אני אודי, בן 26.
תמיד אהבתי מכוניות, עוד מהגן.
לאחרונה עשינו סדר בבית של אמא ומצאתי ציורים שלי מהגן - כולם של מכוניות.
בגיל 6 עברנו לארגנטינה ושם פגשתי את הרכב ששינה את חיי: ford bronco f100
אז התאהבתי בפורד.
הכרתי את כל דגמי הפורד בארגנטינה, הטאונוס(גרמניה במקור), הפאלקון(אוסטרליה במקור), הברונקו(ארה"ב במקור) הסיירה xr4i שהסתובבו בכל פינה והאסקורט xr3i.
חזרתי לארץ וגיליתי הפתעה - בן דוד שלי דורון, עובד במוסך ומתעסק(איך לא) עם פורד !
וכך המשכתי פורד פורד פורד פורד כל הזמן...
כשהייתי בתיכון חיפשתי רכב. קטן, אמין וחסכוני וכך קניתי את אהובתי הראשונה:
פורד(מפתיע, נכון?) פיאסטה B 1100 שנת 87.
חרשתי את המדינה איתה, במשך 5 שנים שהיא הייתה שלי, נסעתי 150,000 ק"מ שמתוכן 3 שנים הייתי בצבא - קרבי.
לצערי יום אחד החנתי אותה על עמוד חשמל ואז היא מתה.
אז קניתי אותו חדש:
פורד פיאסטה S 1100 שנת 88
הייתי שמח, הייתי מבסוט, ולאחר שנה, נהג משאית הרג אותה באיילון.
אני קניתי אוטו חדש:
פורד פיאסטה 1400 ג'יאה שנת 90
ואז ראיתי ב classiccars מישהי חדשה והתאהבתי מייד:
עכשיו היא משמשת אותי ולאט לאט אני משפץ אותה.
אני פשוט מאוהב במכוניות קלאסיות:
הפשטות, הקווים, העיצוב, הנשמה שיש למכוניות האלה שכל חניה היא מלחמה....
ובתור בן-אדם שלא מסתובב עם פלאפון מטעמי אידאולוגיה, טוב אתם קולטים את הטיפוס
כשיהיה לי זמן, כסף, ואחרי שנת 2015 אני אגשים את חלומי לbronco שנת 86+- ואולי איזה קוזי מקורית...
ולסיכום:
בעבר:
פיאסטה 87
פיאסטה 88
פיאסטה 90
היום
טאונוס 72.