dj_dani

גם רכב ב30, 40, וגם 50, ידרוש יישור קו במעמד הקנייה. כך שזה לא באמת משנה. והוא ממש לא ערובה לאמינות או אורך חיים או סחירות. ירידת ערך לרכב בשווי 15-20… די בטלה ב60. ביטוח, מספיק צד ג'. ואם לא מדובר בקורולה, אני מניח שאפשר לישון בלילה בשקט בלי החשש שהיא תגנב. קלות מכירה...רכב בתקציב כזה הוא מראש אטרקטיבי. אבל שוב, גם אם לא יימכר תוך שבוע, ייקח חודש. חודשיים. No harm. אין ירידת ערך, השווי לא נשחק, ואין לחץ על הכסף שחייבים אותו ממכירת הרכב. טיפולים? אם זה מנוע ותיק ומוכר, לפעמים גם יכול להיות שרץ עד היום בדגמים מסוימים, אז אין בעיה של חלפים. (זה החשש שלי בנושא האסטרות אגב) היו לי צרפתיות, לא חושש. אבל כן מבין שצריך לדעת איזה צרפתייה לבחור, כדי להנות מרכב טוב שסובל מתדמית מגרועה לריק. (ולדעתי, הפוך מכך זה גרוע שבעתיים)

כן ולא. הגישור הנדרש הוא לחופשת הלידה, שבזמנה... כן משתמשים באבמטיה. עד שניפטר ממנה, רלוונטיות הרכב כבר לא תדרש. נתקלתי גם לא מעט בפיאט פנדה, אבל רק ידניות. יש סיכוי למצוא אוטומטי? נראה רכב חמוד ויעיל.

ההגדרה סבל היא די מדוייקת כבר היום עם הסוויפט שלנו זה סיוט, אוטו שיכל להכיל 4 אנשים בסבבה, הפך לדו מושבי. הסלקל תופס מושב וחצי, והשלדה של העגלה (כי רק האמבטיה נכנסת בבאגז) תופסת את המושב הקדמי. סבל. התקציב הוא לא מתוך חסכון או קבצנות. הוא מתוך הבנה שאין סיבה להעמיד בחנייה עשרות אלפי שקלים, בשביל רכב שישמש לחודשים בודדים, וגם אם יישאר בסוף, יהיה רכב שני עם נסועה זעומה. הרכב יירכש בזול אך יישלח ליישור קו מקיף כדי להבטיח תקינות. אבל לי חשוב שהבסיס עצמו יהיה אמין. אני לא רואה הבדל אמיתי בין רכב בן 10 לרכב בן 15 אם זה אותו רכב שלא השתנה. השתעשתי במחשבה להגדיל קצת את התקציב לרכוש איזה גיפ או גולייטה, כי זה גם ככה רכב שני. אבל בתחילת דרכו אצלנו הוא יהיה רכב ראשי, ולכן מצמצם סיכונים. הבעיה עם קוראינים / יפניים, זה שצריך להעלות תקציב / להתפשר על שנתון / או שבדרך כלל יש להם קילומטרז' גבוה מאוד. אני מחפש את הסוויט ספוט, רכב זול, במודל חדיש יחסית, עם נתונים סבבה, ולרוב, ברכבים צרפתיים ניתן להשיג את זה בגלל תדמית גרועה. ולפעמים יש דגמים עם תדמית גרועה שמתבררים כדבר טוב. וכך יוצא win win. את זה אני מחפש. אם נגיד מתברר שה301 2017 מגיע עם גיר יפני, ומנוע אמין, אבל בגלל שיש לו סמל חזית צרפתי, המחירון מתרסק ואפשר לרכוש במחיר שלו רק קורולה בת 25... אז זה סוויט ספוט מבחינתי. אז, האם ה301 הוא הסוויט ספוט? ה208 עם המנוע 1.6? אולי פספסתי משהו אחר?

קטנים מדי. הסוויפט הנוכחית קטנה גם ככה, אם כבר אז מחפשים class אחד מעל.

אז ל208 נתנו גיר אמין ומנוע פחות. ול301 מנוע פחות וגיר אמין? זה העניין? האמת שאלו הפיינליסטיות. שנתון מסויים להתמקד בו? רמת גימור? דגשים? הבנתי שה301 של 2017 שונה?

כיום נוהגים בסוויפט, ככה שאימפרזה או לנסר עם מנוע 1.6+ יהיו בסדר עבורנו. הבעיה שבמסגרת התקציב מדובר במודל נמוך או ק"מ גבוה. דווקא ה208 קורצת עם המנוע 1.6, האם זה אותו מנוע 1.6 הותיק והאמין מה206? זה הגיר היפני של אייסין? אם כן וכן, זה נשמע כמו שילוב טוב מאוד. ה301 זה אותו שילוב? הטיפו לא מגיעה מוגדשת עם המנוע של הבראבו? או שאני טועה?

אחרי ויתור על רכב הליסינג לתקופת חופשת הלידה, ואולי גם ויתור סופי עליו, הוחלט לרכוש רכב גישור/קבוע לבית. שיישאר מקסימום רכב שני. הנסועה הצפויה נמוכה, צריך להכיל עגלה בבאגז', וכסא בטיחות. בחיפושים אחר רכב משפחתי/סופר מיני אוטומטי, מתחת לגיל 15 (כי למי יש סבלנות לאישורי בלמים או טסט כפול) ועם צמצום לנתוני יד וק"מ סבירים, קופצות באופן קבוע הדגמים הבאים פוקוסים. בעיקר סטיישן (לא כזה מפריע אם כי אעדיף את ההאצבק). זכור לי מחלות בגירים שלהם. או שאני מתבלבל עם דגם אחר? קרוזים. בכל מקום מדברים על כמה שזה רכב נבלה. אופלים, בעיקר אסטרות, גם סטיישנים. האם יש כמה סוגי מנועים? איזה מהם מומלץ? האם כדי להתקרב מאחר ואין באמת יבואן? ניתו בכלל להשיג חלפים? מי מטפל בהם? פיגו 301. הבנתי שמודל 2017 האחרון הוא המומלץ. לא ממש ראיתי אחת בתקציב אבל זה מרגיש לי יותר מיצובישי אטראז סטייל (פחון) מאשר פיגו אמיתי. ראיתי גם 208 עם מנועי 1.6 (לא ה1.2 המושמצים). זה אותו מנוע אגדי מה206? כי אם כן זכור לטובה. נהגתי לא מעט ברכב בגרסת ה1.2 ואהבתי. השאלה על האמינות של ה1.6. היו גם כמה 2008. גם אופציה. זה אותו מנוע 1.6? פה ושם ראיתי פיאט טיפו סדאן. פחות מכיר אך ראיתי שבפורום ממליצים. ברור לי נושא הגיל של הרכב ושכל אקזמפלר לגופו, אך חשוב לי שהבסיס יהיה אמין. ואם יש טיפים לגבי התמקדות במודל מסויים, דגם מסויים, מנוע ספציפי, אשמח לשמוע את הטיפים. אפילו השתעשתי ברעיון של אלפא גולייטה, גם אלו קפצו בתקציב. השאלה כמה ריאלי

כן כן ושוב פעם כן. כמה חיים המהלך הזה הולך להציל!

בשכונות שאתה מחפש בראשלצ אין כמעט חנייה חופשית כמו שנראה לך. גרתי שנה אחת במרתף כזה, חבל שלא התייעצתי כמוך לפני זה ונמנעתי. תוותר. כבר רשמו הכל לפני חפש בשכונת רמת אליהו בראשלצ, יש המון בתי סבתא צמודי קרקע ישנים בתקציב שלך, באיזור היותר נחמד של השכונה. עדיף פי כמה על מרתף חדש בשכונת וילות. מניסיון.

והנה הצד השני של המטבע https://www.bizportal.co.il/car/news/article/20022865 מה דעתכם על זה? רווחיות מוערכת של 10% ועל זה? https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001522929 טריידים הפסדיים. כלומר מחלקה אחת מסבסדת את השנייה כבר לא כזה ורוד. לא שחור... אבל לא הכל קשת בענן

פיתה על הגז! מה שנקרא לא מאמין למראה עיניי

זה לא עונה לי על השאלה

אוקיי. אז הנושא אתה אומר- "חסוי". אז מאיפה לfalou המידע ש- "יבואן ישראלי מקבל מחיר טוב יותר ממקבילו בעולם, בגלל שמביאים בחשבון את המיסוי הגבוה בישראל." אם אף דילר אחר לא מספר לו בכמה הוא קונה. והיצרן לא חושף לך בכמה הוא מוכר לאחרים. אז איך נקבעת פה עובדה שכזו?

איך אומרים "בלי תמונה אין אמונה". או במילים אחרות, תוכיח. בסוף, יש כנסים בינלאומיים, השקות, ועוד שלל מקומות בהם דילרים מרחבי הגלובוס נפגשים ומדברים. ואני חוזר ואומר, תוכיח. כי מה שאתה אומר זה שטויות. ויודע מה, גם אם זה לא שטויות וזה באמת קרה אמל מותגים מסוימים, אני עדיין דורש לראות הוכחה. יש לך כזו?

לא רק שזה אפשרי, זה מה שקורה בברירת מחדל. הכלי מקבל רישיון על שמך, ורק לאחר דיווח מסירה לרשויות הכלי באמת נרשם בGOV. נניח ורשמו כלי חדש על שמך, הוא לא יופיע אצלך בgov עד שתדווח מסירה במערכת. וגם אז לוקח לזה זמן מה להתעדכן.

קנית חדש? או יד יבואן? או שמא מדובר במשומש בכלל?

מצד אחד בקנייה, הסינים נרקומנים של כמויות. בשונה ממה שחושבים, זה נכון שהיבואן קונה בזול יותר כי הוא קונה כמות. אבל אין קשר לכמות מול ההנחה. למשל, תייבא 1000 יחידות לנד קרוזר או 2000 המחיר לא ישתנה. ובכלל, אתה תקח מה שנוכל להקצות לך. תקח 1000 רכבים סינים או 1500 יגדילו לך הנחה. תקח יותר, עוד הנחה. הרצון של הסינים להשתלט על שווקים ואחת הדרכים לכך היא להראות בכבישים בכמויות, בנוסף לסבסוד מהממשל לכך, הפך אותם לנרקומנים של כמויות. מהצד השני, המיתוג בארץ של כל רכב עם מסך מגע צבעוני גדול הפך לפרימיום (בועה שמתנפצת לאט לאט) ולפרימיום יש ערך מוסף במחיר הקנייה. שני פקטורים אלו גורמים לפער שאתה מדבר עליו. זה למה יבואן יכול להעמיד אלפי רכבים סינים בחניונים. כי הפער בין הקנייה למכירה הוא כזה גדול, שאפשר להזמין כמות ענקית ולאט לאט לשחוק מחיר. וגם אם יעמוד שנה שנתיים ותוריד עשרות אלפי שקלים, עדיין תרוויח. למה? כי הנרקומנים זיהו את הישראלים צמאי ההנחות ואנחנו על הגל.

זה לא הדיון. אני אשמח למחיר נמוך יותר לרכב, אני צרכן כמו כולם, ואין לי מניות אצל יבואנים. אבל לפני שזורקים אחוזי רווח מטורפים כדי לייצר שנאת עשירים (שזה הזוי בפני עצמו) תביאו נתונים ולא כותרות מפוצצות. קונים את הררכב ב50 ומוכרים ב150. וואו עושים עליכם 100 אלף שקל. בוא נגע בשתי קצוות המקל. הראשונה, אף ישראלי לא משלם את המחיר הנקוב בשלט. כולם מתמקחים, כולם מקבלים הנחה. אז זה לא 150 באמת. ואחרי תקורות מרובות (אחסנה, משרדים, משכורות, פרסום, ואין שורה ארוכה של הוצאות) הרכב "לא יושב" על היבואן 50. הפער האמיתי של הרווח מצטמצם. ועל זה ממש לא מדברים. רק על הרווח ברוטו. כי קל לתקוף את זה כשאין את שאר הנתונים. אני אומר שהיבואן צריך להתפרנס. ברמה ששווה לו להחזיק מערך כזה ובתאימות למאמץ וההשקעה. כמו שכל אחד מאיתנו היה רוצה.

עוד פעם תומר הדר עם שנאת היבואנים שלו? אוקיי אז יש לנו את עלות הרכב + מס - עלות הקנייה שלו מהיצרן = רווח. Wrong. כאילו זה סבבה בשביל כותרת מפוצצת ותגובות נאצה... אבל הוא כבר מגזים בשנאה. מה שהוא שכח במשוואה זה עלויות אחסנה (שיברר כמה עולה יום בנמל, או בחניון ברעננה כמו שהוא אוהב לדבר עליו), עלויות עובדים, הובלה (שיברר כמה היא עולה היום כשהיא מקיפה חצי כדור כדי להגיע לפה), אולמות תצוגה, ועוד אינספור הוצאות, ושלא נדבר על הוצאות שיווק. הזכרת לינק אנד קו... תברר כמה עולה רותי ברודו, וכמה עולה פרסומת בפריים טיים. ואז, תחזור אלינו עם תשובה אמיתית ולא קליקבייט, כי עיתונות חוקרת זה ממש לא. וגם אחרי כל זה, תן לי לספר לך סוד, היבואן מרוויח. כי לעומת מה שאתה חושב, יבואן רכב הוא לא מלכ"ר, ולינק אנד קו זה לא מוצר צריכה בסיסי. בסופו של יום, מישהו שם מאות מילארדי שקלים על סחורות, ביטוחים, אחסנות, פרסומות והרשימה עוד ארוכה, והוא רוצה על זה תשואה בהתאם לסיכון. כמו כל אדם נורמלי.

בהתלבטות דומה בחרתי בצרפתייה. סיטרואן c3. בתקציב זהה לשלך רכשתי אחת בת 4 כשעוד נשאר לה שנה אחריות.

Samsung Exynos 2400e Samsung Galaxy S24 FE MediaTek Dimensity 7300 Xiaomi Redmi Note 14 Pro 5G (Global) אלו המעבדים. לי זה לא אומר יותר מדי. שוב, הגלקסי עם 8G ram והשיאומי עם 12

מתלבט בין שני מכשירים שיאומיי רדמי נוט 14פרו 5G (לא הפלוס) גלקסי s24fe בגדול כמו שהבנתם, מכשירי ביניים. וכאלו מהדור היוצא, כי לשניהם יצא מחליף והמחיר שלהם נגיש יותר כעת. בשניהם יש מה שאני צריך, nfc, esim, אחסון 256g לפחות. אני לא מריץ משחקים בכלל, אבל הטלפון עובד כל היום. שיחות, ווואטספ, מיילים, תמונות, עובר מזה לזה לזה. מחפש טלפון שיזוז בקצב, בלי השהייה או מחשבת יתר, שמחזיק יום עבודה עמוס, בלוטוס, ניווט. בקיצור "סוס עבודה" הסוללה בשיאומי נראית גדולה יותר נטענת יותר מהר שזה בונוס (למרות שיש לי גישה למטען כמעט קבוע) אבל במבחנים הגלקסי באופן מוזר מנצח מבחינת חומרה למרות שיש לו רק 8g ram לעומת 12 של בשיאומי. השאלה כמה זה משמעותי.

רכב מעולה! היו לי 2. גם אנחנו עברנו אליו מספייס סטאר. רמת הגימור feel קצת פשוטה ו"ליסינגית"… אנחנו התעקשנו על הshine pk המאובזרת. (חלונות כהים, גאנט 17, מראות מתקפלות, שני צבעים ועוד) במחיר שהם נמכרות, ועם האחריות הארוכה, מדובר בדיל מעולה. תהנו ותתחדשו!

מה קונים ב-60K? דרושה משפחתית / קרוס אובר, אוטומטי, ליחיד, נסועה רבה יחסית לממוצע, חסכונית ואמינה (גם דיזל בא בחשבון) אמינות חשובה מאוד, ככה שהנטייה ליפני / קוריאני, עם גיר אוטומטי פלנטרי ומנוע בנזין טיפש. אבל עדיין, מה לגבי איוניק היברידי? אוקטביה? גרנד קופה דיזל? על האיוניק קראתי זוועות בפורום, האוקטביה ידועה בגירים בעייתים, חשבנו גם על ASX או אקליפס קרוס. מה בוחרים?

קסדת מדבקה