פות"ש כל הכבוד!
בזמנו התנדבתי לפר"ח ובדיוק כמוך לא היה לי שום רקע עם ילדים קטנים.
"ההפתעה" (תמיד ישנה הפתעה לצערנו, אחרת הילדים והמשפחות לא היו זקוקים לעזרה) אצלי היתה במפגש הראשון כשגיליתי שמדובר בילד יחיד עם פיגור שכלי קל, משפחה קטנה ודוברת רוסית בעיקר... אז המפגש הראשון היה להסרת חששות, הדודה שתפקדה כשסבתא שכנעה את ההורים בנחיצות העניין ושיתוף הפעולה.
הילד, ילד מקסים, בן 10 עם התפתחות שכלית של בן 6.
שנתיים ליוויתי אותו, שברנו שיאים שאף אחד לא האמין שהילד מסוגל להם.
לקרוא ולכתוב, להתרכז, להפסיק לפחד מרעמים, לדעת לחשב עודף ולהבין את המשמעות הכספית של כל דבר, לקשור שרוכים!!!- שיא השיאים וזה לא בצחוק.
החוויה הזו היא גם בשבילך, תגלה דברים שלא ידעת על עצמך, אצלי למשל, קרוסלה בגן שעשועים- ילדים יכולים לשבת שם בלי הפסקה, אני ברחתי משם כמו חתול ממים אחרי הסיבוב הראשון, להתבגר זה לא כיף!.
וקצת יותר ברצינות, אתה תלמד להכיר את עולם שוב מעיניים של ילד, תצטרך להסתגל ולגשר בין העולמות.
מצטרף להמלצות מעליי, תכיר את הילד, תחזק את הפן החברתי, דרכו הילד יוריד את החומות ויתחבר גם לפן הלימודי.
בסוף השנה הוא יידע לכתוב ולקרוא כי סביר להניח שאתה כחונך תהיה האדם הראשון שמאמין בו.
בהצלחה