ChemGuy85

שלילי רווח הון + מס יסף.

אני לא חושב. לא יודע. אדם צריך סט כישורים שניתן לשווק בתור עצמאי ואת זה אין להרבה אנשים. אדם צריך הון עצמי לפתוח עסק וגם זה בעייתי בתקופה שאנשים מפחדים להוציא כסף ובנקים סוגרים את הברז של מימון זול. לדעתי בזמן הקרוב נראה ירידה במשכורות במשק כי אנשים יתפשרו על שכר והתנאים. בהמשך עסקים שיפתחו מחדש לא ימהרו להחזיר עובדים כי הם יראו הזדמנות לרענן שורות, לבצע ארגון מחדש ולהקדם תהליכי אוטומציה. לדעתי נראה הרבה מאוד מיזוגים גדולים יהפכו ליותר גדולים והקטנים ידחקו יותר ויותר לתחתית. מדובר בתהליכים שמתרחשים שנים רבות, אבל הקורונה תאיץ אותם משמעותית. הקיטוב באוכלוסיה והפערים החברתיים ימשיכו לעלות. אנשים רבים יתייאשו ממירוץ החיים וידחקו לשוליים. מעמד הביניים ימשיך להיעלם. בקיצור אני לא רואה איזה "בייבי בום" של עצמאיים בדרך. התחלתי לצמצם פעילות כבר ב-2019. אין לי יותר כוחות לעבוד 9-10 שעות + לנסוע 2-3 שעות ביום + להתאמן + לעשות את כל הדברים שלי מסביב + לשבת על תיקים של לקוחות בשעות הערב/סופי שבוע. די. זה או להפוך להיות 100% עצמאי משהו שאני לא מוכן לעשות בשלב הזה בחיים או להתמקד 100% בעבודה בתור שכיר. כל השילובים האלה זה לא לכאן ולא לשם. יאפ. תחושת בטן שלי שבקרוב יתחיל גל פשיטות רגל. המון אנשים שהחזיקו עסקים שתנדנדו בין רווח והפסד במהלך השנים פשוט יזרקו את המפתחות וילכו. המון עסקים שבנו על איזה מענק רציני ימצאו את עצמם מקבלים כמה אלפי שקלים ויגידו להם "ביי ביי".

אחד הלקוחות האחרונים שלי הודיע שהוא כנראה סוגר את העסק אם לא יהיה שיפור דרסטי בהכנסות בחודש - חודשיים הקרובים. אדם חביב מאוד נמצא 20 שנה בתחום יבוא ושיווק מוצרים בתחום טיפול אלטרנטיבי. בכך תיק עצמאי שלי הגיע לסיומו... האמת אני נפרדתי מהרבה לקוחות מרצוני בשנה האחרונה כי רציתי להתמקד בעבודה שלי בתור שכיר פשוט לא חשבתי שככה זה יגמר.

לא יודע מה הסיכוי לכך בגיל 35 עם אפס ניסיון וקשרים בענף. מצד אחד קיימת אפשרות ללמוד קורסים ואז אני מוצא את עצמי בן 36-37 ללא ניסיון וללא תואר. אפשרות אחרת היא ללמוד תואר ואז לצאת לשוק בגיל 37-38 עם תואר אך ללא ניסיון וזה לא שאני הייתי הולך ללמוד בטכניון או באת"א אלא באקדמית תל אביב - יפו. אופציה נוספת שהייתה על השולחן היא ללמוד תואר במערכות מידע זה תחום שהניסיון שלי היה די רלוונטי בו ובכלל המון פליטים מהמקצוע שלי הולכים ללמוד מערכות מידע. לי זה נשמע כמו עוד הפעם לתקוע את עצמי באיזה נישה one trick pony מקסימום בשכר יותר טוב. בסופו של דבר החלטתי ללכת עד הסוף עם הבחירה הראשונית שלי ולסיים לימודי ראיית חשבון בתקווה שבסיום הלימודים אוכל לעשות קפיצה לתפקידים באמת רציניים כמו עוזר סמנכ"ל כספים או משהו בסגנון. דרך אגב כולם אומרים לי שאני מטומטם ואסור לי לבזבז דקה על לימודי תואר בראיית חשבון. אישית למדתי לסנן כי אם מקשיבים לכל אחד רק מקבלים סחרחורת.

תשמע אני עד היום לא יודע אם זו הייתה הבחירה הנכונה. רואה חברים שלי בהייטק כמה הם מרוויחים, רואה עובדים שגוזרים מיליונים מאקזיטים. הנה אתמול הייתה בשיחה עם עובד של Moovit שהולך לגזור קרוב למיליון שקל על כלום אינטל קונה את כל האופציות שלו גם vested וגם unvested. תוסיף גם חוסר יכולת שלי להגר למדינה אחרת ועוד אלף ואחד דברים.

אוי זה מסובך... אני נמצא בסוג של בית ספר מתמשך קרוב ל-8 שנים כי אני כל הזמן מחליף התמחויות. התחלתי בתור מנהל חשבונות -> מיסוי ישראלי -> מיסוי אמריקאי -> חשבות יצא כך שכמעט עשור אני צומח לרוחב. מצד אחד יש לי המון ידע מקצועי וניסיון פרקטי. מצד שני אני כל הזמן מוצא את עצמי די למטה בהיררכיה הארגונית. ברגע שאני מתחיל לצמוח אני מחליף התמחות ואז עוד הפעם מוצא את עצמי יורד למטה בהיררכיה. ועכשיו יש את משבר הקורונה זה לא בדיוק הזמן לבקש העלאות שכר. ובאוקטובר אני מתחיל ללמוד באוניברסיטה אז אפשר לשכוח מקפיצה במשכורת ב-3-4 השנים הקרובות. חלק מזה נבע מכך שאני אף פעם לא ידעתי מה אני אוהב לעשות וחלק מזה נובע מהפחד שלי להינעל בתוך איזה נישה שתהפוך אותי ל-one trick pony ואז בשנייה הראשונה שמביאים איזה תוכנה מראים לי את הדלת החוצה. בקיצור זה מסובך

נכון מאוד. אני מכיר את זה מניסיון אישי. אני במשך שנים מסתובב עם תחושה שאני מייצר המון כסף למעסיקים שלי (וזה מדיד) ולא מתוגמל על כך כלכלית. זה גרם להרבה התפרצויות זעם ותסכול חלקן נכתבו כאן על דפי הפורום.

שום דבר.

ברור, אבל הוא לא יהיה טוב בזה. הוא יעשה את המינימום שצריך בשביל לשרוד בעבודה בלי להגדיל ראש, בלי להתפתח, בלי לחשוב מחוץ לקופסא. במקצוע שלי אפשר להיות סופר רובוט טכני ורוב העובדים הם אכן כאלה. ויש את המיעוט שהוא יותר יצירתי, יותר מגדיל ראש, יותר יוזם. הפערים האלה בין העובדים גדלים בין השנים אדם אחד הופך להיות סמנכ"ל כספים ואדם אחר פקיד אפור שיושב במשרד ומזיז ניירות מערימה לערימה. כמובן שיש עוד גורמים אישיים ומקצועיים שיוצרים פערים במהלך השנים.

ה-5 אלף נטו שאתה מזלזל בהם עושים הבדל ענק בהנחה ושני האנשים מנהלים את אותה רמת חיים במקום להשתמש באקסטרה 5 אלף נטו בשביל לשרוף על מכוניות, מסעדות ודירה בשכירות קצת יותר קרובה לעבודה. 5 אלף נטו זה חסכון של 60 אלף בשנה, 600 אלף ב-10 שנים, 1.2 מיליון שקל ב-20 שנה בלי לקחת בחשבון את אפקט הריבית והשקעות כי מה לעשות כסף מייצר עוד כסף. ככה בדיוק מתקדמים בחיים לאט לאט לאורך קריירה ארוכה ואם לא בשבילך אז לפחות בשביל ילדיך או נכדיך. הגישה הזאת של 5 אלף נטו לא קונים לי פורש או דירה אז פאק איט אני אבזבז הכל על הטיולים ופלאפונים זה בדיוק מה שכולא אנשים במעגל אינסופי של חובות וטחינת מים. אדם שסובל בעבודה שלו לא יהיה עובד טוב והימים של קביעות ופנסיה תקציבית הסתיימו. סבלנות של מעסיק לעובדים לא יעילים בשכר גבוה היא הרבה יותר קצרה מאשר לעובד בשכר נמוך במיוחד בתקופה של חוסר יציבות במשק. לדעתי אדם צריך לאהוב את מה שהוא עושה. אם הוא לא אוהב את העבודה שלו הוא לא יהיה טוב וזה נכון לכל היבט בחיים שלנו. אדם שמתוסכל בעבודה צריך לחשוב האם התסכול נובע מהעבודה/מקצוע או מגורמים אחרים בחיים שלו שזולגים גם לתוך הקריירה שלו.

אנחנו אמורים מתישהו לחזור לשגרה ברור לכולם שאי אפשר לחיות בסגר כל החיים. אני מקווה שאנשים ישמרו על כללים של מרחק ומסכה. לצערי אני רואה את משמעת מתרופפת לדעתי עוד שבוע - שבועיים כמעט ולא נראה אנשים עם מסכות. משם נותר רק לקוות שמי שאמר שמדובר בחרטא של וירוס צדק ולא נמצא את עצמנו במצב של תמותה המונית וסגר נוסף.

מה שאני רוצה לא מעניין אף אחד האירועים האלה יותר גדולים ממני וממך. אם תהיה התרסקות זה כי המערכת הכלכלית הייתה רקובה מלכתחילה וזה לא משנה אם ההתרסקות באה היום או 2030 או 2040. החברה האנושית תמצא איזון חדש. אין לי מושג אני לא מתקרב למקומות האלה. בכל מקרה מה שאתה רואה עלול להיות מתעתע. תור יכול להיווצר לא בגלל שיש התנפלות אלא כי חנויות מגבילות את כמות האנשים שיכולים להיכנס בכל רגע נתון. בעקרון אין לי בעיה שאנשים ילכו למקומות האלה כל עוד הם עם מסכה. הבעיה היא שאני רואה את המשמעת בקרב הציבור מתרופפת עם כל יום חולף.

בדיקת נוגדנים בקרב האוכלוסיה.

למה ככה? ואם אחרי 5-6-7-10 שנות שפל כלכלי קשה נתעורר לעולם חדש עם כלכלה חזקה ובריאה יותר שאינה מבוססת על יצירת חובות אינסופיים? עולם בו הדור שלנו וילדינו לא יצטרכו לקרוע את התחת מסביב לשעון בשביל לשלם התחייבויות פנסיוניות שפוליטיקאים נתנו לדורות קודמים. עולם בו יהיו לנו ולילדינו יותר הזדמנויות לחיים טובים יותר. בטבע יער נשרף ובמקומו צומח יער צעיר ובריא יותר. בין לבין אולי נקבל גם קצת אקשן כמו מלחמה טובה. מה, סתם השקיעו את כל הטריליונים האלה בצבא? יאללה שיפוצצו משהו.

אתה לא מתרגש? אני כן. זה מסוג הדברים שלומדים עליהם בספרי היסטוריה.

מדינת ישראל ובעצם כמעט כל מדינה בעולם התחייבה היסטורית לשלם סכומי עתק בצורה של פנסיות, קצבאות וסתם פופוליזם בלי לדאוג למקורות מימון לכל החגיגה. העניין הוא שהפצצה הזאת הייתה אמורה להתפוצץ אי שם בשנת 2040. בגלל הקורונה מערכות סוציאליות ברחבי העולם יעמדו בפני חדלון פרעון כבר בשנים הקרובות. לא הביטוח הלאומי, לא Social Security ולא אף אחד לא דמיין שהם ימצאו את עצמם עם 20-30 אחוז מובטלים, דור של בייבי בומרס שיוצא לפנסיה ומתחיל לקבל את הצ'ק ואלוהים יודע איזה השלכות בריאותיות ארוכות טווח יהיו לקורונה. אנחנו ברי מזל לחיות בשנים היסטוריות. זה כמו לעמוד מהצד ולצפות בהמון מסתער על הבסטיליה. תקראו לי מפיץ פאניקה או חי בסרט או כל דבר אחר, אבל אני חושב שאנחנו עומדים לצפות בלידה של עולם חדש.

בצדק. לא מאשים אף בחורה שבוחרת גבר לפי עובי הארנק. מדובר בשיקול לגיטימי לחלוטין.

אבל יש לך זמן לקפוץ לתוך דיון, לשפוך את הרעל והציניות שלך ולהיעלם. אתה צודק הרמה ירדה הנה עובדה אתה כאן.

בדיוק! לפני 20 שנה ראש הפד היה מבצע ספוקו בשידור חי במקום לאשר דבר כזה. בינתיים אצלנו בנק ישראל הודיע על אפשרות לבצע דחייה במשכנתאות/הלוואות לחצי שנה לכל מי שמעוניין כמובן במחיר של תשלום ריבית פיגורים.

הזכרת לי איזה אחד בחור ממש צעיר שניהל את מחלקת הכספים של חברת הבת של כיל בסין במחוז יונאן. בחיי כל פעם שדיברתי איתו בטלפון (לצערי) שמעתי את התסכול והרעל שלו נשפכים דרך השפורפרת.

אני לא רואה כיצד ממשלות בעולם יוצאות מהמשבר הכלכלי הזה בלי לבצע reset מוחלט למערכת. עלייה בחובות, עלייה באבטלה, ירידה בגביית מיסים, אוכלוסיה מזדקנת, התחייבויות מכאן ועד הודעה חדשה. תהליכים שהיו אמורים להתרחש לאורך 20-30 שנה נדחסו לשנת 2020 בגלל הקורונה.

מספר המובטלים בארה"ב עלה ל-33 מיליון כלומר כל אמריקאי חמישי מובטל. הבורסה, כרגיל, מגיבה בעליות חדות.

קראתי כתבות שהכלכלה השוודיה הצטמקה בדיוק כמו כלכלות של השכנים שלהם שהיו בסגר. הבאתי קישור לפני מספר עמודים.

אתה יודע שוודיה היא דוגמא מאוד מעניינת מצד אחד הם לא עשו סגר וקברו די הרבה אנשים, אבל לא בצורה קיצונית. מצד שני הם עדיין ריסקו לעצמם את הכלכלה. אם כבר שוודיה היא דוגמא כיצד בחירה לא לעשות שום דבר עד הסוף יוצרת שתי תוצאות גרועות בו זמנית ממש לחרבן על עוגה ולהיחנק ממנה בו זמנית.

גבר, המסקנה שאני גיבשתי לגביך היא שאתה בוכה כי הכריחו אותך להעביר זמן עם הילדים שלך.