ek3003

לא מצאתי את הצילום בינתיים, אם אמצא אעלה. זיכרון ילדות עיקש טוען שפירקתי אותה פעם לטובת אוסף לוחיות הרישוי שהיה לי בתחילת שנות התשעים בכל מקרה אני מפסיק להתווכח על המספר... :lol:

טוב. עכשיו אני כבר ממש סקרן... אז היום הלכתי וצילמתי את מס' השילדה - D41DCON108711. מה יש לנו כאן? המון תודה על המידע ועוד יותר על הסבלנות...

תודה לאל כולכם בריאים ושלמים וזה העיקר. לפני שבוע בדיוק חבר עבר חוויה דומה. הוא נסע בהונדה אקורד 05' מאחורי משאית נהוגה בידי אחד מבני דודנו, כזה שמאמין בגורל יותר מאשר בהקפדה על הוראות הבטיחות או לפחות על חוקי הפיזיקה. במהירות של כ-80 קמ"ש בכביש דו- סיטרי התעופף לו בול עץ כבד מארגז המשאית ופגע במכסה המנוע, החליק אל השמשה הקדמית ועלה לגג ההונדה. בול העץ לא נעצר ופגע גם ברכב שנסע אחריו. התוצאה: נזק כבד למכסה המנוע, שמשה קדמית מרוסקת, נזק לגג ובעיקר נהג מבועת שהלך לבית הכנסת לברך "הגומל". נהג המשאית המשיך בנסיעה כאילו כלום. החבר עקף אותה וניסה לסמן לנהג לעצור. קדחת. למזלו, לאחר מספר קילומטרים עמד סיור של צה"ל שעצר את המשאית והזמין משטרה למקום. הנהג נלקח לתחנה ושם התברר שהוא כנראה גם לא מאמין בטסט ובביטוח. כך או כך, בסיטואציה שנוצרה הוא הסכים לשלם במזומן על תיקון ההונדה במוסך מקומי מפוקפק. חברי הסכים לכך בלית ברירה, לאחר שהשוטרים המליצו לו אוף-דה-רקורד לקפוץ על ההצעה בשתי ידיים. נהג המשאית שוחרר לביתו כמובן, ומן הסתם כבר חזר לדרכים על תקן רולטה ניידת.

מעניין. זכור לי בוודאות גבוהה למדי שדווקא כן מדובר ב123-528 (יתכן ויש לי גם תמונה באיזשהו מקום...). יש לך נתונים אחרים על מס' הרישוי הנ"ל? לצערי זה כנראה כבר לא יקרה. ב-23 השנים שחלפו "נעלמו" מרבית המכלולים והשתנו גם פני השטח. כדי "לשלוף" אותה משם היום צריך להביא מנוף כבד, גרר לא יוכל להגיע.

יוחאי שלום, שמה בישראל 123-528. זוכר אותה נוסעת לאחרונה בשנת 90/91. מאז היא זרוקה שם. תוכל להחכים אותנו?

אתם בוכים שלא אכלתם ארוחת בוקר... תחשבו על הדוכסית המסכנה, שלא אכלה ולא שתתה כבר 20 שנה!! (אבק וגשם לא נחשב...) הנאה צרופה, תענוג לעקוב!! מהקורא ה 6+1. :mm_yeah:

תזכורת עגומה לקראת הקיץ. להבדיל מהוולוו של און, שתיבדל לחיים טובים וארוכים, אחות שלא שפר עליה גורלה עלתה היום באש בגוש עציון (ללא נפגעים בגוף):

בשנת 94' אבי רכש וולוו זהה לשלך, מודל 84'. הרכב נרכש מבעל מוסך שהסב את המנוע ל2,300 סמ"ק. כבר מההתחלה הרכב סבל מוויברציות בהאצה, שהיו נעלמות באיזשהו שלב. בעל המוסך טען שזה שום דבר. כך או כך, לאחר כשנה הלך הגיר לעולם שכולו רע. הדבר קרה תוך כדי זחילה בעליה לא מתונה בכלל. אבי, אני והטרמפיסט המסכן נאלצנו לדחוף את הסטיישן המגודלת למפרץ מבטחים. למיטב זכרוני האבחנה היתה שהגיר הז"ל פשוט לא התאים למנוע מרובה הסמ"קים. לאחר ההחלפה נעלמה גם תופעת הרעידות. אגב, גם עם מנוע ה2,300 לא היה מדובר בחורכת אספלט, אלא יותר בכיוון של חורכת תחנות דלק.

אל תרתח...!! הטטרה אכן יצירת מופת וללא ספק כוכבת האירוע. אך בוא לא נשכח שסביב ההשקה מתקיים מפגש קבוע של רכבי אספנות, ממגוון דגמים שכל אחד הינו יצירה בפני עצמו - על הטאץ' הייחודי של בעליו, לטוב ולמוטב. ה127 הורודה אינה בדיוק לטעמי... אך נראה שבעליה סבורים אחרת. התמונות שהועלו משקפות את ההתרחשות ואת האווירה במפגש כולו, מעבר למה שקורה במרכזו. עבורי כחובב התחום שלא הגיע לאירוע מדובר בהזדמנות מצויינת ליהנות ולהתרשם מהאירוע בכללותו. יוחאי וליטל, תודה רבה לכם על שאתם מגיעים לאירוע אחר אירוע, מצלמים תמונות מקצועיות ומרהיבות וטורחים להעלות אותן כאן לפורום. אנא המשיכו בכך... לדעתי רוב מוחלט של החברים כאן נהנה ומעוניין. :-)

מזל טוב יוני, תתחדש ותהנה!! אני בטוח שתוכל לדווח בסוף על עוד החייאה מוצלחת...

פינת הירושלמים:

תודה רבה, הרגעת אותי...

יוחאי שלום, רכבים תמיד אהבתי, מאז שאני זוכר את עצמי. כילד בשנות ה-80 ידעתי לספר לגננת איזה רכב מתקרב לגן על פי צליל המנוע - טרטור פולקסווגן, צרצור פיאט או נהמת וולוו, ועוד כמה צלילים שקשה לתאר. יוצאים מן הכלל היו רכבים אמריקאיים. שנאתי אותם, פחדתי מהם. לא יודע למה. אולי זה העיצוב השונה, אולי צליל הV8 העמוק. כך או כך זה היה המצב (שהשתנה מאז, ברור..). יותר מכולן, מכל האמריקאיות מטילות האימה, שנאתי את 645-357. היא הייתה סטיישן חבוטה, שמנה וארוכה כמו שרק אמריקאית מזדקנת יכולה להיות. והיא חנתה תמיד בחניה הקרובה לבית הספר, בדיוק במקום בו הייתי מוכרח לעבור, מביטה בי עם ארבעת הפנסים העגולים שלה במבט שוחר רעות. הגריל החסר רק העצים את תחושת האיום. כשיכלתי עברתי מדרכה. כשלא, הייתי נצמד לקיר ומתרחק ממנה בריצה מהירה ככל יכולתי. האם תוכל להשלים פרטים נוספים על ה"מפלצת"? הגריל היה חסר תמיד, כך שסמל לא היה... הצבע היה בז'- בהיר דהוי. המספר 645-357, הוא רודף אותי עד היום (לא, לא באמת...). תודה רבה!!

מישהו מזהה את דגם הרכב השחור - מאחורי המרצדס?

עוד באיזור יהודה - כולם עם רישוי לבן (רש"פ): פז'ו 504, ב.מ.וו. סדרה 3, רנו 9\11, דייהטסו שרמנט עם יחידות תאורה של DL וסובארו DL. שימו לב למה שנראה כמו פולו דור ראשון בהמשך הכביש - אחרי הסובארו:

אלקמינו במצב ז"ל:

אוטובוסים המשמשים לתחבורה ציבורית יוצאים משירות אחרי 15 שנה. אוטובוסים המשמשים חברות פרטיות אחרי 20 שנה. לכן, האוטובוסים שאגד מייצאים לחו"ל \ מוכרים לחברות פרטיות בארץ הם כאלו שהגיעו לגיל 15 או קצת פחות. הקילומטראז' - כמה שיותר...

השמן והרזה:

ועוד כמה:

עוד מאיזור יהודה - מתנצל על האיכות הירודה, מטעמים מובנים רוב התמונות צולמו תוך כדי נסיעה:

חלפו להם מספר שבועות. הרכב נגרר מנקודת המרבץ. בוצע יישור קו ראשוני - הוחלפו פילטרים, שמנים, מצבר ומן הסתם גם עוד כמה דברים על הדרך (לצערי אין תיעוד). מנוע ה2.4 ליטר התעורר מתרדמת בת 6 שנים רענן מתמיד ועם חיוך גדול. אחרי הכל, סיטרואן CX נולדה מחדש. המערכת ההידרו-פנאומטית אשר מצבה היה לא ידוע הפתיעה לטובה. מתברר כי היא פועלת ותקינה לחלוטין, זוכרת עוד איך להרים את הרכב לגבהים מרשימים. כמו כן, לאור דרישת חברי הפורום פורק הגגון החלוד שהזכיר תקופות אפלות. בעל הרכב טרם קיבל החלטה האם לשפץ את הרכב לייעודו המקורי כאמבולנס או אולי להסב אותו למשהו אחר, אבל כך או כך יש לו די זמן. חצי שנה ועוד יומיים, למען הדיוק. מכיוון שהרישיונות לא הוקפאו, ומכיוון שבימים טרופים אלו אין כל סיבה הנראית לעין לנדב קנס בסך 6 אגרות רישוי, יידחו הטסט והעברת הבעלות ל-1.1.14. הרכב עמד שש שנים, קטן עליו עוד ששה חודשים. בזמן הזה יתחיל הטיפול הקוסמטי. בטיחות לפני הכל, ולכן ראשית יוחלפו מה שהיו פעם חלונות ממוגנים. החל מסוף שנות ה-80 החלו להתגלות יותר ויותר אבנים בעלות יכולת תעופה לא מבוטלת, בעיקר באזורי יו"ש. בנוסף התגלה כי שמשה סטנדרטית אינה יודעת להתמודד עם התפתחות אבולוציונית זו, מה שהוביל בהכרח להחלפת שמשותיהם של כלי רכב רבים בשמשות ממוגנות - עשויות פוליקרבונט. הפוליקרבונט הנ"ל לא חף מחסרונות. עם אבנים הוא מסתדר, עם לכלוך ושריטות פחות ועם השמש ממש ממש פחות. אורך חייה של שמשה כזו הוא כ-5 שנים, פלוס מינוס. בפרק זמן זה איכותה יורדת והיא נעשית עכורה עד אטומה עד סכנה בטיחותית, ברמה שלא ניתן לעבור איתה טסט - ובצדק. מסיבה זו הוחלפו לפוליקרבונט רק שמשות הצד. השמשה הקדמית הוחלפה באחרת העשויה שכבת זכוכית כפולה אך זהה חיצונית למקור. השמשה האחורית נשארה מקורית - לא ממוגנת, קראו לזה בזמנו פתח מילוט. למרבה הצער החלונות המקוריים של הרכב נעלמו ואינם, כנראה אי שם בסוף שנות ה-80 כאשר הורכבו לראשונה חלונות ממוגנים. הפיתרון יהיה אחד מהשניים - החלפה לחלונות ממוגנים חדשים (תהליך מורכב לאור סטטוס הרכב), או שיחזור החלונות המקוריים אצל בעל מקצוע המתמחה בכך - בעל הרכב מספר שמצא כבר אחד כזה באיזור ירושלים. לחברי הפורום הנכבדים מגיע כמובן גם לצפות בתמונות: 1. היא היתה כבר עם גלגל או שניים במקום שממנו אף אחד עוד לא חזר. היא חוזרת ובגדול, רק את הגגון היא השאירה שם. 2. מראה כללי של החלק הקדמי - נכון, הפרוייקט רק בתחילתו. 3. המחיצה המפרידה בין החלק הקדמי לאחורי. בעבר הפרידה בין חיים למוות. 4. תצפית מהשמשה האחורית. רק לדמיין... טוב נו, גם לי כבר מתחיל להימאס מההומור השחור הזה.

הקרוואן הזה - מודל 88' מפורסם למכירה ביד 2 (לא הצלחתי לצרף קישור):

איזור ירושלים של זהב:

עד לא מזמן פורסם ביד 2 אוטובוס מרצדס 0303 מודל 88' שהוסב לקרוואן מפואר למדי. כרגע יש שם קרוואן דומה על בסיס מיניבוס מרצדס 614.

בדוק אצל "אריה וייס גגונים" ברח' אבולעפיה 18, ת"א 03-6820697. מייצרים שם גגונים כאלו כבר כמה עשרות שנים ולפעמים יש להם גם ישנים מפירוק.