אוקי אז ככה.. הסיפור שלי הוא די שונה.
כשאני מסתכל אחורה בזמן, אני לא רואה את עצמי כחובב רכב מילדותי ועד עכשיו. נראה לי שהייתה פגרה באמצע.
בילדות שלי אהבתי רכבים, וידעתי את כמעט כל הדגמים, כמעט כמו כל חובב רכב אמיתי..
היו לאבי כמה חיפושיות, ואוטוביאנקי קטנטנה ושובבה מאוד לפי מה שהוא מספר.
בערך בכיתה ה' הגיע המחשב הראשון שלי (486) ואיתו גם ההתעניינות במחשבים.. אני חושב שאז זנחתי את עניין הרכב בצד עד לכיתה י'.
בתחילת כיתה י' אפשר להגיד שהתחלתי ממש מאפס, לקח זמן להכיר מכוניות חדשות שעלו על הכביש בזמן שאני הייתי חובב מחשבים ותכנות.
עם הזמן קניתי פה ושם כמה גליונות של אוטו, ובמקביל נכנסתי לקארזפורום שהפך אותי כנראה לחובב מוטוריקה לנצח..
ומאז במערכת השעות שלי בכיתה י' ו-יא', במקום תנ"ך - היה רשום "אוטו", השולחן היה מלא בציורים של טבעות (המבין יבין ) ושאר סמלי רכבים,
משכורות היו מתבזבזות על דגמים, ירחונים, ועוד ועוד....
אהל הכי אני נהנה, זה להפגין ידע מטורף מול העארסים של השכבה (שאני ביחסים טובים איתם דווקא )..
למשל היום בשיעור חופשי ישבתי לי לתומי במסדרון וקראתי את ה-גיליון ("אוטו" 200),
מיד התקבצו להם העארססונים והתחילו להפליץ שטויות. אחד מתכווח של-S2000 יש 333 כ"ס,
והשני מתעקש שקליאו RSI הוא לא פחות מ"מטוס" ויש לו מנוע 1.9, השלישי בכלל בטוח ש-STI חזקה בהרבה מ-M3, ואני מעדיף להפסיק
היום, אני מחכה בקוצר רוח לרישיון שאוטוטו יגיע, ואח"כ ב"ה לרכוש את רכבי הראשון.
תודה