אכן כך. 2-3 שניות (ואף פחות מכך) של חוסר ריכוז (וקצת טמטום, במקרה שכבר אציין בפניכם), והכל יכל להיראות אחרת.
אתמול בערב בת"א בירידה של בוגרשוב לכיוון שד' בן ציון החלטתי לנצל את כח האינרציה ולתת לפיזיקה לעשות את שלה. הנחתי את רגליי על ריצפת הרכב, הרחק מהדוושות, תוך כדי שאני אוחז בהגה ביד אחת ומעיף מבט אל-עבר הפקקון שנוצר בכיוון הנגדי. נכון לרגע הסטת המבט שמאלה היה רכב מלפני במרחק של 15-20 מטרים.
בלי לשים יותר מדי לב, כבר בעת הסטת המבט שמאלה הרכב שלי הגיע לכ 50 קמ"ש בירידה ואיך שהפנתי את המבט חזרה אל כיוון הנסיעה, ראיתי את עצמי מתקרב במהירות הזויה לרכב שמלפני (שהיה על סף עצירה מוחלטת). לא רק שלקח לרגל ימין כשניה להגיע לדוושת הבלם, הגבתי מאוחר מדי ורק במזל ה ABS נכנס לפעולה ונעצרתי 5-10 ס"מ מהפגוש האחורי של הרכב שמלפני. זה היה מלחיץ (היה הרבה פחות אילו הרגל היתה ב"היכון" לבלום, ולא על ריצפת הרכב).
קיצר, אל תיהיו מטומטמים - אפילו אם יש איזו כוסית בנתיב הנגדי.