doren02

פורד ברנדה, כלואה כבר הרבה שנים מאחורי סורג ובריח בחצר בית בנתניה. אני יודע שיש כאן כמה חובבי ברנדות, אולי מכאן תבוא הישועה למסכנה?

לא כמה חודשים אלא כמה שנים, וחבל עליה. מעניין שלעריית תל אביב פתאום לא אכפת ממשבצת חניה בדיזנגוף. ראיתי אותם כבר מפנים רכבים שעמדו הרבה פחות זמן, במקומות הרבה פחות מרכזיים ועמוסים.

נמרוד, זה גם מה שאני חשבתי. אבל חברי הפורום האירו את עיניי http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=151798&page=24 (מאמצע העמוד)

אם חרא צף אז נכין מהדלתא מעבורת ימית. היא תסתדר יותר טוב מה-BX שמישהו ניסה להשיט לפני כשנה.

בטח עמידים. תראה כמה בלטות שמו עליה מבלי שהגג יתפרק זו תמונה מאבן יהודה שכבר העליתי פעם, אבל אם אנחנו עושים כאן מיפוי ארצי לדאצ'יות אז רצוי שהיא תופיע. אולי יום יבוא ומישהו ירצה לשפץ אחת, השרשור הזה עשוי לעזור לו. כאמור, הן הולכות ומתמעטות, ולעשות ייבוא אישי מרומניה לדלתא יהיה כמעט אבסורדי.

גם הייתה דלתא אחת, שעד לפני כמה שנים הייתה מגיעה כל יום לחניון הרכבת בבית יהושע. הבעלים היה בא איתה מאוד מוקדם בבוקר, לפני כולם, שלא יראו אותו בדאצ'יה שלו בשלב מסויים היא נעלמה. אגב, שמעתי פעם סיפור מעניין על מוסך קטן בחיפה, ששייך לבן אדם מבוגר ומתחמחה בעיקר בדאצ'יות. יש לו בצד כמה מכוניות שהן המקור שלו לחלקי חילוף, והוא נחשב למרכז התרבותי של הדאצ'יות בישראל. פעם הוא בטח היה עמוס בעבודה.

דווקא יפה התכלת. ססגוני. אבל אם מסתכלים טוב (בעיקר בתמונה של פנים הדאצ'יה) אפשר לראות שנמרח צבע גם על המשענת ליד של הנהג, דיפון הדלתות, הוישרים, ואפילו על חלון הנוסע. גם אני חשבתי על הפירוש של "ים = לזרוק", יכול להיות, תת מודע... בחלום הדאצ'יה הרגישה כמו רכב אקזוטי ולא כמו הקוריוז הרומני שהיא במציאות. אני זוכר שלפני עשרים שנה קרובת משפחה שלי קנתה דלתא חדשה. אבא שלי הסתכל במנוע, ראה שכל השמן והמים התערבבו שם (מכונית שבקושי עלתה על הכביש!) והמליץ לה למכור את הרכב כמה שיותר מהר. תוך זמן קצר התחיל גל גדול של אנשים שניסו להיפטר מהדאצ'יה החדשה, וגם הייבוא נפסק מהר מאוד.

הוצאת לי את המילים מהמקלדת. למרצדס משנות ה-80' לא צריך לדאוג, תמיד יהיה מי שיחפש לטפל בהן, גם היום ובמיוחד בעתיד. אבל הדאצ'יות האלה ודומותיהן הן כלבים עזובים, אף אחד לא יורק לכיוון שלהן, והן אכן הולכות ומתמעטות מן העולם ללא רחמים. יכול להיות שהדלתא היא מכונית גרועה, אבל היא ממש לא מכונית משעממת. אני חושב שרוב אספני הרכב לא בהכרח מחפשים מכונית "טובה", כי הרי תמיד אפשר לקנות מכונית יותר מודרנית עם טכנולוגיה גבוהה ופחות התעסקות. מחפשים מכונית ייחודית שמשדרת משהו, שמייצגת משהו, מכונית עם רקע כלשהו, עם סיפור, ולא משנה אם זה הארומה האריסטוקרטית של רולס רויס סילבר שאדו או ההומור העצמי והכפריות הרומנית של הדלתא 88' ("גם אתה יכול"). ספציפית, נדמה לי שהדלתא הרמת גנית הזו מקבלת יחס הגון. אבל אחרי שצימלתי אותה, חלמתי בלילה שאני מציל אותה . אני זוכר את החלום ממש בבהירות. חלמתי שאני הולך ברחוב, ורואה את הדלתא הזו עומדת ברמזור אדום. שאלתי את הבעלים אם אני יכול להכנס והוא ענה לי במבטא רומני/רוסי שכן. אני נכנס ורואה שהכל מרופד בעור אדום. שאלתי לאן הוא נוסע, והוא ענה באדישות "לפירוק מתכות", כי הציעו לו 1,500 ש"ח על האוטו (אולי בחלום בלילה ). אמרתי לו שלא כדאי, ואני אעזור לו למצוא קונה שיטפל בה, ושהוא יכול לקבל פי 3, וכל הזמן אני חושב לעצמי שאולי כדאי לי לקנות אותה בעצמי. הבחור המשיך לנסוע ואמר בחוסר אכפתיות ש"בסדר". ואז נסענו לים. לא יודע למה, חלום, לך תבין

לחובבי האנדרדוגיות של המכוניות הישנות - דאצ'יה דלתא 88' ברמת גן, מהאחרונות בארץ שעדיין מתפקדות ביום-יום. לא מזמן ראיתי אותה עומדת ברחוב ללא לוחיות וחשבתי שזהו, גם הבעלים שלה אמרו נואש. אני לא יודע מה בדיוק היה הסיפור עם הלוחיות, אבל הנה היא, נצפתה רחוב אחד ליד, שלימה ובריאה (הכל יחסי כמובן). כמו שניתן לראות, כבר צבעו אותה כחול, אבל כנראה שבדרך לים הרכב נתקע

אולדסמוביל קטלס סופרים מודל 84' בקדימה. עומדת במשבצת שבה פעם הייתה חונה דודג' ישנה. לאחרונה ראיתי אותה עם שלט למכירה (אם מישהו מעוניין אני אשתדל לבדוק את מספר הטלפון). הבנאדם ניסה כבר למכור אותה בעבר ללא הצלחה, דרש סכום גבוה, יכול להיות שהוא התמתן מאז. האולדס הזו מסתובבת כבר כמה שנים טובות בקדימה ונדמה שעברה מספר ידיים בתוך היישוב (לא בטוח).

ראיתי אותה נוסעת לכיוון נתניה לפני כמה ימים. בהחלט יפה ומטופחת מבחוץ. קצת חבל שהיא הופכת למשהו אחר, אבל כל אחד עושה את הישר בעיניו.

אתה יודע אם היא בשימוש כלשהו? זזה מידי פעם?

דיברתי פעם עם הבעלים בפרדסיה, והאייקון של ה- אכן מסכם יפה את השיחה הקצרה שהייתה לנו. יש לציין שלא דיברתי איתו מפורשות לגבי קנייה, אלא יותר התעניינתי באופן כללי. הוא נע מהר בין עצבים לצחוק ובחזרה לעצבים, ובאופן כללי נשמע די רכושני לגבי המזבלה הפרטית שלו.

ב.מ.וו 518 E12 מסוף שנות ה-70'. עומדת כבר המון זמן בלב רחוב הרצל ברמת גן, כנראה ללא תזוזה, למרות שלא בדקתי אם היא תמיד חונה באותה הפוזה בדיוק. האמת, התפלאתי לראות שהיא עוד לא הגיעה ל"ענתיקות בדרכים". לפחות בחיפוש שעשיתי בפורום לא מצאתי כלום. זו מכונית די מעניינת שעומדת גלויה במקום מאוד מרכזי. מצבה החיצוני לא מדהים. יש כמה כתמי חלודה (כמו שאפשר לראות בתמונות) וכיפופים למיניהם (קצת יותר ממה שאפשר לראות בתמונות), אבל בסך הכל המצב סביר. ללא לוחית אספנות.

למה, היא דווקא די צבעונית. חוץ מהירוק-לבן יש את כל הכתמים בצבע חום דמוי חלודה, ואפילו שני פסים אדומים מעל הפגוש אני לא מכיר את הטרנספורטר מרחוב דניאל, אבל על אותו משקל, לאחרונה צצים יותר ויותר טרנזיטים מסוף שנות ה-70' באיזור ר"ג-גבעתיים, שגם כן עדיין לא פשטו את המדים.

לפי איך שזה נראה, כל חצי שנה הוא קונה טמבור בצבע אחר. אבל סתם, זה באמת לא משנה. כבר אין הרבה טרנספורטרים מהדור הזה אשר עדיין ממלאות את הייעוד שלשמו הן נוצרו - עבודה קשה ויומיומית. תמיד טוב לראות מקרים כאלה.

VW טרנספורטר בשכונת פלורנטין בתל אביב. לא אספנות ולא משופצת ולא סתם קישוט, אלא סוסת עבודה פעילה כבר לפחות שלושים שנה בלי הפסקה. צילמתי כמה דקות אחרי שסיימו לפרוק ממנה סחורה, לאחר מכן היא נסעה להמשיך ביום העבודה השגרתי.

חבר שלי היה במוסך אדמונד בחולון וצילם את הקשיש הבריטי הזה. נראה כמו אוסטין A30. או שזה משהו אחר?

אגב, בבית העלמין נווה דוד בחיפה ראיתי אתמול אלפטה מודל 84', גם היא של אדם מבוגר שמחזיק בה כבר שנים רבות. איכשהו יוצא שהרבה אלפות חדשות יותר, בעיקר משנות התשעים ותחילת האלפיים, מחליפות ידיים יותר מהר משהן לוקחות פניות. אבל דווקא האלפות הישנות משתכנות בבית חם במשך שנים רבות.

מה סוג הטנדר?

תמונה קצת סימבולית - מיני ליד חנות הדגמים הידועה ברח' ז'בוטינסקי רמת גן. תראו איזה חמודה, היא נראית כמו אחת המוצרים! רק לקחת ולשים בחלון ראווה. מודל 63'-64' ונראית נהדר. לא יודע מי הבעלים (בטח מישהו כאן יודע) ומעולם לא ראיתי אותה באיזור. אם היא שייכת לחנות אז זה גימיק נחמד מאוד, ואם היא לא קשורה אז זה פשוט צירוף מקרים חביב.

אם זה מעניין מישהו - העניין נבדק רשמית וכל הספקות הוסרו, אכן מדובר באותה הגברת. הספרינט מנמיר והספרינט מקדימה הן אחת.

בעיקרון, כמכונית, האוקטביה עולה על המג'נטיס (אפילו שהסקודה בקטגוריה נמוכה יותר). אבל! אם מרווח במושב האחורי קריטי לך, אני לא הייתי ממהר להתקבע על האוקטביה. נכון שהיא נראית גדולה, אבל כנראה שהרבה מהפח מנוצל לצורכי בגאז' ותא הנוסעים מסתפק בשאריות. האוקטביה מתבססת על הגולף, הן חולקות את אותו בסיס גלגלים קצר, ושתיהן פחות מרווחות מהממוצע של קומפקטיות מודרניות (האוקטביה מעט יותר מרווחת מהגולף). המג'נטיס, לעומתה, פשוט עצומה בכל קנה מידה. תא המטען ענק הן בקאיה והן באוקטביה, אבל בתחרות המושב האחורי הקאיה לוקחת בגדול. ישבתי בקאיה במושב האחורי כשכסא הנהג ממוקם עד הסוף אחורה, ועדיין היה לי מקום למתוח את האיברים בקלילות, ואני לא גמד (1.86 מ'). בכל מקרה, אם אתה בכל זאת מעדיף את האוקטביה (מכונית מצוינת לכשעצמה), רצוי שתלך לאולם תצוגה עם כל הפמליה ותראו אם נוח לכולם.

אכן נראית כמו הספרינט הקדימאית, אבל יש כמה הבדלים. לספרינט שצילמתי בקדימה יש סמל אלפא-רומיאו על הישבן, פרסומת למוסך מתחת ללוחית ומכסה מנוע נורמלי. אבל תמיד יכול להיות שמאז שצילמתי הם נגנבו, הוסרו ונמעכו בהתאמה. ביג קהונה - שלח לי את מספר הספרינט שצילמת בה"פ ונבדוק...

אתה מוזמן לתעד כאן בתמונות גם את השלישית (למרות שזה כבר יוצא בעמוד הבא) נכון שזה יהיה טיפה אופ-טופיק מהנושא של השרשור הזה, אבל אף אחד עוד לא מת מהודעה אחת עם כמה תמונות של אלפא ספרינט, וגם אם כן, אז הוא בטח מת עם חיוך