בתור אחד שמאוד אוהבי בעלי חיים ובמיוחד כלבים, לא אוכל להגיד לך שאני תומך במעשה שלך.
אבל וזה אבל גדול, אם הכלב תקף את האחייניות שלך, הוא באמת לא צריך להיות בבית.
אם ננסה לחשוב רגע בהגיון (ואין בדברי הרבה הגיון, כי הם נאמרים לאחר שהכלב תקף בני משפחה) אולי התרחש המקרה הבא:
האחיינים הקטנים שלך, כמו כל ילדים קטנים, התגרו טיפה בכלב, משכו לו את הרגל או את אוזנים, והוא הגיע למצב כזה שהוא פשוט לא יכל לסבול את זה והתחיל להשתגע...אתה באת אליו כשהוא היה בהתקפת עצבים (וכלבים כאלו ידועים כשבעלי התקפה כזו) והמוח שלו לא זיהה בכלל מי עומד מולו ואולי השיגעון שלו מנע ממנו "לראות" אותך.
דרך אגב, כמו שציינתי, יש לי כלבה קצת תוקפנית והיא בטוח לא תתקרב לילדים, כי היא לא מהסוג כלבים שיש להם סבלנות להצקות.
אני הייתי משאיר אותו בבית, כל עוד הוא לא תקף אותי - נשמעת תגובה דבילית נכון? היא אכן כזו ! אבל אני אמית כלב שגדל הייתי כל השנים רק בגלל בעיות רפואיות ותו לא!
בכל אופן, עכשיו קלטתי