Super_T

תמונות יפות לטעמי, אהבתי במיוחד את ההיא ליד המכולה הירוקה. מגניב...

נכון לכרגע הדירה שלי סגורה עם התריסים למטה בשעות שבהן אינני נמצא בבית, כל יום אני עושה סריקה מקיפה לגללים בבוקר כשאני קם ובכל שעה שבה אני חוזר מהעבודה (לרוב בשעות הערב המאוחרות), יש לי סלסילת עגבניות על אחד השולחנות בבית (לא במטבח) וגם תפוחי אדמה מסוגים שונים ובצל ושום חשופים במזווה. עד היום מאז התקרית (כארבעה-חמישה ימים), לא נראו גללים בבית או אי אילו סימני נגיסה או אכילה של אוכל אצלי בבית לא של העגבניות ולא של כל ירק \ פרי אחר (השארתי שני לילות כלי עם שזיפים בשלים על השיש במטבח)... נראה לי (מקווה בכל אופן) שאותו מכרסם אנונימי שביקר אצלי יצא מאז ולא חזר או השתכן בבייתי, לא קניתי רעל ולא מלכודות, רק שאלתי אתכם וחקרתי מחירים ועניינים, אני חושש לשים מלכודת עם אוכל רק מכיוון שאני לא רוצה שהאוכל יביא נמלים ולא מכרסמים.. זה הכל, אני ממשיך לסרוק ולבדוק עד שאראה את שלטי קבלן ההדברה של העירייה מפוזרים בבניין שלי, וגם אחרי זה אני אחכה עוד טיפה לפני שארגיע את ההגנה על הדירה עם סגירת כל דבר אפשרי בלילות. אני מחכה ומקווה שלא יהיו לי אי אילו ביקורים לא רצויים ושאין לי מכרסמים בדירה. אעדכן אם יהיה מה לעדכן ואעזר בכם..

טוב, לכל המומחים: יצאתי הבוקר לסידורים וראיתי שני סוגים של רעלים, כי דיי ברור שזה מה שירחיק אותם (וגם קיבלתי מספר תגובות לתיבה הפרטית שזה מה שיש לעשות וזהו), למרות שגם ככה העירייה שלחה קבלן ריסוס והדברה אחרי שכל הבניין שלנו התקשר למוקד העירוני.. בכל מקרה, אני מצרף תמונות, של המוצרים ואשמח אם תאמרו לי מה עדיף: הראשון , קוביות עם חור בצבע תורכיז כזה, נקרא מורין פורטה (מחיר 61.70): השני , קוביות בצבע סגלגל-ורוד - גם עם חור, נקרא רטיולון (מחיר 75 ש"ח): תודה לעוזרים.

ערכתי חיפוש על רטרים, אבל דבר אחד לא היה ברור לי , האם שמים את זה עם אוכל בצמוד או רק את הקוביה ?

כל הארונות והחריצים במטבח ובחדר השירות נבדקו ונמצאו נקיים, יחד עם הגללים מחוץ לחלון גרמו להבין שכנראה החולדה או מי שזו לא תהיה , יצאה בסופו של דבר כלעומת שבאה כשלא היה מה לאכול.. הוחלט גם לפנות לעירייה ולבקש ריסוס מקיף בבניין אחרי שהיום נודע לנו שהיה מקרה נוסף לפני כמה חודשים (כמו שהיה אצלי) ונראה לאן הדברים יובילו. בינתיים תיקנתי (שוב) את הרשת ופיזרתי כדורים של כלור חזקים ליד הפתח המועד לפורענות ונכון לכרגע כשאני לא ליד החלון אני מוריד את התריס שם כדי למנוע חזרה של המכרסם\ת ..

אני דווקא התייחסתי לגודל החור ברשת שהיה קטן מאוד יחסית.. השאלה אם ריח חזק של כלור למשל , לא ירחיק את העכבר שמחפש מזון ומריח אותו (זה בהנחה והוא לא בתוך הבית - אם כי הבית הפוך ולא נמצא אחד)..?

אין לי כוונה לפגוע בעכבר, פשוט לא בא לי עליו אצלי בסורג .. האם זה קורה הרבה שהם באים עד לקומות האלה בבניינים ? מה לדעתך לשים במלכודת ? האם לדעתך האבחנות שלי לגבי העכבר היו נכונות, משמע , כנראה בא\חיפש\חירבן\הלך ? תודה על התגובה המהירה

לצערי לא ראיתי את השיר הזה בשרשור הארוך (והמשובח) הזה: http://www.youtube.com/watch?v=OfrqGht5WUI&feature=youtu.be דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. ועוד אחד שידעתי את כל המילים שלו : http://www.youtube.com/watch?v=7sPUpKGI1Z4 דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

שלום לכולם: אני מתמודד עם עניין שהוא חצי ברור וחצי לא וזקוק לכל מי שיש לו ידע בנושא מכרסמים, משמע, עכברים או עכברושים. אני גר בבית משותף בקריות בקומה השלישית והאחרונה, עברתי הנה לפני עשרה חודשים לערך, כשעברתי אחרי הצביעה והשיפוץ הביית (בעודו רייק) עבר ריסוס מאסיבי של חברה מקצועית בתחום כנגד כמה מזיקים שרק אפשר. יש רשתות בכל הבית והוא נקי כמו חדר ניתוח, לפחות כך אומר כל מי שמכיר אותי. הזבל מרוקן פעמיים ביום לפח המרכזי של המבנה ואין שאריות של אוכל שמסתובבות אצלי על השיש\בכיור וכד'. יש לי חלון במטבח עם רשת, כשעברתי דירה החלפתי אותה (בעצמי) לחדשה. מצאתי ברשת חור קטן לפני חודשיים שלושה.. לרגע חשבתי שרוח ביקעה אותה (יש לפעמים רוחות חזקות אצלנו בחזית הזו של הבית) או שאיזו יונה שישבה לי על הסורג היתה לא זהירה .. עוד לפני חודשיים שלושה, קניתי מתנה לחבר כתודה על עזרה עם איזשהוא עניין - בונבוניירה, היא היתה עטופה בצלופן אטום למדי ואני הוספתי עוד שתי שכבות של נייר עטיפה עבה במיוחד ממקום העבודה שלי. החבילה נחה על המיקרוגל שלי שעל השיש. לצערי וצער החבר לא יכולנו להיפגש עקב עניינים כאלו ואחרים והבונבוניירה עטופה ומוכנה נשארה במקומה. לפני שבועיים וחצי מצאתי ערב אחד את הבונבוניירה מאחורי המיקרוגל שלי עם חור בצורת חצי עיגול באחת הפינות, נראה כאילו ננגס בביסים קטנים כשליד מקום החבילה היו גזרים של הצלופן ונייר העטיפה, יש לציין שגם כל אחד מהשוקולדים היה עטוף בצלופן משלו בפנים (בונבוניירה של MERCI למי שמכיר). הייתי בטוח שמשהוא אכל לי את השוקולדים אבל לא מצאתי גללים של חיה כזו או אחרת. ביום שלישי התפניתי (קצת לפני ששטפתי וניקיתי ייסודית את כל הבית) להחליף שוב את הרשת בחלון במטבח. הערב חזרתי מהעבודה ומצאתי שוב חור קטן ברשת אבל הפעם היו גם גללים של משהוא על הגז של התנור שלי וליד אדן החלון. שום דבר לא כורסם - פשוט כי אין מה , הכל נקי ומסודר אפילו הפח היה נקי. בהתקף אטרף פירקתי (פיזית) את כל המטבח, מתחת לארונות , בתוכם , מסביב להם - גורנישט. אין חורים ואין כניסות ואין עניינים , אין מאיפה להיכנס מלבד הרשת שלי שנקרעת באותו מקום כל פעם. אני מצרף תמונות של הרשת והחור והגללים (צולמו עם האייפון..). השאלות שלי: 1- איך לעזאזל עכבר מגיע לקומה שלישית (ואין מעלית) ? בהנחה וזה אכן עכבר ... 2- איך אני מבריח אותו ? (מלכודת לא תעזור גם ככה הוא יקרע שוב את הרשת - חשבתי על כדורים של כלוריד עם ריח חזק בטירוף שאתלה מחוץ לחלון) 3- האם ייתכן והוא עדיין בבית ? (למרות שלפי כל הסימנים נראה שהוא בא - ראה שאין מה לאכול , חירבן והלך ) 4- האם נתקלתם בתופעה כזו ? תודה למשיבים וסליחה שאכלתי לכם את החיים עם הסיפור הזה. תומר.

כל הכבוד על ההתארגנות והטיול וכמובן על התמונות , נהדר לראות את זה .

תמונות נהדרות של מכוניות נהדרות . לרגע שכחתי שאני בישראל .

תתחדש, הרכב נראה חמוד מאוד אם כי הגלגלים קטנים מידי לטעמי (מגנזיום ישפר את המראה פלאים...), מבחינת דלק היא בטח תעשה 1:352 לפי הגודל שלה ..

+1 לגבי ZAGG , מגן המסך הטוב מסוגו. נקודה.

ראשית אני ארשום שאני עובד "באג" ואני לא מתכוון לייצג צד כלשהוא בדיון - בטח לא את חברת "באג" .. אבל, חשוב שתדעו: גם אנחנו בסניפים לא יכולים ליצור קשר עם הדיוטי פרי, הם יחידה נפרדת בחברה ולדעתי אפילו עם מנכ"ל (או סמנכ"ל) משלהם, אני בטח ובטח שלא מצדיק את התנהגות החברה במקרה הספציפי הזה, מצד שני בכל יום באים מספיק לקוחות שעושים שטויות עם מוצרים ואריזותיהם וחושבים שהכל יוחלף במקום לחדש כי "הם צודקים כי הם הלקוחות", מאריזות של משחקים שילדים פותחים בכוונה כדי להוציא מהן את קוד ההתקנה כדי לשחק ברשת ואז מחזירים ועד אנשים שקונים לפטופ וחושבים שיחזירו אותו אחרי התקנה ושימוש בו בתירוץ לא תירוץ. אז ישנם שני צדדים למטבע (על אנשים שפוגעים פיזית במוצרים ומנסים להחזיר אותם אני כבר לא מדבר - יש לי עשרות דוגמאות כאלה..). ההוראה לשלוח אל המעבדה מוצרים פגומים היא לא חדשה ברשת ולפיה פועלים משכבר הימים, זה שהמעבדה קבעה שבוצע תיקון כזה או אחר שלטענת פותח השרשור לא היה ולא נברא זו כבר בעיה ואני מסכים שיש לפתור אותה. בשביל זה יש מנהל למחלקת שירות הלקוחות וניתן לפנות אליו. אני בתור מנהל החנות הייתי מנסה לפחות לברר איך לעזור ללקוח ולא אומר ש"זו בעייתו" למרות שמוזר לי שבאג "ימציאו" הלחמות - כולה 300 שקל, נכחתי בהחלפות יקרות הרבה יותר בלי הנדת עפעף ברשת , כך שזה באמת מוזר לי ויש לראות מה יהיה בסוף.. בקשר למה שאיתמר רשם על הכבל - לפחות בסניף שלי אין מקרים כאלה - כל מוצר עד מחיר של 150 ש"ח מוחלף במקום (בהתאם למלאי כמובן) בהוראת מנהל סניף ובהתאם להחלטתו, יכול להיות שמכיוון שעבר זמן מה מאז המקרה הנהלים כבר לא אותם נהלים. אני לא מנסה להצדיק את "באג" אבל מנסיוני בארץ ובארה"ב (כפי שרשמו פה לפני) - אי אפשר לצפות לאותו שירות כמו בחו"ל , ארה"ב מטורפת בקטעים האלה עד לרמת המגוחך , אבל - מעטים המקרים שאני מכיר שלא נפתרו שם לשביעות רצון הצרכן. ישראל עלובה ברמת מתן השירות וישנה אולי חברה אחת או שתיים בשוק שתעשה משהוא אקסטרה עבור לקוחותיה לאחר הרכישה - זה ביזיון, זה ידוע וזה בעייתי, אבל במדינה של תכמנים (שום רמיזה למקרה בשרשור או לפותח השרשור כמובן ) - אין בכלל ספק שכך תתנהגנה החברות השונות.

לצערי לא , הייתי בתחרות במנרה כשסדריק גראסיה היגיע לרכב , עמדנו בבוץ ובגשם כדי לראות את הפנומן הזה רוכב .. וזה היה שווה כל רגע ..

אני אנסה לפשט לך את העניין: אופני זנב קשיח אינן סלחניות כלל וכלל, כל טעות תורגש, חלק יותר וחלק פחות, כל עניין הצבת הגוף בתוך\מחוץ לאוכף ("כסא" למי שלא בקיא בז'רגון) , מציאתה של נקודת שיווי המשקל במצבים שונים \ שיפועים שונים \ מקומות טכניים שונים, מעבר מכשולים גדולים יותר או פחות וכד' -- כל אלה נלמדים אך ורק על זנב קשיח. אופני שיכוך מלא (וככל שהם אגרסיביים יותר, הם טובים פחות לרוכב המתחיל) עוזרים "לכפר" על טעויות קטנות שאותן מבצעים ברכיבה, כמו אחד הדברים שמפריד בין רוכב טוב טכנית לרוכב מצויין טכנית - בחירת קו הרכיבה בשטח טכני. עם אופני זנב קשיח תאלץ להיות 100% מהזמן ב120% ריכוז, עם הזמן הרכיבה והריכוז שלך יבואו באופן טבעי למקסימום. אין מה לעשות - יש כאן עקומת התמקצעות בתחום והיא עוברת דרך אופני זנב קשיח, אם תרכוש מיד אופני שיכוך כפול תפספס חלק גדול מה"חומר הלימודי" של התמודדות ראויה עם תנאי הרכיבה , עם הגוף שלך ועם המכונה שנקראית אופני שטח. לי היו שני זוגות של אופני זנב קשיח לפני שעברתי לאופני שיכוך מלא (וגם כאן אני רוכב כיום על הזוג השלישי שלי), אני מצרף כאן תמונה של הזוג השני ו"מקצועי יותר" מבין אופני הזנב הקשיח שלי, ותמונה נוספת של האופניים עליהם אני רוכב כיום, את הבנתה של אבולוציית הרכיבה שעברתי אני משאיר לך .. רכיבה נעימה.

כדי לעזור לך המינימום הודעות ולהביא למצב בו השרשור לא יהפוך לעוד אחד מיני כמה וכמה שכבר היו בעבר, ההמלצה היא כמו שרשמו קודמיי לרכוש אופני זנב קשיח ברמה טובה ולעשות איתם את ה"סטאז' " שלך בשטח, לאחר מכן לעבור לאופני שיכוך כפול בהתאם לדיסציפלינה שתבחר לעצמך : קרוס קאנטרי , אול-מאונטיין , דאון-היל \ פרי-רייד וכד'.. המלצות ? בבקשה: MERIDA MATTS TRAIL 300-D TREK 6500 והבחירה שלדעתי הכי מתאימה כרגע: HARO Flightline Trail שיהיה בהצלחה ! לא לשכוח קסדה איכותית (באיזור ה400-500 ש"ח) וככפות רכיבה ארוכות ומאווררות לקייץ .. יש מלא דגמים - אבל זה כבר שרשור בפני עצמו...

אני אוסיף כמה שירים שחוזרים על עצמם אצלי ברכב , ז'אנרים שונים בהתאם להיכן נמצאים: Dream Theater - The Count Of Tuscany Jamiroquay - Black Capricorn Day Bon Jovi - Keep The Faith Maroon 5 - Get Back In My Life John Mayer - Neon Paramore - Ignorance X-Ecutioners - It's Goin' Down Justin Timberlake - Like I Love You 3 Doors Down - When I'm Gone Dream Theater - Stream Of Consciousness בגדול זה ממש תלוי מה קורה איתי ולאן נוסעים, רוב הזמן אני עם DREAM THEATER ברכב ועם היפ-הופ כזה או אחר (בעיקר Talib Kweli ו-Mos Def וכאלה..) , לנסיעות ארוכות יותר (תל-אביב למשל..) אני אקח ג'אז (דיאנה קראל , סטפאנו בולאני, פיטר סינקוטי..) או Lo-Fi בנוסף לשאר הדיסקים שמורכבים בעיקר ממוסיקת רוק כבדה יותר או פחות.

אני בכל מקרה התכוונתי לאקסטרימר PRO , אותו ניתן לראות בלינק המצורף: http://www.bug.co.il/prodtxt.asp?id=9126&perur=1&t=40 הפופקורן עולה פחות מאלפייה אבל ממש קרוב , חוצמזה, תוסיף לזה כבל HDMI איכותי וכונן קשיח פנימי ואתה כבר במחיר כמעט כפול (במקרה שלי זה היה: 900 ש"ח על הA-210 ועוד 440 ש"ח על כונן פנימי 2TB של WD מסדרת GREEN ועוד משהוא כמו 350 ש"ח על כבל HDMI של מונסטר מדגם M2000) האקסטרימר פרו מטופח נהדר ע"י קהילת משתמשים נרחבת בישראל ויש לו עדכונים והרבה אנשים שיכולים לעזור איתו, יש את פורום "מזרימי מדיה" באתר hometheater.co.il ובו משתמשים רבים ומדריכים רבים בנושא הסטרימרים של החברה. בהצלחה. גילוי נאות: אני עובד רשת "באג" , את האקסטרימר ניתן למצוא גם במקומות אחרים אם אני לא טועה , אם כי באג יבואנית ומפיצה רשמית..

נראה מצויין, תתחדש .

+1 לגבי הA-210 מכשיר חזק יותר מהאקסטרימר פרו אבל לא עומד בדרישות התקציב של פותח השרשור. במחיר המבוקש, האקסטרימר פרו ייתן תמורה טובה לכסף.

אייל, אני לא מעלה את טיעון "חוסר שביעות הרצון שלי כאקדמאי משוק העבודה בישראל" כטיעון נגד המדינה, אבל בהחלט חושב שיש בתחום הזה הרבה מה לעשות כדי שלאנשים רבים שהולכים ללמוד באוניברסיטה יהיה מה לעשות עם זה שהם ביזבזו 3 שנים מחייהם על מנת להשיג את המטרה שנקראת תואר ראשון שהרבה מקומות עבודה מנפנפים בו כMUST לקבלת משרה בהם.. אני לא מצפה ל"משרה שתפורה למידותי" כלל וכלל , אני מצפה שאדם שהוא בעל תואר ראשון ירוויח יותר מאדם שאינו כזה - וייסלחו לי כל אלו שחושבים שיש במשפט הזה התרסה כלשהיא או התנשאות כלשהיא - ממש ממש לא! - זה מגיע מהמקום שאומר שאם התואר הראשון כיום מתקרב למעמדה של תעודת הבגרות המלאה בעבר, אז שלפחות תהיה הצדקה למעמד זה ושהמשרות תהיינה בהתאם. לשאלתך, כן, ידעתי היטב שאנשים עם תואר במשאבי אנוש מתברגים במשרדי השמה כאלו ואחרים ולאחר מכן מנהלים אותם או נכנסים לחברות גדולות יותר. מעבר לעובדה שהרבה מאוד בוגרי תארים של "שירותי אנוש" ו-"משאבי אנוש" נמצאים בשוק, המעבר של רוב משרדי ההשמה (לא כולל כאלה המתעסקים בהיי-טק יש לציין..) לגיוסם של אנשים ללא תואר אבל עם רקע מכירתי למטרת דחיפת המשרות הלאה עקב מעבר לעבודה מבוססת תפוקות "פר ראש שנכנס לעבודה וירד ממצבת מחפשי העבודה" - פגע קשות במצב התחום הזה בארץ. את זה אני רושם אחרי שעברתי כמה וכמה רעיונות במשרדים של חברות שמכבדות את עצמן ובכל אחד ואחד מהם נאמר לי בראשית הראיון בצורה מפורשת ש: א- לא פנו אלי בגלל התואר אלא כי אני בעל רקע מכירתי (עובד כאיש מכירות כבר שנה וחצי) ב- אין קשר בין הקורסים (הרבים ..) שלמדתי במהלך התואר שבאו ללמד אותי כיצד לדאוג לעובד ולמקמו במקום הראוי לו מבחינת כישוריו - לבין מה שאעשה בפועל, את ההכשרה יעשו לי במקום העבודה ועלי לעבוד אך ורק על-פי שיטותיהם. מכיוון שהשרשור הזה לא עוסק במצב שוק חברות ההשמה ומשאבי האנוש - אעצור פה , אני מצרף דוגמא מאתר "אול ג'ובס" בה רשום בבירור שתואר לא נחוץ אלא מהווה "יתרון" , לעומת זאת חובה שאהיה עם רקע כאיש מכירות\שירות בעברי... (מחקתי את שם החברה כמובן..)

תודה למגיבים, אשאל אתכם שאלה שאולי קצת חורגת מנושאו המקורי של השרשור ואלי היא נאיבית , אבל: האם לדעתכם המקצוע שאותו אני לומד אמור להיות הטרנד העכשווי בשוק ולא מה שאני אוהב ורוצה ללמוד ? אם אני לא סובל חשמל \ אלקטרוניקה \ תכנות - האם עדיין ללכת ללמוד את זה כי רק כך אמצא עבודה? רק לי זה נשמע קלוקל ? אגב, יש הבדל בין תואר של שירותי אנוש לבין אותו אחד של משאבי אנוש, לא גדול , אבל ישנו. לשמחתי אומר שיכולתי להתקבל כמעט לכל תואר שבו חפצתי אבל הלכתי לכיוון שעניין אותי, ככה זה כשמראש עשיתי תואר על מנת שיהיה לי אחד כזה ואם אפשר על הדרך לעבוד בו זה נהדר, מה שלא משנה ולו במקצת לדעתי את הצורה שבה אני מתייחס למצב בשוק התעסוקה, תהרגו אותי אם אני מבין מדוע רופא ירוויח פחות מאדם עם תואר ראשון בתכנות ? למה אנשים עם תארים בתחום מדעי החברה והרוח סובלים באופן בולט מחוסר במקומות עבודה ? אגב שתי תגובות קצרות לדברים שנרשמו כאן: Roee - ברור לי לחלוטין שלא רשמת את זה כדי להכעיס, אבל זה הרגיז אותי בכל זאת (אם להיות כנה לחלוטין) - יש טעם בלהשקיע את שנותי בתואר שאני מתעניין בו - כי .. ובכן... הוא מעניין אותי, תואר במקצוע שלא מעניין אותי יוביל באופן מובהק לחוסר רצון ללמוד אותו, ציונים נמוכים יותר ולכך שאעבוד בעבודה שמתסכלת אותי ושלא מעניינת אותי כקליפת השום - זה ראוי בעיניך לביזבוז של כמה שנות לימודים ואח"כ שנות עבודה מתסכלות רק כי מקצוע X הוא מקצוע מבוקש במדינה ? אייל - עדיין לא הגעתי למצב בו אני הולך ללמוד לתואר שני (מקווה תוך שנתיים לעשות את זה ), אבל שאלה לי אליך, האם כל אותם אנשים שאתה מכיר בתחום משאבי האנוש עובדים במקרה באיזור המרכז? ועוד אחת, כמה מהם למדו הנדסה ומיד הלכו לעסוק במשאבי אנוש ? אני מניח (רק מניח.. אם להתייחס למה שאני מכיר כאן מהצפון) שחלק מהאנשים שאתה מכיר למדו אמנם דברים אחרים, אבל אם הם חלק מחברה גדולה שבה עבדו והיגיעו גם אל מחלקת משאבי האנוש כחלק מהתפקידים אותם ביצעו בה .. או שאולי אני טועה בגדול .

אייל ידידי, בעיני זו בדיוק הבעיה של המדינה, אין לגיטימציה לתואר כמו שלי כי ?? מה ?? תחום משאבי האנוש בארץ מלא באנשי מכירות ולא אנשי משאבי אנוש, כמעט כל חברות ההשמה הן חברות של אנשי מכירות שמפרסמות ברי"ש גליי שהן לא מחפשות אנשים עם תואר ראשון במשאבי אנוש אלא אנשים עם רקע מכירתי, כדי שיידחוף את המועמד למשרה ולא יתאים אותם כפי שצריך. אני לא רואה סיבה שמיידענים (שיש כיום בכל חברה שמכבדת את עצמה) לא יצליחו למצוא עבודה, לא רואה סיבה שתואר ראשון בהנדסת חשמל יהיה טוב או מבוקש יותר מהתואר שאני עשיתי, אבל כנראה שאני נאיבי. אני רוצה לחשוב שבמדינה מתוקנת (מדינות מערב אירופה למשל.. לא יודע.. מניח..) אדם אקדמאי עם תואר ראשון יוכל לעבוד במשרה מספקת ועם שכר הוגן ומתאים לכישוריו. אבל זה רק אני ..

אני אשתדל להישאר מפוקס בתגובה שלי, קראתי את רוב רובו של הת'רד הזה ואני חייב לומר שהוא עורר בי רגשות מעורבים. בראש ובראשונה אציין שבפנים אני מוכן לתת את תעודת הזהות הכחולה שלי מיידית ברגע שתוצע לי אחת קנדית. לגבי אמריקה עד לפני כמה חודשים , חייתי חיים שלמים עם רצון לגור שם, סדרת מפגשים ושיחות ארוכות מאוד ועמוקות מאוד עם חברה טובה שעושה בקרוב (ספטמבר) עלייה חזרה לארץ עם בעלה (יהודי אמריקאי ממשפחה אמידה למדיי) עזרו לי להבין שאת אמריקה אשמור לטיולים וכיופים.. יש המון דברים נכונים במה שנכתב והם טובים לשני הצדדים: אלו המצודדים בהישארות בארץ, ואלו המצודדים בירידה מכאן. אני טיילתי בארה"ב וניגשתי לאנשים מבלי להכיר נפש חיה ברחובות ניו-יורק (על כל איזוריה) ושאלתי איך להגיע למקומות, תמיד ענו לי לעניין והיו נחמדים אלי, כך היה בכל עיר ועיר שבה ביקרתי, חרשתי את ארה"ב מהמזרח אל המערב וגם קצת למעלה , תמיד היו נחמדים אלי. אמנם הייתי שם ב1999 אבל עדיין, ההרגשה ששם הכל גדול יותר, יפה יותר, מרשים יותר, מוצלח יותר וכו' חרוטה בי עמוק עמוק ולעולם לא תגליד. מצד שני ישנם דברים שרובכם כאן לא מכירים, מעניין אותי לדעת מי מכם ניסה להיות סטודנט באוניברסיטה בארה"ב , מי מכם יודע מה היא "הלוואת סטודנט" (Student's Loan) ומהם הסכומים שעליהם מדובר, מי מכם יודע כמה זמן לוקח להחזיר אותה ? אני לא אכביד עליכם בפרטים מיותרים ואומר לכם שרוב הסטודנטים בארה"ב שלא מגיעים מבית של הורים עמוסים בכסף (וזה רוב גדול) משלמים סכומי עתק על הלוואות הטודנט שלהם כמה שנים אחרי סיום הלימודים גם כאשר כבר יש להם עבודה מסודרת. בואו נדבר קצת על בריאות, נכון, אובמה העביר שם איזה חוק "סוציאלי יותר" בהקשר הזה, עדיין, רוב התושבים באמריקה היו מתים לעבוד בחברות ממשלתיות ובכאלה הקשורות לממשלה או לצבא, יודעים למה? כי חוץ מהחברות הללו וחברות ההיי-טק הממש מצליחות, כמעט לאף אחד במדינה אין ביטוח בריאות שאפילו מתקרב למה שאתם מקבלים בארץ גם אם תעבדו בתחנת דלק. החברות הקרובות לצבא ולממשלה מתוגמלות עם ביטוח בריאות נהדר ועדיין גם אז על העובד לשלם איזה 150-200 דולר בחודש כדי לתחזק את הביטוח הזה ואם הוא כולל Dental Plan (ביטוח שיניים) זו הצלחה מסחררת, בואו לא ניכנס לכמה עולה להיכנס למיון בארה"ב ולקבל 2 אספירין , צילום רנטגן וברכת נסיעה טובה מהרופא אחרי שחבר נכנס בכם קצת חזק מידי במשחק הכדורסל השכונתי, נכון , גם בארץ ביקור בארץ במיון לא זול, אבל כאן יש התחייבות של קופ"ח שתפתור את זה (לרוב.. מקסימום הולכים למר"ם קודם), בארה"ב תשלמו את זה מהכיס וחסר לכם שלא. המשכורות שם יכולות להיות נהדרות , אבל החינוך הטוב באמת יקר שם בצורה מחרידה, היה סרט מטורף ב"יש דוקו" לפני איזה חודשים שלושה כשהם עשו את רצועת שידורי ה"בייבי" שלהם, על זוגות שרוצים לרשום את התינוקות (כן, תינוקות) שלהם לגני ילדים מיוחדים שיקנו להם "השכלה" ו"ייתנו דגש מיוחד לנושא ההתפתחות שלהם" - זה בהשוואה כמובן לפעוטונים הפרטים הרגילים או כאלו ציבוריים בעיר ניו-יורק. רוב הזוגות שם היו עשירים בצורה מטורפת וגם הם נלחמו עד הרגע האחרון על המקום של הילדים שלהם בגן, השפלות, הגרלות, ימי מבחן לילד, מבחנים להורים, תשלום חודשי שווה ערך למשכורת טובה בארץ לחודש, ראיונות אישיים ושאר ירקות , וזה לגן שהוא אפילו לא גן חובה, אז תחשבו מה יהיה בבית הספר היסודי , התיכון והאוניברסיטה. שיהיה ברור , אני האחרון שיבוא כאן ויראה ציונות ויגיד שהוא מרוצה מישראל, אני בעל תואר ראשון בהצטיינות יתרה (ממוצע 96) אבל מכיוון שבחרתי במידענות ומשאבי אנוש כמה שמעניין אותי ללמוד ולא הנדסת חשמל/מחשבים/תכנה - אני דוחף כל חודש מחדש את התואר שלי לתחת ועובד כבר שנה וחצי ב"באג מחשבים". אני משלם כל חודש 90 ש"ח -/+ על הזכות לנסות ולשלוח קורות חיים ולחפש עבודה (40 ומשהוא שקלים לאתר אול-ג'ובז שלא עוזר לי בש*ט ועוד 50 ש"ח בערך על עיתון שישי כל שישי למהדורת הדרושים -אבל לא רק עבורה..) - לא מצאתי עבודה נורמלית שאוכל לומר שמכניסה לי משכורת שראויה לאדם עם השכלה כמו שלי ולגיל שלי (בן שלושים ביוני). המשכורת שלי היא בדיחה רעה ואני מוכר מצויין עובד באחד הסניפים החזקים בארץ של הרשת, למעשה ההחלטה שלי ללכת ללמוד לתואר ראשון , במיוחד כזה שמעניין אותי (מופרך הא? מה הקשר בין עניין ללימודים?) היתה אחת הגרועות בחיי. חברים שלי עובדים במקומות כמו אינטל ו-HP ומרוויחים משכורות (שנראות לי) מטורפות של 15 ו-20 אלף ברוטו בחודש עם רכבים צמודים ולפטופים ופלאפונים מהעבודה רק כי הם בחרו ללמוד לתכנת או ללמוד את רזי עולם הרשתות והאינטרנט, אז אם אני אוהב טבע, ורוצה ללמוד תואר בשימור אתרים או ביולוגיה ימית, או לחילופין רוצה ללמוד פילוסופיה לתואר ראשון - כנראה שבישראל "הנאורה" של שנת 2011 , אין מקום לאנשים שכמותי , כי עבודה מכניסה כבר לא תהיה לי (ראו מוסף "ממון" בשישי האחרון). על עניין המוטוריקה בארץ לא אדבר - זה פורום מכוניות ויש כאן פי 30 אנשים שיודעים פי 500 יותר ממני על כמה עגום המצב פה מהבחינה הזו ויסבירו את זה טוב ממני לכולנו. אם להסביר את זה בפשטות, ביום שאוכל לעבוד בחנות כמו ההיא ב"מהיר ועצבני" (חלק 1) שבה מסתובבים בקבוקי NOS בתצוגה, ולהרוויח את לחמי כמו בן-אדם ושזה יהיה חוקי (כמו גם כמובן אותם רכבים שבהם אתקין את הסחורה הנהדרת הזו) - יהיה שלום לישראל עם כל מדינות ערב ואני אוכל לצאת לנופש במלון 5 כוכבים על חוף הים של עזה/רפיח (אל תתפסו אותי במילה - הבנתם את הרעיון) בלי דאגות - במילים אחרות, הנינים שלי לא יראו את זה קורה.. אבל, יש משהוא שמקבע אותך כאן, מעבר לפחד שעליו כתב BAGIRA (שאותו אני חולק גם ובטונות..), זו אותה הרגשה שעושה לך לא נעים בבטן ביום השואה וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, זה אותו רעיון של להשאיר את ההורים וכל מה שיש לך פה בארץ (ובמקרה שלי זה בית ללא משכנתא, רכב סביר מינוס ומערכת סטריאו/קולנוע של החלומות שלי בסלון) ולקום לעקור את עצמך עם הרצון הבלתי נגמר להצליח שם רחוק. זה אולי ילך ואולי לא, ואני ממש , אבל ממש מסכים עם כ--ל מי שרשם שבלי עבודה מסודרת שם אין טעם להעיז בכלל. כמעט כל החברים הטובים שלי כבר לא גרים בארץ והולך להם נהדר - אבל כמעט כולם נסעו אל עבודות מסודרות מראש, ובלי לפגוע ברגשותיו של אף אחד מקוראי ההודעה והפורום בכלל, יש לדעתי קשר הדוק בין הרמה הסוציו-אקונומית שלך וההשכלה שלך לכמות האנשים שאתה מכיר מקרוב שיעזבו לחו"ל וישארו שם ויצליחו שם. מעטים הם האנשים הלא משכילים ולא מסודרים (לפחות חלקית) מבחינה כלכלית שיעזבו לחו"ל ולא יחזרו לכאן בשלב כזה או אחר לאחר שנכשלו במשימתם לכבוש את אירופה\ארה"ב. יש להורים שלי כמה זוגות חברים כאלה ואני מכיר את הסיפורים היטב. אז אני (לצערי) חושב (וגם מבין באיזשהוא מקום ש)אשאר פה ואצטרך להתרגל, לזה שכנראה לעולם לא ארשה לעצמי לרכוש רכב ספורטיבי ישירות מהסוכנות וגם אם כן , אהיה יחסית מבוגר, לזה שתמיד יהיה משהוא מעצבן שידליק אותי מחדש כמו החרדים לובשי השחורים ממאה שערים ובני-ברק והכסף שהולך אליהם ולהתנחלויות ושאר ירקות, לזה שאשלם כאן יותר ואקבל פחות, לזה שכל דבר שאינו הולך בד בבד עם השילוב (הנוראי) של דת ומדינה ודפוסי התנהגות ייתפס כאן כסוג של טאבו (להתחתן אזרחית ?? לאכול לא כשר ?? לא לצום ביום כיפור ?? לאכול חמץ בפסח ?? להתקעקע ??) , לעוד המון דברים שאין לי כוח לפרט כי אני עייף מידי וכבר 4 בבוקר מידי בשביל זה... אני יהודי ע"פ הגדרת תעודת הזהות שלי , אבל לא מאמין באלוהים באשר הוא, אני ישראלי ע"פ זה שנולדתי כאן ואני חי כאן, אבל מעדיף את קנדה פי מאתיים בפנים בפנים, אני גם ריאלי ויודע שכנראה לא אעזוב ועל כן אני מנסה לעשות הכל על מנת שיהיה לי כאן טוב יותר, בטוח יותר, נעים יותר ונוח יותר, ואם זה אומר שרכב הספורט יחכה לגיל 40-50, אז הוא יחכה, ואם זה אומר לעשות מה שאני רוצה ולדעת שיהיו כאלה שיחשבו שאני כזה או אחר כי אין לי בעיה להתחתן אבל אזרחית ואני לא רוצה ילדים משלי ואוהב קעקועים וספורט אקסטרים וספורט מוטורי ושאר ירקות - אז שיהיה , אי אפשר לרצות את כולם. אם תמצאו את האנשים שעושים לכם טוב כשהם לידכם ותהיו בחברתם ותשמרו על קשרים טובים איתם, זה ממש ממש לא משנה איפה תחיו - בישראל או בארה"ב או בפאקינג בנגלדש - יהיה לכם טוב.