הסיפורים האלה קרו לפני שהגעתי לשרשור הזה ואז ראיתי כמה תמים הייתי ואיך בנס לא נפלתי בפח.
חיפשתי בזמנו מיצובישי סופר לנסר.
מודעה: "יש ראשונה, מצב מעולה, טיפולים במוסך מורשה בלבד". קילומטרז' סביר, גם המחיר. מתקשר, עונה לי בחור ואומר שזה אוטו של אבא בלו והוא זה שיפגוש אותי. טוב, שוב, אני תמים, אז אני קונה את זה כמו ילד. נפגש עם ה"אבא" בנתניה, ליד המלונות עך החוף, הוא ישר פותח את האוטו ואת מכסה המנוע, מראה לי עד כמה הוא יפה ומסודר בפנים, איך שמנוע נראה נקי ושקט. מה אני אגיד לכם, אפילו אני שמתי לב שהמנוע יותר מדי נקי. אני מסתכל על הפח של האוטו ... אין מקום "חי" אחד, הכל בדפיקות, פנס אחד שבוא, אחד לא עובד ובכלל מבחוץ נראה זוועה. אמרתי לו את זה, עונה לי "עזוב אותך פח, תראה איך הוא מבפנים". אמרתי לו מה עזוב, אני לא מחפש בובה כמובן בשנתון כזה, אבל גם לא עגלה שנראית כמו האוטו הזה, אז הוא אומר לי "טוב, צאני אוריד לך 1000 שקל על הפח" - כשזה בערך יספיק לכנף אחת. אמרתי לו תודה רבה ונסעתי.
ניסים מנתניה, קובע איתי באיזו כתובת, בא באוטו אחר, האוטו השני עומד בלי שלט למכירה, דפיקה בכנף ש אותה הוא "יסדר ביום ראשון, למה הוא מכיר את כל המוסכניקים באיזור התעשיה" ואפילו כזה נחמד ש"יעשה לי בדיקה במכון בעצמו". אפילו אני שמתי לב לגוון אדמדם מהפרוז'קטור האדום הענק שנדלק מולי.
ואז הגעתי לשרשור הזה והבנתי כמה מזל היה לי בנפלתי על הסוחרים כל כך טיפשים, אחרת באמת הייתי קונה עגלה.