התקופה : שרות צבאי , הרכב: סובארית.
למי שיודע או לא בסובארית המנוע ממקודם מאחור ושואב את האוויר דרך צינור שעולה למעלה דרך דפנות הרכב ( בשביל אוויר נקי אני משער).
באחת הסובראיות שעברה במחלקתי הדופן שבה עבר צינור האוויר הייתה חסרה. באחת הנסיעות שלי מאחור אני מגלה את זה וחושב לעצמי מה הצינור המעניין הזה שעושה רעש של יניקה, מחליט לפרק אותו! או קיי הבנתי מה תפקידו, הממממממ מעניין מה יקרה אם אני אסתום אותו עם היד .... הרכב נחנק אך ממשיך בקושי. ישר מוריד את היד ובמוחי מתחילה להרקם המזימה.... שיתפתי את זה עם כמה חברים ממחלקתי והחלטנו להתעלל קצת בחייל נחמד אך תמים למדי והתחלנו לסתום לו את הפתח מדי פעם כאשר הוא נהג.
והוא כבר מרוב עצבים התחיל לצעוק על הרכב : "סעי כבר" ואני בדיוק באותו הרגע משחרר את היד, והנה האוטו נוסע.... ואז שוב אותו סיפור הרכב נחנק.... "סעי כבר" .... והרכב נוסע, ואאלה אומר לעצמו הנהג הרכב נוסע כשאני צועק עליו ואנחנו מאחור מתגלגלים מצחוק.
מדי פעם עולים איתנו על הרכב נוסעים שלא מכירים את הסיפור ורואים נהג נחמד שכשהרכב נחנק הוא צועק עליו והאוטו נוסע.... ואנחנו מאחור נשפכים מצחוק...
אחד השיאים היה ביום שהוא ניגש למפקד ומספר את סיפור הסובארית השטנית, המפקד כמובן חושב שהוא השתגע אך מסכים לבוא לראות את התופעה. אנחנו כמובן לא נוגעים והרכב נוסע כמו שצריך, איך שהמפקד יורד מהרכב אנחנו ממשיכים. החיל כמעט מחליט ללכת לקב"ן ואנחנו מאחור מתפוצצים מצחוק....
ככה נמשך הסיפור כמה חודשים כאשר אנחנו מגוונים מדי פעם : האוטו נוסע כשלוחצים על הגז עם רגל שמאל , האוטו נוסע כשלוחצים על הגז עם היד (מאד בטיחותי עכשיו שאני חושב על זה... ).
הגענו למצב שפחדנו כבר לספר לו שזה אנחנו מפחד שהוא יהרוג אותנו אז פשוט המשכנו, כמובן שהחלפנו באותה תקופה תחתונים כמה פעמים ביום...
בסופו של דבר השתחררתי מבלי לספר לו אך בסופו של דבר העניין נודע לו והוא עדיין מחפש אותנו.... סתתם , הוא לקח את זה בסבבה בסופו של דבר.