usafun

בתאריך 04/05/18 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ מיכאל מלכיאלי שקובעת כי חנייה בצורה החוסמת רכב אחר או מונעת כניסה לחניית נכים תחשב כפלילית. אבל כשאני מתקשר למשטרה ומתלונן על רכב שחוסם לי הכניסה לחניה, הם עונים לי שעוד לא ניתן להגיש על כך דוח משטרתי מכיוון שנוסח הדוח עוד לא נוסח במשטרה. בגלל זה זה מתעכב?!

השתלבתי ממסלול שפונה רק ימינה, לנתיב השמאלי יותר. לא ברגע האחרון, לא לראש הטור. ההשתלבות הייתה כ - 200 מטר לפני "הרגע האחרון" (לפני אי תנועה שעלייה עליו בוודאי הייתה עבירת תנועה). השוטר הורה לי לעמוד בצד ושאל למה השתלבתי "ברגע האחרון". אמרתי לו שהשתלבתי ברגע שיכולתי. עד שהסביר לי את הסעיף הזה, לא ידעתי שיש עניין כזה שנקרא "קיפוח זכות". אז אני מבין מי שנדחף לראש התור - זה באמת קצת חוצפה. אני עוד אבדוק מתי הכביש הזה הופך לכזה שמורה על פנייה ימינה בלבד, אבל אני חושב שהשוטר קבע שקיפחתי זכות גם באופן לא מדוייק, וגם ממרחק אסטרונומי. יכול היה לרשום שראה את זה ממרחק 200 מטר - וחסל. לך תתווכח אחרי זה עם שוטר בבימ"ש. הרי בימ"ש נוטה להאמין לשוטר. אבל ברגע שסרב לרשום בדוח את המרחק ממנו ראה אותי, זה הכעיס אותי כי לתת דוח לרכב ממרחק כזה נראה לי לא תקין בעליל.

דרך אגב, אמנם לא נסעתי מהתחלה במסלול שאליו השתלבתי, אבל רבאק, זה לא שהשתלבתי לראש הטור.

לא, אבל צילמתי כמה תמונות מקו הרוחב שבו עמד השוטר. ברקע יש נקודה אדומה שמראה היכן השתלבתי. יש יותר קדימה קו אדום שמסמן כבר אי תנועה - קרי סוף המסלול. באופן כללי השוטרים התעצלו לעמוד בצומת בשמש וזה לא נראה לי רציני לקבוע עבירות ממרחק כזה - באופן עקרוני. אם היה עומד בצומת (מתחת לגשר) - ניחא. אבל מכזה מרחק? טוב שלא ישב גם על כסא נוח עם ארטיק.

קיבלתי דוח 500 ש"ח. מה שמרגיז הוא שהשוטר עמד כ-500 מטרים ממקום האירוע, לא בקו ישר אלא בחורשה מתחת לעץ( מחסה מהשמש הקופחת), וסרב לרשום בדוח מאיזה מרחק עמד ממקום האירוע. הפואנטה היא שההשתלבות שלי( ה"קיפוח") בכלל היה השתלבות של כ 200 מטר מהפנייה כי לפני זה לא הצלחתי להשתלב. האם יש לי טיעון לבימ"ש?

מכונת הכרטיסים בכניסה אינה פעילה וגם המחסום בכניסה וביציאה לא קיים.

החניון הזה שהיה פעם יקר ומוגבל בזמן החניה, הפך לאיזור כניסה ללא עלות. איך זה?

אז יש כאן עיוות שחייב שיהיה לו פתרון במסגרת החוק. אולי השמאי צריך לתת שמאות נפרדת, שמאות מספר שתיים ואז אני תובע באזרחי.

השמאי מצידי יכול לתת לי שמאות נפרדת בלי קשר לשמאות שכבר עשה. חוצמזה, נניח וקבע שמאות של 80% משווי הרכב, אבל כדי לא להשבית את האוטו אני רוצה לתקן בשווי של 60% בלבד? לא זכות ששמורה לי? באופן כזה הרכב לא מושבת ומצד שני הפוגע יודע בדיוק שווי הנזק שעשה. וממילא הוא תובע את הביטוח שלו ומשלם השתתפות עצמית, כך שלא משנה לו אם עלות התיקון 8700 או 9700 (שאלו הסכומים בפועל).

השאלה שלך במקום והתשובה היא פשוטה מאד: השמאי אמר למוסכניק שלא תימחר את הנזק הנוסף מכיוון שסה"כ הנזק היה עולה על 60 (או 65%) משווי הרכב ואז הרכב היה הולך להשבתה. אני אדרוש מהשמאי להשלים את מלאכתו עליה אני משלם 750 ש"ח ולתת לי שמאות גם על החלק הזה. הוכחה טובה מספיק?

הרכב כבר תוקן. את הדפיקה הנוספת ראיתי כשבאתי לאסוף הרכב מהמוסך. לא ייתכן שנהג פוגע יתחמק מלשלם על נזק שעשה.

אני הבנתי את זה, רק השאלה היא האם הצדק לצידי אם אחליט לתבוע את ההפרש בבית דין אזרחי (בהנחה שהנהג הפוגע יסרב להתנדב לשלם לי ההפרש הזה)?

אולי ע"י תביעה בבימ"ש לתביעות קטנות את הרכב הפוגע עם השמאות של השמאי?

ומה עם הנזק הנותר? למה שאוותר עליו? איך אני מקבל את תמורתו?!

בהחלט לא! טפו טפו, הרכב הזה חיה. עולה את העליות של ירושלים עם 4 נוסעים יותר בקלות מאשר הגראנד פיקאסו שלי בת השנתיים! אז יש פה "חור" בביטוח. יוצא שמישהו פגע בי, ואני לא יכול לתקן ו/או לקבל מלוא התיקון. איך מיישבים את הסתירה הזו? ובאופן כללי, מישהו יכול להגיד מה שווי טויוטה קורולה שנת 2005 1600 סמ"ק דגם סאן אוטומטית?

פגע בי רכב מאחור הרס את הבגאז'. השמאי אישר רובו ככולו של התיקון אבל מעיכה קטנה בצד של הכנף (מחוץ לבגאז') הוא לא אישר כדי ששווי התיקון לא יעלה על 65% משווי הרכב שלי (עלות התיקון שבוצע בפועל כ - 8,700 ש"ח) ואז לטענתו צריך להשבית את הרכב. אני לא מבין - עבור מה אני משלם ביטוח? מה איכפת לי שהתיקון של המעיכה צריך לעלות עוד 1,000 ש"ח אם הנהג הפוגע הוא זה שמשלם? איך מתגברים על העיוות הזה? האם השמאי לא יכול לקבוע פיצוי כספי עבור הפגיעה הזו? יוצא שמישהו פגע בי, ואני לא זכאי למלוא התיקון.

מה שכתבת לגבי המסגרת הגיוני, אבל מעולם לא שמעתי על כך ואברר העניין עם חברת האשראי, למרות שמדובר בכרטיס דיינרס עם מסגרת של 70,000 ש"ח...

אולי תנסח את השאלה שלך אחרת כי לא ברור מה לא ברור לך...

האמת, מדאיג. פעם נהגתי לנהל רישום על כל תשלום בכרטיס אשראי שביצעתי בחו"ל אבל הבעיה שכשמטיילים עם משפחה יש עשרות תשלומים ואם משהו התפקשש ולא רשמתי ואני לא זוכר שזו הוצאה שביצעתי, מתחיל פה סיבוך...

לא הבנתי מה הקשר, אבל זה קרה לי פעם בסד"ש קרליבך ופעם אחרת בדור אלון צומת מסובים. לא זוכר איפה היה פעם נוספת. אולי המכנה המשותף היחיד הוא שאני נוהג למלא את המיכל (60 ליטר) כאשר נותרים בד"כ שני קוים (10 ליטר). לא קרה לי בתדלוקים קטנים (שכאמור, הם נדירים).

כרטיס אשראי רגיל. בעיקרון לדעתי זה די נדיר שסכום התשלום הוא בדיוק עגול( לא רק אצלי, בכלל), מה עוד שכמה פעמים הסתיים ב-99.

קרה לי כמה פעמים שתדלקתי (בלי לקבוע סכום מראש) והמשאבהעצרה בדיוק על סכום שמסתיים ב - 99 ש"ח. למשל - 199, 299 וכול'. לקראת סוף התדלוק המונה מתחיל להאט ונעצר בדיוק על הסכום המסתיים ב - 99. כשזה קורה פעם אחת, מילא. פעמיים, נו, מעניין. אבל כשזה קורה יותר, זה כבר מעניין למה זה קורה. למישהו יש הסבר?

לבן שלי יונדאי שנת 97. הילוכים ידנים. הרכב עמד שנים רבות אצל חמי עד שנתן אותו במתנה לילד ורק אז (לפני כחמש שנים) הרכב התחיל לצבור קילומטראג'. לאחרונה התגלתה בעיה של ריח רע שיוצא מפתחי המיזוג + סלסולי עשן דק. מוסך יונדאי נתן איבחון דרך הטלפון בעיה ב"רדיאטור הפנימי" (או בצינורות הפנימיים) והנחה אותנו קודם למלא מים ברדיאטור (אכן היו חסרים מים) והציע שני פתרונות: היקר - פירוק דשבורד ותיקון מלא. הזול - ניתוק הצינורות הפנימיים שבאים מהרדיאטור ובכך להשבית את החימום של האוטו בחורף. אם הרכב לא היה שווה גרוש וחצי, הייתי אומר לבן שלי ללכת על הטיפול היקר. אבל הוא סטודנט וההוצאה הזו גדולה עליו. האם יש המלצה לטיפול אחר?

לגיטימי לחלוטין. גם במשטרה הודו שבסעיף שהם מתבססים עליו, של גרימת נזקים לרכוש, אין כל אחיזה ברגע שמוכיחים שניתן להסיר המדבקה ללא כל סימני נזק.

הוא שאמרתי - מדבקה בשמשה הצדדית (בלי ליקוקים..). אבל מעניין איזה "הכשרות" צריך כדי להדביק מדבקה..