אני מבין את הרגשתך.
קרה לי מקרה שבבסיסו דומה לשלך.
ביום שקרתה לאבי תאונת עבודה והוא אושפז בבי"הח, חזרתי הביתה במכוניתו של אח שלי. בזמן שהמחשבות רצות לי בראש (על כל מה שקרה באותו היום) אני פוגע באוטובוס חונה ושומע את הקנף הקידמית מתעקמת. אחרי שעצרתי, יצאתי לבדוק את הנזק והתחלתי לקלל ולצעוק (לא בגלל הסכום) בגלל שפגעתי ברכושו של אח שלי, שבטח בי שאני אחזיר את הרכב בשלום... בשיחת טלפון איתו הוא התעצבן עלי, אך הבין את מה שקרה וטען שזאת סתם שטות ולא סיבה לדאגה.
אותה ההרגשה האיומה לא נתנה רגע מנוחה, אז ניגשתי אליו והגשתי לו 700 ש"ח (הנזק היה מוערך ב1200 ש"ח=קנף+פנס...לא חשוב) שנשארו לי מעבודה בחופשת הקיץ (בין י"א לי"ב). הוא סירב לקבל את הכסף, אבל עמדתי על שלי ואמרתי לו שאם הוא יקח את הכסף זה ישפר את הרגשתי. הסיבה להרגשתי באותם הימים היתה לא בגלל הכסף אלא בגלל שאח שלי בטח ואני איכזבתי אותו (זה לפחות מה שהרגשתי באותו הזמן) והכסף שנתתי לו היה סימלי.
..........
תחליט מה שתחליט, דע שבעיני הוריך זאת סתם שטות...
בהצלחה בחיפושים!