eladsha

למען הסר ספק, מדוע שלא תבקש מהקונה שיוציא שיק בנקאי חדש לפקודתך?

ל-NTL83 - מה שאתה בעצם אומר זה שמי שלא יכול לשלם מעל 200K עבור אאודי חדשה אינו יכול להרשות לעצמו לרכוש אחת משומשת ב-50K ואף למטה מכך?? זו אמירה תמוהה שדורשת הסבר. אני בטוח שרוב רוכשי אאודי בנות 5-10 שנים אינם יכולים להרשות לעצמם אחת חדשה. זו בדיוק הסיבה שרכשו משומשת....

העובדה שמדובר בסוחר רכב ושהתקלה אירעה ממש בסמוך לרכישה משחקות לטובתך בכל הנוגע להגשת תביעה בבימ"ש (גם נגד הסוחר וגם נגד מכון הבדיקה). הטענה של מכון הבדיקה שהוא אינו לוקח אחראיות - אינה רצינית, לאור העבודה שמדובר בתקלה משמעותית מאוד שהיתה קיימת במועד הבדיקה ושאני מניח שבעל מקצוע סביר היה אמור לאתרה (האם נכון?? אני לא מכונאי). במקרים כאלה ניתן להגיש תביעה קטנה (הליך פשוט וקל ללא צורך בעו"ד) עד לסך של כ-30K ש"ח. נראה שיש לך קייס לא רע בכל הנוגע לבעיה עם המנוע (ולא בנוגע לבעיות שהתעוררו בשלב מאוחר יותר). מה שמשחק לרעתך במקרה זה הוא השיהוי של 4 שנים - מדוע המתנת כ"כ הרבה זמן?? מצד שני מה יש לך להפסיד? מדובר באגרה מינימלית וכדאי לשקול לתבוע את ההוצאות שהיו לך בקשר עם התקלה של המנוע (אילו היית תובע בזמן, לדעתי היית יכול לתבוע את השבת מלוא תמורת הרכב).

תודה.

תודה. לפני רגע בדקתי את העניין ואכן הנחיית היצרן היא ל-105K מיילים או 5 שנים, לפי המוקדם. הרכב היה בבעלות פרטית של אדם אחד והוא שמור מאוד ולכן יתכן מאוד שהוחלפה הרצועה כנדרש עם הגיעו לגיל 5. האם יש דרך לדעת האם אכן הוחלפה הרצועה? מאחר שרכשתי את הרכב מדילר אין לי דרך ליצור קשר עם הבעלים הקודם.

שלום רב, בבעלותי רכב מסוג סובארו לגאסי אאוטבק 2002 (דגם 2.5 ליטר) שנסע 110K מיילים. לפי הוראות היצרן יש להחליף רצועה לאחר 105K מיילים. הדילמה היא כזו - בהינתן העובדה שבוודאות אני אמכור את הרכב בעוד כחצי שנה (אני מעריך שעוד כ-5K מיילים) האם להחליף את הרצועה (עניין של כ-500-1,000 דולר) או לקחת את הסיכון שהיא תחזיק מעמד עד למכירה? השאלה נשאלת מאחר שאני מניח שהיצרן לקח מקדם ביטחון משמעותי כשקבע את המועד להחלפת הרצועה ולכן סטייה של 10% אינה משמעותית - האם אני צודק? תודה מראש לכל המגיבים.

ל-Eran82: קצת סטינו מהנושא, אך אני חייב להגיב. היום הרבה, אבל הרבה הרבה יותר קל להתעשר מאשר בעבר. המשק עבר ממבנה סוציאליסטי לקפטילסטי וממשק סגור לגלובאלי (פעם אפילו היה איסור להחזיק דולרים בחשבון פרטי...). היום אתה יכול להפעיל מביתך עסק שיפנה לשוק של מיליארדי אנשים בעוד בעבר הית כבול למשק של מיליונים בודדים בלבד, שלא לדבר על ההתפתחות התקשורתית המדהימה והשינויים התרבותיים ועוד ועוד. בקיצור, ממש אין מה להשוות למדבר שהיה כאן בעבר. תעיד על כך כמות המתעשרים החיים כיום בארץ, אשר עולה בקצב מסחרר ויש לכך עדויות רבות בשטח (מגדלי יוקרה שצומחים כמו פטריות, מכירות רכבי שטח ופאר, כניסת מותגים ועוד). לגבי העדר התרבות המוטורית - כל עוד רכישת רכב בסיסי כרוכה בשבירת תוכניות חיסכון לא תתפתח כאן תרבות מוטורית. העובדה ש-70% מהאנשים נוסעים במזדה 3 או קורולה נובעת מכך שרכב הוא מצרך מאוד יקר ולכן אנשים הולכים על בטוח (סחירות גבוהה, טיפולים זולים. הם שילמו מספיק ברכישה ואינם רוצים הרפתקאות מיותרות). בארה"ב, שבה רכב טוב עולה 2-3 משכורות חודשיות מאוד קל להיות חובב מוטוריקה ולרכוש רכב מעניין (ואגב ,גם שם רובם בסופו של יום רוכשים רכבים סטנדרטיים).

I rest my case

וואוו, אילו תובנות ("חים בבועה", "אין כאן שום עתיד" וכיוב'). ואתה אומר זאת ממרום גילך...19. כאשצטרך עצה והדרכה לחיים אדע למי לפנות.... או בעצם אפנה לאחיין שלי שהוא בן 10.

חבר'ה, מעט פורפורציות לא יזיקו. 1. אני לא מתרשם שפותח השרשור התכוון להתנשא או לזלזל. הוא העלה לדיון נושא מעניין מתוך כאב אמיתי (ומוצדק). התגובות התוקפניות אינן במקומן. 2. המצב המוטורי בארץ הוא מחפיר בשל העלויות המטורפות של הרכבים, אך למרות זאת גם בכבישי ישראל הקטנה ניתן לראות רכבים נחמדים והמצב רק הולך ומשתפר (לא ניתן להשוות את הרכבים שנעים כיום בכבישי ארצנו למה שהיה לפני עשר או עשרים שנה). אני מתגורר באופן זמני בפלורידה (רילוקיישן, לפני שתוקפים אותי...) ויכול לומר לכם שאומנם יש שם רכבים מדהימים (במחירי בדיחה!) אולם עדיין חלק גדול מאוד מהאמריקאים נוסעים ברכבים "רגילים". כן, תבדקו מהם עשרת הדגמים הנמכרים ביותר בארה"ב (חוץ מטנדרים) ותגלו שלא מדובר באאודי, במוו או מרדצס אלא הונדה, טויוטה ויונדאי (ואגב, בפלורידה רואים גם לא מעט Kia), וזאת למרות שמרצדס C300 חדשה עולה רק כ-35K$ (מעט יותר ממזדה 3 בארץ) וניתן לקחת אאודי A4 בליסינג עבור 400$ בחודש (שלא לדבר על מחירי המשומשות שהם ברצפה). אכן, אמריקאי ממעמד ביניים ומעלה לרוב נוהג ברכב יפה יותר מבארץ (לקסוס, מרצדס או במוו אינם נחלתם של העשירים בלבד) אך צריך לזכור שלא לכל אמריקאי יש בחצר עץ שמצמיח כסף (רק לחלקם יש...) וחלק גדול מהם נוסעים ברכבים רגילים לחלוטין. 3. יש לי תחושה שבארץ עושים ממכוניות טררם הרבה יותר גדול מאשר בחו"ל. מהתרשמות שלי, ההתייחסות לרכבים בארה"ב היא הרבה יותר שפויה ורגועה מאשר בארץ. בארה"ב לא עושים כזה עניין מרכב יוקרתי בעוד בארץ כל מי שיש לו רכב מעט יקר מהרגיל הולך בחזה נפוח. עמיתיי לעבודה בפלורידה מתניידים במיטב התוצרת המוטורית הקיימת (לרבות מזרטי, פורשה, אאודי RS8 וכיוב') ואף אחד לא נופל מהכסא בשל כך. לטעמי, הסיבה לכך היא שבעוד שבארץ רכישת רכב יקר נועדה במקרים רבים להעיד על הצלחתו של הבעלים בארה"ב זה לא מעיד על כלום (שהרי תשלום ליסינג של 500-1000$ בחודש שמקנה לך רכב מדהים באמת אינו מעיד שהאדם הנוסע בו הוא עשיר או מצליח במיוחד). 4. לאור הדיון שהתפתח כאן אבקש לסטות מעט מהנושא המוטורי - צריך להבחין בין המושג "רמת חיים" (שהוא בעיקרו עניין חומרי) לבין המושג "איכות חיים". אכן, רמת החיים בארה"ב (וגם באנגליה) היא גבוהה יותר מבארץ, אך זה בעיקר נכון למי שיש כסף (וכפי שציינתי, לא כל האמריקאים עשירים). מי שהפרוטה אינה מצויה בידו הוא די מסכן מאחר שגם ביטוח בריאות אין לו (ואת זה בארץ יש לכולם) וגם חינוך טוב הוא לא תמיד בהישג יד (שכר לימוד באוניברסיטה טובה עולה יותר מ-40K$ לשנה, לא כולל הוצאות נלוות). כמו כן, מהתרשמות שלי הפערים ברמת החיים די מצטמצים ואין להשוות לפער שהיה קיים לפני עשר-עשרים שנה. בכל הנוגע לאיכות החיים, לדעתי אין לישראל במה להתבייש - עם כל הקשיים שיש בארץ, ויש קשיים, צריך לחיות מעט בחו"ל כדי לדעת להעריך את מה שיש בארץ.

תשווה את עלויות הליסינג (האם המעסיק מסבסד חלק מהעלות?) למול העלויות שיש לך עם הרכב הנוכחי. אני מניח שבחישוב שנתי (דלק, ביטוח, טסט, טיפולים, ירידת ערך והוצאות בלתי צפויות) אחזקת הרכב הנוכחי עולה לך למעלה מ- 2500 ש"ח (נטו). אם ההפרש אינו גדול (וזה יכול להיות לאור הוצאות הדלק הגבוהות שלך) אז כדאי לקחת את הליסינג שנותן לך רכב חדש עם ראש נקי לחלוטין.

לפותח השרשור - עצם העובדה שאתה מתלבט לגבי הרכב במחיר שבעליו דורש מוכיח שזהו המחיר ההולם עבור הרכב ושהבעלים נוהג בחכמה (ואינו הזוי). זהו השוק החופשי התגלמותו. המחיר ההוגן של כל נכס/רכב הוא המחיר שמישהו מוכן לשלם עבורו בפועל ולא מחיר המחירון (שנועד רק לסייע לצדדים כנקודת ייחוס).

אני מבין שהחבר שלך מוכן לשרוף את רוב ההכנסה החודשית שלו על הרכב? אין לו הוצאות נוספות או תוכניות לחסוך כסף לעתיד? על פניו מדובר במשכורת נמוכה יחסית כדי להחזיק רכב שכזה. איני מכיר את עלויות האחזקה של האאודי הנ"ל, אך קח בחשבון שבחישוב שנתי עלות אחזקה של רכב רגיל משנתון דומה (ואני מניח שעלות אחזקה של האאודי תהיה יקרה משמעותית) מגיעה בקלות לאזור 2500 ש"ח לחודש כולל ביטוח (אם החבר שלך הוא נהג חדש אז העלות תעלה משמעותית), דלק (תלוי כמובן כמה הוא נוסע, אך אאודי 2.4 אינו רכב חסכוני בדלק), טסט, ירידת ערך (אני מניח שירידת הערך גדולה משל רכב משפחתי רגיל) וטיפולים ותיקונים (יקרים משמעותית באאודי). זו הערכה זהירה בלבד. כל אחד והשיקולים שלו בחיים. בהצלחה.

אני לא יודע מה קרה להודעה הקודמת שלך שנמחקה משום מה. בכל מקרה, ראיתי בהודעה הקודמת שלך את המחירים הנדרשים על הרכבים הנ"ל ולדעתי אתה יכול להשיג טובים וחדשים בהרבה במחירים דומים (כגון פוקוס, אילנטרה, נאון, קאווליר משנת 2000 וצפונה). כדאי לך לחפש באתר craigslist.com ולקחת את הרכב לבדיקה במוסך שאתה מכיר או במכון בדיקה שניתן לאתר בגוגל. אם אתה מתגורר באזור מיאמי אני יכול להמליץ לך על מוסך אמין. לשאלתך - המדובר בשני רכבים בסיסיים כשהסנטרה שייכת לקטגוריה אחת מעל הטרסל. לאור העובדה שמדובר ברכבים ישנים הבחירה צריכה להיות תלויה במצבם של השניים. בהצלחה.

אל תתרגש wheezy. אתה (או במקרה זה - אביך) הוא זה שהולך להוציא 200K ש"ח על רכב ואתה צריך להיות שלם עם ההחלטה. שכל יתר המייעצים יוציאו את הכסף שלהם על מה שנראה להם, ואני לא בטוח שהם היו הולכים על האלפא. מאוד קל לייעץ מבחוץ מבלי לשאת באחריות כלשהי לאחר מכן. לגבי הלקסוס, בארה"ב ניתן להשיג אחת משנת 2008 בכ-30K דולר. אני לא מומחה לעניין אך בהנחה שאתה צריך להוסיף לפחות 100% על המחיר הנ"ל לא נראה לי שתצליח להביא אותה בפחות מ-200K ש"ח. ביד 2 ראיתי אחת שנת 2007 המוצעת ב-190K ש"ח. בהצלחה.

לא ברור לי מה התקציב שלכם, אך אם הו גמיש כדאי לשקול גם את הלקסוס IS שיש לה למעלה מ-200 כ"ס ואת האינפיניטי G עם 320 כ"ס. אני באופן אישי לא חושב שיש הצדקה כלשהי להוציא סכומים שכאלה על רכב (אולי בגלל שכרגע אני מתגורר בארה"ב ורואה את המחירים המגוחכים של רכבים - אין כאן בכלל את ה-318. המנוע הכי חלש שמוכרים כאן הוא ה-328).

מניסיון שלי הכי זול לשכור את הרכב מהארץ. ניתן למצוא בגוגל לא מעט חברות ישראליות שמשכירות רכבים בארה"ב (הן למעשה פועלות בשת"פ עם חברות השכרה אמריקאיות). מדובר בפערים משמעותיים במחיר.

משכון ושעבוד הם אותו דבר, כאשר "משכון" הוא על נכס של אדם פרטי (נרשם ברשם המשכונות) ו"שעבוד" הוא על נכס של חברה (נרשם ברשם החברות). את בדיקת המשכון והשעבוד ניתן לבצע באופן מקוון. אין לי מושג אם ניתן לבצע הבדיקה בדואר - שווה להרים טלפון או לבדוק באתר האינטרנט של חברת הדואר.

איני מכיר את הרכבים מקרוב ולכן לא אתיימר לייעץ לך מי מהם טוב/איכותי יותר. יחד עם זאת, בהינתן שני רכבים באותו סדר גודל, באותו מצב, כמעט מאותו שנתון ובמחיר כמעט זהה, באופן אישי היתי הולך על הרכב שעבר מחצית מהק"מ בידיים פרטיות. אני מציע לך להמתין לחוות דעת של מגיבים עם ניסיון אמיתי עם שני הרכבים הנ"ל, אך אהיה מופתע אם במצב הדברים הנתון יש משהו שיוביל להעדפת הסובארו. בהצלחה רבה.

בהנחה שכל אחד מהרכבים הנ"ל יספק את צרכיכם במידה טובה (ודאי שיש הבדלים בין כל אחד מהרכבים, אך אם נהניתם מהסיריון אין סיבה שלא תיהנו מכל אחד מהם גם כן), אני ממליץ לשקול בחיוב את הסטיישן. באופן אישי, לא הייתי חובב סטיישן עד שיצא לי לרכוש אחת במקרה (סובארו אאוטבק). יש לי שני ילדים קטנים ואין תחליף לנוחות של תא מטען גדול עם נפח הטענה עצום ונוח המייתר את הצורך "להנדס" את העגלות והמטען בתוך תא מטען סטנדרטי (וגם יכול לשמש כמשטח החתלה בנסיעות ארוכות...). האמת היא שלאחר הניסיון שיש לי עם רכב סטיישן אני לא מבין את הנהירה של הישראלים לעבר הסדאן. זה פשוט הרבה פחות פרקטי (ולא בהכרח יותר יפה). בהצלחה.

לדעתי אין תחליף למחירון כנקודת ייחוס כלשהי לקונים ולמוכרים, מאחר ששוק הרכב בארץ אינו משוקלל דיו. בארה"ב אכן אין התייחסות רצינית למחירון אך אין מה להשוות בין שני השווקים. בארה"ב רכב מהווה הוצאה זניחה יחסית (לא יאומן עד כמה) בעוד שבישראל זה כמעט כמו לרכוש בית.

היתה לנו בורה שנת 2000 2 ליטר במשך מספר חודשים עד שנגנבה (עם כ- 15,000 ק"מ בלבד), כך שאין לי דעה מגובשת לגבי הרכב הנ"ל למרות שאני זוכר אותו לטובה. יחד עם זאת, את הרכב האמור החלפנו בבורה 2001 1.6 ליטר ששימשה אותנו נאמנה במשך כ-8 שנים. מכרתי אותה לפני זמן לא רב עם למעלה מ-150,000 ק"מ. סיכום כללי לגבי הרכב (1.6 ליטר): 1. כללי - רכב נוח מאוד, אמין ודי מוצק. לא נתקלתי בקילוף של פלסטיקים וכיוב'. הרכב נמכר כשהכל עובד והוא נראה במצב מעולה (כפי שנהוג לומר - "כחדש"). 2 מרחב פנים צפוף משהו. היבט זה נעשה מוחשי כאשר נוספו ילדים למשפחה. תא המטען בסדר גמור. 3. ב-1.6 יש תחושה של מחסור קטן בכח אם כי הוא יעשה את העבודה באופן מספק (נסענו איתו לא מעט את העליות של ירושלים ללא בעיה). מה שהכי הציק לי היה שבמהירות סבירה של כ-100 קמ"ש הרכב היה נוסע בסל"ד גבוה (יחסית) ולכן רועש (יחסית). אך אלו הן בעיות של 1.6 שלא זכורות לי מה-2 ליטר. בהקשר זה אני מציע לך לשקול את עניין צריכת הדלק כי בשורה התחתונה ה-1.6 יעשה את העובדה יופי. 4. צריכת דלק כוללת כ-ליטר לכל 11 ק"מ. לא רע. 5. במקרה שלנו הרכב היה אמין. להוציא גיר (אוטומטי) שהוחלף בשנה הראשונה (באחריות) לא נתקלנו בשום תקלה מהותית למעט בלאי טבעי. חוץ מטיפולים שוטפים (עניין של 1,000-2,000 ש"ח כל פעם. בערך פעם בשנה) לא זכור לי שהרכב אי פעם נכנס למוסך עקב תקלה (וזאת להזכירך, במהלך 8 שנים וק"מ מכובד!). נקודה מעניינת נוספת: בניגוד למצב בישראל, הבורה (ג'טה) הוא רכב מאוד מבוקש בשוק המשומשות בארה"ב ויש לו מחירון גבוה ביחס לכל המשפחתיות האחרות (להוציא אולי קורולה וסיויק). את הלנטיס איני מכיר. אני מקווה שסייעתי במשהו.

תודה על התגובה המהירה

שלום לכולם, בבעלותי רכב מסוג סובארו אאוטבק 2002. לפני מספר ימים איזה כולירע ניפץ לי את החלון הקדמי-ימני (נוסע) כדי לגנוב את ה-GPS. בעל מקצוע שבחן את הנזק אמר לי שהמנגנון שמחזיק את החלון (regulator) התעקם ויש צורך להחליף גם אותו (סיפור של עוד כמה מאות ש"ח). 1. האם זה הגיוני שניפוץ חלון יגרום לנזק שכזה? 2. האם ניתן לישר את ה-רגולייטור (אני לא יודע איך קוראים לחלק זה בעברית) במקום להחליף אותו בחדש? אודה להתייחסות.

יש לקחת בחשבון גם את ירידת הערך שמקפיצה את ההפרש בין הרכבים (לאורך זמן). כמו כן, אם אתה כבר מחליט לעלות מדרגה כדאי לך לשקול את רכישת הסופרב שנראה על פניו שנותנת תמורה נהדרת.