לנו, הגברים הלבנים, נראה מאוד טבעי שעל המסך, בחדשות, בסדרות ובסרטים כמעט תמיד הכל סובב סביב גבר לבן. זה נראה לנו הכי טבעי.
אבל, למרבה הפליאה, יש מגזרים אחרים שזה נראה להם פחות טבעי.
פמיניסטית אמריקאית, טבעה פעם, כלל אצבע שנקרא על שמה, מבחן בקדל:
1. יש בסרט לפחות שתי דמויות של נשים (שאנחנו יודעים את השמות שלהן)
2. יש לפחות סצנה אחת שהן משוחחות בינהן
3. בשיחה, הן לא מדברות על גבר
עכשיו, תנסו לחשוב על הסרטים הקלאסים האהובים, הלהיטים שלכם, ותנסו למצוא סרט שעונה על הקריטריונים הפשוטים האלה.
אז אני בעד הכנסה של יותר דמויות נשים, שחורים, הומואים וטרנסיות, אבל כמובן שזה צריך להיות בצורה הגיונית. אני לא אוהב סרטים שדוחפים לי בכח אגנדה לתוך הגרון.
אני מקווה שימצאו את הדרך לייצר סרטים שהם גם מהנים וגם "אינקלוסיב" (שונא את המילה הפרוגרסיבית הזו, אבל לא מצאתי מילה יותר מתאימה).