אני מתעב את הקטע הזה של "אבל יש לו משפחה...". זה נשמע לי מאוד כמו אוי אוי אוי.
זה שיש לו משפחה זה טוב ויפה, אבל מדברים על בן אדם שבאופן סיסטמטי כל הזמן עושה עבירות שמסכנות אנשים. אין שום סיבה שאני אצטרך להגיע לאן שאני נוסע עם הדופק בעננים רק כי הוא היה חייב לעקוף אותי באותו רגע וכעס על זה שהוא מאחורי רכב קטן "רק" על 130.
אותי הוא עקף מימין כי הוא לא רצה לראות אוטו קטן ומחורבן לפניו. הוא גם לא ממש עשה את זה בצורה הגיונית, אלא שניה לפני שהתחלתי לחזור לנתיב שלי (חיכיתי לראות את הרכב שעקפתי במראה) הוא החליט לשים גז, לעבור נתיב מהר מאוד, כמעט לגרד לי את הפינה ואז כמעט להכנס ברכב שלפניו.
אם אמא שלי או אחותי היו איתי הן היו נעשות היסטריות באותו רגע, כי הוא החליט שהוא בכל מקרה רוצה לעקוף ולא אכפת לו אם אני שם. הוא שוב התחיל לעבור נתיב ואם לא הייתי בולם הוא היה מכניס אותי בגדר ההפרדה.
כל זה לקח בערך שניה וחצי.
אז ממה לא מתחשק לי לשמוע את השטויות האלו של "תרחמו עליו, יש לו משפחה". סביר להניח שאם הוא לא ימות בתאונה, הילדים שלו ינהגו בדיוק כמוהו כשהם יגדלו, ויסכנו את הילדים שלי ושלכם.
מהירות? עזבו את זה! מה שצריך להתרכז בו הם חארות כמוהו, וממש לא אכפת לי אם הוא ערבי או לא. אני מסוגל להבין את הגישה שלו אם הוא ערבי, כי אין להם כבוד לסמכות והם מרגישים שדופקים אותם כל היום (הרוב, לא כולם), אבל זה לא משנה. הנזק הוא אותו נזק במקרה של תאונה.