הנה הסיפור,או מעשה שהיה כך היה.יום אחד אני רואה מודעה ביד 2,למכירה מוסטנג פאסטבק שנת 69.מאחר ואני יודע עד כמה נדירות ויקרות המכוניות הללו,ומאיר בני,מחפש בנרות רכב כזה,עיניינתי אותו במודעה."אין חיה כזאת" אומר לי מאיר.טוב,התקשרתי לבחור,בעל הרכב לקבל פרטים נוספים.כבר בשיחה ,הבנתי שלמוכר אין מושג על מה,ואיזה רכב יש לו.הוא חושב שזה פאסטבק,69,והוא חושב שהמנוע הוא אולי 3300,או 4300.טוב,מסקרנות לראות איזו חיה יש לו בחצר,קבעתי איתו.ביקשתי שיכין רישיונות.מגיע אליו,באיזור ת"א דרום,והולך אחרי הבחור לכיון החנייה.סליחה,העץ.היכן הרכב אני שואל,והוא מצביע לי לכיוון העץ.הזוי!העץ גדל על הרכב ובתוכו!.הזזנו ענפים עד כמה שהיה אפשרי,וראיתי את קצהו של הפרונט.צללתי בין הענפים,וראיתי שזה קופה.הרכב לא זז 10 שנים,אומר הברנש.טוב,זה כבר היה יותר ממצחיק,,,יש לך רישיונות,אני שואל?הוא מפשפש בכיסים,כאילו מחפש,,,לא ,הוא אומר,אני עולה הביתה להביא אותם.טוב,מחכים.בינתיים,בכוח,פתחתי מכסה מנוע,אה,,,מנוע 6 טורי,אולי 3300.הרכב נראה במצב אנוש.אני נשאר במקום רק מתוך סקרנות,אולי יגיע הרשיון.ועוד לא דיברנו על המחיר שהוא רוצה על הרכב.הוא מגיע ומספר שאשתו לקחה לו את המפתח של הכספת.אבל "אני יכול להוציא לך בדקות את הרישיון ממשרד הרישוי" אומר הברנש.טוב,לא יכולתי להתאפק,ובכמה כבודו מוכר את הרכב ,שאלתי? 40.000 ש"ח,הוא אומר בלי למצמץ.וכאן כבר לא התאפקתי, ובצחוק גדול אמרתי לו שחשבתי שהוא ישלם ל,כדיי שאפנה לו את החנייה .נפרדנו לשלום,וללא צער רב.בסיכום,לדעתי,הרכב לא שווה כלום.ההשקעה היא אדירה.מנוע,גיר,שמשות שבורות סביב,ריפודים,רקבונות,ועוד דברים שלא ראיתי.ואני לא בטוח מה מצבו החוקי של הרכב!מצרף תמונות נוספות.
ותחליטו אתם איזה שנה ודגם הרכב.