hgilad123

אני לא הייתי יכול לעשות את כל ההלוך חזור הזה כל כך הרבה פעמים. לא בנוי לזה.

מסכים לגמרי. נו נראה מה יהיה. אני מרחרח ובכל מקרה לא חוזר ללא עבודה. אני עוד לא בטוח שאני רוצה/יכול להתמודד עם הבעייה הכי קשה שלי - הישראלי המכוער. לגבי היפים אני לא דואג אבל יוסי, בלי לברוח עוד פעם

הוא מדבר על סיוויק הדור הקודם 5 דלתות.

כן הבגירות פה לא משהו אז לא טעמתי. צריך לגלח אותם לפני השימוש?

שמר העתיד הוא אכן מה שמדאיג אותי, כי אני לא יודע אם ישראל זה מה שאני מאחל לילדי ומצד שני, השינוי לא יקרה לבד (אם בכלל)

מתכון לבגירה?

לבגירה יש חנות לחיות. ולחיות יש חנות לבגירה.

אביב דווקא פה אני רואה משהו אחר - יש דגש חזק על פעיליות של תרומה לציבור (וזה מניסיון בשני החברות שעבדתי בהן ב 5 שנים האחרונות). אומנם אני בצד המכירתי של ההיי טק ולא בתכנות או משהו בסגנון, אבל אישתי לדוגמה היא אחת מאלה שמריצים את כל הפעיליות האלה וגם ארגון של ארועים לחברה. רוני אתה ואחיך מוזמנים - יש לנו חדר פנוי ששמור לאורחים וחניה לרכב נוסף עכשיו שמתי לב שלא המשכתי את ההודעה הקודמת: אז יש פה על מה לשלם, ויש גזרות חדשות (שהאירים מאוד מתנגדים אליהם) אבל לאור המצב הכלכלי זה די מובן. הרפואה בארץ יותר טובה כי היא יותר זולה בכללי אבל ניתן לשפר את המצב עם ביטוח רפואי שרוב מקומות העבודה הגדולים נותנים בכל מקרה. "מס כביש" שזה מה שבארץ משלמים על טסט הוא די גבוה ועד 2008 הוא נגזרת של נפח מנוע. מ2008 זה לפי CO2 ולכן יש הרבה דיזל פה. על הסיוויק שלנו ( 2007 1. אנחנו משלמים באיזור ה 600 יורו לשנה. מצד שני טסט לרכב יש פעם בשנתיים עד שהרכב בן 10 שנים וגם זה אפשר לעשות אחרי שעות העבודה וגם בסופי שבוע. ביטוח לרכב יקר בשנה שנתים הראשונות ואז הוא נופל לפי גיל וחוסר תביעות. דלק גם יקר כרגע 1.62 יורו אבל אנשים נוסעים פחות והרכבים לרוב ידניים. חוץ מזה יש מלא דיזלים קטנים כרגע. קניות של אוכל וכו' - יקר, אבל זה פונקציה של כמה אתה מרוויח. אין ארנונה אבל מדובר על מס רכוש בעלי נדל"ן הולכים לשלם בקרוב. יש החזר מס על שכר לימוד, על השכרת דירה, ביטוח בריאות והכל נעשה בעיקרון און ליין. הכבישים פה הרבה פעמים מחורבנים ומלאי חורים, ויום אחד נכנסתי לבור וחשבתי שהאוטו התפרק. מבחינת נהיגה, אנשים מאוד נחמדים, נותנים לך להשתלב ומאותתים עם האיתות חירום לכמה שניות כאות תודה, מצד שני יש הרבה איטיים בנתיב הימני (שמאלי שלכם). משטרה אני רואה פעם בשלושה ימים, מאז שאני פה עצרו אותי פעמים לבדיקת אלכוהול ואף פעם לבדיקת רישיונות. הם לרוב בודקים עם פנס ששילמת מס ושיש לך טסט בתוקף וביטוח (זה הכל בדיסקיות בחלון), וזהו. בקיצור, יותר נעים מבארץ ולא חונק, בטוח שיש לעובדה שפחות איכפת לך מה הולך פוליטית חלק מזה.

שמר, מצד אחד קשה לי לשמוע את זה (כנראה כי האמת כואבת) מצד שני אם זה בא ממך, אז כנראה שהמצב באמת לא משהו. בכללי נראה שיש מעבר מ"נפולת של נמושות" לאל תחזור ותכף אנחנו באים. כן, טוב לי, קשה להתלונן כי אין באמת על מה. יש געגועים למשפחה וגם לארץ וזה נורמלי אבל לא משהו שהוא לא רגיל. יש על מה לשלם פה מבחינת מיסים גזרות וכו' מדבלין רוצה לבוא?

רוני, מה התוכניות לעתיד ? אתה חוזר? המשכורת שמוצעת תשאיר יותר מ10 נטו כנראה (ללא רכב מלסינג). בארה"ב יש לי גם משפחה אז אם אני צריך עזרה בהתחלה יש לי איפה להיות לפחות לקצת זמן. בכל מקרה הבעייה הכי קשה זה שבארץ דווקא הדברים שעושים לי טוב על הנשמה קשים להשגה ו/או לביצוע. לפעמים עודף אופציות מקשה. פה באירלנד לא היתה לי הרגשה כזו לגבי מחלקת כח אדם. נראה שבארץ להרבה אנשים עולה הדם לראש כשהם מרגישים שהם אחראים לגורלו של אדם.

כואב לשמוע. נו נראה מה יהיה.

אז אתה אומר שאני צריך לבקר את בנצי?

כן אמיר, זה הבעייה ואני מסכים שכנראה יש לנו פחות סיכוי להצליח בארץ. ואדים, המאמר הזה הרג אותי, לא אתפלא אם היום הוא רלוונטי יותר מתמיד. בכל מקרה ללא עבודה מראש, אין לי מה לחזור.

מכירות חוזי תמיכה לתוכנה (בשוק הישראלי והאנגלי). כרגע עברתי חברה ואני מוכר הדרכות לתוכנה וחומרה ואישתי באותה חברה שהייתי בה (היא שם חמש שנים תכף).

אמיר למה לא לדעתך? היא גם מתלבטת ביחד איתי מאותן סיבות. היא רוצה להתקדם לניהול אבל אם לא יתאפשר היא לא בטוחה שהיא רוצה להישאר באותו המקום.

בעקבות האישה, אז חברה שלי (היתה לה אופציה אחרי הצבא לנסות בחו"ל) וזו הסיבה היחידה תכלס.

אני צריך קודם ציונים של השנה הנוכחית כדי שאוכל לבדוק אם יכירו בלימודים. רעננה כי העבודה שהציעו לאישתי היא שם, ואין לה רישיון נהיגה. אושרי, זה בדיוק המחשבה שלי, מצד שני, לקבל כזו הצעה זה לא קל.

אין לי פסיכומטרי ואני יכול להרשות לעצמי לימודי ערב בלבד. כרגע אני לומד מנהל עסקים עם ניהול פרוייקטים במכללה פה באירלנד ושכר הלימוד דומה למחיר בארץ (אני משלם כמו אזרח אירי). להתקבל לאוניברסטיה היה קל, ומעולם הם לא ראו גיליון ציונים כלשהו (אני נחשב לסטודנט מבוגר), אפילו מבחנים לבדיקת הרמה בשפה האנגלית לא היתי צריך כי יש לי דרכון אמריקאי. כרגע יש לי עוד 3 שנים. אני ואישתי אנשי מכירות (בכירים) וכרגע אני לא יודע מתי ואם אישתי תחליט ללמוד. אין תלונות לגבי רמת החיים פה, רוב הסיכויים שנרד (פחות או יותר) ברמת החיים בארץ ובנוסף יש סיכוי סביר שבשנה הקרובה מישהו מאיתנו יקודם לניהול מכירות. לוח הזמנים הוא אמצע שנת הלימודים הקרובה אבל חשבתי ללמוד באו"פ כי זה הדבר היחיד שמתאים ללו"ז שצפוי לי.

טוב כנראה שמליונר אני לא אהיה בזמן הקרוב הבעייה שהכי מפחידה אותי היא שלשנינו אין תואר. אני לקראת סוף השנה הראשונה כרגע, אבל יש עוד דרך ארוכה. ואני פוחד שהתחרות בארץ תאכל אותנו כי הרבה מוציאים תואר ויש גם ככה תחרות קשה (לא שזה בדיוק מחליף ניסיון, אבל בארץ נראה שזה לפעמים יותר חשוב).

נו העסק הרגיל, משפחה חברים זה הבית - בעיקר סיבות רגשיות. (ועם רגש קשה ללכת למכולת )

לא מבין במערכת הזו כל כך אבל אולי משהו כזה: http://www.oracle.com/us/products/applications/taleo/business-edition/recruiting/features/index.html

גם לי זה קרה לפני כמה ימים - תנקי את ה cache בדפדפן.

כן זה הלך המחשבה שלי עכשיו. שלחזור ללא תכנון וללא הרבה מזומנים יכול לעלות בללכת כמה צעדים אחורה. אני מנסה לחשוב איפה אני רוצה להיות בעוד עשר עשרים שנים כדי לקבל החלטה נכונה. בעיקרון כל פעם שיש לי משהו טוב בראש מיד קופץ משהו נגד. לא קל להחליט אבל יש עוד זמן.

באמת לא מוכרחים לחזור. העניין צץ בעקבות הצעת עבודה.

תודה רבה לכולם! ואדים, המון תודה, באמת, זה מחמם את הלב. אופנוע זה אחת מהנקודות הכואבות ועוד כמה דברים שהם חלק ממני שאולי לא יבוא לידי ביטוי בארץ. אנחנו כרגע חושבים על הכל ובודקים. לא בטוח שנחזור והתוכנית המקורית היתה בכלל להמשיך בעתיד לארה"ב וזה גם יוצר בילבול וחוסר החלטיות. בסוף נצטרך להחליט אז מבטיח לעדכן. גילעד