michelmg

אלון בקר טוב!! כולי תקווה שתמצא משהו שיתאים בנתיים אתה יכול להעזר במוני או אסעאד יש להם סיכוי טוב להוריד משקל !!!!! אל תשכח לשים ניילונים ! מישל

דני כפי שנחשתי ידעתי שיהיה איזה קול מעצבן !!!!!! רעש המנועים מיותר! מעיר לי את השכנים!

פודיום עם רם לנדס ורוני סמנדרסמן ישראל סבר עם האיביזה אחרי מירוץ מרמת הגולן לעפולה [עם הבאגי]

תמונות של הויזה באשקלון, שימו לב לכמות הקהל ברקע! תמונה עם משפחתי וחיים פלד, מנהל מוסך צמרת. ותמונה עם צוות המכונאים על רקע המוסך בחיפה.

עוד תמונות של הסוד מ 1984, ותמונות של הלנצ'יה בטא קופה 1600, עונת 1985.

ישנן תמונות נוספות שיעלו בהמשך, הן מצריכות הקטנת רזולציה שתעשה בקרוב. כפי שציינתי, הספונסר החדש שלי; י.ש. מוסכי הגליל, נרתם למשימה ויצאנו למירוץ הראשון בפסח 1988. ועל אף הקנס המתוקן והכבד, הצלחתי להתגבר עליו וזכיתי במקום ראשון. אולם ההמשך של אותה שנה היה בלתי אפשרי, והוברר לכולם שהקנס כה כבד וכי לא ניתן לקיים תחרות הוגנת ובכל פעם שזינקתי, המתחרים שלי שעמדו ב-2 השורות שלפני [עקב הקנס] סגרו עלי במתכוון ולא הייתה שום אפשרות לפרוץ קדימה. זכור לי מירוץ אחד שבו התקנתי כנה עם מצלמה מיוחדת, ושם רואים בבירור איך סוגרים לי את המעבר מימין ומשמאל ותופסים אותי בצבת כשאני עף באויר. האוירה בין המתחרים בקבוצת ה-1600, הייתה מאוד מתוחה ולפני כל זינוק יכולתי לראות את כל המזימות של המתחרים שלי כשהם מתואמים בניהם איך לחסום אותי. באותה עונה סיימתי במקום שלישי עם אינני טועה, כשכל המירוצים היו מעוררי מחלוקת וממש לא נעימים. בפגרה לקראת שנת 1989, ועד המועדון החליט להקל בקנס למכוניות 4X4, כשלמשחק הצטרפו 2 ויזות חדשות שניתנו במתנה ע"י חברת "לובינסקי בע"מ" לדני לוי וג'קי זית, שדרך אגב זכה באליפות קבוצת 1300 בשנת 1985. אני מאוד שמחתי על הצטרפות 2 הויזות החדשות, כך לפחות נוכל לבחון את התוצאה של רכבי 4X4, ולא רק את ההישגים שלי. מירוץ פסח 1989: המתח הורגש היטב באויר לקראת הזינוק, כשקבוצת ה-1600 נשארה הקבוצה המרתקת ביותר. באותו מירוץ זכיתי במקום ראשון, כשדני לוי וג'קי זית לא זכו לעלות לפודיום. המירוץ השני היה החם ביותר בכל ההיסטוריה של מירוצי שנות ה-80, כאשר נדדנו דרומה לשדה תימן בבאר שבע, ובמקצה הראשון ארעה תאונה מחרידה בזינוק, כשהאוטו של חנן וולוצקי, פולקסווגן שירוקו, התעופפה באויר, ואני בויזה וראם סמואל בסמבה, עוברים מתחתיו לפני שהספיקה למחוץ אותנו! המירוץ כמובן נעצר, חנן יצא ללא שריטה. אותו מירוץ עליתי על הפודיום, ולאמיתו של דבר, אני אינני זוכר באיזה מקום סיימתי, מבטיח שאבדוק זאת לפי הגביעים שברשותי ואעדכן אתכם. אם מישהו זוכר את הפרטים, אשמח לשמוע. באותו מירוץ, פרדי פרייהאוף נדחק לצדי המסלול ושבר אצבע בכף ידו. באותה שנה, לקחנו את המירוצים ביחד עם הספונסר ברצינות רבה וירדנו להתאמן בין המירוצים למסלול באשקלון וערכנו כל מיני נסיונות בעזרתם של הילדים, שלי ושל הספונסר [אלון ושי חליווה], כמו למשל זינוק במהלך שני בכדי לא לפרפר יותר מדי, זינוקים בצמיגים שונים וכו'. ההשקעה אכן נשתלמה ולקחתי את האליפות כששתי הויזות האחרות הרחק מאחור. ועד המועדון שבראשו עמד ישראל סבר, שהיה צריך למצוא פתרון הולם לסוגיה של הנעה כפולה, ישב עם כל היועצים ובעלי מכוניות הנעה כפולה, והפשרה שנמצאה הייתה כדלקמן: בשנת 1990, לא יתחרו רכבי 4X4 כלל, ושנה לאחר מכן תיפתח קבוצה להנעה כפולה בלבד, על מנת לתת זמן לכל אלה הרוצים להצטרף לקבוצה החדשה ולהכין מכוניות בהתאם. בפרק הבא, אתייחס לשנת 1990-1, ועד אז ברצוני להתייחס לנושא השיפוט והניהול. רמת השיפוט והניהול בהחלט לא הייתה ברמה שווה לרמת הנהגים, על צוותיהם, וזה למה? במערכת כזו של אירועים מוטריים שהתחילה מאפס, הנהגים שהיו נלהבים לספורט, התמקצעו מהר מאוד, ושיפרו את הידע שלהם בנושא המקצועי-טכני ובנושאי הנהיגה הספורטיבית. חלק מהם אף נדד לארצות אירופה בכדי להתמחות בנהיגת מירוצים. אולם בעלי התפקידים הרגישים כמו; מנהל מירוץ ושופטים לא קיבלו הכשרה מתאימה. ואנו כנהגים לא הבחנו בטעות הזו, ודרשנו מהם שלא בצדק, לשפוט ולעשות סדר כשאין להם את הכלים המתאימים. את כל זה אני מציין, מתוך הערכה מלאה וכנה לכל אותם בעלי תפקידים שלקחו עליהם או ליתר דיוק, הפילו עליהם את התפקיד, כשאין להם את הכישורים לכך. וזה המקום להודות לנתי ברנר שניהל את כל המירוצים של אותם שנים וספג את כל התופת מהנהגים והצוותים שנלוו, וכל הכבוד לו על הרצון ועל ההשקעה ועל כל מה שעשה לטובת קיום המירוצים. כמו כן לא נשכח את יתר העושים במלאכה מאחורי הקלעים כמו: שאול זייטמן ואשתו אביבה, חנן וולוצקי, דורית בן ארי, בריאן ושרון אבר וילדיהם, יאיר פראן, ישראל ותמי סבר וילדיהם, ניר בן יוסף, דורי בן יעקב, ניר פרץ, דני ואן הרטן, כרוז המירוצים רזי לבנת, אחיו דורון לבנת, אהוד לביא וג'קי זית שאירחו את המועדון בתחילת דרכו במושב נורדיה. אני בטוח שיש עוד עשרות אנשים טובים אם לא יותר, שגם היו שותפים מלאים לארגון באותם ימים ועימם הסליחה שלא צויינו כאן. אשמח לקבל עדכון השמות שנשכחו וחובתנו להעלות אותם כאן כי זה מקומם. ראוי לציין כי מספר רב של מרשאלים שהיו פעילים קבועים בכל האירועים, התנדבו ללא שכר והשקיעו מאמצים והתמידו על אף היחס הלא הוגן בלשון המעטה שקיבלו באותה תקופה. השמות רבים, אבל בניהם זכור לי את: דובי מילר [פותח הדיון], זיו הלפרסון, אהוד ...?, הדגלן המיתולגי הגבוה שאת שמו אינני זוכר כרגע [תזכירו לי?]. דובי, תזכיר לנו את כל השמות של החבר'ה שלך!!!! תודה מיוחדת לחברת "אנליזה" שמיחשבה לנו את המזכירות בנאמנות, ודורון בראשה. נ.ב: זכור לי מקרה באחד המירוצים של עונת 1989, באימון של ערב המירוץ, הלך לי המנוע, חזרתי צפונה לקריות עם הויזה,והמכונאים במוסכי י.ש. מוסכי הגליל, עמלו כל הלילה עד 6 בבוקר והכניסו את המנוע המקורי הישן, 1360 סמ"ק, והכשירו את הרכב למירוץ בו סיימתי במקום השלישי. עריכה: כמובן ששכחתי איש נחמד ויקר, עופר בן יעקב, ואני מקווה שהוא יכנס לפורום ויספר גם בלשונו את כל הערבים הרבים שבלינו יחדיו עם ניר בן ארי בועדה המקצועית למירוצים שעמדתי בראשה, ויעלה את הזכרונות על הדיונים הרגישים בכתיבת התקנונים. מישל גדז'

לאחר התגובות והסיפורים של כל החבר'ה הותיקים והצעירים, יש לי כמה נקודות להעלות לפני שאני ממשיך לספר על המשך מירוצי אשקלון משנת 1988 והלאה. לגבי בחירת המכונית מסוג ויזה 4X4: כזכור לכם בשנת 1985 כשהופיעה פיג'ו 205 GTI, כל חובבי הספורט המוטורי נדהמו לראות את היצירה הזו. וה-205 נחשבה לרכב מירוץ המבטיח ביותר מהסוג הזה. ולכן כשבאתי לראשי המועדון וביקשתי אישור להביא את הויזה, לא הבינו מה מצאתי ברכב המצחיק הזה, מה עוד עם מנוע 1360 סמ"ק שבוודאי לא יכול לאיים על ההגמוניה של ה-GTI-ים, גולף ו-205. וכמובן שתוצאות הויזה מאז הגיעה הפתיעו את כולם. זכור לי כי אברהם פורת ז"ל, כתב הרכב מ"טורבו" ו"אוטו" טען תמיד שהשילוב של הויזה ביחד עם מישל זו נוסחה מנצחת. אך תמיד שפטו את התוצאות שלי, והתייחסו בלבד לה שאני נוסע על הויזה, ואכן לא יכולנו להשוות נכונה, משום שהייתי היחיד בעל הנעה כפולה, וכאן הייתה הבעיה. מירוץ בן שמן שהוזכר: באותו אירוע בכפר דניאל, אורגנו 2 סוגי מירוצים [אם אני לא טועה?!], האחד עם רכבי שטח [לא זכור לי באיזה מתכונת] והשני סוג של ראלי ספרינט שאני ארגנתי באורך של כ-2 וחצי ק"מ. הרבה חבר'ה השתתפו ואני אכן לקחתי את 2 הדודות שלי, אחת מצרפת בת 60 להקפה אחת בתור הנווטת. והשניה בת 55, מארה"ב ובהקפה איתה, אכן נכנסתי בעץ בצד של הנווט, ובכל זאת באותו מקצה עשיתי את הזמן המהיר ביותר וזכיתי במקום הראשון. לאחר המירוץ, הדודה התלוננה על כאבים בחזה, ולאחר צילום, הוברר כי 4 צלעות נסדקו והיא הושבתה פה בארץ למשך חודש ימים, כי הרופאים אסרו עליה לחזור חזרה לארה"ב. תיקון לגבי שימוש בצמיגי מישלין TB20: בשנת 1987 השתמשנו בצמיגי מישלין M4 ו M5, ורק בשנת 1988-9, עברנו ל-TB20 [סליקס] כשהחלוץ היה ניר בן ארי בפורד אסקורט שהפתיע אותנו בתוצאות לאור החלפת הצמיגים. מזכירות המירוצים: אני חייב לציין שעל אף כל היריביות שהיו בין המתחרים, והיו כאלה לא מעט, הנשים שלנו, המתחרים והילדים, הם הם שאירגנו את המזכירות, מדדו זמנים ועשו את כל השיבוצים לפי התקנון שהיה. אני זוכר, את דורית בן ארי מנצחת על המלאכה ביד רמה, ואת הילדים של חלק מאיתנו; ליאת הבת שלי, וחברתה קיקו, הבת של ישראל סבר, ואנא מכם, תזכירו לי מי עוד היה שם, כי אני פשוט לא זוכר. מירוץ פסח אשקלון 1986: זכור לי שבמירוץ הזה, הכריזו על פתיחת העיתון "אוטו" והועמד פרס למי שיעשה את התוצאה הטובה ביותר באותו מירוץ, והפרס היה אירוח במירוץ פורמולה 1 בגרד פרי דטרויט בחודש יוני 1986. ובאותו מירוץ זכיתי במקום ראשון בקבוצת ה-1600 ובאלוף האלופים באותו מירוץ שניצחתי גם את המתחרים שהגיעו מחו"ל. החוויה בביקור שלי בדטרויט הייתה מדהימה, קיבלתי אירוח של 10 ימים בארה"ב על חשבון העיתון, מי יתן ויהיו עוד פרסים כאלה בעתיד למנצחים. ההכנות למירוץ והאוירה לפני: המירוץ הראשון באשקלון בשנת 1985, היה הראשון שאורגן בצורה מקצועית והתפרס על יומיים. היום הראשון אימונים ומקצי דירוג, והשני, מקצים מוקדמים ומקצי גמר. ברצוני לציין כי רוב הקבוצות היו מגיעות לשטח, ערב לפני, מקימים מאהל רבתי ומוסך מאולתר, והיינו לנים בשטח יומיים, ולאחר שני מירוצים דחסנו את כל המירוץ ליום אחד, וכך היינו יורדים לאשקלון ערב לפני וכל מירוץ היה הופך להפנינג מדהים כשבאים לפיטס, תופסים מקומות ומקימים עולם ומלואו. אני זוכר את הקבוצות של בריאן הבר, ניר בן ארי ועוד הרבה הרבה חבר'ה טובים שהיו נשארים עד השעות הקטנות של הלילה סביב מדורה, המכונאים, הילדים, המלווים, הנשים ואני בתור נהג שחייב להיות צלול, הייתי ישן בבית מלון "מלכת שווא" באשקלון [אם אינני טועה]. מצורפות תמונות עם האלפא סוד משנת 1984.

קובי ! כל הכבוד לך שבגיל 12 היגעת לאשקלון ! אתה גם זוכר היטב את האירועים ונכון שהסאאב קיבל דגל שחור ורק לאחר 3 הקפות נאות לפנות את המסלול, אולם הנהג היה ישראל דיקר ולא דוד נמרי. מי שמכיר את 2 הנהגים האלה יודע היטב שדוד נמרי לעולם לא היה ממשיך בעקשנות ולא מציית לדגל שחור לדעתי הוא היה גם מאותת ביציאה מהמסלול!! ואילו דיקר ידידי לא יוותר לעולם כל עוד זה תלוי בו ! אחלה נהג !!! מישל גדז'

לכבוד אילן אני מסכים איתך עם האוירה המדהימה שהייתה באותה תקופה ואיש לא יוכל לחוות זאת מלבד אלו שהיו. יתכן שיש עוד כמה נושאים ואירועים אליהם לא התייחסתי ואתה מתאר לעצמך שאחרי כל כך הרבה שנים, הזיכרון בורח לפעמים ואם יש נושאים נוספים שעליהם רציתם לקבל מידע, אשמח לענות. פרט אחד זכור לי ואני חייב תיקון לגבי השם של נהג האאודי קוואטרו שאותו הזכרת,והוא ז'אן מרי פירנה! מבלגיה. נ.ב: שכחתי לציין אירוע נדיר שבאחד המירוצים בשנת 1986, קרתה לי תקלה בהנעה הכפולה, ביטלה לי את ההנעה האחורית ובעימות עם ישראל דיקר שנסע בסאאב 1600 ולפתע גלגל אחורי ניתק מרכבו ונסע במשך 3 הקפות על 3 גלגלים, ובכל זאת לא הצלחתי לעקוף אותו. זה היה מחזה נדיר שקשה לשכוח אותו! מישל גדז'

אני מקווה שהחברים הותיקים מאשקלון לא יתעצלו ויגלגלו את הסיפורים של המירוצים דאז, על מנת שהדור הצעיר ילמד וידע שההיסטוריה הייתה מפוארת ועליהם לדעת את הצד החיובי של ימי אשקלון כי לדאבוני, תמיד כשהזכירו את התקופה הדגישו את הצד השלילי מבלי להתייחס כלל לצד המקצועי-חיובי שבנינו. ההכנות לעונת 1985 הבטיחו רבות משום שכל המועדון והאנשים העוסקים בהכנת המירוצים, התעסקו ללא הפסקה אם זה בניסוח תקנונים ופיקוח על הכנת רכבים, ומצד שני הכנת המסלול החדש באשקלון, באיזור התעשייה הדרומי שהפך לימים לבית שלנו. כפי שציינתי בסוף דברי בהודעה הקודמת שלי, הייתי חייב למצוא לעצמי רכב אמין וחזק, ומצאתי לנצ'יה בטא קופה 1600, שעד כמה ש"הבנתי" באותה תקופה, חשבתי שזה הרכב הכי מתאים אך בדיעבד הבנתי שאני באמת לא מבין מה זה מירוץ מכוניות. על המירוץ הראשון והשני כבר כתבתי בהודעה הקודמת. ומכל עונת 1985 שכללה 5 מירוצים, אני זוכר את המאבקים עם רם לנדס מיודענו, רוני סמדרסמן, אהוד לביא, אילן שוסטר ועוד, ובסופה של אותה עונה, זכה באליפות ובצדק, רם לנדס בגולף GTI, ואני סיימתי במקום החמישי הכללי העונתי. ההכנות לעונת 1986: הבנתי יותר בתחום והגעתי למסקנה שצריך ללכת בגדול, כי הרגשתי שאני לא אוכל יותר לאכזב את הספונסרים שלי. בבירור שעשיתי בחו"ל, הבנתי שאני צריך ללכת על הנעה כפולה ולאו דווקא על מנוע חזק, כמו רוב המתחרים שלי שהתכוננו להכין 205 GTI וגולף GTI שאז נתנו את הטון. ביקשתי אישור מועד המועדון דאז, האם מותר להביא רכב עם הנעה כפולה, הידיעה הזו גרמה להתלהבות ואכן קיבלתי את האישור וביחד עם הספונסר החדש שלי "מוסך צמרת חיפה" המתמחה בסיטרואן-פיג'ו, הבאתי לארץ רכב מסוג סיטרואן ויזה "אלף המסלולים" עם מנוע של 1360 סמ"ק בלבד. הרכב הוכן לפי התקנון במוסך צמרת והגענו למירוץ הראשון בפסח 1986, כששורת המכוניות במסלול הייתה רבה, שכללה כ-70 כלי רכב. אף אחד לא תיאר לעצמו מה יהיו התוצאות ולאיזה מחול שדים אני נכנס. הזינוק למירוץ הראשון היה מאוד מאכזב, עמדתי בשורה הראשונה על הגריד ביחד עם אהוד לביא שנהג ב-205 GTI היומרנית. עם אות הזינוק אני מעלה ענן אבק ואהוד מזנק טוב ממני ונעלם לי קדימה. לא הבנתי מה קורה לי, כי היה ברור לי שהיתרון של הויזה היה בזינוק. התחלתי לרדוף אחרי אהוד וראיתי שקשה מאוד להיצמד אליו. בהקפה השלישית הסתכלתי על לוח השעונים והבחנתי בנורה אדומה שמהבהבת, קלטתי שההנעה הכפולה לא מחוברת וכי אני נוסע על הנעה קדמית בלבד. באותו רגע חיברתי את ההנעה הכפולה וסוף סוף הרגשתי את הרכב שועט קדימה. בהקפה החמישית עקפתי את אהוד וסיימתי ראשון במקצה המוקדם. בדיעבד הסתבר שהמכונאי שהכין לי את הרכב על הגריד ניטרל את ההנעה האחורית ושכח לחברה. באותו מירוץ סיימתי ראשון גם בגמר,וזה היה הנצחון הראשון שלי שכה ייחלתי לו. במועדון קמה צעקה כנגד ההנעה הכפולה, והמובילים הבינו עד כמה לא היה להם מושג בתוצאות הבאת הנעה כפולה לארץ. באותה עונת 1986 שכללה 5 מירוצים, סיימתי במקום השלישי הכללי בקבוצת 1600 סמ"ק, על אף ההנעה הכפולה, התקלות שגרמו לי לא לסיים 2 מירוצים היו בעוכרי, והגעתי למסקנה שיש להחליף את המנוע הקטן והחלש למשהו רציני יותר. פניתי לחיים פלד מנהל המוסך והצעתי לו עיסקה על תנאי: מנוע 1452 סמ"ק תמורת אליפות ובאם לא, אני אשא בכל ההוצאות לשיפור הרכב בסוף העונה. יש לציין שחיים נרתם למשימה בהתלהבות רבה, טסתי לצרפת וחזרתי עם מנוע מתאים במזוודה! חוץ מהמנוע החדש הותקנו מתלים קשיחים יותר, בנינו בעבודה עצמית מוט מייצב אחורי, החלפנו דלתות וכנפיים לפיברגלס, הבאנו צמיגים מסוג מישלין TB20 שהם מסוג סמי-סליקס, הגיר קוצר והותקן דפרנציאל ננעל לסרן הקדמי, הוחלפו הצירים המניעים למחוזקים, בקיצור האוטו שופר ללא הכר. במועדון הכינו תקנון חדש והוסיפו קנס להנעה כפולה שהתבטא בתוספת של 4% על זמני הדירוג על מנת לעקר את היתרון של ההנעה הכפולה בזינוק, אולם במירוץ הראשון של עונת 1987, הבינו המומחים למניהם שקנס זה לא מספיק, וזכיתי במקום הראשון. המשך העונה היווה שיא של כל הזמנים עד כה, כשאני מנצח בכל 6 המירוצים של העונה בקבוצה הבכירה, 1600 סמ"ק. בסיום העונה ועד המועדון, בלחץ הנהגים שבקבוצה, שינה את הקנס וחוץ מקנס על זמני הדירוג, רכב בעל הנעה כפולה יזנק על הגריד בזוג השלישי לפחות. מוסך צמרת וחיים פלד הבינו שההחלטה לא תפתור את בעיית 4X4, והחליטו לפרוש מהענף. פניתי למוסך "י.ש. מוסכי הגליל" בניהולם של ישראל הלפרין ושלומי חליווה, וקיבלתי את ברכת הדרך בהסכמתם לתמוך בי לעונת 1988. ברצוני לציין שכמות הקהל שהגיע לאותם מירוצים בשנות 1985-87 היה אדיר, ונע בין 3000 ל 35000 צופים למירוץ. וזה נתן לנו הרגשה נפלאה ועדות שיש המון אוהדים לספורט הזה והפוטנציאל להצלחה רב ביותר. המשך 1988-90 בפרק הבא, תמונות בהמשך. מישל גדז'

לא הבנתי מה אני רואה בתמונה של ה NSU !! הוא נוסע נגד הכיוון נכון ???? חשבתי שאני לא זוכר - שימו לב שהתמונה הפוכה !!!! מישל

לזאב ! חייב לאמר לך שברוב הנושאים שציינת קלעת בול !! מישל

יובל ידידי ! כל הילדים שנשארו בגן חובה יתומים הם ! לא לכל אחד יש את היכולת הכספית לעלות כיתה . כל הצעירים באים לאירועים האלו בלית ברירה כי אין משהו אחר ! הרי מי כמוך שהמציא את המושג "חרמן לנהוג" יודע מה התוצאה כשהחרמנות גוברת על ההיגיון . אז כשיש סוף סוף אירוע ואומרים לך בהתלהבות "מסלול חלק לגמרי כדאי להגיע " ודאי שכל "ילדי הגן" מעמיסים ומגיעים כמו חיילים ממושמעים, ואז מה לעשות, לחזור הביתה? מה יגידו עליהם ? ובגלל האי נעימות בכל זאת נוסעים ובהקפה הראשונה שוברים את הרכב תופסים את הראש ומצטערים.אל תשכח שלהם אין ספונסר או מוסך פרטי לתקן, פשוט לאירוע הבא הם לא יופיעו. אולי צריך לחשוב ולתת את הדעת איך עושים את האירועים הבאים בכדי שהמידע הבסיסי שמפורסם יהיה אמין ומדוייק כך שלא יבואו בטענות וכל אחד יוכל לבחור אם להגיע או לא! דרך אגב, לא רק "ילדי הגן", שנשארו כיתה 5 שנים,שברו את הרככבים היו גם כאלה שגמרו תיכון. מישל

המושב: סטריה הנהג מחצרים: מאוריצ'יו

לדני ! אתה לוקח את הדברים למקומות שלא התכוונו בכלל !! ואסביר :א.הדיון הוא ענייני וזה בסך הכל החלפת דיעות בצורה מכובדת. ב."עידן האינטרנט" אמרת? לכן אנחנו פה. ג.הכוונה גן חובה היתה לרמת הנהגים החדשים בתחום הראלי ואני בניהם ! ד.הנחות ? מי ביקש ? בסך הכל האימון נועד בכדי ללמוד ולהתאמן ובמירוץ בוודאי שמיישמים את החוקים ואין לאף אחד כוונות אחרות. לסיכום אני מקווה שלכולם כוונות חיוביות. מתי הישיבה ללהפקת לקחים ? (ואני מצטער שאיכזבתי אותך בקשר לתמונה עם האזיקים) מישל גדז'

לדעתי אנו בהחלט יכולים לשנות את הפורמט של האימון. אל נשכח שאנו בתחילת הדרך ,אפשר לדמות את זה לגן חובה, ואל לנו לקפוץ היישר לאוניברםיטה. בםך הכל אנו חייבים לקיים אימונים על מנת להכשיר נהגים, נווטים, מארשלים, מודדי זמן, שופטים, מארגנים,מנהלי מירוץ ועוד.... אני מאמין שכאשר הנ"ל ירכשו את הניסיון המתאים בקצב של לימוד רק אז נוכל לאמר "החוק אומר " וכן נוכל להשתייך למשפחה ההיא. לא בושה כלל להודות מי אנחנו ? מבלי לפגוע במעטים שיש להם ניסיון (יובל,נדב,רמי,דני.....) אם לא ננהג כך לא נשיג את המטרה! תקנו אותי אם אני טועה ? מישל גדז"

כדי לא למתוח אתכם עד הפרק הבא, הנה התשובה שלי לבקשה של דני ושות' לגבי התמונה עם האזיקים, ובקצרה כי אני כבר תשוש מהכתיבה. במירוץ הראשון של עונת 1985, אירע מקרה בין אילן שוסטר ואהוד לביא כשהראשון נוגח באהוד לביא במתכוון לאחר קיצור דרך במסלול. אולם השופט לא הגיב על התקרית ואהוד כמובן נפגע מאוד. במירוץ השני של אותה עונה זינקתי מהמקום הראשון במקצה המוקדם עם לנצ'יה בטה קופה כשלידי במקום השני אהוד לביא בג'ולייטה. עם אות הזינוק אהוד לביא שבר את כל ההגה לכיווני והעיף אותי מחוץ למסלול, הצלחתי לחזור למירוץ וקיבלתי דגל שחור על לא עוול בכפי. מרוגז יצאתי מהרכב לאחר כניסתי לפיטס, ופניתי לשופט המירוץ לפשר ההחלטה לפסול אותי. השופט שעמד על מגדל שאותו הבאתי מהצפון הרחוק עונה לי בתנועות מזלזלות "תסתלק מפה". אותו שופט גד פלר שמו, עו"ד במקצועו מירושלים שאין לו מושג בספורט מוטורי, משתמש במגדל שאני בניתי ויצרתי במו ידי, ומשם שולח לי שוטרים על למברטה עם סירה בכדי שיפנו אותי. ברור שאנשי המועדון התערבו מיד ושיחררו אותי מ"המעצר המדומה", אך לעולם ופה אני מבטיח לכם שאני לא משקר, לא ניכבלתי באזיקים ולא קיבלתי מספר אסיר! מי שיצא מניאק מכל האירוע הזה, זה אהוד לביא במקום לסגור חשבון עם אילן שוסטר, בחר להתנהג בצורה לא ספורטיבית על המסלול. והשופט נשאר כרגיל בן ז***.

הערה לדני ואמיר: לפני שאני מתחיל לספר על מעללי אשקלון והעבר בכלל, עלי לציין שדני לוי הוא די טירון בתחום של מירוצי העבר, ככה שאל תספר לכולם שמישל היה לכוד באזיקים, כי זה לא נכון ואתה, אמיר גמליאל עוד לא היית בשא"ש [ראה גששים] כשזה קרה, אז אם היה לי מספר אסיר, אני הייתי כבר מגיע אלייך ויורה בך. אני אשתף אתכם איך הגעתי בכלל להתחרות במירוצים: בתחילת 1984 [אפריל אם אני לא טועה] שמעתי ברדיו את ניר בן יוסף מדבר כיו"ר מועדון מוטורי שהוקם ומסביר איך להגיע להירשם למועדון למי שרוצה להתחרות. כך הגעתי למפגש של המועדון במושב נורדיה, ושם קיבלנו את ההדרכה ואת המידע מה צריך להכין בכדי להשתתף במירוץ המיועד להיות מירוץ ראלי קרוס ב-15 ליולי 1984 בשדה תימן, באר שבע. המכוניות מירוץ חולקו ל-2 קבוצות: עד 1000 סמ"ק ועד 1300 סמ"ק. לא הייתה לי בכלל התלבטות בנושא וכמובן שאני הולך על הקבוצה הגבוהה. החלטתי ללכת על אלפא סוד שהיה אז רכב זול ומספיק חזק. מצאתי אחת כזו במגרש גרוטאות, ועם 100 קומפרסייה בצלינדרים וצמיגי אליאנס 155 משומשים, בניתי כלוב ומנתק הצתה וירדתי לבאר שבע שזו הייתה הפעם הראשונה שלי בנהיגת שטח [עפר], הניסיון היחיד שהיה לי עד דכה הוא מנהיגת כביש יומיומית. הגעתי לשדה תימן, כשהסוד על משאית מכוסה בברזנט, זה היה יום שישי אחרי הצהריים, הורדתי את הרכב ומיהרתי לעשות פרקטיס וזמני דירוג לאחר שהוסבר לי מה החשיבות שלהם. הסתכלתי מסביבי, וקיבלתי קצת פיק ברכיים מכיוון שעמדו מסביבי מכוניות חדשות ומשופרות היטב כמו: אלפא 33 של אלון קידר [מכונית רשמית של היבואן], סובארו 1300 - 2 קרבוטורים כפולים של אילן שוסטר, אלפא סוד של יורם אופנועים מחיפה עם 4 קרבורטורים מאולתרים של אופנוע ועוד. ושאני שבקושי יודע מה זה פלאג הגעתי עם מלווה בשם נתי מקרית חיים. כולם כבר עשו זמנים ולאחר שסיימתי את זמני הדירוג, אני מוצא את עצמי מוקף עיתונאים ואחרים שאומרים לי שאני ראשון במקצי הדירוג. הרגשתי בעננים וכבר אז התחילה הפוליטיקה, אדווארד אטלר שהיה השופט הראשי ויתר מובילי המועדון באו לברך אותי ושאלתי מה ההמשך ומהו התקנון להמשך המירוץ? ופה נתקלתי בתשובות לא ברורות והוברר לי שהולכים לשנות את אופן הדירוג והחליטו לעשות מקצים מוקדמים ומקצה גמר של 2 מכוניות בלבד על המקום הראשון ומקצה של 2 מכוניות על המקום השלישי. קמה מהומה, משום שלפי התקנון המקורי היה מובטח לי המקום שני, כשמקום ראשון היה בהחלט אפשרי. כל השינוי הזה נעשה בגלל שהסובארו החזקה של אילן שוסטר והאלפא 33 היו נפגשות במקצה המוקדם והחשש היה שלאלפא לא היה סיכוי לעלות לגמר, ולזכות במקום הראשון. אני כמו שרבים ממכם מכירים אותי, לא הסכמתי לכך ואיימתי בפרישה מהמירוץ, הסברתי שזה אבסורד משום שפרישה מכל סיבה שהיא במקצה הגמר, תותיר רכב אחד על המסלול שבוודאי לא הגיוני במירוצי מכוניות. ראשי המועדון, בניהם ניר פרץ, ניר בן יוסף ודורי בן יעקב פנו אלי והתחננו שאני לא אעשה מהומות, כי זהו תחילתו של עידן הספורט המוטורי, וביקשו ממני להבליג לטובת העניין. לא נותרה לי ברירה וויתרתי. עקב השינוי בתקנון אני התחריתי מול אלון קידר ב-33, זינקתי טוב יותר, הובלתי ובאחת העקומות התחפרתי בחול. נעקפתי ע"י אלון קידר והגעתי שני, מה שהקנה לי את הזכות להתחרות על המקום השלישי, ואכן זכיתי בו. הגמר בין אילן שוסטר בסובארו לבין אלון קידר באלפא 33, נגמר כאשר לאילן שוסטר ארעה תקלה טכנית לאחר שהוביל, ואלון קידר המשיך לבד על המסלול ב-4 ההקפות האחרונות למקום הראשון ללא הפרעה כפי שצפיתי. זה היה המירוץ הראשון שלי בחיים, וחבל שסיימתי אותו עם תחושה לא נעימה, עלי לציין שתחושת חוסר האונים שחשתי מאוד פגעה בי ומאז אמרתי שאעשה הכל כדי שבעתיד נהגים לא יפגעו ממזימות לא ספורטיביות כגון אלו. אני אסיים את הפרק הראשון של המירוצים של שנת 1984 בתוצאת המירוץ שהיה המירוץ השני שלי שנערך במרכז העיר אשקלון בסוכות 1984, וגם שם זכיתי במקום שלישי עם אותה אלפא סוד, כשבמקום הראשון ג'ורג' קורשיא עם אלפא סוד TI משופרת, ובמקום השני אלון קידר עם האלפא 33. עם סיום אותו מירוץ באשקלון הבנתי מהר שכדי לנצח במירוץ לא מספיק להיות נהג טוב, צריך גם רכב ברמה וכמובן ספונסר בהתאם. תמונות בהמשך מישל גדז'

המוטורי אפשר לכתוב פה במשך כמה ימים ללא הפסקה ולזכור פרטי פרטים. לדוגמה: באותו מירוץ שפרדי הביא את הטויוטה רמי לימון תפם מקום ראשון בזמני הדירוג עם גולף 1600 ,אני מקום שני עם לנציה בטה קופה 1600 ופרדי האגדי שכה פחדנו ממנו רק במקום השלישי. חוסר הניסיון שלנו במירוצים בלט מאוד אז, ופרדי המנוסה כן ניצח באותו מירוץ !!!!!!! יש הרבה מה לספר אשמח להשיב על שאלות בכל הקשור לאותה התקופה עד היום כי אני נשארתי פעיל בתחום הנהיגה והאירגון גם יחד עד היום . כל הכבוד על הרעיון הרבה ותיקים ישמחו ! מישל גדז

לדובי שלום ! שמע, להחזיר אותנו 20 שנה אחורה ? אתה יודע איך הגששים אמרו : לך תזכור ! מעניין אם זה יוכל אי פעם לחזור ?? כמי שהיה באותה תקופה פעיל בתור נהג ושותף בכל מה שאירגן המועדון