לפני קצת יותר משנה עברתי תאונת דרכים חביבה (או שלא ממש...). הרכב החלופי שקיבלתי מחברת הביטוח היה ללא ביטוח כך שיוצא שבמשך שלושה שבועות לא יכלתי לנהוג (כל זה אחרי שהיה לי רישון פחות מחצי שנה).
מדי פעם עכשיו כשאני נזכרת בתאונה הזאת שאפילו לא הייתה באשמתי, אני מוצאת את עצמי משחזרת אותה לפרטי פרטים ותוהה - למה לעזאזל אני עדיין נוהגת? למה אני לוקחת את הסיכון להכנס לתאונה כזאת או גרועה ממנה?
עד עכשיו אין לי תשובה.
מה שכן - התאונה הזאת גרמה לי לרצות לשפר את כישורי הנהיגה בדמות קורסים, הרצאות נהיגה מונעת וכו'. כן, היו לי תקופות של ירידה בחשק, אבל לא לאורך זמן.