Blaz00r

יכול להיות שזה יעבוד, אבל לא בטוח שזו התשובה. זכור לי שאתה בשנות ה-30? אז אלא אם אתה מגיע למסלול ערב (אז יש אנשים מטווחי גילאים יותר גדולים מכיוון שרובם עובדים), קח בחשבון שרוב הסטודנטים יהיו בשנות העשרים המוקדמות שלהם ולא בטוח שיהיו באותו הראש שלך (זה נכון לאוניברסיטת ת"א לפחות, בחוג לכלכלה). אישית לא הייתי הולך ללימודים כשזו אחת המטרות הראשיות שלי, אבל for each his own. אנקדוטה בנושא - בזמן הלימודים יצאתי עם מספר בחורות מהאוניברסיטה, ובאופן מצחיק, את רובן ככולן הכרתי דרך אפליקציה (אפילו כאלו שאשכרה למדו איתי את אותו התואר). היתה רק אחת שלא היתה דרך אפליקציה שהכרתי מקורס משותף. והוזכר העניין של התשלום, פרופיל, לייקים וכו' - אני יכול להיכנס לניתוחים טכנים של הפיצ'רים של כל אפליקציה, הניסיון שלי בהן כבר שווה ערך לתואר ראשון (סתם דוגמה - ל-OKCupid אין שום סיבה לשלם כי התשלום לא נותן שום ערך מוסף, לטינדר לעומת זאת - כן), אבל אסכם את זה ככה: הכל מתחיל ונגמר בפרופיל. אם הפרופיל גרוע, שום פיצ'ר בתשלום ("בוסטים" לדוגמה) לא יעזרו, כי 0 כפול X עדיין יתן 0. ולעשות פרופיל טוב, שכולל גם תמונות טובות ותיאור שלא מסתכם ב"אוהב את החיים" על שלל סוגיו - זו "תורה" שלמה, ופריווילגיה ששמורה רק לנשים (וגם אז, לא לכולן). ההבדל שתמונת פרופיל אחת, או תמונה נוספת אחת לא במקום, או משפט אחד בתיאור יכול לעשות - הוא עצום (!!!!). ואנשים לא מבינים את זה (כי יותר קל לא לקחת אחריות, כמובן). מה שאני מנסה להגיד הוא שלפתוח פרופיל, לזרוק שתי תמונות ולכתוב איזה משהו לצאת ידי חובה ואז להגיד "זה חרא זה לא עובד" - אז כן, ככה זה באמת לא עובד. גם אני עברתי את התהליך הזה שלקח לא מעט זמן, עד שהגעתי לפרופיל עם אחוזי הצלחה גבוהים ("הצלחה" אני מגדיר כהגעה לדייט). ונראיתי בדיוק אותו דבר, ובכלליות הייתי אותו בנאדם, לא הפכתי יפה יותר או עשיר יותר או מוצלח יותר, אבל הפרופיל עצמו השתנה לא פעם ולא פעמיים ועבר הרבה מקצי שיפורים. ואפשר להמשיך את זה גם לחלק של החלפת ההודעות באפליקציה ואחריה (עד הדייט, כי מרגע הדייט כבר אין שום קשר לדרך בה נעשתה ההיכרות וזה נושא אחר לגמרי). יש לי חבר שעשה בדיוק את הנ"ל, ובמשך שנה חווה רק אכזבות והתעקש לא לקבל עזרה. בסוף הוא נכנע ונתן לי לעזור. היום הוא מצפה לילד עם אשתו שהכיר ב-OKCupid (וזה באופן ישיר מהעזרה שהוא קיבל). ולמען הסר ספק, אני לא מדבר על כל מיני שיטות "פיקאפ" מצחיקות, אלא על פילוסופיה מסויימת שרלוונטית לעולם ההיכרויות אונליין, שהרבה רוב אנשים מפספסים, שאימוץ שלה יכול לשפר את אחוזי ההצלחה פלאים. בקיצור - תהליך לא פשוט, לא קל, דורש השקעה לא מעטה ומחוייבות בשביל להצליח ולא מתאים לכל אחד, במיוחד כשהכי קל להרים ידיים ולהתייאש (גם אני עברתי את זה). אבל לא אפשרי? סיכויים אפסיים? סליחה, מי שאומר את זה, מדבר שטויות. ואני אשמח להרחיב ו/או לעזור למי שצריך עזרה בנושא, עדיף בפרטי, כי זה סוטה מנושא השרשור המקורי (למרות ש"תהליך לא פשוט, לא קל, דורש השקעה לא מעטה ומחוייבות בשביל להצליח ולא מתאים לכל אחד, במיוחד כשהכי קל להרים ידיים ולהתייאש" מתאים לכל דבר בחיים).

שאלה טובה. סובייקטיבית - מקום עם אפשרויות קידום ו/או קרש קפיצה מקצועי, שיאפשר גם התפתחות אישית, בין היתר ע"י למידה מאנשים מנוסים יותר. וכמובן סביבת עבודה נעימה, וגם שכר סבבה. אפשר להמשיך להתפלפל על זה הרבה. אבל אובייקטיבית, בטח יש איזו רשימה שמצליחה פחות או יותר לקלוע לדיעות הסובייקטיביות של רוב האנשים. אולי Glassdoor כדוגמה. מניח שאם תשאל אנשים אם כדאי לעבוד בגוגל, הרוב המוחלט יגיד שכן, ואם תשאל אם כדאי לעבוד במחסנים של אמזון, הרוב המוחלט יגיד שלא.

השאלה היותר רלוונטית היא - איפה אפשר למצוא דירוג אמין של מקומות עבודה שהכי כדאי לעבוד בהם?

ואני חושב שזה פרסום/שיווק עצמי מוסווה בצורה לא ממש מוצלחת.

למה לא מפרסמים? ממשיכים לפרסם כל יום בעדכוני הטלגרם. ע"פ העדכון האחרון ביממה האחרונה נעשו 8,159 בדיקות.

בנטרול כאלה שלא באמת מחפשים זוגיות או שמחפשים משהו חד פעמי? אין לי שום ספק שאחוז האנשים שמחפשים (ומוצאים) זוגיות אמיתית וארוכת טווח דרך אפליקציות הוא גבוה (בסוף, כן? זה יכול לקחת גם 3 שנים - אף אחד לא אומר שזה קל). אני מניח שגם אתה מכיר מישהו כזה?

ברור, זה בדיוק מה שכתבתי (-:

אם אני לא טועה, מעל 80% מהסטרטאפים "נכשלים" (המדד לזה קצת טריקי, אני חושב שכישלון נמדד כסגירה של החברה אחרי X זמן). כאלה שעושים אקזיט? בכלל יחידי סגולה. אתה יכול להגיד שרק 20% ממשתתפי האפליקציות מוצאים זוגיות? קשה לי מאוד להאמין. גם מהניסיון האישי שלי, וגם כמו שאפשר לראות בשרשור הזה - כמעט כל אחד מכיר מישהו/י שהכיר בן/בת זוג דרך אפליקציה. זכורה לי גם סטטיסטיקה מ-2016 אאל"ט על נישואין בארה"ב - כ-40% מהנישואים התחילו אונליין, וניתן בקלות להניח שזה עולה בכל שנה (אבל אל תתפוס אותי במילה, צריך לוודא את זה). דווקא נראה שהבנת בדיוק מה הכוונה - כל כישלון מקדם אותך יותר להצלחה, ואי אפשר להצליח בלי להיכשל בדרך. מעבר לזה, כבר היה לנו מגה-דיון על נושא זוגיות (אפילו שניים) והכל כבר נאמר ונטחן שם דק-דק. אני רק אגיד שמי שמתלונן על כמה העולם דפוק ולא לוקח אחריות על עצמו ימצא על מה להתלונן בכל סיטואציה, בין אם זה על אפליקציה ובין אם זה בהיכרות פנים אל פנים (זה לא מכוון לאף אחד ספציפי, כמובן).

אני אפילו לא יודע איך להתחיל להתייחס לדוגמה הלא קשורה הזאת. אני בטוח שגם אתה מכיר אנשים שמצאו אהבה (או דברים אחרים שהם מגדירים כהצלחה) דרך אפליקציות, אז כנראה (מה כנראה, בטוח) שזו דרך שעובדת. גם לי יש ניסיון ארוך באפליקציות, מאות (כן, וזה ממש לא משהו להתגאות בו) דייטים, ואני עדיין רווק. נו אז? הדברים שאמרת הם נכונים, לא אומר שלא, אבל מפה יש לך (לכולם) שתי אופציות: (1) להאשים את כל העולם ואת האפליקציות; (2) ללמוד מנסיונות העבר, להשתפר, ולהמשיך לנסות עד שמשהו יתפוס. ההחלטה היא לגמרי שלך. תומאס ווטסון אמר "If you want to increase your success rate, double your failure rate“. ובכלל, אף אחד מעולם לא התקדם (אני אפילו לא מדבר על "הצליח") מלא לקחת אחריות ולהאשים אחרים, זה פשוט לא אפשרי. חומר למחשבה.

ועם כל זה, יש לי שלושה חברים שהתחתנו עם מישהי שהכירו באפליקציות, ומכיר עוד לא מעט אנשים שהתחתנו/יוצאים הרבה זמן עם מישהי שהכירו באפליקציה. אז כנראה שלא הכל שחור. אם זה היה קל? לא, אבל כמו כל דבר, גם על זה צריך לעבוד.

לזכותו יאמר שהוא לא אמר שיהיו אירועים אלא שאנשים ירוצו חזרה לאירועים המוניים במידה ויהיו. ובזה אני דווקא מסכים איתו - רוב החוגגים הם צעירים ו/או כאלה שהקורונה לא עניינה/מעניינת/תעניין אותם, מספיק לראות את חופי הים היום לדוגמה. תפתח הופעה ל-5,000 איש - בטוח יהיו 5,000 שיגיעו. תעשה חתונה ל-500 איש - כנראה שהרוב יגיעו. אם יאשרו לעשות דברים כאלה בקרוב, זה כבר סיפור אחר לגמרי. כרגע נראה שזה רחוק.

אל תשכח שיש פה גם אלמנט עצום של מזל. גם אם הוא מתכנת הכי מוכשר שיש (או כל תפקיד אחר, לא ממש רלוונטי) ויכל לבחור לעבוד בכל מקום, הוא הגיע למקום אחד מתוך אלף שנמכר בסכום עתק והכניס לו רווח יפה, בלי שום יכולת להעריך או לדעת את זה לפני (בינינו, מי היה מהמר דווקא על מוביט שתמכר בסכום כזה?). באותה מידה הוא יכל "ליפול" על סטרטאפ אחר ושהאופציות ילכו לפח. אם כבר המלצתי בפוסט הקודם על שני ספרים, אז בהקשר של ההודעה הזאת ממליץ מאוד על הספר Outliers (ספוילר: הצלחה היא ממש לא רק "כישרון", "עבודה קשה" ושאר הגורמים שמפמפמים לנו מהרגע שנולדנו, וברוב הפעמים נובעת מגורמים חיצוניים שלאו דווקא קשורים לאינדיווידואל ישירות).

ממליץ מאוד בהקשר הזה על הספר The Slight Edge. לא קריאה ארוכה מדי אבל פותח עיניים וראש ובין הספרים היחידים (שאני לפחות קראתי) שבאמת יש לו כוח לגרום לשינוי חשיבה ופילוסופיה. גם Man's Search for Meaning יכול להיות רלוונטי.

"קפצו"

מקדונלדס בכלל חזרו בהם מההחלטה לסגור אחרי שבוע אחד בלבד ועברו למתכונת משלוחים + דרייבאין. כלומר היו "סגורים" כולה שבוע אחד (23-29 במרץ).

צבוע משהו?

מוכר, המספרים החדשים ישר נתפסים (-: מעבר לזה ששימוש בכזה שירות אומר בפועל שכל אחד יכול להתחבר לחשבון שלך (ההתחברות היא רק דרך קוד שנשלח בSMS, בלי ססמה או עוד מזהה כלשהו).

כן כן, וחייב לומר שזה לגמרי מחזיר את ההשקעה (שהיא גם ככה לא גבוהה מדי) אם יודעים לנצל את הפיצ'רים הנוספים. אבל נעצור כאן לפני שהשרשור הזה יהפוך לעוד שרשור רווקים ואושריקו יצא מהנפטלין.

...או לבקש מחבר להרשם עם המספר טלפון שלו גילוי נאות ו-OT: גם אותי חסמו, לפני יותר משנה, אין לי מושג על מה כי לא עשיתי כלום, סתם ככה. כנראה מישהי התעצבנה ודיווחה שקר. זה גם לא משנה כי הם לא באמת בודקים, ואין שום אפשרות להוריד את החסימה ו/או לדבר עם מישהו, הם פשוט חוסמים את המספר טלפון ומתעלמים מכל פניה בנושא. ועוד הייתי לקוח משלם. חברה בזיונית. מאז כל פעם שאני צריך להרשם/להתחבר לחשבון אני מבקש קוד מחבר.

מ-Banggood גם בתקופה רגילה לא הייתי מקבל דברים, בערך 50% מההזמנות משם לא הגיעו. לא מזמין משם יותר.

אני לאו דווקא מדבר על איפה להיפגש פיזית, כי לזה ברור שיש פתרונות, אלא על איך להתנהל פיזית בזמן הדייט. אני (כרגע) ממש לא הייתי רץ להיפגש עם א(נשים) זרים, אפילו לחזור לשחק כדורגל עם אנשים שאני כן מכיר אני חושש ומוותר בשלב הזה, אבל אני כנראה לא ממש דוגמה. גם לשמור על מרחק בזמן דייט - לא הכי אופטימלי בלשון המעטה, לפיזיות (לאו דווקא להיכנס למיטה) יש השפעה גדולה במקרה הזה. בסדר, לא באמת יש קשר בין הדברים. גם לא כל אחד מחפש "לדחוף את הצינור שלו". מסכים פעמיים, לפחות לטווח הקצר-בינוני, כי בטווח הארוך ככה"נ נחזור לשגרה של טרום-קורונה (כמו שאפשר לראות בשרשור הזה). בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, בטווח הקצר-בינוני עניין הפיזיות יהיה בעייתי, אז נכנסנו למלכוד 22 (-:

אותי מעניין מה יקרה לסצינת הדייטים כל עוד הריחוק החברתי חי ובועט. זה הולך להיות כמעט בלתי אפשרי עד שהעניינים ממש ממש ירגעו.

תלוי באיזה מסלול, אני העברתי את הקרן השתלמות שלי בתחילת המשבר למסלול הכי דפנסיבי שהיה אפשר ועד עכשיו היא הפסידה "רק" כ-5%.

מנסיון עם כמה הזמנות מעליאקספרס בתקופת הקורונה, אין ממש שינוי. עדיין חודש-חודש וחצי עד שמגיע.

אני גם לא הבנתי. בכלל, לפי ההגיון שהוצג פה בשרשור ע"י צד מסויים לא חשוב שמות גם ככה אין צורך בסגר, מתים רק זקנים, אחוז תמותה אפסי וכו', אז מה זה משנה אם מייבאים לפה עוד כמה חולים מחו"ל? מה כבר ההבדל בין 500 ל800 מתים שהעוד כמה חולים האלה יגרמו להם¿ (יש לי הרגשה שאני חושב שאני יודע את התשובה)