוע מכיוון שרוב הבלאי של המנוע קורה בזמן זה (המירווחים גדולים ) ואם גם נוסעים הבלאי מואץ. אולם אני מניח שזה לא מעשי,כך שצריך להניע ולאחר כדקה ניתן להמשיך בנסיעה - ולצמצם את הצו'ק תוך כדי נסיעה - מה שעושה בעצם צו'ק אוטומטי. ברכבים עם קרבורטור יש גם משאבת תאוצה שתפקידה להזריק מנת דלק נוספת לפצות על כניסת אויר מוגברת בהאצה. כך שאם אתה מפמפם את דוושת הדלק אתה בעצם מכניס דלק למנוע ןלכן יותר קל להניע.אם מערכת הצו'ק טובה זה לא הכרחי.אבל שוב צריך לנהוג לפי הוראות יצרן. השיטה הכי מהירה לחמם את נמנוע מהר היא לדאוג שיש טרמוסטט במערכת המים.

צריך

כדי להגדיל את הספק המנוע צריך להכניס יותר תערובת .למנוע רגיל היניקה תלויה בלחץ האטמוספרי (בערך 1 אט' ) ע"י דחיסת יותר אויר ניתן להגדיל את הספק המנוע הדבר ניתן לביצוע ע"י מגדשים. המגדשים הם בעצם מדחסים שדוחסים את האויר בלחץ יותר גדול ןלכן יותר דלק מוכנס למנוע. הטורבו הוא בעצם מין מדחס אבל הוא משתמש בלחץ גזי הפליטה כדי לסובב טורבינה אשר דוחסת את האויר למנוע,לא בצורה מכנית כפי שזה התבצע בתחילה.

דבר אחד בטוח שלגבי האצות מהירות כמו למשל לאחר בלימה בסיבובים או האצה מהמקום לענין של יחס משקל כ"ס יש השפעה . בעיקרון כח הרכב שואף לההתמיד במצב שהוא נתון בו אם הוא במנוחה צריך כח כדי להוציא אותו ממצב זה וגם אם הוא בתנועה צריך כח כדי ליגרום לו להאיט. בעיקרון אם אתה כבד אתה צריך פצות על כך או בנהיגה טובה יותר או בכח מנוע גדול יותר. אין דרך אחרת.

טוב קודם כל מנסיון הצלתי הרבה פעמים את עצמי ואחרים ורכבי מטעויות של אחרים ע"י אותם שיטות שאתה תוקף כ"כ. במילים אחרות אם אתה לא רגיל ברזי הבלימה הם לא בשבילך. הדבר הכי נכון להינצל מתאונות הוא לא להכנס אליהם ולא קשור בכלל באיזה רכב אתה נוסע או עם מה אתה נוסע. אין להשוות אופנוע לרכב מכיוון שכאן הדבר בדיוק הפוך.אחת הסכנות שמטרידות כל בונה רכב כלשהוא היא תופעת הסיבסוב,וזו נוצרת בדיוק כאשר נועלים את הגלגלים האחוריים - ה"תחת" של הרכב נזרק קדימה ומכן לסיבסוב איבוד שליטה ברכב ותאונה קשה - המרחק לא גדול. וזה בדיוק מה שמונע ה-ABS. משול הדבר לסחיבת עגלה -בחול- מהחלק הקידמי ,או מהחלק האחורי של העגלה ... בכל מקרה לפמפם טוב צריך להעשות במהירות ואין יותר טוב מכך שזה נעשה ע"י מחשב כ-10 פעמים בשניה ,אין בן אדם שיכול לעשות זאת. גם המיומנים שבנהגים. אגב נסיתם לפמפם עם ABS ,תופתעו מהתוצאות. לגבי הדרך היעילה לבלום בלימת חירום (אגב זה בתור המלצה בלבד ולא מומלץ לנסיונות בבית). דבר ראשון לא לפחד מבלימה - ללחוץ על הבלמים חזק ככל שניתן כדי להגיע לתאוטה מהירה ואפילו לנעול גלגל -והכי חשוב לנסות לשחרר במעט את הלחץ בבלמים ולהשאיר לחץ שיורי שהוא הלחץ שעדיין יגרום לגלגל להסתובב וגם לקבל את הכח המקסימלי מהצמיגים.ונכון אם אתה מרגיש בטוח גם פימפום מהיר יכול לעזור במיוחד במהירויות יותר קטנות לאחר הבלימה הראשונית. לא צריך להיטרד כ"כ מפח עקום מכיוו שלשם כך הוא נוצר ,לא במקרה עברו מתכנני הרכבים משלדה של שסי שכולם מכירים לשילדת מרכב. ודבר קטן לסיום - בשעת הבלימה נעשית העברת משקל מהחלק האחורי של הרכב לחלק הקידמי -כמובן כאשר כח הנורמל גדל - כח החיכוך גדל- כך שניתן לקבל יותר כח לבלימה מהגלגלים הקידמיים וסכנת נעילת הגלגלים האחוריים גדלה (תופעת הסיבסוב)לכן יש מתקנים שמקטינים את הלחץ לגלגלים האחוריים אוטומטית,במקרה של בלימת חירום,.אגב בשל כךגם באופנוע מומלץ להשתמש בבלם הקידמי וכמובן לא לעשות שטויות בשעת הבלימה. ושבעזרת השם נחדל מלנסות להיות סופר מנים בכביש ולא נדע צער עוד.

שלום ! בקצרה מה שמרשה הזמן. תחילה נצא מתוך הנחה שאת הכח המירבי שניתן להשיג מגלגל בבלימה הוא כאשר הגלגל עדין מסתובב ולא נעול(למרות שזה לא נראה הגיוני )ואם להיות יותר מדויקים אז היחס הוא % 30 מהחלקה או נעילת גלגל. אגב הנחה זו מבוססת על נסיונות. למה ומדוע חלק מהסיבות נאמרו ואם יש ענין לציבור ארחיב. לגבי הבלמים כידוע הבלמים מתחממים הרבה מאוד בשעת הבלימה ולכן גם מאבדים מכושר אחיזתם כך שחומרים עמידים יותר יתנו ביצועים טובים יותר ולאורך זמן כמו גם מקדם חיכוך משופר שיתן יותר כח מידי ,כמובן שכח זה מוגבל בסופו של דבר הגלגל ננעל ,אולם השאלה תוך כמה זמן נגיע לנעילת גלגל או למקסימום הכח מהגלגל (% 30) או במילים מדעיות להגיע לתאוטה (ההפך מתאוצה)גדולה יתר . לגבי ה-ABS עצמו - אז הדבר תלוי חוץ מזה שהמערכת מתפקדת כמו שצריך גם במכלולים הנלווים כמו בולמי זעזועים (לא עוזר לבלימה אם אין מגע עם הכביש),הרפידות וכו'. ממחקרים שנעשו עולה שמכביש יבש יש שיפור מה לגבי מרחקי עצירה,אולם בכביש רטוב או מושלג התוצאות ללא השוואה.כמובן שההביט הבטיחותי גובר כאשר יש "הגה" כפי שהזכירו כך שאם אתם לא שולטים ברזי הבלימה עדיין עדיף ABS.

ABS

אין דבר כזה אגזוז מזהם יש ,אם האגזוז עומד בסטנדרטים של הרעש ויש כאילו אזי הוא צריך לעבור טסט. כמובן שהאגזוז צריך להתאים לרכב.

אם אין לך מגדש אתה צריך לקנות מד תת-לחץ כדי לראות את השנויים במנוע.

הערה חשובה אכן דלק כמו רוב הנוזלים והמוצקים אינו דחיס או בקירוב אינו דחיס. אך מה שהתכוונתי הוא שבמנוע בנזין הדלק מוכנס למנוע מעורבב עם האויר ושניהם ביחד נדחסים ( או רק האויר וכו'). במנוע דיזל האויר בלבד מוכנס למנוע - נדחס ולאחר מכן מוזרק הדלק(סולר). כך שאין סכנת התלקחות של הדלק (סולר) וניתן להגיע ליחסי דחיסה גבוהים כמו גם לניצול המנוע וצריכת דלק. אנני יודע מדוע אתה ממיר את היחס המשקלי לנפחי וחזור ? אולי תגלה לנו. כמה מילים על מסה ומשקל. מסה היא כמות האטומים שיש בחומר,היא אינה נתנת לשינוי ,אולם המשקל על אותה מסה ישקול אחרת על כדו"ה או על הירח (פי 3 פחות בערך) מכיוון שהמשקל תלוי גם בכח המשיכה (ראה חוקי ניוטון). אם כן גם לאחר הדחיסה היחס בין המסות לא ישתנה(חומר לא נעלם),אולם הוא יומר לאנרגיה במקרה שלנו הלחץ יומר לאנרגית חום. שכחתי להתיחס ליחס נפחי אז זה 1 ל - 10000 כלומר על כל ליטר דלק 10000 ליטר אויר.מקווה שעניתי לשאלתך.

אתה מבלבל בין שני מונחים יחס דחיסה ויחס אויר דלק. יחס אויר דלק אידיאלי הוא כמו שנאמר 1/14.7 משקלית. יחס דחיסה במכוניות בנזין נע בין 1 ל-9,לבין 1 ל-12. כמובן שלאחר הדחיסה יחס אויר דלק נשאר אותו דבר. (בדיזל היחס יכול להגיע עד 1 ל-22 ,מכיוון שהאויר נדחס ללא הדלק)