sronis

צודק. מסכנים כל הגברים האלה שמואשמים על לא עוול בכפיהם. אני מציע שנסיט את הדיון להתמודדות עדינה עם כאבם והנזק הנפשי שנגרם להם. זה יותר מעניין מלדבר על חבורת נשים צווחניות שבאופן מחשיד "נזכרו" להתלונן אחרי 30 שנה. (למי שלא ברור - סרקזם)

תודה! הלילות בספינה. באיים הלא מיושבים כל מה שיש מעשה ידי אדם זה כמה עמודים קטנים תקועים באדמה שמסמנים את מסלול ההליכה המותר. במקרים בודדים נבנו גרם מדרגות קטן וגשר קטן בשביל לאפשר מעבר בטוח, זהו. מעבר לזה צריך להבין שהולכים ישר דרך "הבית" של החיות וחייבים לשמור על סדר, שקט וניקיון. לדעתי כן, אם כי כדאי לברר גילאים מראש כמובן. אין כמעט שום פעילות שהם לא יכולים ליהנות ממנה שם. וישה - מתאים גם למבוגרים איתנו בספינה היו חבורת אמריקאים מאוהיו - סבא וסבתא בני 65+, שני הבנים שלהם והבת שלהם, כולל בעלה של הבת ואשתו של אחד הבנים. שלא לדבר על כך שאבא שלי היה שם וגם הוא בן 65 (אבל בכושר בערך פי 5 טוב ממני).

ראשית - לינק לאסופת תמונות וסרטונים מהטיול. ביולי השנה יצאתי עם החברה וכמה מחברי משפחתי לפרו ואקוודור. טיול גדול אחרי צבא לא עשיתי, ובניגוד לרבים מחבריי לא יצא לי לבקר בדרום אמריקה, אבל מכיוון שאדם עובד אנוכי, נאלצתי לקצץ את הביקור לשבועיים בלבד, מה שאיפשר לי לעשות שלושה דברים עיקריים: ביקור בג'ונגלים של האמזונס במזרח פרו ל-4 ימים, ביקור בעמק הקדוש ומצ'ו פיצ'ו ל-3 ימים נוספים וביקור באיי גלפגוס ל-6 ימים נוספים. האחרון היה ללא ספק גולת הכותרת של הטיול. החלטתי לעשות פשוט רשימת מלאי של הערות ורשמים, בתקווה שהן יעזרו למישהו שמתלבט או חושב על לעשות משהו דומה. התמונות והסרטונים שבלינק למעלה בתקווה ישלימו לכם את התמונה. * נתחיל מהמחיר - לא מדובר בטיול זול. טיסות בלבד זה עניין ארבע ספרתי בדולרים, וכל יום בספינה יעלה כמה מאות דולרים נוספים לאדם. לא 200-300. יותר כמו 600-700. * האם זה שווה את זה? לטעמי - ללא שום צל של ספק. מי שחובב טבע יזכה בגלפגוס לאחת החוויות המדהימות של חייו. * איך זה עובד? טסים לאקוודור. בדר"כ ל-guayaquil או quito, ומשם טסים לאחד השדות שבאיים. אגב, אין מה לבזבז יותר מדי זמן בערי אקוודור. * לפני שטסים לאיים (שעה וחצי טיסה אם זכור לי נכון) צריך לעבור בידוק מיוחד ולשלם קצת כסף (כמה עשרות דולרים לבנאדם). בהגעה לאיים עוברים שוב בידוק ומשלמים כ-100 דולר לבנאדם. במטוס יש אפשרות לראות סרטים על גלפגוס שמטרתם להזכיר למבקרים שמדובר בשמורת טבע מוגנת ושיש חוקים מאוד ברורים. * חלק מאיי גלפגוס מיושבים ובהם אפשר לבקר באופן עצמאי ולעשות כל מיני פעילויות, אבל מרבית האיים לא מיושבים וההגעה אליהם היא רק באמצעות ספינות ייעודיות ועם מדריכים מוסמכים. * יש, בגדול, שני סוגים של ספינות - קטנות וגדולות. בגדולות עד כ-100 איש (לרוב 50-60) ובקטנות 10-20 אנשים. אנחנו לקחנו ספינה קטנה ויש לכך מספר יתרונות משמעותיים מאוד - פחות בלגן על הספינה, פחות בזבוז זמן ובעיקר - יותר פעילויות באיים. יש גם חסרונות - פחות פינוקים על הספינה, יותר נדנודים ובחלק מהמקרים (אבל לא תמיד) - גם קצת יותר כסף. * לספינה שלנו היו 8 אנשי צוות על 16 מטיילים. קברניט, ברמן, שני מכונאים, שני מפעילי פאנגה (סירות הגומי), טבח והמדריך שלנו. * כל יום מבקרים באי אחר וכל לילה שטים ליעד הבא. יש כמה עשרות ספינות פעילות באיים, וכדי לשמר את הטבע הן מקבלות מסלול ואג'נדה לכל השנה מראש, כך שבכל רגע נתון יש ספינות בודדות בכל אי. יתרון-לוואי של זה הוא שאין שום עומס - בקושי ראינו קבוצות אחרות לאורך הטיול. * אפשר לעשות טיולים של 4,5,6 ואפילו יותר ימים. אין טעם לנסות להספיק בביקור אחד את כל האיים - יש המון מהם ויש המון מה לראות. * הספינה זה "הכל כלול" - חדרים נוחים, מקלחות סבירות בהחלט ואוכל מצוין. * גלפגוס זה מה שנקרא טבע פראי. לאורך הטיול מבקרים במקומות שיד אנוש בקושי נגעה בהם ושהחיות מתגוררות בהם ברוגע ובשלווה. כתוצאה, רובן לחלוטין לא מפחדות מבני אדם וזה מה שהופך את החוויה לכל כך מיוחדת. * למה אני מתכוון? באופן רשמי, כדי לא להפריע לחיות, אסור להתקרב למרחק של פחות משני מטרים מהן. אבל אין שום חוק שאומר שהן לא יכולות להתקרב אליכם... הייתי במרחק נגיעה מכלבי-ים, פינגווינים, צבי-ענק, איגואנות וכמות אדירה של ציפורים. * רבים מאוד מבעלי החיים הם אנדמיים לאיים - כלומר מתגוררים רק בהם. אפשר לראות כאן חיות שאין בשום מקום אחר בעולם. * חלק משמעותי מהחוויה בטיול הוא שנורקלינג. אפשר גם לעשות צלילות אמיתיות באיים אבל לא במסגרת הספינות. בשחייה לצד האיים רואים מגוון אדיר של בעלי חיים. המון סוגי דגים, כלבי-ים, צבי-ים, פינגוינים - כולם שוחים סנטימטרים ממך. אפשר גם לראות כרישי ראש-פטיש ועוד מיני אחרים. * איך נראה יום? ארוחת בוקר סביב 8 ואז פעילות או שתיים באיים (לפעמים הליכה, לפעמים שנורקלינג). ארוחת צהרים בספינה (הגעה אליה וממנה עם הפאנגות) ואז עוד פעילות או שתיים. ב-18 חוזרים לספינה, ארוחת ערב, הסבר על היום למחרת ולמיטה - לרוב גמורים מעייפות. * מסלול הטיול שלנו החל באי סאן-קריסטובל שאליו טסנו ובו ביקרנו במעבדת הרבייה של צבי הענק. ההגעה לגלפגוס מלווה בקצת שוק. לוקח זמן עד שקולטים את כל החיות שמסתובבות חופשי בין האנשים - שקנאים, כלבי-ים ואיגואנות ימיות. * במהלך ביקור המטיילים מחויבים לבקר לפחות פעם אחת באי מיושב בשביל לתרום לאוכלוסיה המקומית. אנחנו היינו באי סנטה קרוז שבו תחנת מחקר על שם דרווין, עיירה קטנה ונחמדה עם שוק דגים מגניב ושמורת טבע שבה צבי הענק מסתובבים חופשי. * האי הלא מיושב הראשון בו ביקרנו נקרא Espanola והוא היה מדהים. חופים לבנים מלאים בכלבי-ים שנהנים לשחק איתך, אלפי איגואנות, סרטנים וציפורים מיוחדות. שם גם עשינו שנורקלינג עם כלבי הים. * האי הלא מיושב השני בו ביקרנו נקרא Santiago והוא היה שלא מן העולם הזה. נוף וולקני משוגע עם טיול רגלי על הלבה השחורה, שנורקלינג עם פינגווינים וצבי-ים ועוד שלל הרפתקאות. * האי הלא מיושב השלישי היה Genovesa. אי וולקני קטנטן ומפוצץ בציפורים מיוחדות. גם שם שחינו באוקיינוס עם כל מיני דגים וכרישים. * היום האחרון היה קצר - מוקדם בבוקר טיילנו באזור שנקרא black turtle cove - מפרץ קטן ורדוד שבו מאות ציפורים, צבי-ים וכרישים. ממנו שטנו לאי Baltra הסמוך שבו שדה תעופה - וחזרה הביתה. * אפשר גם להשאר באיים (אחי נשאר) ולעשות טיולים יומיים כולל צלילות עומק. לא זול, אבל גם לא נורא ביחס לשאר עלות הטיול... * יש מגוון דרכים לארגן את הטיול. אנחנו נעזרנו בישראלי שגר באקוודור ומקשר בין ישראלים לחברות הטיולים. אבל אפשר גם עצמאית - לקרוא ביקורות על ספינות ולבחור מה שמתאים. * רק חשוב מאוד - הספינות מתמלאות מוקדם וצריך לשריין הרבה מראש. אנחנו התחלנו לתכנן בינואר וסגרנו הכל בפברואר בשביל להגיע ביולי. אם יש שאלות - shoot.

אגב "גרסאות אמריקאיות לליאור שליין" - מצחיק (תרתי...) שהיום קומיקאים הם המקור הטוב והאמין ביותר לחדשות אמיתיות. מי שמבטל אותם כסתם קומיקאים לא רציניים מפספס לגמרי את הנקודה. ג'ון אוליבר, למשל, מעלה תחקירים פשוט מעולים על מגוון נושאים שגם גרמו לשינויים אמיתיים לטובה. זו למשל כתבה מלפני שנתיים - מאז הוא הספיק לעשות עוד הרבה. ולמה אני טוען שהם מקור טוב ואמין לחדשות אמיתיות? פשוט מאוד - הם לא צוחקים (או מדברים ברצינות) על דעות. הם מדברים על עובדות. הם מעלים סרטונים, תמונות וטקסטים אמיתיים ששמים מראה מול הפרצוף של פוליטיקאים ואנשי ציבור ומציגים אותם כמו מה שהם. על הדרך זה גם מצחיק הרבה פעמים. בונוס. ותומכי טראמפ? הם מתחילים ב"הוא אמיתי". ואז אומרים להם: הוא משקר - לא הוא לא הנה עובדה, תראו - זה פייק ניוז מה פייק, זה הוא אמר, לא התקשורת - אני מאמין לו זה לא עניין של אמונה, זה שקר ישיר וברור - אלו עובדות אלטרנטיביות עובדות אלטרנטיביות זו מילה אחרת לשקר - הוא לא ישקר לי למה, כי הוא לא פוליטיקאי? רק פוליטיקאים משקרים? - ומה עם הילארי המושחתת והשקרנית? מה הקשר להילארי, מדברים על השקרים של טראמפ - הוא ישיר ואומר מה שהוא חושב תגיד, אתה בכלל מקשיב? - מאגא!

אתה מתבלבל. א. "שחטנו" אותו כבר לפני שנכנס לתפקיד, כי קלטנו באיזה סוג של בנאדם מדובר. ב. המשכנו "לשחוט" אותו כי בכמעט שנה האחרונה הוא עשה הרבה דברים רעים ומעט דברים טובים. ג. אני לא מקשיב לתקשורת כשהיא אומרת "טראמפ רע", אני מסתכל על טראמפ ורואה שהוא רע. ד. הוא אכן ישיר, אבל הוא רחוק מאמיתי כרחוק מזרח ומערב. הבנאדם הוא מהשקרנים הגדולים שידעה הפוליטיקה העולמית. והוא גם לא כל כך טוב בזה - הוא נתפס בשקר כל כך הרבה פעמים שזה כבר לא משנה. וזאת בדיוק הבעיה - שקר מספיק ולאף אחד כבר לא יהיה אכפת. ה. הוא לא פוחד מאף אחד? הבנאדם משקשק עכשיו מרוברט מולר. רק תראה כמה הוא מדבר על זה, ועל "הדמוקרטים", ועל קלינטון, ועל הקלינטון האחר, ועל אובמה, ועל המדיה, ועל כמה שהוא מסכן. ו. הוא לא צריך ללקק לאף אחד בוושינגטון כי כסף לא חסר? אתה כנראה לא מבין איך דברים עובדים אצל אנשים עשירים - הם רק רוצים יותר כסף. והקבינט של טראמפ מפוצץ במולטי-מיליונרים ומיליארדרים. הוא תקף את הילארי שהיא בכיס של הבנקים, ואז הביא שרים שהם בנקאים ומשקיעים סופר-עשירים. ז. לסיום, אתה מתבלבל בנוגע לסקרים. לא מדובר כאן על סקר בחירות שבו אנשים נשאלים "במי בחרת", אלא בסקרים קבועים ומתמשכים על מידת שביעות רצון. האינטרס של אנשים לשקר כאן נמוך הרבה יותר, והביצוע של הסקרים הללו לאורך זמן הופך אותם לאמינים הרבה יותר. הנה, תהנה.

זה מזכיר לי שלא מזמן התפרסמו נתוני הפשיעה השנתיים באסטוניה. 3 פרות, 21 כבשים ואיזה 300 כוורות ב-2017. הרבה יותר משנה שעברה.

אתה לוקח את המקרה הפרטי שלך ומשליך על הכלל. האם למישהו באמת יש ספק שנשים עוברות הרבה הרבה יותר הטרדה מינית מגברים? תעשו לי טובה. אני אסלח לך כי אתה בוודאי לא קורא את עשרות ההודעות הארוכות שלי שם, אבל מעט מאוד פעמים שם התייחסתי לקשירת הקשר עם הרוסים, ובשום מקום שם לא כתבתי שאני חושד בכך שטראמפ קשר עם הרוסים בלי לכתוב סיבה הגיונית מאוד מדוע. אתה סתם כתבת משהו בסגנון "אני חושד כי אין מצב שזה לא ככה, זה פשוט עיתוי מוזר מדי".

רגע, רגע, כל הרייפ קלצ'ור הזה זה שטויות, אני מסכים. אבל אי אפשר לומר שזה שטויות שגברים הם יותר מטרידים ותוקפים מינית מנשים, ושהתרבות היא אכן כזו שבה נשים נפגעות מזה הרבה יותר וחוששות להתלונן. 1. לא דיברתי עם מספיק חוקרות משטרה בשביל לדעת. אני כן יודע שנשים מפחדות להכנס לכל הסיפור כי הן מרגישות שתוקפים אותן, שמאשימים אותן, כי הן חוות את זה שוב ושוב בגלל חקירות המשטרה ובית המשפט. 2. קל לומר "לא לשתוק אף פעם". קל להיות גיבור גדול על הנייר. קשה הרבה יותר לעשות. 3. אז החשדות שלך שוות לתחת, תסלח לי. גם לי יש חשדות שטראמפ קשר קשר עם הרוסים. וואלה איך תרמתי לדיון.

זכותך לדעתך ואני לא מקבל אותה. התיזמון ככל הנראה נובע מהתזמון העולמי של החשיפה - נשים רואות שיש נשים אחרות שמעזות, אז גם הן מעזות. כל ה-#metoo. זה הכל. 1. אתה מדבר מנקודת מבט של גבר. תסתכל על זה מנקודת מבט של אישה ותבין שאתה מדבר שטויות. 2. אז מה, עדיף אחרי 30 שנה לשתוק? ואחרי 10 שנים? ואחרי שנה? ואחרי שבוע? בעצם מותר לצעוק מיד או אף פעם לא? 3. או שתגיד מי אתה חושד שהזמין את הגל, או שתפסיק לחשוד.

מה זה "קידום עצמי" בהקשר הזה? אם מישהי רואה שדברים סוף סוף קורים בקרב הציבור ונשים אוזרות אומץ להתלונן, ומקבלת אומץ גם כן ומתלוננת - מה היא מקדמת בשביל עצמה למעט resolution? לא מבין מה הקשר לאג'נדות לכאורה מופרכות ולא מבין למה אתה משוכנע שמדובר בהשמצות. מרבית הנשים לא יכניסו את עצמן בכוונה לכזה דבר רק בשביל להשמיץ. תחשוב מה הן עוברות - הסביבה לא תמיד תומכת, יהיו מספיק אנשים כמוך שיצלבו אותן, זה יפתח פצעים ישנים, המטרידן ישמיץ אותן בחזרה והוא איש רב כוח והשפעה.. ועוד ועוד. פסיכולוגית - זה מאוד לא פשוט לקום ולהתלונן. והצחקת אותי עם ה"לכי למשטרה". אתה בכלל יודע מה נשים צריכות לעבור במשטרה כשהן מתלוננות על הטרדה מינית? ראיתי במו עיני מישהו בכיר יחסית בעבודה תופס את המזכירה מאחור ומרים אותה באוויר כשהחצאית שלה מתנופפת ורואים הכל (אגב, הערתי לו וגם דיברתי איתה. היא אמרה שהוא "רק צוחק ולא רציני"). ראיתי גם מישהו מאוד בכיר בעבודה עומד על גרם מדרגות לצד גברים אחרים וכשבחורה מהמשרד ניסתה לעלות הוא דחף את היד קדימה כאילו בטעות וחפן אותה. כל הגברים מסביב צחקו והיא הלכה בבושת פנים כי פחדה להגיד משהו. ואלו רק דוגמאות של דברים שגברים עשו מול הרבה עיניים. אני חרד לחשוב מה הם עושים בארבע עיניים מול אותן בחורות. לא מכיר את מקרה זהבי. מסכים איתך שלא כל סיפור הוא הטרדה ברורה, אבל אסור, פשוט אסור להניח אוטומטית ההפך.

WTF? מהשורה הראשונה אתעלם, כי מה יש כבר להגיד לאמירה כזאת. השורה השנייה - אין לך שמץ של מושג מה עובר בראש של אשה שעברה הטרדה מינית, אם אתה חושב שזה לא בסדר שהיא מעדיפה להדחיק ו"לסתום את הפה" 15 שנה, ומקבלת אומץ רק כשהיא רואה שיש סביבה תומכת ועוד נשים כמוה שנחשפות. במו עיני ראיתי מספר לא קטן של פעמים נשים שהוטרדו מינית ופשוט החליקו את זה הלאה, על אף הכעס והכאב. אני לא רוצה לדמיין איך זה בשביל נשים שממש נאנסו. ו"אעלק גיבורה" - וואחד גיבורה. אחרי שנים סוף סוף להוציא את זה החוצה דורש כמויות אדירות של אומץ. מי אתה בכלל שתאשים אותה על זה שהמטריד/אנס שלה הטריד/אנס נשים אחרות? תיכף תתן סטירה לאשתך ותצעק עליה "את רואה מה את גורמת לי לעשות?". ואם אתה לא מבין למה יש משמעות שהעבריינים הם מפורסמים ואיך זה עוד יותר גורם לנשים המוטרדות להסתגר ולהדחיק, אז באמת שאין לי מה לומר לך.

אני מניח שהעלית את התמונה בתור מטאפורה לחיינו ברי-החלוף כיצורים קטנים ושבריריים הנידפים ברוח, נתונים לגחמותיהם של כוחות חזקים וגדולים מאיתנו המאיימים למוטטנו ולהשליכנו למצולות הניאגרה בכל רגע. זוהי כמובן ביקורת נוקבת על מציאות חיינו הנוכחית, אשר גם היא, כמו האסלה, עולה על גדותיה, מאיימת ומשליטה עלינו טרור, מותירה אותנו במצב מעורער ומבולבל, פוגעת במרקם חיינו העדין ומפחידה אותנו לגבי עתידנו הלא-ברור. Deep, man, deep. עריכה: אה, זו סתם סירת נייר בים של פיפי. שכח מזה.

ברור, כי זה כל הזמן קורה לי. וואלה, אבדוק את הסיפור...

אתה יודע מה בנצי? העיקר שאתה מאושר. באמת. אם טראמפ עושה לך טוב, תפדאל. רק עשה לעצמך טובה, באמת, וכמו שאתה טוען שאני ודומיי נופלים למלכודות של קיטלוג, אל תיפול אתה לאותן מלכודות. הרי אתה יודע שיש פרופיל לבוחר טראמפ הממוצע, כמו שיש פרופיל לבוחר הילארי הממוצע. למשל, בוחר טראמפ הממוצע הוא לבן - הרבה יותר לבנים הצביעו לו מאשר להילארי. הרי אתה יודע שטראמפ "דואג לפילוג העם" לא פחות מאובמה. רק תראה איך הוא מדבר. הרי אתה יודע למה שחורים נמצאים בבתי סוהר יותר מלבנים. זה בטח לא כי צבע העור שלהם גורם להם לפשוע יותר... הרי אתה לא באמת מאמין שיש גזענות הפוכה נגד לבנים, נכון? הרי אתה לא באמת חושב שכל המדיה משקרת (למעט פוקס ניוז כמובן) - זו אמירה ילדותית. תמשיך לחכות שאובמהקר יוחלף במשהו יותר טוב, תמשיך לחכות שרפורמת המיסים תקל על אנשים עובדים מכל שכבות האוכלוסיה. ואולי במקום פשוט תעצור לרגע ותחשוב - מה טראמפ באמת עשה למען הציבור האמריקאי?

כאן מגיע הבדל נוסף בין איך שאנשים משתמשים בפייסבוק. אני לא מאשר אנשים שאני לא מכיר כחברי פייסבוק, ואמנם יש לי לא מעט חברי פייסבוק שהם לא חברים קרובים, אבל תמונות או פוסטים אני מפרסם גם בשביל המשפחה והחברים הקרובים, שכן מתעניינים בי בכנות. לומר את האמת - אני אפילו הייתי מעדיף להיות מסוגל לחלק את חברי הפייסבוק שלי לקבוצות יותר ספציפיות, אבל פייסבוק לא מאפשרת. לעומת זאת, הרבה אנשים מאשרים כל בנאדם שהם אי פעם פגשו או לא פגשו, כולל כוסית בלונדינית בביקיני עם שם אקזוטי שהציעה להם חברות בגלל שהם נראו לה מה זה מעניינים ובכלל-בכלל לא בגלל שהיא פרופיל מזויף שבעתיד יפוצץ אותם בספאם.

כי החוויה מקבלת משמעות יותר גדולה אם אנשים אחרים ראו ו"אישרו". כי אתה מרגיש יותר טוב עם עצמך אם אנשים אחרים יודעים כמה אתה מוצלח או כמה כיף אתה עושה. ועוד המון סיבות ברורת מאליהן. אם זה מעצבן אותך, אתה יכול פשוט לא להסתכל על תמונות של אחרים וזהו. אף אחד לא ייעלב ואם כן - זבש"ם. אתה יכול גם להמשיך לפרסם אם בא לך - אבל תפרסם בשבילך, לא בשביל אף אחד אחר. אם אתה כמוני, למשל, אולי תעלה תמונות כדי שבעתיד תוכל להסתכל עליהן ולהיזכר כמה כיף עשית או כמה צעיר היית. ממש מעניין ת'תחת אם אף אחד לא עשה לך לייק.

אתה, ורק אתה גרמת לעצמך סבל נוראי. רגע, לא הבנתי. אתה לא מבין למה הוא שולח תמונות שלו נהנה בחו"ל, אבל עושה את זה בעצמך כי יש לזה "מין הרגשה כיפית"? ואתה באמת צריך הסבר לאפקט הפסיכולוגי שגורם הרגשה טובה כשאחרים יודעים כמה טוב לך?

אייל, כזאת שטיפת מוח לא ראיתי כבר הרבה זמן, סחטיין. אהבתי שההמשך למשפט הזה הוא איזה קשקוש על ארוחת ערב של טראמפ בעיר האסורה ועסקה של קואלקום (שהחלטת שהוא אחראי לה, אוווקייי). עשה לעצמך טובה - צפה ב-20 הדקות של ג'ון אוליבר למעלה ותגיד לי אח"כ מה אתה חושב. לינדה סרסור, בארבי עם חיג'אב, שוודיה - אין, אתה פשוט relentless עם השטויות האלה. והאובססיה עם השמאל באמת יוצאת מפרופורציות.

לאן הצפוניים מגיעים בשביל אלכוהול בזול... ואם השוודים נוסעים לפינלנד, הפינים נוסעים לאסטוניה (והאסטונים ללטביה. אני יכול רק לשער שהלטבים נוסעים לליטואניה ). הפינים כל כך אוהבים לנסוע לאסטוניה בשביל אלכוהול שהם עולים על האונייה (בערך שעתיים שייט) עם מזלג העמסה לארגזים (כזה עם גלגלים, לא זוכר איך קוראים לזה) ופשוט מביאים איתם מאות בקבוקים בחזרה. האסטונים למדו לנצל את זה - קרוב לנמל יש עכשיו קניון ענק עם הרבה חנויות, כדי שהפינים לא יצטרכו ללכת רחוק.

וואלה? מוזר. ממש לקחו את זה קשה. פה אמנם כמעט שליש סופר (או מכולת) זה אלכוהול, אבל גם פה החמירו מאוד וגם העלו מחירים (בעיקר של אלכוהול קל יותר כמו בירה). זה הגיע לרמה שאסטונים נוסעים ללטביה בשביל לקנות אלכוהול, כי שם זול ב-20-30 אחוזים. עדיין, ביחס לארץ המחירים בדיחה. במכולת הקרובה לביתי בקבוק סטלה עולה 8 שקלים ואפשר למצוא בסופר גדול גם ב-6 שקלים. בירה מקומית חצי ליטר תעלה פחות מיורו - 3-4 שקלים. לא ידעתי אז חיפשתי בשבילך ומצאתי את זה: http://www.globalbrandprices.com/Estonia/Listerine/ מצחיק שישראל הכי גרועה. מבדיקה קצרה באתר של סופרמרקט אסטוני - המחיר שרשום שם נכון.

מצחיק (ועצוב) שצריך להגיע למצב שבו מסמנים מחירי חו"ל בשביל שהצרכן הישראלי יבין עד כמה דופקים אותו. אני זוכר שבמשך שנים הייתי מחכה לקנות משחות שיניים ודאודורנטים במבצע כי המחירים נראו לי מטורפים - 20-30 שקלים למשחה או דאודורנט. באירופה רוב המוצרים האלה עולים סביב 10 שקלים ואפילו פחות.

נראה שקרובי המשפחה שלך מייצגים היטב את האמריקאי הממוצע שהצביע לטראמפ. נכון, יש את ההרדקוריסטים שהולכים איתו באש ובמים, אבל אני מעריך שרבים יותר הצביעו לו פשוט כי נראה להם שהוא ה-lesser of two evils. נשאלת השאלה מה גרם להם לחשוב שהוא אכן כזה. הטענה הרווחת בעיני מצביעי טראמפ היא שהוא פחות גרוע כי הם לא רוצים לראות את המשך שושלת קלינטון בבית הלבן. או כי אצלו זה what you see is what you get, בניגוד לקלינטון שאי אפשר להאמין לה - כאן עולות כל מיני טענות כמו בנגזי, טרוולגייט, וויטווטר, ויש עוד. אבל אני באמת תוהה כמה מזה היה רצח האופי שטראמפ עשה לה לאורך הקמפיין, מתקפת ה-fake news בראשות הרוסים ושאר גורמי עניין, וגם סתם מיזוגניה - העובדה שהיא אישה. מה שזה לא יהיה - זה היה ונגמר, ועכשיו האמריקאים תקועים עם טראמפ, לטוב ולרע. מעניין אותי מי עדיין חושב שיש שם הרבה טוב, ולמה.

בהתחלה רציתי להתלונן על "גניבת" הכותרת אבל אז ראיתי שהיוותי לך מקור להשראה, אז הכל בסדר תרבות הצריכה - די דומה ברוב אירופה. גם כאן הקניות לרוב קטנות יחסית ואנשים קונים בסופר או במכולת כל כמה ימים ויחסית מעט מוצרים. באופן מעניין עדיין יש להם המון סופרים עצומים בגודלם, בעיקר בקניונים. אני לא יודע אם אסטוניה שונה מגרמניה באופן הזה, אבל האסטונים מתים על קניונים ויש כאן כמות אדירה של קניונים גדולים ביחס לאוכלוסיה. למשל בטאלין אני חושב שיש 7 קניונים ממש גדולים ועוד איזה 10 מרכזי קניות בינוניים על 450 אלף איש. תשתיות טלקום - מוכר לי כי אח שלי עבר לברלין לפני שנה. פה באסטוניה הקטנה באופן מעניין המצב טוב בהרבה. אינטרנט סופר מהיר, 4G בכל מקום כולל בחלקים נרחבים של היער, ומחירים זולים למדי (אני למשל משלם 33 יורו על 300 מגהביט סימטרי). לסלולרי פה 20 יורו נותן לך 16GB. כסף - מעניין שהגרמנים עדיין מתעסקים המון במזומן. שוב משהו שהוא הפוך מבאסטוניה - פה הכל באשראי ואנשים כמעט לא מסתובבים עם מזומן. שעות פעילות - פה כמעט הכל פתוח עד 21:00 שבעה ימים בשבוע. אמזון - אני מזמין הרבה מאמזון.דה וכמובן שזה לא מהיר כמו אצלכם - לוקח סביב שבוע להגיע. עדיין - מאוד נוח. אוכל - הבדלי המחירים בין אירופה לארץ פשוט תהומיים. הבנתי שגרמניה אפילו יותר זולה ממקום כמו אסטוניה (למרות רמת החיים הגבוהה יותר בגרמניה) וגם אני לרוב מוציא פחות מ-50 יורו על קניות לזוג לשבוע. במיוחד מרשים שחוזרים מהסופר עם שתי שקיות מפוצצות וקבלה של פחות מ-20 יורו. לגבי תעשיית הרכב - בדקתי קצת את הנושא בעבר כי מן הסתם זה מעניין גם אותי. אחת הבעיות היא שהתעשייה הזאת מאוד קונסרבטיבית והם עובדים בעיקר בגרמנית (שלי אין, אבל לך יש) ויותר מזה - הם לא אוהבים לקדם עובדים לא גרמנים. כך שאם יש שני עובדים שמתחרים על תפקיד הם יעדיפו את הגרמני ולא את המהגר. בתעשיות יותר מודרניות (למשל סטארטאפים) המצב שונה. רוני

ושוב, ג'ון אוליבר מפציץ בתוכניתו האחרונה לעונה ב-20 וכמה דקות משובחות: מוקדש לכל מי שעדיין חושב שיש משהו חיובי בדונלד טראמפ (וכמובן, כל מי שעדיין חושב ככה לא יצפה, או לחילופין יצפה ויגיד שזה fake news). מלבד הבדיחות הרגילות אוליבר מעלה פה כמה נושאים מאוד חשובים. בעיקר - שלושת הדברים שמאפיינים את הנשיאות של טראמפ: * דה-לגיטימציה למדיה * "מה לגבי" * טרולינג אלו שלוש טכניקות שטראמפ משתמש בהן בהצלחה יתרה, ומחנך את מעריציו להשתמש בהן גם כן. השימוש בהן פוגע ביכולת שלנו להחליט מה חשוב, לנהל דיון הוגן ולהטיל אחריות אחד על השני. ושימו לב - בדיון שלנו פה הצד המצדד בטראמפ השתמש בדיוק בשלוש הטכניקות הללו שוב ושוב - והרגיש שהוא מנצח. אותי זה מעציב במידה מסוימת.

א. לא כולם קוראים בויינט. ב. הרעיון הוא להבין מה אנשים חושבים על זה. ג. קראתי לא מעט כי זה מעניין אותי. יש לך מידע אחר שגורס שהשינויים שטראמפ מציע אכן יועילו לאזרח הפשוט? או שאתה מתבסס על תיאוריית ה-trickle down, או על ההנחה שהורדת מס חברות תחזיר חברות לארה"ב ובכך הן ישלמו יותר מיסים ויעסיקו יותר אנשים ומכאן מעמד הביניים ירוויח יותר כסף? שים לב שהורדת מס החברות תועיל הרבה יותר למשקיעים מחוץ לארה"ב, שמהווים את עיקר ההשקעה בחברות הללו. יש כל מיני מחקרים שבוצעו לגבי מידת ההשפעה של התוכנית. חלקם אומרים שאכן עשויה להיות ירידה (קטנה) במיסוי למעמד הביניים, אבל שהיא תלויה בהמון גורמים ולא תהיה מיידית. חלקם אומרים שאפילו לא תהיה ירידה, אלא עלייה מסוימת. מה שכן - כולם מסכימים שהמרויחים הגדולים הם ה-1%.