חשבתם פעם, למה לעזאזל שאדם יקח חתיכת פח ישנה, ויביא אותה לסלון ביתו. או לחילופין, ישקיע את כל חסכונותיו בהזמנת אותו חלק ספציפי מדרום קוזמבובו?
החיים אינם שחור ולבן, וכל אדם יכול לתפוס את החלק האפור באמצע. בסופו של עניין הדבר היפה הוא שכולנו פה, מסיבה אחת, כולם, לא משנה אם אתה חובב נייטרו, או מבריק ניקלים של רכב משנות ה20. כולנו מנסים ועושים ומאוחדים במטרה אחת, שהיא לשנות את תוואי השטח המשעמם שלנו בארץ. להעלות את המודעות המוטורית באשר היא. ולהכניס קצת צבע לאפרוריות הליסינג.
אני חושב, שהביטוי שבא אצלנו, כלומר שיפוץ או שימור או שיפור מכונית, היא מראה ברורה לתוך אופינו, אותו אופי לא שגרתי שמחבר את כולנו, בצורך הטיבעי של האדם להתנגד לנמק האלקטרוני שסובב אותנו, ומכתיב את חיינו בשנים האחרונות. אני מאמין שבסופו של עניין, הכביכול תחביב הזה, לוקח אותנו למקומות, שלא היינו יכולים להגיע אליהם בלעדי זה, מבחינה ריגשית, חברתית, ואישית.
כמה טוב שיש חבורה של פסיכים כמונו, כדי לקבל מעט שפיות בשגרת היום יום...
"מוטב סיר ישן, מחרס חדש" - פתגם אידי
אבי .פ.