hogi

מה שאני זוכר מה-"רומני" זה שאצלנו הוא סחב לסירוגין מיכל מיים ומכבש גיברה נגרר. הוא היה נצחי, כמעט נטול תקלות אבל היה לו חיסרון - אני הייתי רזה וחלש עבור קלאצ' הפלדה שלו. לסעיד הפועל היתה רגל שמאל שרירית ועבה יותר מהימנית בגללו... יהי זכרו ברוך, בסוף הוא ננטש איפהשהוא.

בנוסף לכל הדברים שהחברים אמרו, אתה אומר שהחבר לא כל כך מתעניין בתהליך השיפוץ עצמו. זה אומר שלא יהיה לו ממש 'דרייב'/מוטיבציה ובעיקר כאשר יתחילו הבעיות/האתגרים. ועוד לא דיברנו על היכולת הטכנית והנכונות שלו ללמוד לאורך כל התהליך. יש יותר מדי פרויקטים בארץ ובעולם שנרקבים אחרי שהושקעה בהם עבודה רבה רק בגלל שלא הייתה מספיק מוטיבציה. יש כמובן מי שישפץ 'מקצועית' את האופנוע עבורו, אבל זה עניין יקר למדי והשאלה היא האם כדאי. אגב, הסירה נראית לי סירה של האחים וולקוביץ.

אתה יכול גם לבחור אחת מאלו: http://www.jeepforum.com/forum/f7/ugly-vehicle-thread-1184015/

אולי יפי הנפש לא יאהבו את הפתרון שלי אבל אחרי החלפת הריפוד השלישית התעייפתי. יצאתי מתוך הנחה שזה חתולה ספציפי שחוזר שוב ושוב לזירת הפשע. בשעה מאוחרת ירדתי ונתתי אחת חזקה עם מקל של מטאטה על המושב, לא כדי לפצוע או להרוג אבל כדי שהחתולה יזכור. הוא זכר והתופעה נעלמה לזמן רב. לאחרונה זה שוב קורה והפתרון עכשיו יותר מעודן- אחרי שאני מכסה את האופנוע אני שם גומיה לקשירת של מטען מצד לצד בדיוק מעל המושב. הגומיה מצמידה את הכיסוי למושב, הוא גם לא עף יותר וגם לחתולה אין יותר מקום להתנחל.

אפשר למכור אותו לנשיא אירן. מפרסי מטורף אחד לפרסי מטורף אחר. לאחרונה פורסם כי האחים עופר מנהלים עסקים עם אירן, אז הם יכולים לשנע אליו את המכונית

תומר, אתה מתעניין באופנוע טריומפ ואתה מתעניין בפיאט ספיידר - אתה צריך להחליט מה יהיה 'כרטיס הכניסה' שלך לעולם האספנות [אלא אם אתה יכול להרשות לעצמך את הגשמת כל חלומותיך המוטוריים...]. הטריומף שאתה מציג הוא אכן מיוחד אבל הוא לא 'קלאסי' אלא 'צ'ופר' או 'בובר' - אופנוע שעבר תהליך של הפיכתו ליצירה מוטורית. ככזה הושקעו בו מאות שעות עבודה והרבה מאוד כסף. זה סגנון בפני עצמו עם אוהדים רבים בארץ ובעולם האם האופנוע כאן בארץ? האם בעליו הוא מי שבנה אותו ויכול לתת לך פרטים על כל חלק מה מקורו [המזלג כולו מקסים אבל מודרני - כלומר - אם תדע של מי הוא - תוכל למצוא לו חלקים]? אם לא - תצטרך לשילוב של אילתור, כשרון וצבירת ידע כדי לתחזק אותו. לגבי המנוע - יש חלקים ויש אפשרות היום להזמין מאנגליה כל מה שתרצה. אם מה שמטריד אותך זה המושב היחידי - זה לא מה שאתה מחפש. בעיות כרוניות? לכל רכב קשיש יש בעיות כרוניות ולצ'ופרים יש את התוספת משלו בשל ההכלאות שעשו והפתרונות ההנדסיים שנוצרו בזמן הבנייה שלו. אם הרכב בארץ ונבנה כאן בארץ תקבל בעיה 'כרונית' - מידת הצמיגים בפועל לא תואמת לרשיון וזה הדבר הראשון שבודקים בטסטים. כמובן שלכל בעיה יש פתרון אבל השאלה המרכזית היא - האם נדלקת על זה? האם אתה מוכן לשלם את המחיר/מחירים השונים אחרי שהוא כבר יהיה שלך?

אירוע נעים ונחמד. בניגוד לפוסטים אחרים וספורים מסמרי שיער כאן ושם - גם כאלה שאינם חברי מועדון הוכנסו ולא ירו עליהם ולא נזפו בהם... אני מאוד נהניתי מהקהל, אהבתי : את המורות שהתישבו אחת אחת על HOGI [בלי רשות, כמובן] והצטלמו, את זקני השכונה שניגשו לטנדר ונקשו עליו בידענות ואמרו זה לזה 'פברגלס', ואת אלה שהצטופפו מסביב לקדילק היפיפיה והמילה היחידה חוץ מ- 'פשששששש' הייתה, איך לא -- דלק, דלק וגם 'בנזין'. את זיק הנעורים שנדלק בעיני דור הביניים שעופף במעוף פרפרים נרגשים סביב הג'פס של איתן, והכי אהבתי את הקשיש שהסביר לזוגתו המעפעפת שצבע צהוב מתאים מאוד לפורשה [הוא כמובן הצביע על הרנו...] יופי של אירוע ותודה למארגנים!

נראה ונשמע מעניין, למה אתה מתכוון ב- 'תהליך' - האם יש לזו סיכוי להגיע לשטח במג"ב לנוכח הקרקל הממוגן והאיכותי? יש פרטים נוספים? מבוססת על רנגלר שנת....? מנוע?

בתמונה הראשונה של גאי מופיע משמאל לוויליס משהו שעוד לא ראיתי- זה נראה כמו רנגלר 4 דלתות אבל מוארך ועם גג מוגבה - זה לא סופה 3 רגיל וזה לא מופיע באתר המעודכן של תעשיות רכב נצרת מישהו ראה, מישהו יודע?

היפיפיה האמריקאית הכחולה שמציצה בתמונה אחת ונמצאת ברקע מאחור באחרת היא לא אחרת מאשר דודג' קורנט 1949 ומעלה.

הוויליס הכחול-לבן זה טנדר פתוח/סגור או קומפקט? אני מנסה לאסוף כמה שיותר מידע על הקומפקטים, היחודיים לארצנו.

כן, סביר להניח שזו הברקודה שלו [הדגם הפחות פופולארי] שיש לה היסטוריה מעניינת במיוחד ועמדה למכירה הרבה זמן.

ג'יפ ליברטי [שמו בארה"ב] או צ'ירוקי מחוץ לארה"ב. אחלה רכב עם ביקורות טובות בארה"ב. אני מתכנן לקנות אחד [2005-2007] ברגע שאצליח למכור את 'הגרזן' המשפחתי- הוולוו S60 קנית דיזל או בנזין? מתכנן לחיות איתו כפי שהוא או להפוך אותו לחיית שטח? אם זה דגם בנזין אז חסרונו הכמעט יחייד הוא צריכת הדלק שלו ביחס לאחיו היפניים/קוריאניים אבל הוא מפצה כי כרגיל בארה"ב - ברגע שיש דגם שטח פופולרי מופיעים עשרות ומאות תוספים, תחליפים ואביזרים נלווים. אם מעניין אותך מה אפשר לעשות איתו או סתם 'להתחכך' בחבר'ה עם אותו רכב: פורום בספרדית דווקא: http://www.jeeperos.com/foros/showthread.php?t=16875 באנגלית: http://www.jeepkj.com/forum/index.php http://www.lostjeeps.com/forum/phpBB3/viewforum.php?f=118&sid=e337a6e57e4a725ea909a32367fa9937 תהנה ממנו, אשמח אם תעלה תמונות.

וכמובן לא נשכח את העבר המשותף שלנו עם ברזיל וארגנטינה. כאן בארץ אפריים אילין יצר שותפות עם קייזר וייצר את הוויליסים [בין שאר הדברים שייצר כאן] . בברזיל יוצרו הוויליסים בשותפות עם פורד [ועם מנועי פורד] תחת השם Rural Willys בהתחלה בצורה המקורית ואח"כ הם קיבלו חזית 'מודרנית' יותר והטנדרים שונו לחלוטין. מידע נוסף: http://ruralwillys.tripod.com/englishruralwillys.htm http://www.angelfire.com/wi/willysbr/fotos.html ובארכנטינה ייצרו את הוויליס תחת השם estanciera-ika http://www.liberauto.com/articulos/historia/estanciera-ika/art44.aspx http://guia.mercadolibre.com.ar/locos-estanciera-21735-VGP הן בברזיל והן בארגנטינה יש כמות גדולה של מועדוני 4X4 'קלאסיים' שיוצאים לטיולים ארוכים בתנאים אתגריים שלא יביישו רוביקונים מדוגמים. אפשר למצוא ב-YOUTUBE כמות עצומה של סרטונים שצולמו בסיורים אלו. תופעה מעניינת במיוחד [לפחות אותי] היא התופעה של 'קיצור וויליסים' שמזכירה את המנהג הישראלי לקחת סופות ולקצר אותן:

ידעתי שיגיע רגע ותקלע לחלומותי הסוערים - גם הארלי וגם מכניס כסף... כמובן שבארץ האפשרויות כבר חשבו על זה... [אמנם לא מנוע אמיתי, אבל אפשר לשים לו את המנוע של הבימר, הם יתאימו זה לזו]:

אני משער שכבר הבנת שאף אחד כאן לא אוהב את הרעיון שתהפוך את הביאנקה לבאגי, מה גם שאפילו חיפושית תעשה עבודה טובה יותר בתור שכזאת [ואני מסתכן ברצח מעל דפי הפורום מאוהבי החיפושיות, אבל מה לעשות, זו מועמדת טבעית יותר לבאגי].כמובן שכל רכב שתהפוך לבאגי גם יהיה בלתי חוקי לנסיעה על הכביש. מבחינת תקנות התעבורה בארצנו מותר לך להחליף רק את המגבים והצמיגים... אני נהגתי בביאנקה הירקרקה שלנו כשנתיים. מאוד אהבתי אותה, היא הייתה כיפית לנהיגה, זריזה אבל לא מהירה מאוד. היו לה שני חסרונות - 1. הספסל האחורי לא התאים למה שאהבתי לעשות אז בספסלים האחוריים 2. לא היה לה מזגן - אז זה היה מקובל - היום בעייתי. אם אני זוכר נכון היא חולקת את רוב חלקיה [חוץ מהפחים] עם פיאט 127 [ויתקנו אותי מומחי הפורום] ויש עדיין כמה שנעות היום בכבישים ומוצעות מדי פעם ביד 2 במחירים לא גבוהים יחסית. במראה היא מנסה להיות דומה למיני מיינור אבל עם כל החיבה שלי כלפיה - אין לה את זה ממש [למעט דגם האברט הנחשק] ולכן אין ולא יהיה לה ערך אספני של ממש. היא אף פעם לא תסובב ראשים או תזכה לכך שברמזור נערים מחוצ'קנים ישלפו את הסלולרי שלהם ויצלמו אותה, כפי שבעלי מכוניות שרירים אמריקאיות, אלפות, הארלים וכו' זוכים. תזכה לכמה חיוכים ממי שממש מכיר, ממי שזוכר. אם תשקיע בה ותשפץ אותה מאוד יפה - תזכה להערכה מחברי המועדון. אם תעבור לידי, אני גם אלטף אותה בחיבה. עכשו לך ותבדוק מה אתה מחפש בה - כניסה זולה לעולם האספנות [זולה יחסית...]? אם כן, כבר ראינו כאן בפורום מכוניות שיש להן פחות ערך אספני, פחות חן ויופי אבל זכו למאהב אמיתי שבחר בהן מסיבותיו הוא. האם זאת שראית - נדלקת עליה ואתה ממש מוכרח שתהיה בחצר שלך? אם כן, אז לך על זה, ממילא שום תשובה של מישהו אחר לא תקל על ה'דודא' שלך עד שתקנה אותה.

לגבי ליטוש אלומיניום: את ההרלי הקודם קניתי ממישהו שגר על יד חוף הים והאלומיניום היה מוכה גזזת. הבקבוקים של המזלג, מכסי ראש מנוע ומכסי הצד לוטשו על ידי. איפה שהמצב היה קשה יותר - ליטשתי קודם בנייר מיים ובשאר המקומות הסתפקתי בסט ליטוש - יש סט נחמד להרכבה על מקדחה [או סט מקצועי יותר להרכבה על מלטשת] שכולל שני גלגלי ליטוש מלבד ומבד וכן שני 'סבונים' כחול וחום. התוצאות היו מפתיעות וברמה מקצועית ללא שום ידע או ניסיון מוקדמים.

תודה על התמונות. אנא בדוק, שלחתי לך הודעה פרטית.

בין כל ערימות הברזל הבריטיות יש רק אופנוע אמיתי [=הרלי] אחד? צריך לשלוח את ההאקרים להוריד את האתר הזה לאלתר! [או לשתול שם כמה תמונות של בימרים בשבילך רן] תודה, זה מקסים...

א. אז אתה יודע להגיד לי [רצוי בהודעה פרטית] איפה זה היה/עדיין קיים? ב. אני לא צריך ניירות. לגבי שני הוויליסים - גם אם מצבם גרוע, בד"כ הפח של מכסה המנוע, כנפיים קדמיות והגריל פחות נפגעים מחלודה - ואלו החלקים שאני צריך וממה שאפשר לראות בתמונות זה נראה מבטיח. ג. אם אתה מדבר על הטנדר בין החיפושית וצינור ההידרנט אז לי זה נראה כמו חזית של שברולט 50-53.

לפני מספר שנים מישהו ניסה למכור את הרכבים/האוסף הזה. נדמה לי ששמרתי את התמונה שהתפרסמה בלוח 'קלאסיק קאר'. מישהו מכיר/יודע מזהה? אני מעוניין בוויליסים או במה שנשאר מהם.

יש לאיגור טלפון/כתובת? תודה

דווקא הסמלון הזה נחמד, לפחות אני לא בוהה בו שעות כשהוא נוסע ללא סוף... HOGI ואני חשבנו להצטרף אבל הוא נאלץ לבלות את יום הרכיבה הזה בחניה עם כיסוי ואני נאלצתי להיגרר בין חנויות של כיורים ואסלות

כל הפיספוסים שלי הם 'בתוך המשפחה': 1. ב1974 אבא שלי פינק את אמא שלי בחיפושית חדשה מהניילונים כתומה 1300 [656132 נדמה לי שזה היה המספר]. בשנות השמונים היא עברה לגיסתי ואח"כ מכרנו אותה לחבר של חבר, שהיה אז סטודנט. אבא שלי אמר לאחי ולי "אל תמכרו, תעמידו ליד הבית, שיהיה..." 2. ב1978 קניתי את הצעצוע הראשון שלי ג'יפ קצר 1968 עם "צמיגי בלון". הוא היה צבאי לשעבר, וצבעתי אותו יחד עם חבר לעבודה לאחר פחחות שכללה בערך דלי שלם של בונדו. ירוק -שחור. בחורף נהיה לי קר ולכן נסעתי למתפרה בעזה ושם עשו לי ברזנט 'על המקום'.אחרי שהתגייסתי נמאס לי ממנו ואבא שלי פשוט מכר אותו. עד היום אני מתגעגע, אם אני עוצם את העיניים אני יכול לשמוע את ההוריקן מזמזם לו [אחרי ראש מנוע וריתוך סדקים...], לחוש את הידית של הגיר המדוייקת ואת ההגה הענק שלו. להשען אחורה על כיסוי המיטה הזוגי הירוק ששימש במקום ריפוד ושעל הכתמים שעליו אי אפשר לספר כאן, לנשום את הריח שלו, תערובת של פח מחליד ושמן מעורב באדי דלק 83 אוקטן כשהאדים שלו עולים לי מהמיכל מתחת למושב שלי. 3. והפספוס הגדול ביותר - 1979 ואנחנו מצליחים לשכנע את אבא לעזוב את השורה האינסופית של וולוואים ופג'ו. מס הכנסה עוזר לנו עם אפשרות לקנות מכונית אמריקאית משוכללת שגם מוכרת במס - שברולט אלקמינו. אני זוכר שנסענו לת"א להוציא את הרכב וביציאה מהחניה אבא שלי נבהל מהעדר הקלאץ' - זה היה הרכב הראשון שלו שהיה אוטומט ועם כל פינוקי הכוח. הוא אף פעם לא אהב אותה ואת הפוזה שלה אבל כשרציתי שתעבור אלי - הוא אמר לי ש-'זה לא אוטו לחייל' ובמקום זה קיבלתי מאחי את הסוברו 1600 5 הילוכים והוא קנה GLF 1800 עם 4 פנסים - אבל שתי אלה כבר סיפור אחר ואין לי געגוע לאף אחת מהן.

כמו שאמר מצא - השאירו פס לא צבוע - בעיקר כדי להיראות, תחשוב על רחובות מואפלים ומכוניות מואפלות - מתכון לא בריא למי שנשאר בעורף... מעבר ליעילות או חוסר היעילות של ההאפלת פנסי רב היה כאן גם האפקט הישראלי של 'לעשות משהו למען המאמץ המלחמתי' - בין אם אתה ילד שצובע פנסים או מבוגר שנוסע בעורף אבל רוצה להביע הזדהות עם הלוחמים.