NimW

תודה תודה ... שטיח פושט רגיל להדבקה. בכל חנות שטיחים וספקי טכסטיל/מרפדיות וכו' היום סיימתי להכין את המרווחים וכן ביצענו בדיקה קצרה ברכב (תודה לבעל ה TRT המיועד שהיה נוכח ותיעד בפרוט...) העתקת הקונטור של המרווחים ע"ג חתיכת קרטון וכן סימון מיקום פסי הוולקרו: חיתוך הפתחים בשטחי הוולקרו וקיפול כשבלונה לריסוס הדבק מגע: השבלונה מוכנה: ריסוס דבק על צד אחד של המרווחים וכן על סט אחד של פסי הוולקרו: המרווחים והוולקרו מתייבשים קצת לפני ההצמדה: הצמדת הוולקרו למרווחים: הוספת סיכות שדכן לחיזוק הקצוות: המרווחים מוכנים (אחרי שהפרוצדורה הנ"ל בוצעה גם לצידם השני): אח"כ ביצענו הפעלה ניסיונית ראשונה של ה TRT ברכב. המרווחים מוצמדים לתיבה לפני השכבתה על הרצפה: וכך היא תהיה בפוזה הסופית: עכשיו ככה, הרכב הנ"ל נוסע כבר כשבועיים עם סאב אחר שלי (Auto Tuba) כך שזה היה הרפרנס. ניסינו את ה TRT בשתי פוזיציות, האחת כמתוכנן - עם הדרייבר כלפי מטה ע"ג המרווחים, והשנייה כאשר התיבה מונחת ישר על הרצפה עם הדרייבר פונה כלפי מעלה. שנינו הגענו לתובנות זהות: ה TRT נשמע יופי ונותן באסים ברורים ומדויקים (ואחלה פאנץ' בשביל מגבר של 2*60wrms...) ה TRT נשמע קצת יותר מדויק והדוק מאשר ה AT שהיה ברכב קודם. הפוזיציה העדיפה היא עם הדרייבר כלפי הרצפה, שאז הבאסים נשמעים יותר עמוקים/מלאים. אינשאללה בסופ"ש נשלים את התקנת הגריל לפני האלמנט, תוספת הטוויטרים וכו' ואז גם כיול יותר מושקע של המערכת.

כמובן שאשמח להגיע.. אבל זה לא יקרה בשבת הזאת מן הסתם אני רוצה לבוא עם הסאב הנ"ל אבל לא בטוח שנספיק להתקין אותו ברכב, מה עוד שבעל הרכב גם מחכה לסט טוויטרים שהזמין. אח"כ יידרש לכייל את המערכת כמו שצריך ואז נהיה מוכנים לתצוגה/השמעה. סבלנות. החילזון מהשפן...

אחרי שנתקין ברכב...

סורי, לא התכוונתי. כנראה שהייתי עם האטמים... היום ציפיתי את ה TRT, כמה תמונות מהתהליך: הותקן שקע הספיקון: החוט הפנימי קובע כך שלא יגע באיזה פנל וירשרש: לאלמנט הודבק האטם האחורי, חוברו המוליכים והוא הורכב בארגז: בשלב זה ניתן היה לחבר את הארגז למוזיקה ולהתרשם משהו: המגבר שחובר ל TRT קיבל חיתוך (LPF) באזור ה 70 – 80 הרץ. הרצתי כמה קטעים מ CD'ים שבמקרה היו עלי והתיבה נשמעה יפה מאד. אפילו שהחלל היה מאד גדול (בהשוואה לאפליקציה המיועדת - קבינה של אוטו, ששם אפקט ההגבר בגין הנפח המצומצם משמעותי ביותר) הנמוכים נשמעו עמוקים, ברורים ומדויקים. בקטעים מסוימים התחילו לרעוד לי דברים מסביב...

ממש לא! 1. איזור ההדבקה חייב להיות נקי מצבע כדי שהדבק יחדור לעץ וייצור חיבור חזק ואטום, 2. בכל מקרה היה מתקבל פס הדבק שאותו היה נדרש לצבוע... 3. 'קימבון' מברשת וההתעסקות עם השלמת הצביעה זה ממש שולי. 5 דקות עבודה גג.

הכנתי מברשת ארוכהההה... הושלמה הצביעה של ה'חור השחור': וגם נצבעה תושבת הדרייבר: הפינות מעוגלות: הכנתי את החתיכות למרווחים (מהרצפה): ארבע השלישיות מתייבשות... המרווחים מוכנים לצבע: הם ימוקמו בפינות התיבה כך (בתמונה הארגז הפוך כמובן): הפינות צבועות, ובהמשך יקבלו פסי וולקרו למעלה ולמטה כמו בדוגמה (התחתונים ייתפסו בשטיח שעל הרצפה והעליונים בשטיח שיצפה את התיבה: השלב הבא, ציפוי בשטיח.

אתמול הוקדש למשפחה... הבוקר המשכתי: המבנה העיקרי מוכן לסגירה: צבוע איפה שאח"כ קשה להגיע (יישארו רק הפינות של ההדבקה): ו.. העיסק סגור: השלב הבא: רדיוסים של הפינות, גימור כללי וציפוי בשטיח.

זהו להיום. פתחתי את ה'חלון' בדופן לוופר והפלנג' (אוגן) הפנימי הודבק למקומו, עשיתי את החור למחבר ה Speakon וכן השלמתי את הדבקת הפנלים של השופר: השלב הבא: צביעת עומק השופר היכן שאח"כ קשה להגיע ואז סגירת הדופן העליונה.

כן, בהחלט. אורך השופר הכאן הוא כ 2.5 מ', זה מוסיף דיליי של כ 7.5 מילי-שניה. כמובן שהאופטימאלי הוא תיזמון נכון של הקדמיים (דיליי) כך שיהיו מתואמים בדיוק עם הסאב ההתחשב באורך השופר (+ מרחקו מהקדמיים/מהמאזין), אבל בגדול התוצאה טובה מאוד גם בלי תיקון. כאשר מושמע אות ששמשולב נמוכים וגבוהים והבאסים 'מאחרים' במידה קטנה כנ"ל (או במילים אחרות הגבוהים מקדימים) האוזן מקבלת את הסאונד הכללי כפאנ'צי ומדוייק. מה עוד שהתיבה השופרית תורמת את חלקה בסאנד סאב מדוייק והדוק. נחכה ונשמע.

היי חברים, רוצה לשתף אתכם בבנייה הנוכחית שלי... זהו תכנון חדש מבית ביל פיצמאוריס, הטרק טובה: http://billfitzmaurice.net/autotuba.html אם תרצו זו תיבה 'היברידית' = פרונטאלית + שופרית (כמובן שחלק השופר הוא הדומיננטי) התיבה מיועדת למקומות מעוטי נדל"ן, כמו בטנדרים למשל. המידות 90 * 60 * 15 ס"מ, האלמנט "8. במקור נועד להתמקם מאחורי המושבים (בעמידה, האלמנט פונה קדימה, השופר הצידה) זה הספציפי מיועד לרכב מסוג ברלינגו. הוא ימוקם בתא המטען בשכיבה (עם האלמנט כלפי מטה) כמובן עם מרווחים מהרצפה. סה"כ גובה (כולל המרווחים) יהיה כ 20 ס"מ, כך שהוא לא יגזול יותר מדי נפח, ומכסימום במקרה הצורך ניתן בקלות לנתק ולהוציא: כך נראה בשלב התקנת המחיצות הפנימיות שיוצרות את השופר: המשך יבוא...

תודה על מפגש נחמד ו Loud.... אמנם ה SPL'ניקים היו בהחלט גורם דומיננטי בשטח והיו שם כמה סטאפים שהיו יכולים לשמש גם לאיזה מסיבת יער... אבל שמחתי לפגוש גם כמה חברים שמחפשים ויודעים להעריך משהו אחר, קרי איכות ולא כמות. אהבתי למשל את מערכת ברכב של בני (?) בלי רכיבי High End מטורפים אבל מושקעת מבחינת ההתייחסות, הכיול והאיזון ונשמעת בהתאם (מעולה). תודה לכל מי שנאות להדגמה של ה Auto Tuba במכוניתו וכן לאלו שהתיישבו והאזינו ברכב שלי. אני מקווה שהתרשמתם מהסאונד/ביצועים המיוחדים של התיבה השופרית ושהצלחתי 'לפקוח את אוזניכם' למשהו שונה/חדש. שיהיה לכולם שבוע טוב עם באסים עמוקים וברורים... נמרוד

אתה צריך לחבר את שני הסלילים במקביל. ז"א לגשר מה+ של הראשון ל+ של השני וכנ"ל לגבי המינוסים. המוליכים מהמגבר יכולים להתחבר ל +/- של אחד הסלילים, לא משנה איזה כי הם מגושרים...

אני מתכנן להגיע... עם תיבה השופרית (Auto Tuba) מותקנת בסיטרואן C3 ועוד יחידה 'ניידת' להדגמה אצל מי שירצה...

מוליכות/התנגדות של מוליך תלוייה בשטח החתך שלו וגם באורכו. ככל ששטח החתך של מוליך קטן, והאורך גדול - כך גדלה התנגדותו.

+ 1 לתגובות של dny ו- lanosforce נחושת = נחושת וכל השאר הם BS וקשקושים. לכן אתה נופל במלכודת... כמו כן שים לב שמראה עיניים יכול להטעות (ולהטות) משמע אזניים...

שופרות בעברית פשוטה... נשאלתי ע"י כמה חברים על עיקרון פעולת השופר ויתרונותיו וכן לגבי אפשרות לבנות תיבה שופרית לאלמנט/ים שכבר מצוי/ים בידיהם. רמקול בתיבה פרונטאלית – פשוט ורע: כאשר האלמנט (הרמקול/סאב) פועל בתיבה פרונטאלית מתקיימת תופעה פיזיקאלית שגורמת לשתי החסרונות הגדולים והעיקריים של קונפיגורציה זו. בעת פעולת הרמקול הממברנה נעה קדימה ואחורה, ובהתאמה לגודל התנועה נוצרים גלי לחץ ותת-לחץ באזור המיידי והצמוד לממברנה. אלו הם גלי הקול שהממברנה מפיקה והם מועברים הלאה באוויר שמקיף את הרמקול (במהירות הקול, כמובן) כמו אדווה שנוצרת מנפילת אבן למים, ומתרחקת במעגלים מנקודת הפגיעה. אוויר הסביבה שמול הרמקול ושאליו מועברים גלי הלחץ/תת-לחץ האלו (גלי הקול) מצוי בלחץ אטמוספרי שהינו נמוך משמעותית לעומת גלי הלחץ שנוצרים (וגבוה לעומת גלי התת-לחץ...) הבדלי לחץ אלה שבין איזור הלחץ/תת-לחץ הגבוה והמצומצם שבצמוד לממברנה לבין אוויר הסביבה המקיף שבהמשך, גורמים לנפילת לחץ ע"פ מרחק קצר ועקב כך למספר תופעות: א. חוסר יעילות בתמסורת גל הלחץ/תת-לחץ, כלומר נגרמים הפסדים בעצמת הגל כתוצאה מהפיזור המיידי של גל הלחץ ע"פ שטח גדול. וב. נגרמים עיוותי חוסר לינאריות ותוספת של ספיחים שמתבטאים ב'תמונת קול' לא נאמנה למקור (האות החשמלי המזין את הרמקול). כמובן שהתופעות הנ"ל מתגברות עם העלייה בלחץ הקול שהרמקול מפיק. (באנלוגיה למים, אפשר לדמיין דחיפה של מים עם כף היד בניסיון ליצור גל יותר מהר מיכולת המים להידחף/לזרום. במקרה כזה ייווצרו קצף, מערבולות וגלישה של המים מעבר לכף היד...) ומה קורה בשופר... מאחר והדרייבר משיק לפתח צר יחסית, אשר תחום ע"י דפנות מבוא השופר (ה Throat) התמסורת של גלי הלחץ/תת-לחץ הינה אל מול נפח מוגבל של אוויר. נפח האוויר הקטן שבאזור מבוא השופר מקבל את גל הלחץ באופן מלא ובכך מתרחשת תמסורת ישירה של הלחץ הגבוה לשלב הראשוני של השופר, מכאן, הודות להתרחבות ההדרגתית של השופר מתרחשת ירידה הדרגתית של גלי הלחץ/תת-לחץ תוך כדי הרחבה מתואמת של שטח ה'חזית' עד למוצא השופר - הקצה הרחב שבו הוא נפתח לאוויר הסביבה. כאן מתבצעת התמסורת הסופית כאשר גלי הלחץ 'חלשים' יותר וכן מפוזרים על שטח גדול יותר. למעשה השופר מבצע תאום אקוסטי בין הרמקול לאוויר הסביבה. התוצאה הסופית היא הפקת גלי הקול עם פחות הפסדים (או במילים אחרות – יותר הגבר) וכן עם ירידה משמעותית בכמות העיוותים והספיחים הנלווים. כמובן שיש טווח רחב של אפשרויות תכנון וקונפיגורציות גם לתיבות שופריות וכמו בתחומים רבים יש תמיד פשרות. בהתאם נבדלים התכנונים השונים בביצועים: תחום ההיענות, ההגבר, העצמה המרבית, הגודל הפיזי וכו, אז למה לא כל אלמנט/סאב: עקב תנאי העבודה המיוחדים שבהם נתון האלמנט בתיבה שופרית (נתון ללחצים גבוהים יותר מאשר בתיבות פרונטאליות, בנד פאס וכו') וכן דרישות ההתאמה לתכנון השופר הספציפי, יש חשיבות מכרעת לשימוש באלמנט הנכון והמתאים לתכנון. שימוש באלמנט לא מתאים/נכון יכול להתבטא בביצועים ירודים של השופר ועד הרס של ממברנת הרמקול. בהתאמת אלמנט לתכנון שופרי לא מדובר 'רק' בגודל (קוטר) האלמנט כי אם במספר פרמטרי T/S שהם קריטיים.

אוקיי, אני נהניתי במפגש. מקווה שכל השאר גם. היה נחמד לראות את הפנים/אנשים שמאחורי השמות בפורום, ובכלל אווירה נחמדה. ה AT נוסה בכמה רכבים, אני מתנצל שאני לא זוכר את השמות של בעליהם... זה היה אחד (יבגני?) עם בהחלט מערכת קצה עליון ואני חושב שה AT נתנה חלופה ראויה לאיכות הבאסים של הסאב המקורי: תודה לכל מי שהשתתף בהדגמות. אני מקווה שהתרשמתם מהסאונד ה'שונה' לטובה. אני מתכנן להגיע עם ה AT באותה מתכונת למפגש מרכז ב 5/5

בלי נדר... אני מגיע עם ה Auto Tuba בקונפיגורציה ניידת, כך שאפשר יהיה 'לשתול' ברכבים אחרים להדגמה/התרשמות. http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=420686 הזדמנות לכל מי שמעניין לראות ולשמוע ארגז שופרי... חג שמח, נמרוד

מועדים לשמחה ולסאונד טוב... סיימתי להכין (ולבדוק) את המארז להדגמה: מחר אבדוק אותו עם ה Auto Tuba ברכב (C3) להתראות ביום שישי בתל חנן...

כמו בהרבה שטחים בחיים, הכל עניין של פשרות וויתורים... תאורטית, נכון לתקן זמן (להוסיף Delay) לאלמנט/ים הקרוב/ים ע"פ המרחק ביחס לאלמנט (או קבוצת האלמנטים) הרחוקה ביותר. כך שבנקודת ההאזנה כל המקורות יישמעו כאילו הם במרחק/זמן הזהה לאלמנט/ים הרחוק/ים. זה טוב ויפה כאמור לנקודת האזנה ספציפית, ולכן זה גם אגואיסטי משהו... מה עם יתר המאזינים באוטו? שהרי אם ביצענו תיקון Delay לקבוצת האלמנטים שקרובה לנהג, בכך הרענו עוד יותר את תנאי ההאזנה של הנוסע שלידו! בהחלט, לפחות בתחום ההגברה (PA, ממנו אני בא), קיימים פרוססורים לחלוקה אקטיבית בין התחומים כאשר לכל תחום/צד/ערוץ יש אפשרות להוספת Delay. כך שאם לדוגמא במערכת משולבים למשל אלמנטים של תדר גבוה עם שופר, ואולי גם ארגזי סאב שופריים - יש להתאים את ה Delay של כל אלמנט/תחום ביחס ל'רחוקים' ביותר. כך שחזית הסאונד שוצאת ממערך הרמקולים תהיה בתזמון אחיד.

כאשר מקור צליל (הרמקול) מקרין לתוך חלל סגור/מוקף (תא הנוסעים) נוצרים החזרים, ובתלות במידות ה'קריטיות' של החלל, מתהווים בתוכו גלים עומדים שיוצרים שיאים ושקעים בתדרים מסויימים ובמקומות מסויימים במרחב. השיאים הם נקודות וירטואליות שבהן שיא (חיובי לדוגמא) של גל מוחזר מתווסף לשיא (גם חיובי) של הגל המקורי ואז בנקודה זו האות יישמע חזק ומודגש באופן משמעותי לעומת נק' אחרת במרחק כמה ס"מ. כנ"ל לגבי שקעים ,שאז שיא (חיובי) של גל מוחזר 'נופל' בדיוק על שיא (שלילי) הגל המקורי ואז הסיכום האקוסטי באותה נקודה מתבטה בהחלשה משמעותית של האות. תופעה ידועה נוספת היא ה Comb Filtering, כאשר 2 מקורות צליל (או יותר) מרוחקים אחד מהשני ומצויים במרחק שונה מנקודת ההאזנה, גם כאן (לפי ה'עיקרון' הנ"ל) נוצרות נקודות שיא ושפל שמשתנות לפי התדר והאיזורים השונים. להערכתי, ההסבר לשיפור הסאונד שנגרם דוקא מהיפוך המופע לרמקולים מסויימים יכול להיות בזה שבכך נגרמת הסטה של הנקודה הבעייתית (השיא או השפל) מנקודת ההאזנה (היא מקום הישיבה). מן הסתם כנראה שבהיפוך/שינוי שכזה נוצרת מערכת חדשה של גלים עומדים ו/או Comb Filtering אבל אם בסה"כ המער' נשמעת עכשיו טוב יותר, מה טוב... איחור רב לא הייתי אומר, הבדלי עוצמות כן. הבדל של מטר אחד בין הרמקול הימני לשמאלי מסתכם באיחור של כ 3 מילישניה... כאשר הופכים פאזה של אחד הרמקולים יכולה להיווצר התאמה 'יותר נכונה' בתזמון ההגעה של שיאי הגל, אבל זה יהיה נכון רק לשורה של נקודות תדר מסויימות מאד לאורך הספקטרום, שמתאימות למרחק האמור (שבהן כפולות של אורך הגל שוות למרחק), בכל התדרים האחרים לא ישתנה דבר. לא.

כן, אבל תלוי... אם הבנתי אותך נכון יש לך שם גם את הרמקולים הקדמיים ש(גם) מפיקים את הנמוכים? תצטרך לוודא שגם בהם החיווט זהה, קרי מה(+) בהמגבר ל(+) ברמקולים וה(-) בהתאמה. וכן, אם יש לך במגבר הסאב בורר מופע (0/180) וודא שהוא על 0. או, כפי שהוצע, הפוך (רק) את חיבורי הסאב ובדוק איך המערכת נשמעת. אם בחיבור הפוך היא נשמעת יותר טוב - כנראה שזה החיבור הנכון. אם אחרי הפיכת החיבורים המערכת נשמעת פחות טוב, אזי החיבור הקודם היה כנראה נכון. אם בכל מצב המערכת עדיין לא נשמעת טוב, כנראה שיש לך בעיה אחרת...

יסודות הרמקול על רגל אחת... ב'לב' הרמקול ישנו הסליל, אשר מצוי בתוך מרווח/שדה מגנטי מאד חזק (בין הקטבים המאוד קרובים של מכלול המגנט הקבוע של הרמקול). כאשר זרם חשמלי מוזרם בסליל הוא גורם להיווצרות שדה מגנטי של הסליל עצמו. הקוטביות/כיוון של השדה המגנטי של הסליל תואמת את כיוון הזרם החשמלי שבסליל, ז"א שאם נהפוך את כיוון הזרם בסליל, תתהפך גם קוטביות השדה המגנטי שנוצר בסליל. מאחר והסליל מצוי כאמור בתוך שדה מגנטי קבוע, השדה המגנטי שנוצר בסליל (עקב הזרם) יכול להיות באותו כיוון כשל השדה הקבוע, או בכיוון הפוך (בתלות בכיוון הזרם בסליל). בהתאם לכיוון השדה המגנטי של הסליל, נוצרת דחייה או משיכה של הסליל מ/אל השדה המגנטי הקבוע, כך שבפועל זרם בכיוון מסוים ייצור כוח שיגרום לסליל לנוע בכיוון אחד ואילו זרם הפוך יגרום לסליל לנוע בכיוון ההפוך. תנועת הסליל מוגבלת מאחר והוא מחובר למכלול הממברנה וזאת מוחזקת באמצעות הספיידר (אחד או יותר) וכן באמצעות הסראונד, אלה מהווים מעין 'קפיצים' שמתנגדים לתנועת הסליל/ממברנה. מאחר והתנגדות הסליל קבועה, ככל שהמתח על הסליל יהיה גדול יותר, כן יגדל הזרם בסליל ובהתאמה הכוח המגנטי שיווצר. בהתאמה לעצמת הכח המגנטי שמתפתח, מכלול הסליל/ממברנה מצליח להתגבר על התנגדות ה'קפיצים' הנ"ל והתוצאה היא תזוזה של הממברנה שהיא תואמת לגודל המתח שמסופק לסליל/רמקול ולכיוונו. ניסיון פשוט: ניקח סוללת אצבע של 1.5 וולט ונחבר לטרמינלים של הרמקול. הממברנה תקפוץ קדימה או אחורה בהתאם לקוטביות הסוללה. אם נהפוך את חיבורי הסוללה/רמקול הממברנה תנוע לכיוון ההפוך. עכשיו נבצע את אותו הדבר עם סוללה של 9 וולט, ונבחין שהממברנה נעה יותר (מאשר עם 1.5 וולט) ושוב, בהיפוך הסוללה יתהפך בהתאמה כיוון תזוזת הממברנה. תכלס: בתנאי שימוש רגילים, כאשר לרמקול מסופק אות ממגבר המחובר אליו, האות הינו מתח חילופין מורכב (הקוטביות משתנה בהתאם לתדר המושמע, והמתח בהתאם לעוצמה) והממברנה מגיבה בהתאם. ז"א כאשר מגיע לרמקול 'גל' מתח חיובי, הממברנה תנוע קדימה והתזוזה תהיה בהתאמה לעצמת הגל (המתח), ואילו כאשר יגיע 'גל' מתח שלילי (מתח הפוך) הממברנה תנוע לאחור והתזוזה תהיה שוב בהתאמה לגודל המתח. והמופע?: כאשר רמקול יחיד (אלמנט בודד) פועל בחלל/סביבה אקוסטית, אין משמעות לקוטביות החיבורים שלו. זאת מאחר ותנועת הממברנה (והתגובה האקוסטית שהיא גורמת) היא סימטרית. הממברנה נעה קדימה ואחורה לסירוגין ויוצרת באוויר גלי לחץ ותת-לחץ בהתאמה. האוזן האנושית לא יודעת להבחין בין גל לחץ (שנוצר עקב תנועה קדימה של הממברנה) לבין גל תת-לחץ (שנוצר ע"י תנועה אחורה של הממברנה) אלא רק מבחינה בהבדלי הלחץ שנוצרים. אבל, כאשר בחלל מסוים פועלים יותר מרמקול/אלמנט אחד, יש חשיבות מכרעת לתאום התנועה (המופע) ביניהם. אם לדוגמא בארגז מסוים מותקנים שני אלמנטים ובטעות הם מחווטים הפוך (ז"א אחד הפוך ביחס לשני) הרי שבזמן העבודה ממברנה אחת תנוע קדימה בעוד השנייה תנוע אחורה. מה שיקרה הוא 'טחינת מים', במקום ששני האלמנטים ייצרו לחץ ותת-לחץ ביחד, הרי שבזמן שממברנה אחת תזוז קדימה ותיצור מצידה גל לחץ, הממברנה השנייה תזוז אחורה ותיצור גל-תת-לחץ, והתוצאה תהיה ששני האלמנטים יבטלו האחד את פעולתו של השני. אותו הדבר יכול לקרות בחלל האזנה שבו ממוקמים מספר רמקולים. אם הרמקולים מחווטים נכון ומופעלים בתאום מופע (מתח חיובי גורם לכל הממברנות לנוע קדימה) כך המערכת תהיה נצילה ביותר וכן תישמע במיטבה. אם אי אילו מהרמקולים יחוברו הפוך, הרי שבתנועת הממברנה שלהם הם (שהפוכה לשאר עקב החיבור ההפוך) הם יחסירו מהתפוקה הכללית וכן יפגמו באחידות ה'תמונה האקוסטית'. לעניין הסאבים שהוזכר, תאום המופע (הקוטביות) של כולם הוא מתבקש והכרחי, ואם הוא לא נעשה תהיה פגיעה משמעותית וניכרת בביצועים. באותה מידה יש להקפיד על תאום המופע כאמור גם בין הסאבים למידים וכו', שהרי בנקודת הקרוס, קרי התחום הצר (יותר או פחות) שבו שתי קבוצות האלמנטים (סאבים/מידים, מידים/גבוהים וכו') מפיקים את אותם תדרים וגם שם חשוב שכל האלמנטים יעבדו בתאום מופע. מקווה שהבהרתי/עזרתי.

מחר אסביר ב'עברית'... חג שמח וטעים

הפיכת המופע/קוטביות של הסאב כנ"ל לא תשנה מאומה לתיקון התזמון שלו, אם אכן זאת הבעיה. הפיכת המופע נעשית לשם תאום מופע הסאב הרלוונטי עם המופע של סאבים אחרים שבאותו חלל ו/או עם זה של הטופים בנקודת החפיפה/קרוס. הדרך הפשוטה לבדוק איזה חיבור/מופע נכון היא בהאזנה לשתי הקונפיגורציות. בד"כ אחת תישמע חלשה באופן משמעותי מהשניה. זאת שנשמעת חזקה יותר היא הנכונה...