שני סנט שלי:
אני עובד מזה כשנתיים וחצי במקום עבודה מסויים (שאני לא מעוניין לחשוף את שמו) במשרת סטודנט. מדובר בעבודה פיזית, שכוללת הרמת סחורה כבדה לאורך כל היום. בנוסף, ישנם גם חדרי קירור (5 מעלות ומינוס 20) שבוודאי לא מוסיפים לאטרקטיביות הכוללת של המשרה.
מאז שהגעתי למקום הזה לא יכולתי שלא לשים לב לתחלופה הרבה של העובדים. רובם היו ילדים לפני הגיוס, חיילים עם אישורי עבודה או סתם סטודנטים כמוני שעובדים רבע משרה. המכונה המשותף לכולם היה שכולם היו עוזבים את העבודה בפרקי זמן קצרים, החל מיומיים - ועד חודש ימים גג. היו גם כאלה שהחזיקו מס' חודשים אבל הם המיעוט המוחלט. היה נוצר מצב של מחסור תמידי בעובדים. אין פלא, עבודה קשה עם משכורת קצת מעל המינימום + איזור גיאוגרפי בעייתי וקיבלתם מתכון לא מוצלח למציאת עובדים טובים שיעשו את המוטל עליהם. בקיץ הראשון שלי שם, היינו מסיימים את יום עבודה ב20:40 כל יום. ואני מזכיר שזאת עבודה פיזית לא קלה.
לפני כשנה וחצי, המעסיק שלי החליט להביא 2 סודנים לתקופת לחוצה לסגור את הפינה של חוסר עובדים. מדובר כמובן בעובדים חוקיים שקיבלו אישורי עבודה ומועסקים דרך חברה צד ג'. ראה המעסיק כי טוב לו והביא עוד כמה. התקופה הלחוצה נגמרה, חלק מהעובדים ה"וותיקים" עזבו, ובמקומם המעסיק היה מביא עוד ועוד סודנים. אז נכון לעכשיו, מתוך צוות של כ25 אנשים, בודדים הם העובדים שהם לא מהגרים.
מנקודת מבט שלי? טוב לי. אני עובד הרבה פחות קשה, מסיים בשעות נורמאליות, אין יותר מחסור בעובדים, לא מכריחים אותי לבוא בימים שאני לא אמור לעבוד ואין צורך להשאר ביום שישי עד 3 בעבודה, כי פשוט אין צורך לבוא בשישי בכלל...
אגב, החברה האלה עובדים כמו שצריך. ממש ניגוד מוחלט ממה שהיה מתואר בשרשור מפורום ג'יפולוג. לא עושים פרצופים ומוכנים לעשות כל דבר שיגידו להם, בניגוד אגב לאותם ישראלים שהיו עובדים במקומם לפני זה...
מי שחושב שמדובר באנשים פרימיטיביים טועה בגדול. יש לנו אחד אקדמאי, שסיים תואר ומדבר אנגלית יותר טוב ממני.
פעם מנהל עבודה היה שואל אותי בבוקר את מי אני רוצה איתי לצוות לאותו היום... עכשיו הוא כבר יודע.