אכן, התנהלות התחבורה הציבורית בברלין, כפי שרוני מתאר אותה, היא דוגמא לאופן ההתנהלות של התחבורה הציבורית באירופה המערבית.
השבועות האחרונים עוברים עלי בציריך ואני מוצא עצמי נדהם כל פעם מחדש מיעילות התחבורה הציבורית. הדיוק של הרכבות, הטרמים והאוטובוסים מגיע לרמה שניתן לכוון את שעונך לפי זמן הגעתם. רבים מבעלי הרכבים מעדיפים תחבורה ציבורית על כניסה לעיר עם רכבם, העדפה שמביאה לרמה מינימלית של עומסי תנועה וזיהום אוויר.
דבר נוסף, בנוגע לזיהום אוויר, מכיוון שהתחבורה הציבורית היא חשמלית ברובה, המיעוט היחסי של הרכבים הנכנסים לעיר וחיבתם של התושבים לדו גלגליים, בייחוד אופניים, האוויר בעיר נקי ברמה קשה לתפיסה עבור תל אביבי מצוי. שלא לדבר על רמת רעש נמוכה מאוד.
משתמשי הדרך השונים (משאיות, רכבים, אופנועים ואופניים) נוהגים באדיבות והתחשבות רבה האחד בשני. לתומי חשבתי שהנהיגה בארצות הברית הייתה חווייה מתקנת; הנהיגה והרכיבה בדרכיה של שווייץ הייתה הרבה מעבר לכך. זו הייתה חווייה.
מי ייתן ונשים לנו כמופת את מדינות אירופה המערבית בכל מה שקשור בתרבות מוטורית.