Tapian

לדעתי ומנסיון טרי מלפני כמה חודשים, לא תרד מאלפייה. אבל לא הרבה מעל גם.

הזכרת לי למה אני לא רוצה טלויזה.

גם אני הייתי הולך על הספארק. רק ממקד את המחיפושים ב1.2 ולא ב1.0 החלש יותר הייתה לי 1.2 ששירתה אותי נאמנה 3 שנים. הפורד טובה, אבל כבדה מאד ולא מרחמת בתחנת הדלק.

יש גם וגם. שמתי כרגע צמיגי שטח M/T (מה שמכנים בארץ 100%) ומיגון. בלבטים כרגע לגבי הגבהה, הרכב מאד צר וקצר וחמגיע לזווית גילגול בקלות רבה. ובתאחלס מעולם לא נתקלתי בבעיה של גובה. אגב, שמעתי ופגשתי הרבה אנשים שאומרים שהרכב הזה לא בנוי לשטח והוא רכב עירוני בלבד. המכנה המשותף של כל אלו זה שהם מעולם לא נהגו באחד וכנראה ג לא ישבו באחד אפילו. ראיתי סירטונים שרציף בקבוצות פייסבוק, של שהרכב הזה עושה כל מני דרכים ומעלה משהו (שכחתי את שמו) שהם הרבה יותר ממה שאני רוצה לעשות. אם כבר בעיר, הנהיגה בו מעיקה. רועש, לא חסכוני. לא סוחב וכאמור מתגלגל לצד בכל פנייה (ויש לי שני קרוסאוברים עירוניים ליום יום, אז אני רגיל לזווית גילגל יחסית)

כאשר הרכב בהיר, זה יראה כאילו המקורי נשבר, אספת אחד מפירוקיה ולא היה לך כוח לצבוע אותו בצבע הרכב.

שמעון כהן סוכן ביטוח 04-8570275 שלושה רכבים שלי מבוטחים אצלו ובנוסף עוד כמה חברים. הגעתי אליו אחרי שהסוכנות ביטוח הקבועה שלי התמהמה עם ההצעה לביטוח עבור רכב שחיכה לי בסוכנות ואשכרה המסירה התעכבה כי הם לקחו את הזמן יותר מדי. יחס אישי ומענה מהיר תמיד שהייתי צריך, והכי מפתה, ניצחו בכל מחיר שבדקתי אותם.

בימים אלו אני מסיים יישור קו על טריוס 98. הרכב סטוק לגמרי. זהו רכב השטח הראשון שלי והוא מיועד לשבילים וטיפה מעבר. עד עכשיו ניכר שהרכב עונה על הדרישות שלי לגמריי, אבל לא יצא לי לבחון אותו במקומות מאתגרים שאני רוצה שתהיה לי האפשרות כן לעשות זאת במידה וארצה. ההגיון שלי אומר מיגון וצימיגים קודם כל. אם כן: א'- מאיפה כדאי לרכוש מיגון באיזור הצפון? ב'- אילו צמיגים ממולצים בהתחשב שהנסיעה היא 90 אחוז שטח ושבילים (השאר אלוהכבישים שמובילים אליהם) ג'- האם כדאי להגביה? אם כן, מה מומלץ (וחוקי) ד'- ראיתי שבהרבה מודעות מציינים שיש ברכב מערכת כריזה. למה זה משמש? אגב, עוד המלצות ועצות על דברים שלא ציינתי יתקבלו בתודה!

נכון, זה הפינישר שאני מיישם אחרי הייבוש של הרכב. השמפו הוא ככ רגיל שאין לי תמונה שלו.

ד''ר מרכוס. אחד הזולים. פשוט משקיע על סמרטוטים ופינישר.

אבדוק בסופש (הרכב משמש כרכב טיולים אז אני מחנה אותו אצל ההורים כי יש להם חניה מסודרת) לא הלכתי לכיוון הזה, משום שהוא כבה לי תוך כדי נסיעה בסרק. ומנסיון עבר שלי, שמצבר מת, הוא לא מת תוך כדי נסיעה או עצירה, אלא רק בנסיון התנעה. נכון?

טריוס 98, אוט'. באופן פעולה אקראי, או שעדיין לא שמתי לב לדפוס מסויים. המנוע מכבה את עצמו. לפעמים סיבוב הסיוץ מניע, לפעמים קשה לו ולפעמים לא מצליח. בפעמים שלא מצליח התנעה מבוסטר התנעה נייד גורמת לו להניע בנגיעה. הכנסתי את הרכב למוסך שניקה מצערת אבל עדיין התקלה קיימת. כיוונים? *ברגעים שהוא מניע בקושי אחרי שהוא נכבה, נראה שהמנוע מסתובב לאט בזמן ההתנעה.

הוא טיפל במוסך פרטי שאני לא יודע בכלל אם יש לו תיעוד ממוחשב של העבודות שלו לצערי.

הרכב אצלי ממש מהניילונים, התחיל כרכב עבודה בעסק שהייתי חלק ממנו. החלטתי לצאת לדרך עצמאית וקניתי אותו. עשיתי לו יישור קו מלא לפי הספר. הבעלים הקודם טוען שהחליף רצועת טיימניג במשהו כמו 100K ק''מ. הרכב עכשיו עם 160K. אין לו ניירת בהשיג יד. בהתלבטות אם לעשות בכל זאת או שיש דרך לדעת מבלי לפתוח את המנוע. מה אומרים?

הרכבים של פעם של היום הם לא הרכבים של פעם של פעם... הכוונה היא שרכבים עם נסועה ממוצעת שהגיע ל200K הם בני 10-15. לא יודע אם זה בגלל הטכנולוגיה או בגלל שיש פחות מוטיבציה להחזיק רכב לתקופה ארוכה כמו פעם, אבל נראה שרכבים מודרנים יותר הם רגישים יותר. קח בחשבון שככל שיש יותר חלקים, יש כנראה סיכוי גדול יותר שמשהו יתקלקל. לכן, כמעט כמו בכל דבר, כל עניין לגופו. היו לי רכבים עם 200 וצפונה ק''מ שטופלו כמו שצריך ולדעתי יכלו לצבור עם מספר רב של קילומטרים.

נתקלתי במוצר של רביט. כרגע שוטף את שני הרכבים עם ה- Jimmy JW31 (מאד מרוצה, למעט התעסקות מעצבנת עם הצינור שנופל מהדלי כל הזמן או שיוצא ממפלס המים וצריך לסדר) אבל בגלל שאני גר בבניין ודלי גדול מספיק לרכב אחד, אני מחפש לעצמי דרך לחסוך את מילוי של הדלי הנוסף. נתקלתי במוצר של רביט. על פניו, הולך לשפר לי את איכות החיים כי דורש הרבה פחות מים. הדבר שאני חושש ממנו זה השארת שריטות על שכבת ההגנה המקורית של הרכב ופגיע בברק. אחד הרכבים בן שבועיים. מה אומרים?

15 שח בשופרסל.

המשענת יד המתכווננת & דלת של תא אחסון מרכזית. ממכר ולא מכיר שקיים אצל יצרן אחר.

לדעתי הוא רוצה לשלם למישהו שיתקין לו את הכל, אז אין פה את הפאן של הלהנות מהעבודה עצמה לפותח השרשור, נתחיל בזה שתשאל את עצמך אם אתה מוכן לעבור את המחסום החוקיות? כי זה לא חוקי בעליל. אחרי זה, האם אתה מוכן לעבור את המחסום הכלכלי? כי זה לא זול בכלל. האם זה הרכב העיקרי שלך? כי הוא הולך להיות מושבת זמן מה וגם אחרי זה יש מצב גדול שיראה אמינות מפוקפקת. האם לא שווה להשקיע את ההרבה כסף שיעלה לך הפרוייקט הזה (שאגב יכל להתפרק בכל רגע נתון, מבחינה חוקית נניח שוטר שעוצר אותך או במחינה מכאנית כלשהי) ברכב שמגיע מראש עם כמות הכוח שאתה צפוי אולי להגיע אליה?

נתונים טובים, רכבים שמורים ללא תאונות מכל הארץ.

תחשוב על זה בצורה הזו: אנשים פרטיים מוכרים את הרכב הנ''ל במחיר גבוה יותר ממה שסוחר שאמור להשאיר לעצו גם ''בשר'' מוכר. האם הרכב הגיע לסוחר ע''י מישהו שהיה לחוץ לכסף והיה מוכן למכור בכל מחיר כאן ועכשיו וככה הסוחר יכל להרשות לעצמו להוריד את המחיר או סיפור דומה? יכל להיות ויכל להיות שלא.

אז הינה, זה כן יכל להיות:

התפקיד של תיבת ההילוכים ברכב חשמלי היא שונה מאשר לרכב בעירה פנימית. הגיר משמש למעבר בין מצבי נהיגה שונים.

גם לפורשה יש את הטייקן שלה יש גיר. אני חושב שלצרכן הממוצע זה לא באמת ישנה משהו ולא כולם ירגישו בהבדל. רק לחובב נהיגה או גיק טכנולוגיה שבאמת מנסים להרגיש את הרכב זה ישנה משהו. אני גם די בטוח שברכבים החשמלים החלפת ההילוכים לא בדיוק תהיה דומה להחלפת הילוכים בתיבה חד מצמדית של טויוטה וכי היא נעימה וחלקה יותר.

האם המעבר לגיר הרטוב השפיע בצורה כלשהי על האמינות של הרכב? ^ שכחתי לציין, ההתיחסות לרנו הייתה למנוע הדיזל בלבד.

תקציב 80K מקס'. דרישות: אמינות, נוחות, חיסכון בדלק, בטיחות. הרכב ישמש אותי כשנתיים וירידת ערך אינה רלוונטית כי הרכב צפוי לצבור ק''מ שכנראה רק מגרש גרוטאות יתעניין בו אחרי השנתיים שאני מתכוון להחזיק בו. בתקציב הנ''ל אני יכל לקנות רנו משנתות מתקדם יותר עקב ירידת ערך מטורפת. האם יש לי סיבה אמיתי להעדיף את הטויוטה על הרנו? הטויוטה שומרת על הערך מעולה אבל כאמור זה פחות רלוונטי עבורי. האם הגיר של הרנו הוכיח את עצמו כאמין לאורך זמן? חייב להמר על מה שיתן לי כמה שיותר שקט נפשי וכמה שפחות בעיות מורכבות.