nirtal

אם הייתה מערכת אלקטרונית כזו בפיזו אז אני חושב שהמוצר הכי מבוקש בפורום היה מנוי שנתי למכון שיפוץ ראש-מנוע....

לחנרו יש מיאטה 95 והוא בנה והרכיב לה קשת התהפכות. כנס להודעה הנ"ל, יש תמונות ואתה יכול לשלוח לו ה"פ , אני חושב שהוא ישמח לעזור. http://www.carsforum.co.il/phpBB2/viewtopic.php?t=12892&highlight=

מנסיון אישי, אל תעשה את זה. במנעי פיזו שעברו כברת דרך יש בעיה של גומיות שסתומים שנקרעות. אני עשיתי פלאש כזה ב170k וזה קרע לי את הגומיות זה אומר שהמנוע אוכל הרבה שמן. החומר הזה כנראה לא מתחשב בגומי וכנראה קצת ממיס אותו.

הקפצה הרמונית זה כמו תדר תהודה (אם אתה יודע מה זה). ובפירוט, אם תשים משקולת על קפיץ ותנדנד אותה אז הקפיץ ינוע מעלה ומטה כמה פעמים עד שייעצר.ככל שהקפיץ יותר קשיח, כך התדר יהיה יותר גבוה או משך הזמן של מחזור פעולה יחיד שלו, יהיה יותר קצר. תדר התנועה הזו הוא תדר התהודה של הקפיץ. כעת, אם תנדנד את המשקולת כך שהקפיץ ינוע מעלה ומטה כמו קודם אבל כל פעם שהקפיף מחזיר את המשקולת למעלה, תתן לה מכה קטנה מטה. אז, הקפיץ ימשיך להתנדנד ללא הפסק (כל עוד אתה נותן את המכה). מה שנוצר הוא שאתה נותן מכות קצובות באותו תדר תהודה של הקפיץ. אם תתן את המכות בעוצמה יותר חזקה אבל באותו התדר אז תווצר תנועה יותר גדולה של הקפיץ לכל כוון.(אם קודם הוא התכווץ ס"מ אחד ממצב המנוחה שלו, אז עכשיו הוא יתכווץ 2 ס"מ ממצב המנוחה ואותו כנ"ל לגבי המתיחה) ובכל מכה התנועה שלו תגדל למרות שהמכה נשארת באותה עוצמה. אני לא זוכר אבל ישנו איזה שם לאפקט הזה. עכשיו נחזור לשסתום. גל הזיזים נותן לשסתום מכה בכל מחזור. אם המכות הם בתדר התהודה של הקפיץ (ז"א סל"ד מסוים) אז יווצר אפקט דומה למה שתיארתי. זה יגרום לשסתום להפתח יותר ממה שגל הזיזים רוצה. ולכן שמים כמה קפיצים בקשיחות שונה כך שתדר התהודה שלהם שונה וכך נמנעת התופעה. אני מקווה שהבנת ואולי עכשיו תסכים לעשות לי ג'סטה בחזרה. אתה יודע מה.

מערכת פליטה שלמה בקוטר 2 אינטש + פילטרים פתוחים נותנים תוספת של כ 10 כ"ס במנוע 1.5 ו 1.7. קח בחשבון שתוספת כזו של 10 כ"ס באה על חשבון מומנט בסל"ד בינוני. אם יש לך כרגע רצועת כוח בין 4000 ל-6500 סל"ד אז תוספת של המערכת הנ"ל תצר את רצועת הכוח ותזיז אותה למעלה למשהו כמו 5000 עד 7000 סל"ד אגב תוספת ההספק. קראתי פעם על בדיקה של מערכות פליטה. בדקו 3 מערכות על דינמומטר והתוצאות היו שמע' בבנייה עצמית הוסיפה הספק על חשבון מומנט. מערכת מקצועית לעומת זאת הוסיפה גם הספק וגם מומנט בסל"ד בינוני.

המסלול היה צפוף הרבה מעבר למה שציפיתי. אבל בהקפה השלישית כבר למדנו אותו. אני והיא. ביציאה מכל פנייה כבר ידענו בערך לאן להסתכל ואיפה לחפש את הפנייה הבאה. היה לה קשה. מסתבר שבניתי יותר מדי על ההיגוי המיידי וה-turn in העצבני והמפורסם שלה. והיא על מסלול כל-כך צפוף ואפוף פילונים לא הצליחה לספק לי את זה. טוב אולי היא לא יודעת לתת את זה במהירויות של הילוך ראשון. בכל זאת ציפיתי שהיא תנשך אותי עם ההנעה האחורית והאספלט הרטוב. למעשה היא כבר נשכה אותי יום קודם (חנרו סגר את הפנסים על היד שלי). anyway בהקפה השלישית כבר התרגלתי לתת-היגוי כבד בכניסה לפניות, הייתי מכניס הגה קצת יותר מוקדם, חחכה שנייה עד שיגמר התת-היגוי והחרטום יהדק את הקו ואז... אז, חברים, אז היה מתחיל הריקוד.מדהיםםם....... מעבר ברוטאלי לדוושה הימנית.אני מרגיש שהחרטום נשאר מהודק וזה אומר שאני לא נכנס לתת-היגוי תחת האצה.הזנב מתחיל לתת אותותיו (ואני יודע שאני בכוון הנכון). ואז מתחיל להסחף החוצה. אני מרפה קצת מהדוושה ונשאר עם מספיק גז כדי להמשיך את הסחיפה. מנסה להחזיק את הזנב בזווית הזאת ע"י שינויים קטנים במינון הכוח לגלגלים האחוריים ונעילה נגדית קלה מאוד וווווווווווווהוההההה.......... אני בסחיפת כוח......ווווווווווהוהההההההה!!!!!!!!!!!!! מגביר לחץ על הדוושה וזהו. הזנב מקבל זווית פוטוגנית ואני מצליח להחזיק אותו בזווית כזאת תוך כדי לחץ נוסף על הדוושה והיגוי נגדי חריף. וממשיך. וממשיך. וממשיך................. כנראה שעשיתי את כל הישורת הקצרצרה הזאת לרוחב. הגוף שלי משפריץ אדרנלין לכל הכוונים (תשאלו אפילו את ראלימן שישב לידי וצילם את האקט אם הוא לא קיבל כמה שפריצים. או שזה היה מהממטרה? לא יודע). רמת האדרנלין בדם מגיעה לקו האדום. איפה המנתק לעזאזל ?! רק הפנייה הבאה שמתקרבת במהירות גורמת לי להרפות וליישר את האוטו. ואז בלימה, הפניית הגה מוקדמת. תת-היגוי טרמינלי. החרטום מתחיל להדק את הקו. מעבר ברוטאלי לגז והסרט מתחיל שוב........ מדהים איך אפשר להחזיק אותה בסחיפות כוח כאלה. תרגיש את הזנב דרך התחת, תן מינון נכון של גז והיא שלך. אתה רוצה עוד זנב – תן עוד גז. אתה רוצה ליישר – תרפה מהגז ותוסיף נעילת הגה. אתה מרגיש אותה כל-כך טוב עד שאתה אפילו חושב שאתה מרגיש את הזנב דרך דוושת הגז (הצרפתים כבר שמעו על זה?) כאילו הרגל שלך מקבלת פידבק מהדוושה ומשנה מינון כדי להחזיק את הזנב בחוץ. מגיע לפניית ה-270 מעלות. אספלט מוצף. בלימה. הפניית הגה קלה שמאלה ומייד חזק ימינה. קלץ בפנים ומשיכת הנדברקס חזקה. התחת נזרק החוצה. עוזב הנדברקס קלץ בחוץ ודוושה ימנית ברצפה. היסוס קל ותוך שבריר וחצי של שנייה הסל"ד בשמיים הצמיגים האחוריים צורחים על האספלט והזנב מאיים לעקוף את החרטום. מתרכז. אסור לאבד אותה עכשיו. נעילה נגדית חזקה והיא שלי. עברתי את השלב הקריטי. רואה את הקונוס מולי במרחק של 10 ס"מ מהפגוש ומוריד קצת לחץ מהדוושה. הזנב מסבסב את האוטו אבל החרטום נשאר בדיוק מול הקונוס. ווווההההה...... כמעט התפתתי להמשיך את זה ולעשות דונט שלם (מחווה לזיל פניצי). עוד הרפייה קלה מהדוושה. מוסיף נעילה נגדית ואני מתחיל לצאת לישורת הקצרצרה (ישורת עלק!). אבל לא. כנראה שהיא נהנית מזה יותר ממני ועושה את כל הישורת בסחיפת כוח וירטואוזית. עוצר בין הקונוסים ושומע "וווואאא". מסתכל ימינה. ראלימן עם פה פתוח ולסת שמוטה עד הרצפה. מישהו עצר את הסטופר? מה הזמן? יש פסילות? לא יודע ולא אכפת לי. אני רק הייתי רוצה להמשיך ככה כל היום. מחנה אותה בצד. יוצא החוצה. מעביר עליה מבט חטוף רק כדי לגלות שהיא מחייכת. באמת. או שאולי תמיד כונס האויר שמתחת לפגוש היה בצורה של שפתיים מחייכות מגלגל לגלגל ?! הולך למצוא איזה עץ מסכן להשתין עליו. האדרנלין מקציף לי בדם ואני קצת רועד. היי רגע. אף פעם לא היה לי שתן בצבע כזה!! כנראה מנת יתר של אדרנלין... נ.ב ראלימן!!! תביא כבר את הסרט. אני לא יכול לחכות. ולחנרו! תודה על הסטוץ עם המיאטה. ותודה לכל האנשים שהרימו את האירוע.