כנראה שממש אחרי RK שלומי הגיע אלי.
קודם כל שמחתי לראות שהכחולה הגיעה אלי (לא שהייתי מתלוננת על הלבנה) ואז שלומי הפתיע אותי בזה שהוא לא מתלווה לנסיעה. בשביל ההתחלה, העדפתי לא להשאר אחד על אחד עם המפלצת, אז נסענו לאסוף את החבר היקר שלי (מוכר לכם כ-Ghostbuster) שהצטרף אלי לנסיעה.
מראש ויתרתי על בית אורן וכביש 7212, כבישים עם 0 מקום לטעויות ברכב שאני לא מכירה. אז מה כן היה בתפריט? עליה לאוניברסיטה דרך 705, עצירה לכמה תמונות בנוף היפה (כמו שהבטחתי), חזרה לנשר וימינה ליגור שם הסתובבנו וחזרנו לנשר. מתחלפים, Ghostbuster מתיישב ליד ההגה, שוב עליה לאוניברסיטה וחזרה ליגור. מתחלפים, אני חוזרת לנהוג חזרה דרך לתל חנן דרך כביש 75 ולב המפרץ.
לא התיימרתי לאתגר את הרכב וידעתי טוב מאוד שהמגבלות שלי בתור נהגת יגיעו הרבה לפני שהאוקטביה תשים לב שמשהו קורה, ככה שכל מה שנשאר זה להנות ואז לרוץ לספר על זה לחבר'ה.
אז מה בכל זאת היה לנו פה. הרכב פשוט משגר את עצמו מהמקום, בלי לשים לב מצאתי את עצמי תוך כמה שניות במהירויות שהשתיקה יפה להן בעליות החדות של האיזור, תאוצה זה פשוט השם השני שלו. תחושת היציבות, הביטחון והכוח שהוא נותן, איפשרה לי לבצע איתו דברים שלא העזתי עד היום עם אף רכב אחר.
אם נתמקד קצת בחווית הנהיגה השיגרתית, הרכב נוח ושקט. במהירויות עירוניות נמוכות וכבישים כמו שרק מע"צ יודעים לסלול הוא מרגיש קצת קשה, לעומת זאת שיוט במהירויות הגבוהות יותר, זה כבר המגרש הביתי שלו. ההגה נעים מאוד ורך לתפעול בתוך העיר וגם חד ומדוייק בחוץ. אומנם החלון האחורי צר בצורה מפתיעה, לא הרגשתי ששדה הראיה שלי מוגבל.
עיצוב פנים, שחור וקשוח כמו שציפיתי לראות, אבל תפרים אדומים מוסיפים לו חן מוסיים בלי להפוך אותו למצועצע. החומרים מרגישים איכותיים ולא פלסטיקיים. מושבים משלבים בד ועור במקומות הנכונים, ציפיתי מהם לחיבוק יותר הדוק, אבל כנראה שהם בנויים לחבק אנשים גדולים יותר. הגה מצופה עור שפגע ישר בנקודת החולשה שלי והייתי שמחה לקחת אותו איתי גם אחרי הפרידה מהרכב . יצא לי לבלות כמה דקות של נסיעה במושב האחורי, מרווח מדהים, שני פתחי מיזוג, משענת יד נשלפת עם מחזיקי כוסות מובנים.
ממש בסוף, החלטתי להציץ גם בבגאז', במילה אחת: עצום! בכמה מילים: פתח הטענה רחב ונוח שמוביל למחסן שמסתתר בתוך רכב.
באופן כללי, הרכב נראה כמו חבילה מעולה למשפחה שבה ההורים אוהבים לנהוג גם בלי הילדים באוטו (אתם יודעים למה אני מתכוונת ).
לסיכום, אגיד תודה רבה לפורום על החוויה המדהימה, היה פשוט אדיר, נהנתי מכל רגע.
כמו שכבר אמרתי, הספורטיבית הראשונה שנהגתי בה, מקווה שממש לא האחרונה.