SHMOLIKKK

הנה תקציר תקנות התעבורה הרלוונטיות לנושא זה, זה לפחות מה שאני הצלחתי לאתר ב"גוגל"- סימן ד': בעלי חיים 137. איסור לעזוב בעלי חיים ללא פיקוח (תיקון: תש"ל) (א) אדם שבידו ההשגחה על בעל-חיים ימנע אותו מלעלות על דרך או לשוטט או לנוע בה אלא בפיקוחו. (ב) לא ישאיר אדם בעל-חיים בדרך ללא השגחה, בין שבעל החיים רתום לרכב ובין שאיננו רתום, אלא לזמן קצר בלבד ולאחר שקשרו אל עצם קבוע באופן שבעל החיים לא יוכל לשוטט בדרך. 462. בעלי-חיים (תיקון: תשכ"א, תשל"ז) (א) לא יסיע נהג באוטובוס, ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס אליו בעלי-חיים, אלא אם גדלם מאפשר להניחם על ברכי הנוסע או להחזיקם בידיו; ובלבד שכלבים המוסעים כאמור ישאו זמם על פיהם ויהיו קשורים ברצועה, ובעלי-חיים אחרים יהיו מצויים בתוך תיבה או סל באופן המונע אפשרות של פגיעה או הטרדה לנוסעים. (ב) הוראות תקנת משנה (א), לא יחולו על הסעת כלב של עיוור המלווה את העיוור, אם הכלב קשור ברצועה. *לא מתחייב לנרשם. *ט.ל.ח. *לא בקיא בתחום/בנושא.

מר ספיידר-מן ומר פרחי, דבר ראשון > קצת הומור וקצת צחוק - זו הייתה עיקר כוונתי. דבר שני > דעתו של אדם, כבודו, גם כאשר הדבר אינו בהכרח תואם לדעת אחרים. ולדעתי: האונו שהייתה מוצלחת לזמנה ונמכרה בעשרות אלפים התגלתה בחלוף השנים כסובלת מתחלואות, למשל במע' החשמל ולא הרבה שרדו... הפייבוריט אכן היה ניסיון אמיץ מצד הצ'כים, שהתגלה במהרה ככישלון. הדגם הזה פשוט התחיל להתפרק. היום המצב שונה לחלוטין, כמובן, לטובה. מר פרחי- הערכתי המלאה לידע, מקצועיות, בקיאות, וסבלנות. פעמים רבות אני קורא בשקידה את הדברים שאתה רושם!. THE END.

שאפו, נדיר, במיוחד במצבו החיצוני עפ"י התמונות שהעלית. עד לפני 10 שנים עוד היה ניתן לראות פה ושם את הדגם הזה ו/או את המאסטרו (שהיה נפוץ בצבע תכלת), נוסעים על כבישי ארצנו. מאז - התפרקו כולם ונעלמו ל-ח-ל-ו-ט-י-ן. נוסטלגיה לשמה!!!.

דווקא יש: דלתה דאצ'ה, טאטא, פיאט אונו, סקודה פייבוריט, אוסטין מנטגו, לאדה סמרה > רק תבחר. שבוע טוב.

למעט איכות החומרים הידועה בצער לרעה, לדעתי הרכב הזה עוצב חיצונית באופן ייחודי ויפה, עניין של טעם אישי כנראה. בשנים הרלוונטיות אף הקדים את זמנו מבחינת האבזור, לבטח ביחס לשאר היפנים/קוראנים/סינים. באמצע שנות התשעים לא זכור לי שהיו בארץ רכבים נוספים > באותו מחיר מסיבות מובנות הדגם הזה לא שרד ונדיר לראותו על כבישי ארצנו, הגם שבעלים שזלזלו באחזקתו תרמו לכך. מקווה שאלו שכן שרדו יזכו ליחס הולם, מי יודע בעוד עשור מה יהא ערכו... המציל רכב אחד כאילו הציל עולם ומלואו, גם אם זה דייהו.

בחיפוש אקראי ב"גוגל" נמצאו בארץ האתרים הבאים: http://bio-diesel.org.il/ http://greenbe.co.il/ בהצלחה!. *אין לי קשר לנושא ו/או לאתרים הר"מ, לא אחראי על תוכנם, המידע המוצג כאן אינו מהווה המלצה מכל סוג שהוא, ט.ל.ח.

ראה מצ"ב העתק מכתבה/סקירה מאאאאאאאאאאאוד לא מחמיאה של מגזין "אוטו" לגבי הרנו טוויזי, ולכן הספק כאן רב... http://www.auto.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-28647-%D7%A8%D7%A0%D7%95-%D7%98%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94.aspx בעולם יש לא מעט מכוניות חשמליות, רק כדוגמה: מיצובישי iMiEV, סיטרואן C1 אלקטריק, chevrolet-volt, הונדה אינסייט/ג'אז חשמלית, ורבות אחרות. במידה ותקיש "גוגל" תמצא לא מעט כתבות חיוביות יותר או פחות עליהן. הבעיה הגדולה: המחיר החזוי בארץ הופך אותם בבת אחת ללא כדאיות כלכלית, לחלוטין!!!. בכל תחשיב מתמטי שתעשה, אשר מורכב מ- מחיר הרכב+20,000 ק"מ ממוצע לשנה+עלות החשמל+עלות החלפת סוללות, תופתע לגלות שלרכוש רכב בנזין באותו סדר גודל (סתם לדוגמה: סקודה סיטי-גוו, סוזוקי אלטו, פיז'ו 107, קאיה פיקנטו וכול') יהא בסופו של דבר כנראה יותר זול. כל עוד אנשי ה- במשרד האוצר לא יפנימו התועלת ברכבים חשמליים, אז עם ישראל יוכל רק להם שלום מרחוק

חדש > נסה במחסן חלפי היבואן (אם אין במלאי יתכן ויזמינו עבורך). יתרון: יחזיק שנים רבות. חסרון: עלות. משומש > נסה בפירוקיות הגדולות (יש דפי זהב ויש אתרים באינטרנט). יתרון: זול. חסרון: "חתול בשק" - טיב החלק יהיה ידוע רק בחלוף הזמן. אופציה נוספת > לתת את המנוע הקיים לשיפוץ/ליפוף/הח' פחמים אצל העוסקים במלאכה זו. יתרון: זול. חסרון: איכות העבודה בספק וכמוה אורח חיי החלק. בהצלחה!. *ט.ל.ח

ניחא שלא העלת תמונות, אבל בשביל זה אתה צריך את דעתם של אנשי הפורם... ככלל, אין כמו יחס אישי לרכב כדי לשפר את מצבו ומכאן מובן כי ווקס ידני יטיב כאן. זמן + סבלנות + שקידה לרוב תבטיח לך תוצאה טובה. חוצ'מיזה > יכול להיות שאפילו תהנה מכך!!??!!. שיהיה בהצלחה.

תרשה לי להיות ספקן וזהיר לגבי הדברים המוצגים, כמו"כ לק"מ המוצג (עד פי 10 מהמקובל כיום). ע"מ שמישהו יכול להתהדר בנתונים עליו לעבור דרך ארוכה: מעבדה ו/או מכון תקנים ו/או ניסויים בפועל ואולי אף תקופת הרצה אצל יצרני רכב. לגבי האמירה כי המוצר לכאורה לא יוצא לשיווק, כי לכאורה הממציא צריך לפרט את תוכן המצאתו... נראה לי מאאאאאאאוד תמוהה. (יש כאלו שהיו רושמים בולשיט!!!). 1)היצרן יכול לפנות לאגף הפטנטים בארצו ולפתוח תיק, שם ניתן להציג מחד תוכן המוצר ומאידך לוודא בלעדיות להמצאתו. בכך למעשה טענה זו נפתרת (סבורני כי הדבר ידוע לו). 2)למיטב ידיעתי, ע"מ לשווק לצרכנים פריט בעל תרכובת ממילא חובה על היצרן לידע על גבו מה הוא מכיל. 3)לא רואה ניגוד או קשר בין "פירוט תוכן המוצר" לבין "שיווקו לציבור" כי הרבה מהיצרנים (בין משקאות קלים ובין אם אבקות כביסה) שומרת בקנאות על נוסחאות אחוזי/מינוני תרכובות מוצריה, אך הדבר לא מונע ממנה מחד לשווקם ומאידך לציין על גבם מה הם מכילים (שוב, להבנה, מבלי לציין בהכרח את % התמהיל של כל תרכובת). שלא תבין אותי לא נכון, אני מאוד בעד תחליף לשמן הסינטטי-רעלני שיש כיום והחלפתו בשמן צמחי שככל הנראה יהא יותר ידידותי לסביבה ואולי גם יותר זול/מועיל, אך עד ליציאת פריט כלשהו (ולו דווקא רק פריט זה) באופן סדור לשוק לא הייתי עושה בו שימוש. חלילה במקרה של נזק אפשרי למנוע ו/או לאגזוז ו/או למע' ההזרקה (שעלות כל אחד מאלו יכול להגיע לאלפי שקלים) מי יישא אז באחריות התיקון???????????????????????????????????????????? עצת חינם: בדוק היטב, היה חשדן, חשוב 10 פעמים לפני, ואז תחליט !!!. *למען הסר ספק אציין כי אני אדם פרטי, לא חברה, לא מוסך, לא משווק ולא עוסק בתחום. *ט.ל.ח.

ונניח שלכאורה הרכב עבר רישוי (לפרוטוקול יצוין שאני פסימי+בעד להעביר רישוי לרכב באופן ראוי ותקין), במה הואילו הדבר???

למרות כל מה שרשמו כאן, אל תפסול אופציה של "נייר שיוף" + ספריי צבע.

באם הרכב, שלא בתנאי מעבדה, יצרוך בסוף בממוצע כ-24 ק"מ/לליטר, אז יש ספק לגבי יכולת מכירתו/הישרדותו. בשוק יש רכבים ב-3/4 מחיר (סוזוקי אלטו, פיזו 107, סיטרואן C1, קיאה פיקנטו, ועוד) אשר צורכים סביב ה- 20 ק"מ/לליטר (חלק עושים 18 ועד ל- 22 ולכן "20" מוצג כאן כממוצע). אז לפי החישוב יוצא ש: יאריס > 3 שנות אחזקה X עשרים אלף ק"מ בשנה לפי לוי יצחק (=60 אלף בשלוש שנים) = 20.5 אש"ח הוצ' דלק. השאר > 3 שנות אחזקה X עשרים אלף ק"מ בשנה לפי לוי יצחק (=60 אלף בשלוש שנים) = 24.5 אש"ח הוצ' דלק. אינני סבור כי ב- 4 אש"ח חסכון בדלק במשך 3 שנים הרכב מצדיק קיומו, ביחס לאחרים. ההפרש במחיר הקנייה בין היאריס לדגמים שרשמתי כדוגמה מעלה גבוהה באופן משמעותי מהחיסכון בדלק. ועם ניקח בחשבון את מחיר החלפת הסוללות לאחר מיכן, אז ההפרשים עוד גדלים.. *ט.ל.ח.

גלוק, אני מסכים עם רוב דבריך, אך אני סבור שהמושג "רכב אספנות" כן מעלה את הערך. אני לא מכיר רכב אספנות במצב נסיעה + טסט שנמכר בפחות מ-6 אש"ח... יחד עם זאת, ביד 2 יש שפע של רכבים "רגילים" במצב נסיעה + טסט החל מ-1.5 אש"ח. ראה כדוגמה את המיצובישי לנסר וסובארו לאונה (וכנראה גם יום אחד מאזדה 3 תיכנס לרשימה). מי יודע מה יעלה בגורל ערכם התמחורי עם כניסתם בעוד 3-4 שנים לסטטוס אספנות??? כמו"כ "רכב אספנות" משופץ סביר שערכו/שיקבל תמחור גבוהה יותר מאותו רכב בדיוק, לפני השיפוץ. אני מקווה שבקרוב נראה את הרקס על כבישי ארצנו. בהצלחה עם המשאיות.

קבל לייק על המטאפורות

Pנסיון עריכה מחדש, מימין לשמאל*

[quote name='petrolhead-18']היי, עדיין לא הבנתי האם בשורה התחתונה יש קשר בין רמות המזגן לבין צריכת דלק מוגברת. *לדוגמא אצלי בפונטו יש 4 רמות למזגן. מה ההבדל בין צריכת הדלק ברמה 1 לרמה 3 למשל? [color="Red"]באם כוונתך ב"רמות" לכפתור עם הקווים אדומים בצד אחד ובכחולים בצד שני, אשר נקרא בלועזית "טרמוסטט" או בעברית "ווסט טמפרטורה", אז ברמה 1 מעביר למדחס פקודה למיזוג בטמפ' גבוהה יותר (לצורך המחשה 30 מעלות) לעומת רמה 4 (לצורך המחשה 24 מעלות). ככל שהמעלות שתידרש תהא נמוכה יותר כך המדחס יעבוד לאורך זמן רב יותר ע"מ לעמוד בקצב בקשתך. מדחס עובד יותר זמן=יותר דלק נצרך (בדומה לכל מכשיר).[/color] *האם יש השפעה על צריכת הדלק כשהמזגן עובד על מאוורר בלבד ולא על קירור? [color="red"]וודאי. במצב מאוורר רק "הוונטה" הפנימית-בלועזית / "מנוע פן מאייד"-בעברית עובד > רכיב אשר מונע חשמלית בלבד. במצב זה המדחס "מנוטרל" ולכן לא נדרש מאמץ מצד רצועת המנוע.[/color] *האם כשהמזגן עובד על חום גם כן צריכת הדלק עולה? [color="red"]באם החימום מופעל ע"י המזגן-כן, בדומה למצב קירור. באם החימום מופעל ע"י צינור גומי אשר מווסת את החום העצמי של המנוע ומווסתו לתוך הרכב-לא.[/color] *בלי קשר-למה צריכת הדלק עולה ככל שהטמפרטורה והלחות של הסביבה עולים?

רוי/רועי - ברגעים אלו ממש התגובה שלך זיכתה אותך ללא עוררין במקום הראשון ולכן נשלחת הישר לתיוק במועדון "לא שווה התייחסות". מזל-טוב !!!.

דעתי האישית כי אין זה לא נכון להשוות בין רכבים בעלי נתונים פתיחה כה שונים. כך לדוגמה כי לרנו יש 265 כ"ס / 33% הפרש יותר לעומת שאר הרכבים !!!!!!! כך לדוגמה הוכנס ל"מבחן" רכב בעל נפח 1.6 L (לעומת 2 L כמו הרנו והסובארו) שרק בזכות מגדש טורבו מצליח להגיע לאותו הספק 200 כ"ס).

טינר, נפט או טרמנטין בהחלט "יעשו את העבודה" מבלי לגרום נזק, שלא כמו כל שאר הדטרגנטים החומצתיים שפוגעים בחלק מהמכלולים (שלא לדבר על נזק שהם גורמים לעור הידיים, לריאות, לאוזון, ולמה לא בעצם). לגבי צבע, בכל אחת מרשתות "עשה זאת בעצמך" מוכרים כיום ספריי צבע מיוחד אשר עמיד בטמפ' של עד 800 מעלות, בעלות של שקלים לא רבים, ואם יישאר לך ממנו תוכל גם לצבוע שאר מכלולים מכאניים תחת מכסה המנוע. בהצלחה בשיפוץ.

שלום רב, אני פותח שרשור זה עבור צד' ג' שברשותו רכב עם הצמיגים כאלו ולטענתו לא מצליח לאתר בארץ צמיגים כאלו. האם מישהו יכול להשליך "אור" על הנושא? *בבקשה לא להפנות אותי לאיביי או להמליץ על שינוי מידה.

להזכיר, באמצע שנות ה-90 בחלק מהגי.אם.סי ספארי היה מקובל לשים מאחור לוחות זיהוי "קצרות" בלבד...

שמעתי שניתן לטבול את הג'אנט בשלמותו בחומר מצפה מחדש. מישהו מכיר (כי גם אני מעוניין)?

קח בחשבון: 1)בפועל אין בשוק אף גלאי שמסוגל לאתר 100% מסוגי המצלמות, גלאים, אקדחי לייזר ושאר "פטנטים". 2)הגלאי עלול לצפצף גם במעבר ליד עמוד מתח גבוהה, אנטנות סלולריות, וכול'. 3)זמן הבנה + זמן תגובה + מרחק האטה = X מטרים, מה שמעלה את הדילמה האם הספקת לרדת ממהירות Y למהירות X לפני שהמצלמה "תפסה" אותך... סורי על הפסימיות, אבל לא עדיף פשוט לנהוג בטווח החוק ולא לסכן אותך (מילא) אבל בעיקר את הסביבה !. (שאלה רטורית).

הפרויקט בתוצרתו הנוכחית בעייתי ומגביל, ולכן גם המשכו באופן הזה מוטל בספק... מחיר הרכב לא זול. סחירות לא ידועה. אמינות לא ידועה. מוצע רק 2 חבילות "מסלול - מנוי". היצע הרכבים "0" (כלומר 1). פיזור תחנות ההחלפה מועטות יחסית. במידה וימשיכו בדרך הזו, אני בספק באם יצליחו לשרוד עוד שנה. נקווה שמכאן והלאה משהו אמיתי ישתנה לטובה. שיהיה בהצלחה לחדש.