שלמה כהן

אין מכס על קסדות (אבל המחירים בחו"ל לא תמיד זולים יותר...)

שמת לב שרוכבי דו"ג יהיו פטורים מאגרת גודש? יום גדול לגודל צי הרכב הדו"ג בישראל... ומשתלב יפה עם ההסבר בדבר יתרונות כלי הרכב הדו-גלגלי.

???? יש לך נתונים של 2005 ? כולה? חלקה? יש מישהו שיש לו? 2004 ? ב-2004 היו (לפני נתוני המשטרה, וע"פ זכרוני) פחות תאונות דו"ג... אז? (והמבצע פורסם כבר כאן...)

זה מה שיפה בחברה הדמוקרטית - כל אחד בוחר, ובתלות בהשפעה שיש לו, העמדה שאימץ משפיעה על הכלל. כמובן, יש כאלה שבוחרים שלא להשתמש בזכותם להשפיע, או בוחרים להמנע מלעשות כן עד למועד מסויים (בחירות). בכל אופן, אני מאמין שזכותי - וחובתי - להשפיע בשוטף. באותה מידה, אני מאמין שזוהי זכותו של כל אחד אחר לעשות גם כן כך. וחוץ מזה, ולפני שיישכח, אחזור ואשכיר שאני נגד חובה שבחוק לציוד מיגון, אבל בעד עידוד אקטיבי לרכיבה ממוגנת (ובתנאי שזה לא "עידוד" על דרך הלחץ).

בוקר טוב, וברוך הבא אל החברה האנושית. הרעיון הוא כמובן לשמר מקסימום מהחופש של המיעוט - אבל צריך להיות ברור שלא כל חופש ניתן לשימור (ותכף יקפצו עלי בנושא "החופש לרכב על דו-גלגלי" - ויפים הדברים גם ביחס לנושא זה).

יש דווקא הרבה דברים שרציתי תמיד לעשות, אבל לא הצלחתי למצוא אף אחד שישלם בעדם... מוסרית, ברגע שהחברה (שאנחנו כולנו חלק ממנה, נכון?) מטילה עלי מגבלה, חובה - הפנמת הדרישה בדמות קביעת סף כספי להתנהגויות נסבלות היא לגיטימית. זה מה שהחברה עושה כל הזמן - קובעת נורמות, מצמידה להן מחיר, ומשלימה את הנורמות בחוק (שדורש דברים חמורים יותר מהנורמה). המושג "נכונות החברה לשלם" הוא לא מושג ששיך לתחום האקדמי של תיאור התנהגות של החברה ככלל - לפעמים, הוא תקף באופן פרטני. וד"א, אני לא מונע מאיש כלום: לא אפעל, ולא אתמוך, בהטלת חובה בחוק למיגון (בגלל התועלת הסופית הנמוכה של אמצעי זה ביחס לאחרים, דוגמת קסדה, למשל). אבל אני בהחלט לא מתכוון להמנע מלהעיר ביחס למיגון אם אני מרגיש צורך בכך. כמדומני שאין שום חוק שאוסר את זה - והנסיון לטעון כאילו אין לי זכות להעיר, הוא נסיון לגרום לי לוותר על זכותי הבסיסית לחופש הדיבור (שאתה כמובן מצדד בה).

אני משתתף בהרבה יותר מ-100 ש"ח בשנה בסיכון שלא אחרים. אבל אני לא מוכן לשלם יותר מ-100 ש"ח בשנה כדי שאיזשהו אידיוט יוכל להמרח בשלווה על הכביש, ולהנזק - בשעה שיכול היה להצטייד במיגון סביר ולחזוך ממני את 100 הש"ח האלו. חשבתי, שאתה מתנגד לתעירף של 10,000 ש"J בשנה - אבל אולי טעיתי. נראה שאתה מאמין שהתעריף צודק (אחרת לא היית משתמש בו כבסיס לטיעון, ככל הנראה). בכל אופן, אני לא מתכוון להיות שותף לאורגית ה"עצב עקב גילוי".

השאלה איפה הפרט מוכן לשים את הגבול היא שאלה של בחירה אישית - אלא שלא זו השאלה. השאלה היא איפה החברה מציבה את הגבול. כפרט בחברה, אני מציע שהגבול עובר במקום המוגדר ע"י המידה בה פרט מסויים מוכן לשלם על ה"בחירה האישית" של אחר. ואני לא מוכן לשים יותר מ-100 ש"ח בשנה על זה. מה החלק היחסי בפרמיה בעקבות נסיעה ללא מיגון? בהרגשה, קרוב לזה. ואני בהחלט נגד חקיקה שתחייב מיגון מעבר לקיים היום.

אני טוען שהעובדה שדרך חישוב הפרמיה מעוותת, וגורמת לכך שפרמיית הסיכון הטהור תהיה בלתי אפשרית ("פרוהיביטיבית", זוכר?) ושכתוצאה מכך החליט האוצר על סבסוד (לא מספיק ביחס לעיוות) של הנ"ל - הנה לא רלוונטית. בכל מקרה, פרמיית הביטוח הנה פונקציה גם של מספר התביעות וחומרת התאונות. ואת מחיר התביעות משלמים כלל המבוטחים (אי צדק במקום אחד לא מקנה זכות למי שחווה אותו לפעול באופן בלתי צודק בזירה אחרת). מיגון מקטין חומרת פגיעות. איזה פגיעות ? הייתי שמח לדעת את התפלגות חומרת הפגיעות (בסיווג רפואי), ביחס לשאלת המיגון (למרות שלפי דעתי המחקר אליו הפנתי אותך עוסק גם בשאלה זו) -- ונדמה לי אפילו שיש לך יכולת אמיתית לתרום לתשובה בנושא. אבל בכל מקרה, אם אני אמור לשלם על השטויות של מישהו אחר, אני רואה לעצמי זכות לפחות להעיר לו על כך במידה מסויימת.

כזכור לי בפעם הקודמת, בדקת אצל הסמכות ולא שוכנעת. את מצב הסטטיסטיקה אתה יודע לא פחות טוב (ואולי יותר טוב) ממני, ובהעדר מחקר מסודר, אפשר לכאורה לטעון כל טיעון שהוא ביחס לקשר בין מיגון לתוחלת הפיצוי במיקרה של פגיעה. אבל לא תמיד צריך להיות בעל תואר שלישי כדי לדעת דברים פשוטים... ובכל מקרה, השאלה נוגעת לא רק למיגון, אלא גם לכל אספקט אחר: כל זמן שמחייבים אותי להכלל בקבוצה מסויימת (בעלת ביטוח מסויים), באופן שההתנהגות של אחרים משפיעה על הכיס שלי - אני מבין מכך שהמדינה העניקה לי גם את הזכות להתערב בענייניהם (ככל שזה נוגע לעניין הכיס שלי). אני לא מוכן לשלם בשביל השטויות והאידאולוגיה של אחרים. לא מכיסי. תודה.

שמי שרוצה ישבור את הראש (זוהי מדינה "חפשית", בסך הכל). שמי שרוצה ישאיר את העור שלו על הכביש. אבל לא על חשבון הפרמיה שאני משלם בביטוח חובה. (אז נכון שאנחנו לא בדיוק "משלמים" - ביטוח החובה מסובסד במידה כזו שלמעשה אנו, רוכבי הדו"ג, לא נושאים בתוצאות מעשינו. מי שמשלם - והרבה - הם נהגי המכוניות. ויום אחד הם ישאלו את עצמם לאן הולכים, נגיד, 20 ש"ח מתוך ה-50 שהם תורמים לביטוח כלי הרכב הדו"ג.... והתשובה - שזה כדי שמישהו יכול לטעון ש"זוהי מדינה חפשית" - לא ממש תמצא חן בעיניהם)

"האתר המחודש של מועדון האופנועים הישראלי עלה לאוויר באוקטובר 2003. מה קרה מאז באתר? " כתבה חדשה שאתר המועדון.

ומה עם RIDE ? לדעתי - הירחון השימושי ביותר שיש.

בכתבה כתוב שכמות המידע שניתן להפיק מהנתונים מוגבלת בגלל כשלים בזמינות המידע ובקיומו. כל ה"מחקר" המוצג (שבכלל אינו מחקר, אלא מניפולציה בנתונים שבוצעה ע"י המועדון) מתבסס על נתוני הלמ"ס - כך שהשאלות (החשובות והאמיתיות) המתייחסות לפרמטרים מקובלים במחקר אינן ניתנות לתשובה (במידה והן רלוונטיות לפרמטר מסוים). זו הסיבה שכל מסקנה העשויה להתקבל כתוצאה מהשוואה בין קבוצות שונות ביחס לסיכון האישי, נמצאת בסימן שאלה. למרבה הצער, גם מסקנות ביחס לקבוצות גיל מסוימות, או בעלי וותק מסוים, מתעלם מהשאלה אם הנסועה של קבוצות גיל שונות שונה - וביחד עם זאת, המידע הגלום בפרסום (אם יש כזה...) הוא ביחס לסיכון, עבור קבוצה מסויימת, ביחס לוותק בסיטואציה מסוימת (הטבלאות המלאות בקובץ שצורף לכתבה). אם יש למישהו מימון, הוא מוזמן לפנות לגוף מחקר (המכון לחקר התחבורה, למשל), או להציע אותו למחקר בשותפות עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (שכרגע, אין בידה מימון למחקר עומק כנדרש).

"האם יש קשר בן הוותק ברכיבה, סוג הרכב, ומידת הסיכון למעורבות בתאונה קטלנית ?" עוד, בכתבה הבאה באתר המועדון.

בכתבה חדשה באתר המועדון.

"למי שלא שם לב: ביום ב', ה-14/03/05, יעלה לדיון בועדת הכלכלה של הכנסת חוק הנהיגה הספורטיבית , בהכנה לקריאה שניה ושלישית." כתבה חדשה באתר המועדון.

דברים קטנים. פעוטים. דברים שרצינו לדעת... כמו... הקשר בין עבירות תנועה ומעורבות בתאונות. כמו... הקשר בין אכיפה ותאונות דרכים. כמו... אופני ההפגעות של רוכבי דו"ג . כתבה חדשה באתר המועדון.

מה שיעור כלי הרכב הדו"ג בישראל? 4.7% מסך כלי הרכב. מה חלק כלי הדו"ג הדו"ח-ות? 1.8% . תחשבו על זה...

"נוסעים על המדרכה? לא רוכסים קסדה? משתמשים במעבר חציה לקיצור הדרך? כדאי לכם לשים לב..." כתבה חדשה באתר המועדון.

יש הרבה תומכים לדו"ג, וכדי לא לעשות עוול למישהו מהם, לא אנסה להעלות פה שמות. אבל יש - ויש עם מה להודות להם.

הכל בהליכים - אבל בגלל כל המצב הפוליטי (התנתקות\קואליציה\תקציב) וכו' לא ניתן היה לקדם את הנושא. יש תקווה להתקדמות בקרוב (בעבודת הועדה) - אלא אם כן יהיו בחירות. או משהו אחר.... (וכידוע, אצלנו הכל יכול לקרות)

המסלול הפעם בנופים ואתרים יחודיים וחד-פעמיים. למסלול המלא, ראה במדור "פעילויות וטיולים", "טיולי רגועים", כאן.

האמת, בדקתי שוב בנוסח החוק (שזה המקור למה שכתבתי), ומצאתי, שאין שום התייחסות לנושא. ייש התייחסות בסעיף 28: כלי תחרותי שאינו טעון רישום ורישיון רכב לפי פקודת התעבורה וכן חלקי חילוף של כלי כאמור, מותרים ביבוא, בכפוף להוראות שיקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר ושר התחבורה, ולאחר שניתן לכך אישור בכתב מאת הרשות המוסמכת בכל אופן, אין לי ידיעה בנושא ההוראות שיקבעו ביחס ליבוא. וכן, דרך ארץ הוא מצרך נדרש.

כמו שכבר נאמר כאן - וזה הובהר למשרד - אם זה לא יבוצע במקום, אז זה חסר כל ערך. וביחס ל"משפחה" הנוספת: לא שיש לי התנגדות, חלילה, אלא שלמשרד התחבורה יש כזו. נמרצת. אז לפני שעושים מלחמת עולם (וצריך להבין אם זה בכלל נחוץ, ד"א) - צריך לחשוב על היחס בין מה שמוכנים לתת למה שאתה רוצה לקבל. ולמרות הבעיתיות (כדוגמד זו שהזכרת, למשל, וכנראה - ואני עדיין לומד את הנושא - ביחס לכלי אנדורו), נראה שבכ"ז יש כאן פתרון אפשי לבעיה.