גם אני מכין במקינטה.
הכי טוב, לדעתי, זה לקנות פולי קפה טריים עם קלייה מקומית (דוגמת AVA בחיפה) ולהשקיע במטחנה איכותית (לא עם להבים כמו הליקופטר, אלא מנגנון "מקדח" עם שיניים משתלבות).
רכב מעולה, חזק וחסכוני בהנחה שכל הטיפולים נעשו בזמן ועם השמנים/חלפים הנכונים.
בקילומטראז' הזה (שהוא מאוד סביר לרכב דיזל בשנתון זה) אני הייתי מבצע בדיקה ייעודית לגיר אם עוד לא החליפו/שיפצו אותו.
ביחס לאמריקנים האירופים נוסעים על רכבים עם מנועים יחסית קטנים, והתפעול הידני מאפשר גם ניצול מקסימלי של רצועת הכוח וגם צריכת דלק משופרת. בארה"ב מעדיפים ניתוק מהכביש ומחווית הנהיגה, מה שבא לידי ביטוי במתלים רכים, היגוי רך, ואי-התערבות בהחלפת ההילוכים.
זהו, שלא מדובר ברענון כי אני למדתי על אוטומט. החששות שלי נוגעות לא רק לבלאי של הקלאץ' אלא גם לדברים בהם יש פוטנציאל לפאדיחות/תאונות כמו זינוק בעלייה וכו'.
אני נוהג כבר עשר שנים ברכבים אוטומטיים, ואני מעוניין להתחיל ללמוד על תיבה ידנית. חשוב לי לציין שמטרתי היא, בראש ובראשונה, פיתוח מיומנות בהילוכים -- ולא לעבור טסט. ללמוד על "רכב של חבר/דוד/בן משפחה/גטס ידני מהשכרה" לא בא בחשבון. יש מורי נהיגה מומלצים לנסיבות אלה (אזור י-ם)?
שאלה שמופנית למתרגמים שבינינו:
לא מצאתי התייחסות בתעריפון של אגודת המתרגמים לנושא שבכותרת: האם מחשבים תעריפי תרגום על פי סימני הדפוס של המסמך בשפת המקור או על פי אלה שבמסמך היעד?