oren_hershco

פירוק מתגי הכידון (1): בצידו הימני של הכידון נמצאת ידית המעצור הקדמי, ומתחת לה - מתג הסטרטר. במקור, הגימור דל חלקי המתכת כאן היה מבריק (ניקל או כרום, לא יודע מה ההבדל) היום הגימור כבר לא כל כך יפה, והכוונה היא לחדש אותו. בהנחה שאני מצליח לפרק כל חלק לא-מתכתי מחלקי המתכת המיועדים לציפוי מחדש - כיצד עושים זאת? כיצד מורידים את הציפוי הישן, ואיפה ניתן לצפות מחדש? בתמונות כאן חבק ימין ובית מתג הסטרטר. (חכו, בחלק 2 העניינים יסתבכו)

כמה סרטי אוטובוסים מארכיון סטיבן שפילברג: http://w3.castup.net/spielberg/?Lang=he א. הקלידו "אוטובוס" בחיפוש למטה לסרט "אוטובוס לסיני" ב. הקלידו "איש באוטובוס" בחיפוש, לסרט בשם זהה משנות החמישים.

לאחר רישום החיווט המחובר למיישר הזרם, הוא פורק ונוקה. החיבורים בפועל לא תאמו את סכימת החיבורים המקורית, וגם הפיוזים נעקפו, מה שמעלה חשד לבעיות חשמל כלשהן. בכל אופן המיישר, הכולל מספר רכיבים, נראה כמו משהו מלפני מלחמת העולם ה- II, כאשר כל הרכיבים הקטנים מחוברים בברגים(!) כלומר, ניתן לבדוק את התיפקוד של כל רכיב, ולתקן את מה שדורש תיקון. איך? אני (עדיין) לא יודע. אורן

מצידו הימני של המנוע נמצא הדינמו-סטרטר. המנגנון הזה מתפקד כמתנע, וגם כדינמו לייצור חשמל הטוען את המצבר (ים), ומספק חשמל לצרכנים השונים. הוצאת המאוורר הצריכה חולץ. שוב ח' נחלץ לעזרה, והמאוורר יצא ראשון. בעיה ראשונה בולטת לעין כאן: שתיים מכנפי המאוורר שבורות, ואלה לא כנפיים הנמצאות בדיוק משני צידי הציר. מדובר על חלק כבד, וכאשר הוא מסתובב ב 5000 סיבובים לדקה, בהחלט יכולה להיות לכך השפעה רעה על אורך חיי מיסבי הקראנק. מצידו הפנימי של המאוורר יושב מנגנון תזמון ההצתה. שני החלקים השחוריםהם משקולות, שבסל"ד גבוה זזות כלפי חוץ ומסובבות את הזיז המתזמן (קידום הצתה). לא יודע כרגע אם יש כאן בלאי כלשהו. אחרי המאוורר פורק הסטטור, לא לפני ששורטטו כל החיבורים הנוכחיים. לא שאני סומך על זה יותר מדי, כי את הפיוז שבמיישר, לדוגמא, עקפו בגסות. אבל שיהיה. הבא בתור לצאת היה הרוטור. שוב צריך חולץ, הפעם מוט קטן ופשוט עשה את העבודה (מכניסים את המוט ללב הרוטור, משתמשים בבורג המקורי, והוא שולף את הכל מהקראנק) הרוטור נראה תקין . כל החלקים הנ"ל הוכנסו לחומר ניקוי, על מנת לסלק את הג'יפה. החוטים בסטטור יצריכו החלפה, ככל הנראה, וכנ"ל הפחמים. אבל, כדי לברר אם כל העסק מנגן, חובה להתייחס לעוד כמה רכיבים, שיפורקו בהמשך. אורן

פתרון "תעלומת" המניפה השלישית מההודעה האחרונה: אם הייתי מכין קצת שיעורי בית, הייתי מגלה שהמניפה השלישית היא חלק אינטגרלי וחשוב בכל ממיר מומנט, כלומר בכל גיר אוטומטי של משפחתומטית-1600-אפורה-עם-4-דלתות-מליסינג. טוב, לא נורא, ככה לומדים. הנה הסבר ברור וקצר מ- www.howstuffworks.com הנהדר: http://auto.howstuffworks.com/auto-parts/towing/towing-capacity/information/torque-converter.htm/printable אורן

האם הסטנדרט הזה מתאים לעבודה בטמפ' גבוהות? הנתון הזה נראה לי חשוב יותר ב- Torque Converter. האם אתה מכיר מקום טוב לחיפוש אטמים כאלה? ("טוב" = לא מתעצבנים מאיזה נודניק כמוני שקונה אחד מכל סוג, ואפילו לא יודע מה המק"ט של מה שהוא מבקש ) אורן

לאחר פירוק ה- Torque Converter, פורק הרכיב אליו הוא צמוד, שנקרא Torque Converter Bracket. החלק הזה מחובר מלמעלה למיכל השמן, ומצידו השמאלי למניפה הקטנה בתוך ה- TC. המניפה הזו לא מחוברת ישירות למנוע ולא לגלגלים, אלא רק לציר בתוך ה- bracket. בהתחלה חשבתי שהחיבור הזה קשור רק להזרמת שמן מ/אל מיכל העודפים, אבל אז הגיעה הפתעה: החלק המסתובב בתוך ה bracket מחובר למיסב חד-כיווני. מטרתו היחידה, כפי שזה נראה, היא לאפשר למניפה הקטנה בתוך ה- Torque Converter להסתובב רק בכיוון אחד, או רק במהירות מסוימת. כרגע יש לי רק השערה לגבי תפקיד הרכיב הזה, והיא שהוא קשור לשליטה על משטר הלחצים בתוך ה- TC עצמו. אשמח אם מישהו יאיר את עיני, בזמן שאני עצמי יוצא לחיפוש אחר המידע הזה. מצב: קיים כאן אטם, מתפורר לחלוטין (צפוי) ועוד מחזירי שמן בכל קצה, שיוחלפו גם הם. פרט לכך יש כן מיסב גלילים, "אח" של מיסב הגלילים היושב בתוך ה- TC (ראו הודעה קודמת על פיקור ה- TC). מאחר והוא חי בתוך שמן ומבודד מלכלוך, כנראה שהוא תקין. אורן

קטנוע ה"רביט" מצוייד ב"גיר אוטומטי", שהבדיל אותו מהווספות והלמברטות הנפוצות, בעלות ההילוכים הידניים. "גיר אוטומטי" במרכאות, משום שנכון יותר להגיד שלקטנוע יש יחס העברה אחד, וקלאץ' הידראולי (נקרא "ממיר מומנט") המאפשר למנוע להסתובב במהירות שונה מהתמסורת. ממיר המומנט הוא למעשה טורבינה טבולה בשמן. ציר המנוע מחובר למניפה אחת שלה, וכאשר סיבובי המנוע מתגברים, המניפה דוחפת שמן לכיוון המניפה השניה (זו המחוברת לתמסורת הסופית) השמן המוזרם בלחץ מכריח את המניפה השניה להסתובב גם כן, וכאשר היא מתחילה להסתובב - הקטנוע מתחיל לנוע. אין שום מגע מכני ישיר בין המנוע לבין התמסורת הסופית - כל ההספק מועבר בלחץ השמן. לרביט היה שמן ייעודי לעניין, הנקרא "Rabbit Tor Con Oil" (קיצור של Torque Converter). המוצר הזה לא קיים כיום, וקיימים מספר "מתכונים" לייצור שמן דומה בתכונותיו, מערבוב של שמנים אחרים. יחידת ה Torque Converter (נקרא לה בקיצור TC) מורכבת, על ציר היוצא מצידו השמאלי של המנוע. היצרן טוען שצריך חולץ כדי לשחררה, אבל ח', החבר המכונאי, הערים עליו עם פטיש גומי, וה- TC החליק החוצה. אופנועים מודרניים לא משתמשים בחלק דומה, ולכן ח' ביקש ממני להמתין לו עם הפירוק. הפירוק היה קל ופשוט יותר משציפינו. בית ה- TC מורכב משני חצאים, ובינם אטם גומי גמור לחלוטין. בתוכו יש שתי מניפות, המסתובבות אחת בתוך השניה. המיסוב הוא ברובו מיסבי פליז המחליקים על ציר פלדה. כל העסק מלא בשמן, כך שלכאורה לא צפוי שם בלאי גבוה. בצידה המשמאלי של המניפה הפנימית הגדולה יש מיסב גלילים נדיר , ונראה גם הוא תקין. לא הכל מושלם: כפי שניתן לראות מהתמונות, חלק מהכנפיים נראות כאילו משהו פגע בהן, וגם בצידו הפנימי של בית ה TC יש פגיעות חשודות במתכת. ככל הנראה שבעבר חדר חלקיק קשיח כלשהו פנימה, ויצר נזק. הנזק הזה לא נראה גדול, וככל הנראה לא מונע תיפקוד תקין. ה- TC אינו מנותק מהעולם החיצון. יש לו יחידה נוספת, הנקראת TC Bracket. היחידה הזו יודעת לקשר בין ה- TC המסתובב למיכל עודפי השמן הנמצא מעל. ה- TC Bracket היה מחובר בברגי פיליפס טחונים, והיה צורך לחרוץ אותם עם דיסק. היחידה הזו פורקה מהקטנוע, אך עדיין לא נוקתה. מיכל השמן עשוי פלסטיק, ומהווה נקודת תורפה: הוא חייב להישאר אטום לחלוטין, אך בעת שהמכלול מתחמם, הלחץ הבו עולה, והפלסטיק מתבקע. המיכל על ה"רביט" שלי עבר תיקון בעברו, בדבק חם. לא ברור בשלב זה אם הוא תקין או לא. בסך הכל, פרט לאטם הגמור, ולבדיקת תקינות מיכל הפלסטיק, לא נראה שיש מניעה להרכיב את ה- TC בעתיד הקרוב.

נפתח בלוג בו אדווח על התקדמות התהליך: http://blog.tapuz.co.il/FujiRabbit בנוסף, הגיעה מחט למצוף הקרבורטור, לא זהה אך מתאימה בול (תמונה) אורן

הממ.... אני שם לב שהעם בעד השארת הסירה. יש לי שתי שאלות בנושא: א. מספר השילדה של הסירה רשום ברשיון הרכב. האם חוקי בכלל להחליף את השילדה הזו במשהו מתוצרת עצמית? ב. שמעתי מרוכב אופנוע+סירה שיש בעיה רצינית עם סירה קלה מדי, משום שבפניות ימינה האופנוע עלול להתהפך. ברור שיש פתרונות יצירתיים גם כאן (שילדה קלה עם משקולת רק בקצה הימני הרחוק, כך שהיא עדיין תפעיל מספיק מומנט) האם התופעה אכן קיימת? אורן

טנדר שברולט, זרוק בשדה מאחורי הבית שלי. אין לי שום פרטים נוספים, אבל אם מישהו מעוניין, אני יכול לברר. אורן

יש לי חבר שהיה אומר: "לא סקרן - לא מדען". הוא מדען, אז אצלו הביטוי הזה עובד טוב יותר ... אני מסכים איתך שלא צפוי שם בלאי משמעותי, אבל האטמים האלה מאוד ישנים. נראה לי קצת לא לעניין לבצע שיחזור מבלי להחליף אטמים. במקרה של החלק הזה, האטמים מבצעים תפקיד קריטי, כי הם מאפשרים לקשר בין מיכל העודפים לחלק המסתובב. אורן

תודה לכולם על האיחולים והעצות. בימים האחרונים פורקו מהקטנוע ממיר המומנט, האגזוז וסירת הצד. א. ממיר המומנט, באנגלית Torque Converter, ולהלן - "TC". בהוראות היצרן מוגדר שצריך חולץ מיוחד כדי לשלוף אותו, אך ח' שהוא שכן, חבר ומכונאי מוכשר, הערים עליו עם פטיש גומי. ה- TC יצא די בקלות, ומייד הגיר שמן גיר אדום. ברגי הניקוז היו סגורים עם אטמים מאולתרים, כנראה אטמי מנוע שנגזרו. בשלב הזה החלק נוקה רק מבחוץ, כי ח' ביקש ממני לא לפתוח אותו בלעדיו (הוא, ורוב מכונאי האופנועים בעצם, לא נתקלו ברכיב הזה מעולם) ב. לממיר המומנט מוצמד גלג"ש עם מיסב חד כיווני, להתנעה רגלית. המיסב היה תקוע, ולכן פורק לחלוטין. ג. האגזוז פורק מהקטנוע. הוא מורכב משני דודים - נדמה לי שזה ככה במקור. הקדמי, זה שמחובר למנוע, מתחמם כנראה הרבה יותר מהאחורי, ולכן לא נשארה עליו שכבת שמן שתגן מהחלודה. מצבו סופני למדי. את הדוד האחורי צריך לנקות, טרם הגעתי לזה. ד. סירת הצד פורקה מעל לשילדה שלה. הסירה במצב יחסית טוב, אך יש בה פגיעות וחורים. בחלקה האחורי הוצמדה לוחית מתכת, שנועדה לתמוך במצבר המכונית (!) שהוצמד לריצפה, כתחליף למצברים המקוריים (ב"רביט" יש במקור 2 מצברי 6v, המחוברים בטור) הסירה צבועה בצבע לא מקורי, כמו כל הקטנוע, שמכסה את הסמל של וולקוביץ' ואת לוחית היצרן. ה.שילדת סירת הצד הייתה כבר עניין מאתגר יותר. הברגים הסרבנים נחתכו, אך הצינור העגול של שילדת הסירה ישב בתוך החבק וסירב לזוז. חזרנו לסיבוב נוסף, ח' ואני, היום בערב. פטישים (אחד ממש גדול) + צינורות מהג'אנקיה של בעל הבית עשו לבסוף את העבודה, ולאחר מאבק של שעה הקטנוע חזר להיות דו-גלגלי. בניגוד לסירה עצמה, הקלה למדי, שילדת הסירה עשויה מצינורות ברזל עבים, ושוקלת המון (במיוחד ביחס לקטנוע). המשקל העודף הזה גורם לי לשאול כאן שאלה שמציקה לי מזה מספר ימים: האם מותר לשנות את הרישום של אופנוע אספנות עם סירה לאופנוע אספנות רגיל? אורן

התמונות מדברות בעד עצמן - הכל היה מצופה בשכבה עבה של שמן שחור. פנים המסנן היה מקורי, לפי הצורה הייחודית, אך התפורר לאבקה מייד כשנגעתי בו. כמות הפיח במסנן ובקרבורטור מעידה על בק-פיירים חוזרים ונשנים, אולי בגלל חוסר הטיפול בקרבורטור. בית המסנן עצמו נראה עשוי מפח מגלוון פשוט. איך לגרום לו להיראות חדש? אשמח לטיפים. אורן הרשקו

לרביט קרבורטור בסיסי של Keihin, מסוג PW24CH. ספר המכונאי שלי מתאים לדגם S601B, ושם יש קרבורטור אחר. האם הקרבורטור שלי הוא המקורי? אני משער שכן, גם בזכות הבלוג של הבחור הזה מיפן, ששיפץ קטנוע זהה: http://moribeast666.at.webry.info/theme/57b38efe7d.html באדיבות ספריי לניקוי קרבורטורים הג'יפה ירדה, ומעברי הדלק נפתחו. אין כאן הרבה אטמי גומי. אטם כוסית הדלק נראה יבש, אם כי לא מתפורר. ל- Banjo היו אטמים מאולתרים, שיושלכו לפח. לכאורה, את החלקים הנ"ל לא קשה להשיג. אבל, האם שסתום המצוף (ראו תמונה) בלוי? הקונוס בהחלט נראה שחוק, אך איך יודעים אם הוא גמר את חייו? אורן

רוב החלקים קיימים (לפחות במבט שטחי), אך כבר בתחילת השיפוץ קיימים כמה חוסרים או חלקים בלוייים, שיהיה הכרח להחליף: א. קפיץ האוויר המקורי הוחלף בקטנוע הזה בקפיץ מתכת סטנדרטי, ככל הנראה בגלל הקושי לתחזק את החלק המקורי. ברור לי שגם אם אשיג חלק מקורי, הדיאפרגמה שלו (מה שכולא את האוויר) תהיה בלויה או קרועה. כבר דיברתי עם ARIEBZ, ועניין הדיאפרגמה כנראה שייפתר. עכשיו רק נשאר להשיג את קפיץ האוויר עצמו ב. חלקי גומי ופלסטיק בני 40+ שנה כבר הגיעו לסוף חייהם. באופן מפתיע, קיימת סדנה בקליפורניה המסוגלת לספק את כל רוב חלקי הפלסטיק / גומי. מדובר של חלקים חדשים, לא איזה סטוק ישן משנות ה -60'. ג. לסירת הצד של וולקוביץ' יש בקליט פנס ייחודית, חציה לבן וחציה אדום. יש למישהו בקליט כזאת מיותרת? ד. חשד לבלאי גבוה בתושבות המתלים: אופנועים המחוברים לסירת צד חווים עומסים צידיים שהמתכנן לא חזה. האם מנסיון בעלי אופנועים כאלו, אכן מתפתח בלאי גבוה בחלקים מסויימים באופנוע? אורן

כותרת משנה: אספן נולד שלום לכולם. אני חבר חדש במועדון, והחל מהשבוע, גם מלכלך ידיים בשיחזור גרוטאה. כאופנוען אני מעוניין יותר בשיחזור אופנועים, ובקיץ האחרון הצלחתי לרכוש קטנוע Fuji Rabbit, מדגם S601A שהיה נפוץ מאוד בארץ בשנות ה - 70'. אני זוכר את זקני ת"א, כשהייתי ילד, משייטים ברחובות עם רעש המנוע המונוטוני, שלא נשמע כמו שום כלי אחר. הקטנוע הספציפי שלי (עם רשיונות, כמובן) מחובר לסירת צד מתוצרת "וולקוביץ'" הישראלית. הרישום ברשיון הרכב טוען שהוא מודל 70', אלא שהייצור של קטנועים אלו הופסק בשנת 68'. למי שלא בקי, רק נזכיר בקצרה שהקטנוע היה בין המתקדמים ביותר בשנות ה- 60': צמיגי טיובלס, התנעה חשמלית, מאותתים, מד דלק, מתלה אחורי נתמך קפיץ-אוויר. היו עוד כל מיני זוטות כגון החלפת אור גבוה/נמוך ברגל (כמו במכונית אמריקאית?) ותא מטען מתחת למושב. בדגם B, אגב, תאורת הספידומטר מתחלפת מירוק לאדום מעבר ל- 32 קמ"ש, "לבטיחות המשתמש" (לשון ספר הרכב) לכאורה, מצבו של הקטנוע שלי לא רע - כמעט כל החלקים נמצאים. אבל לכלוך שנצבר במשך 40 שנה מהווה זוועה מכובדת כשלעצמו . . . בשרשור הזה נדווח, אשתי ואני, על התקדמות השחזור. "אשתי ואני", משום שהיא התנדבה לעזור בכל החלק הקוסמטי של השיחזור (מן הסתם בלי לדעת למה היא נכנסת ) כך שבעצם, כותרת המשנה צריכה להיות: "אספנים נולדים" כמובן שגם אשאל שאלות, גם כאלה של טירון, וגם אשמח לכל מידע על מקורות לחלקים, ספרות וכו'. אז מתחילים. אורן

הצעד הבא? בוא נתחיל מזה שמדיניות האוצר הנוחכית היא שכל רכב ישלם בהתאם לרמת הסיכון שלו. כלומר? בעת תאונה, די ברור שהיושבים במכונית משנות ה- 70' יגרמו לעלויות כבדות בהרבה לחברת הביטוח, לעומת מכונית משנת 08', שקיבלה 5 כוכבי בטיחות ב- Euro NCAP. לפי ההגיון של האוצר, בעל מכונית משנת 70' צריך לשלם 8000+ ש' בשנה, ובעל וולוו S80 חדשה צריך לשלם 750 ש' בשנה. לא מאמינים? זה בדיוק ההגיון שהוביל לעליית מחירי ביטוח החובה לאופנועים, וההגיון הזה יוחל גם בהמשך, מהסיבה הפשוטה שחברות הביטוח מעוניינות להגדיל (עוד) את רווחיהן. המפקח על הביטוח, שמאשר את הצעדים האלו, מעוניין לעזור לחברות (ולא לציבור) שאח"כ נותנות לו ג'וב טוב במשכורת שמנה. נכון להיום יש רק פעולה אחת שמנסה לשנות את התופעה, והיא התפקדות האופנוענים לליכוד. אין לזה שום קשר לדעות פוליטיות, ויש לזה סיכוי (אולי נמוך, אבל שווה את הנסיון) לשנות את המגמה. אורן

קראתי בשקיקה על עוף החול והלמברו. אין לי מושג מי מחק מה למי, אבל הפורום הזה מפסיד אם יוני לא חוזר. איפה חותמים על העצומה? אורן

שלום לכולם, איתרתי למברטה ישנה, משנות ה- 50', השייכת לאדם מבוגר מאוד. יצרתי קשר עם המשפחה, שניסתה למצוא את הרשיונות, אך ללא הצלחה. 1. האם על מנת לבצע העברת בעלות (ושינוי סטטוס לרכב אספנות) עליהם להוציא רשיון רכב חדש במקום זה שאבד? 2. האם הם יכולים לעשות זאת ללא נוכחות פיסית של בעל הרכב (הוא מתקשה בתנועה)? 3. האם נדרשת נוכחות פיסית של בעל הרכב בעת העברת הבעלות, או שניתן לייפות את כוחו של אחד מבני המשפחה? אורן