בוא נעשה, ברשותך, קצת סדר בדברים והבהרתם:
כשהייתי בן 15/16 חשבתי שעם הערות פה ושם, אני אצליח לשנות יחס מסויים בין האנשים לחיות המחמד שלהם.
וובכן, התבגרתי, הבנתי שזה לא ילך ואני משתדל להמנע מכך.
לא ניסיתי ללמד אותך איך לחנך את הכלב וממש לא ניסיתי להראות לך שאני מבין יותך ממך בנושא (דרך אגב, הוכחת לי עכשיו שיש לך דמיון מפותח - תנסה לקחת את זה בתור מחמאה).
זה שהייתי ב-SOS לא עושה אותי חכם, להפך, הוא גרם לי להיות טיפש - היום אני לא יכול לגשת להתנדב, מבט אחד של כלב עצוב מאחורי הסורגים גורם לי להשבר טוטאלית, אני לא יכול לחזור לשם.
פה ושם אני כן מגיב באוף טופיק על נושאים כאלו, כי זה כן קרוב לליבי.
אני אחזור שנית ואומר שזה לא נראה לי הגיוני לצאת עם כלבים פעמיים ביום - עשיית צרכים פעמיים יום זה פשוט סיכון בריאותי וחוץ מזה, אני מאמין שכלב גם צריך לרכוש חברים וגם צריך להוציא אנרגיה בחוץ עם עוד כלבים.
אני לא מתנשא ואני לא חושב שאתה חסר שכל (דמיון מפותח - הזכרתי כבר?), אני רק אומר שכבוד היא לא מילה גסה.
אני לא בדעה שצריך לשמוע את הכלב בוכה ומבקש לרדת, אלא להקדים את המאוחר ואני בכלל לא אתן את דעתי אם הכלב משוחרר לבד בחוץ, אם הבנתי אותך נכון (זה כבר יהיה לטופיק אחר שבו אספר לך שמצאתי את הכלב הזקן של השכנים דרוס בכביש די רחוק מהבית).