hogi

ביום כיפור הייתי בן 12 ועמדתי בשד' הרצל בירושלים עם עוד ילדים מהכיתה, איפה שהיום בניין יד שרה ועצרנו מכוניות כדי לצבוע הפנסים. עד כמה שאני זוכר זה לא היה צבע שחור אלא כחול כהה. אני אפילו זוכר את הניגוד בין הצהוב חרדל של הוולוו החדשה של אבא שלי לבין הפנסים הכחולים, וגם איך הוא התבאס מזה אפילו שזה היה סתם צבע גואש שיורד במים. אני גם זוכר שגייסו לנו את הטרקטורים והטנדרים [פג'ו 404] והם חזרו אחרי המלחמה בדיוק כמו במערכון של הגשש - היה מנוע?

יום שישי יפה וחמים. חייב לצאת מהקופסא. החלטתי לנסוע סוף סוף ולפגוש את רן, משורר האופנועים. כן, זה אילץ אותי לעלות לירושלם ולהתמודד עם עברי כירושלמי. זכרתי כמה קר לרכב על אופנוע בירושלם, אפילו ביום שמש חורפי, אבל לא זכרתי כמה קר. השלפוחית הקשישה שלי לא עמדה בקור וגם HOGI התלונן שעדיין לא עשיתי לו את כיסוי העור לרדיאטור השמן שהבטחתי לו כבר לפני שנה. אבל מה שחימם אותי היה המפגש עם החבורה הנפלאה הזאת. אולי הפכתי רגיש מדי [אולי המילה הנכונה היא אלרגי] לחבורות של אנשים שנפגשים סביב נושא אחד, ואפילו הנושא הזה - הארלים, מכוניות קלאסיות, ג'יפים - מעניין אותי. ואולי הקריאה בין השורות של הפורום הזה במשך זמן רב הוציאה לי את התיאבון מלהפגש עם הדומים לי[...], אבל אתמול קיבלתי תיקון. התקבלתי במאור פנים כזה, כאילו לפחות עשיתי השקה של דודג' D24 סדאן 1948 פגשתי חבורה נעימה ומגוונת של ירושלמים, בלי פוזה ועם לב פתוח ומקבל. אחרי שקפאנו לנו בשמש הירושלמית, יצאנו לסיבוב מקפיא עוד יותר ברחובות ירושלם- יוני עם הגולדווינג, רן עם המפלץ והוגי לקח אותי, ברוב חסדו. הלכנו לראות וויליס, כדי שאוכל ללטף אותו מקרוב, ואפילו אם הוא כל כך עצוב ובמצב כמעט סופני. אח"כ ירדתי מירושלם, הולך ומפשיר, עוצר לסמן עוד עץ בדרך וממשיך לרכב. תודה לכם, אני עוד אחזור...

רן, אני מודיע לך שזה מתחיל להיות ממכר! היום בצהריים ישבתי בחצר, נהנה מהשמש שהופיעה בין העננים, הילדים סביבי, יום שישי של בית וחצר וריחות טובים. אבל פתאום קמתי מהספסל, רק להוריד את הכיסוי, אח"כ רק לנגב את שאריות הלחות והגשם, נותן לו לקבל קצת שמש. מצאתי את עצמי מתגנב הביתה ולוקח מהארון שלה קצת קרם גוף משובח כדי לרכך את המושב. ופתאום הג'ננה עולה. אני עושה חשבון מהיר שלא רכבתי שבוע בגלל הגשמים. " אני תיכף חוזר" היא מסתכלת עלי בתדהמה שאני חובש קסדה "חסר לי קצת אוויר מקדימה, אני רק יוצא למלא..." ויוצא. אבל במקום להתענג על הטיול הקטן, הגנוב הזה של שישי בצהריים, במקום להנות מכמה גזיות קטנות ורוח וצלילי אגזוז, אני פתאום חושב על איך הייתי מתאר את זה וכותב את זה בפורום. קילקלת אותי. תמשיך!

רן, מה בדבר קצת תמונות כדי שלא רק הלב ישמח אלא גם העיין? מהסיפור עוד לא הבנתי מי כאן שולט ועומד עם מגפי עור ושוט ומי כאן על ארבע וקשור? בסיפור שלי, מהרגע הראשון הבהרתי לו את היחסים בינינו: אני רוכב עליו עם מגפי עור, כפפות עור, מכנסי עור ומעיל עור והוא צריך להראות את חלקי הכרום הנוצצים שלו והשמיע קולות יפים ומתחנחנים כשאני צובט לו בגז. אבל מה, אחרי חמש-עשרה שנה ביחד הבנתי שזמן רב חייתי בטעות - הוא השולט ואני הנשלט, הוא מטפטף ואני על ארבע, הוא מצווה ואני פותח את ה... [ארנק] הוא משמיע קולות לא מרוצים ואני צריך לרוץ למוסך הוא מתאבק באבק ואני רץ להביא ווקס וסמרטוט. אז ספר לנו איך מתפתחת לה הזוגיות שלכם, תוציא הכל, אל תתבייש, אתה בחברה טובה, אנחנו מבינים אותך ומגלים אמפטיה.

פורד F-100 בארה"ב זהו אחד הרכבים הקלאסיים הנחשקים ביותר. בעיניי הקווים שלו פשוט מושלמים. אכן חנה ברחובות, לפחות במשך 8 השנים האחרונות שאני גר בשכונה. פעם -פעמיים נעלם ליום או יומיים וחזר עם מדבקת טסט. מספר יפה וקצר, נדמה לי שהוא היה 4 ספרות, לא אספנות [!]. הבן שלי כינה אותו 'פומבה' ובטיולים עם העגלה לידו התחילה המטמורפוזה שלי מאופנועים ישנים למכוניות יפות מהעידן שלפני ערמות הפלסטיק המתניידות. לפני מספר חודשים נעלם ואת מקומו תופס אולדסמוביל קטלס סתמי [יחסית]. קיוויתי שהוא נשלח לארה"ב ל- http://www.bobcoauto.com/index800.html לשיפוץ, אבל אני רואה שהוא מצא חניה חדשה במקומותינו. מקווה בביתו החדש יחזירו את העטרה ליושנה. ואם אתם כבר מטיילים, אולי תמצאו לי וויליס נחמד. לאו דווקא פיקאפ עם ארגז הקרוי משום מה במקומותינו 'ארגז טקסס' אלא וואגון, פאנל או קומפקט?

מפנה את האורוות לקראת סוס חדש?

אם תחליט שכן ארגזים, הם יועמדו לרשותך. תמשיך!

טוב, זה הולך ומתקרב לדוגמאות שהבאת בתחילת השיפוץ. האם החלטת על כן/לא ארגזים צדדייים? אם כן, אולי הארגזים הרצ"ב מתאימים? הם ירדו מהבהמה שלי כאשר היא עברה תהליך הנמכה והשמנה. אמנם הארגזים האורגינאליים בתמונות נראים קטנים יותר אבל אני יכול למדוד את אלה שלי. ואם לא מתאים, נדמה לי שממה שכבר ראינו קצת עבודת פיבר קטנה עליך...

הוי, הזכרונות והאסוציאציות שאתה גורם לי להעלות מהאוב. תמשיך, תמשיך, אל תפסיק עכשיו, עוד, עוד, עוד!

לפעמים, אבל יש גם גם את כל אלה שבהן [בחורות, ערימות ברזלים?] אתה משקיע משקיע וגם שוקע. ולפעמים מתחת לצבע המבריק יש כל כך הרבה בונדו/חומר פחחים/איפור [מחק המיותר] שהיא פשוט רקובה וחלודה מעבר לכל תיקון.

למה אני אוהב את זה, אני יודע. גם תרפיה, גם צעצוע אבל גם משהו שמייצג עולם יותר פשוט עם פחות טכנולוגיות ותכנותים ומסכי מגע. משהו שאפשר לתקן עם מברג או מקסימום פטיש ובמקרה הקשה יותר - עם רתכת. מה שלא ברור לי זה למה כל צפופי המצח בכל רמזור עוצרים ושואלים אותי 'כמה סוגר?' 'כמה עולה?' ולמה נערים שולפים סלולאריים ומצלמים אותי, סליחה - אותו כשאני רוכב לידם. משום מה זה לא קורה אף פעם כאשר אני נוהג בערימת הפלסטיקים - פסגת הטכנולוגיה והבטיחות השוודית של אישתי. כניראה שלא רק לנו 'זה עושה את זה', גם לאחרים.

"זה" הארלי דוידסון מסוג ספורט-סטאר 883 או 1200 שקיבל מזלג בנוסח ישן, כידון ספורט, השילדה האחורית עם בולמי זעזועים הוחלפה לשלדה 'זנב קשה' - שלדה ללא בולמים או 'זנב רך' עם בולמים ניסתרים [אי אפשר לדעת מהתמונה] ועוד ועוד... כל כולו זועק - "אני של מי שבנה אותי ועיצב אותי כפי שהוא אוהב וכפי שהוא רוצה שהאופנוע שלו יראה.

ייבאו פעם כמה יחידות של פולו צבעונית [דגם ארלקין?] ומשרד הרישוי כתב 'רב-גוני' ברישיון אבל הייתה פעם כתבה [מוטו?] שספרו על שוטר שגרר את אחד הרכבים האלה לתחנה כי לא האמין שזו צביעה מקורית. מישהו זוכר/מאשר/יודע להכחיש?

שלום, אמנם לא ברכב אספנות אבל אצלי זה התרחש כך: אחרי שנסעתי 6 שנים עם המזדה 626 בצבע כחול מטאלי [אורגינאלי לחלוטין] באחד הטסטים הבוחן החליט שהצבע שהיה רשום ברשיון לא זהה לרכב ועל המקום הכין טופס ואח"כ קיבלתי רשיון מתוקן בדואר. לדעתו זה היה ירוק... יום אחד ה-626 מהשנים הראשונות תהיה אספנות. איזו צורה, אילו קווים וזרימה. הזום זום זום החדשות לא מתקרבות אליה. עם כל הרכבים שהיו לי מאז, אני עדיין מתגעגע אליה.

תן לי להראות לך את הצד השני של המטבע - הקונים זמן רב אני מחפש לקנות חיפושית קבריולט, החיפושית הראשונה שראיתי ולמעשה גם קניתי התבררה כקומבינה לא חוקית ולמזלי זה נגמר בהחזרת הרכב לבעליו ולא במשטרה ובבתי-משפט. הרכב השני שראיתי, הגעתי אליו דרך מודעה ביד 2 , ובה כתוב במפורש "רכב משופץ", שיחה טלפונית עם הבעלים גם הבהירה לי כי הרכב מושקע מעל ל-50,000 ש"ח ורק על הגג הוא שם 9,000 ש"ח. לאחר שהשתכנעתי נסעתי במיוחד מחיפה לירושלים לראות את הרכב ומה אני קולט כבר מרחוק... גג קרוע! במבט מקרוב על האוטו ראיתי שרובו רקוב ונדרש שיקום רציני. אפילו לא התווכחתי עם הבעלים, אמרתי תודה ועפתי משם. ומה למדתי מזה? אף-פעם לא להאמין למוכר ישראלי! את הרכב הבא שלי קונה בחו"ל. גם בחו"ל אתה יכול 'ליפול' ואז זה כואב יותר אבל אתה צודק - למילה הכתובה [וגם לזו הנאמרת בטלפון] אין משמעות. מתוך 5 רכבים קלאסיים שהלכתי לראות בשנים האחרונות לאחר בירור מסודר בטלפון - התברר: 2 וויליסים 'אחרי שיפוץ' ו- 'במצב מכני מצויין' התגלו כנבלות 1 דודג', 1 סברבן ו-1 וויליס עם 'ניירות מסודרים' היו כל כך מסודרים שהמוכר לא היה האדם המופיע ברשיון. למרות שזה 'לא נעים' אני לא משאיר את הבירור הזה לרגע ההעברה אלא מבקש קודם כל לראות את הרשיון. זה ככה גם במכוניות 'רגילות' [וגם בפרסום של דירות ביד 2] אבל אז אתה עובר הלאה, יש עוד מכוניות ודירות בשוק. באספנות אתה מפנטז על דגם מסויים, חולם תקופה ארוכה ואז נוסע לכל מיני מושבים, קיבוצים ומחסנים עלומים בכל מיני פינות בארץ רק כדי לראות שהחלום שלך שוב נדחה.

כן נמרוד, במקביל גיליתי את השרשור ובו הדף הסרוק שהעלת. אכן בקומפקט היה/יש יותר מקום לספסלי אורך מתקפלים שהיו אהובים ופופולריים אצלנו [אפילו ב- 1978 נהגתי בטנדר פג'ו 404 עם גג ברזנט וספסלים מתקפלים 'אוטומטית']. לכבוד הנוסעים הפוטנציאליים בארגז גם בנו את הדלת האחורית עם פתח באמצע: http://www.auto.co.il/כתבה-24403-וויליס-מת-לחיות.aspx# כמה שהעולם השתנה, היום לא הייתי מעיז אפילו לחשוב להסיע את היקרה מכל או את הילדים שלי בארגז פתוח או עם ברזנט. לפני מספר שנים שמעתי סיפור ממקור ראשון: ש"י עגנון רצה לנוח מירושלים ויצא עם אשתו להבראה באשקלון בחדר ששכר בשכונת אפרידר. בתום ההבראה בעל הבית, שהיה חקלאי עם טנדר [- אולי וויליס? אני הייתי ילד של השכנים ובמעורפל זוכר טנדר בצבע חאקי...], רצה לעשות לעגנון כבוד ולקחת אותם עד תחנה מרכזית. הוא הזמין אותם לשבת בקבינה איתו אבל אחרי שאשתו סחבה את המזוודות לטנדר והתיישבה בקבינה, עגנון יצא לאוטו ועשה לה סימן והיא 'התחפפה' לארגז, עם המזוודות והוא התרווח בקבינה. אגב, קומבינות יכולות להיראות מאוד יפה. בארה"ב אוהבים מאוד 'פיק-אפ' ומקמבנים כמעט כל דבר שזז [ככה זה כשאין סעיף של שינוי מבנה על כל נאד שתוקעים]. הנה וויליס וואגון שהפך ל-'קומפקט' ואולי חבל שאילין לא השתמש בגג של הפיק אפ שגם היה לו במלאי: http://www.jalopyjournal.com/forum/attachment.php?attachmentid=224056&d=1158421506

אחד מהם, ורדרד שהיה פעם אדום, היה זמן רב למכירה ולאחרונה אני רואה אותו נוסע[!] באיזור המוסכים ברחובות.

תודה! לבקשתכם מקטין את הפונט. לא מנסה להעליב רק לקבל אינפו' והשרשור מראה כי הידע מועט או שלא מוכנים לחלוק אותו. יש כאלה שרואים אוטו, נדלקים, קונים, משפצים ותוך כדי כך לומדים על הרקע. אני נדלקתי אבל מעדיף להכיר קודם כל את הרקע, מעניין אותי גם הספור שמאחורי הרכב, בעיקר שהוא ייחודי לנו והורכב בשנות ילדותי המוקדמת. בני, חזרתי ובדקתי את הודעתך הקודמת ואני לא רואה שם התייחסות לשנים. אתה אומר שב-56 עדיין לא יוצר. האם אתה יודע מתי החלו ליצרו? [אני משער שהפסיקו בסוף המר של אילין קייזר ישראל- 1969 או קודם לכן?] כמה יוצרו - עשרות בודדות, מאות, אלפים? איפה אני מוצא מידע כזה? ההשערה שלי - אני מסכים שהיו להם חלקים, אולי עודפי ייצור [את חלקי הפח נדמה לי שייצרו בכלל במכבשים היותר חדשים באשקלון במפעל שאח"כ "נמכר" והפך להיות 'עשות'] אבל מישהו חשב על וויליס פתוח אחוד למרות שהיה הוויליס עם 'ארגז טקסס' כי חשב שזה כדאי כלכלית.לא מספיק שיש לי עודף מכלולים, אני צריך גם שוק [אלא אם כן אני יודע שיש לי לקוח בטוח כמו הצבא, מה שבמקרה של אילין, לפחות לפי דבריו, לא היה]. אולי - אם הקומפקט הפתוח החל בערך 62-64 [?] זה אומר שאפריים אילין אולי ראה את המכירות של הסוסיתא קוביה הפתוח דור 2 [61-66?] ואת המכירות של ההינו בריסקה [שהוא עצמו ייצר] וחשב שיש מקום בשוק ל-'משא אחוד' קטן יותר מהוויליס הפתוח עם המרכב הארוך וארגז הטקסס [שגם יוצא לחו"ל וגם נמכר בתקופה מסוימת לחיל חימוש] אבל עם מנוע גדול וחזק יותר מהבריסקה והקוביה. ואולי ההחלטה באה על רקע של שיקולי מס - אחוד, לא אחוד, עד משקל מסויים, עד נפח מסויים, חד קבינה -דאבל קומבינה[אל קמינו...] - הרי הטנדרים אצלנו עברו תהפוכות בביקוש לא מעט בגלל שינויים במיסוי, ועדיין זה כך - מישהו מוצא פירצה ומביא טנדר וכשזה הופך פופולרי מייד הפקידונים באים וסוגרים את הפירצה ומוסיפים עוד טלאי לחוקי מיסוי הרכב.

כל הפורום, מומחי המועדון ואף אחד לא יודע כמעט כלום על רכב ייחודי לישראל שהוא כניראה אחד מאבות 'הקומבינה הישראלית'? [קומבינה = לוקחים חלקים של טנדר וויליס סגור עם/ בלי הרשאה של קייזר ארה"ב, חותכים את הגג עם מספרי פח, מרתכים אותו לחתיכת פח עם חלון קטן כגב תא נהג, מייצרים עוד חתיכת פח עם שתי שרשראות כדלת ארגז, ממציאים מיטה קטנה וברקט כמתקן לגלגל רזרבי ויאללה, לשוק] אני מחזיק ביד העתק רשיון של וויליס 1956 שחשבתי לקנות. אמנם לא טנדר פתוח אלא "N1 משא סגור אחוד" [פאנל דליברי, יעני]. בשום מקום לא כתוב "קומפקט" ותחת 'דגם' כתוב: "2 אקס 4 134 אף" אני מבין שזה תרגום מטופש ל - 2X4 וה- 134 F הוא הכינוי של מנוע ההוריקאן.

המנוע, עד כמה שאני מבין הוא ההוריקן 4 ציל' [להבדיל מה- 'סופר הוריקן' 6 ציל' שטוח הראש שהיה במרבית הוויליסים האמריקאים והוחלף ע"י ה-'טורנדו']. זה מנוע שפגשנו כאן בארץ ברוב הג'יפים והוואגונים. בני, כשאתה אומר 'גרסה מוקטנת' - למה הכוונה? האם השלדה קצרה/צרה יותר? וקומפקט זה שם רשמי? יעני 'קומפקטי' או כינוי שדבק בו?

כשהייתי ילד הסתובבו בארץ וויליסים עם ארגז פתוח שהוסיפו להם ארגז גבוה להובלת רהיטים , מקררים וכו'. אני זוכר אחד כזה באשקלון בצבע בז' עומד בגאווה ליד העגלונים והסבלים. הבחור שמנהל את האתר EWILLYS מחפש אינפורמציה 'רשמית' על הטנדר הזה שיוצר בישראל http://www.ewillys.com/?p=13639 [וגם אני אשמח להשכיל...]. אני לא מדבר על הטנדרים עם הארגז הנקרא משום מה בארץ 'ארגז טקסס' אלא על בעלי הארגז 'אחוד פתוח' [שתי דוגמאות מ-'יד 2']: http://www.yad2.co.il/Cars/ViewImage.php?CatID=1&SubCatID=6&CarID=147029&Pic=2 http://www.yad2.co.il/Cars/ViewImage.php?CatID=1&SubCatID=6&CarID=167310&Pic=2 מה שאני יודע הוא שכולם קוראים לו 'קומפקט' אבל האם זה שם רשמי שלו והאם הוא חולק את השם עם הוויליס הסגור ['פאנל דליברי']? מפירורי מידע ודברים ששמיל ואחרים כתבו פה ושם אני מבין שזה דגם יחודי לישראל ומכיוון שלמפעלי איילין היה מפעל שייצר את חלקי הפח אני משער שהם בנו את המודל הזה תוך שימוש בחלקי פח של ה-'פאנל' /'וואגון' וחילטרו כאשר הגיעו לגב תא הנהג. האם למישהו יש מידע 'מסודר' על לידתו, שנות הייצור, יוצר לשוק הצבאי ו/או האזרחי וכו'. [אני לא מעיז לשאול על פרוספקט...]. אשמח לדעת גם על כזה לא משופץ למכירה, או אפילו על 'נבלות' שאפשר לצלם כדי לשמר עוד פיסה של מוטוריקה ישראלית ייחודית. תודה

לי זה נראה כמו D100 אבל אכן, ארגז 'טקסס' מעניין. ראית וויליסים?

לא מכונאי אבל הניסיון שלי אומר שיכולים להיות מליון דברים... ברמה הפשוטה והראשונית -לבדוק מצב צמיגים, לחץ אוויר תקין בגלגלים ולבדוק חיזוק של הגוג'ונים. ברמה 2 - זה יכול להיות איזון גלגלים שנדפק, בוקסות, משולשים, בולם זעזועים גמור, מיסב ועוד. למרות שהרכב מטופל - מתי בדקו בלמים? כמה נסעו מהטיפול האחרון ובאיזו רמה בוצע הטיפול [ברמת ליסינג?]. חלק מהדברים הללו אפשר לראות בעיין או לחוש ביד, כולל להעלות את הרכב על המגבה ולבדוק חופש בגלגלים אבל אחרי שלב א' לא הייתי מתקשקש עם זה יותר מדי - בלמים= בטיחות=לבדוק את זה מקצועית ולא לדחות!