טוב,אני אשתתף,just for fun.
שבוע לאחר שהוצאתי רשיון (1996) רכשתי פורד אסקורט אריקה 1.3 עם 4 הילוכים מודל 82.
הרכב היה בצבע אדום טרי ומדבקות,וזה מה שבעצם כבש אותי אז.Go figure .
הרכב שירת אותי כל תקופת הסדיר שלי,כאשר כל 4 חודשים,במקום לעשות חיים או כסף ברגילה,הייתי מבלה איתה במוסכים,כאשר כל ביקור כזה היה מסתכם בסכום נאה של 4 ספרות.כל מה שהיה צריך להחליף באוטו - החלפתי,כל מה שהיה אפשר לתקן - תיקנתי.אך את הבעיה העיקרית שלה לא הצלחתי לסדר - ריח של גזי פליטה בתוך תא הנוסעים.כל נסיעה היתה עם דמעות בעניים.מיותר לציין שלא היה לה מזגן,וגם החימום לא תמיד עבד.
באחת הנסיעות המנוע פשוט החזיר את נשמתו לבורא,ואז לי נשבר.לא יכולתי יותר.הבנתי שאהבתי לאריקה כאל רכב ראשון אינה מצדיקה את ההוצאות הכספיות שהשקעתי בה במשך השנים,והייתי ממשיך להשקיע בה לו הייתי משפץ/מחליף מנוע.
היתה אצלי כשלוש שנים.נקנתה ב-10K ש"ח,נמכרה למוסכניק בכ-3K ש"ח.לאחר המון נסיעות ארוכות לצפון,נסיעות קשות לא פחות לדרום,עם פקק ענק מאחורה (לא סחבה בשלישי בעליות),עם ספידומטר שעשה 360 מעלות כמה פעמים,אני מניח - מכרתי אותה.אהבתי אותה ושנאתי ביחד.הכרתי כל מוסכניק בעיר,כל גרריסט באזור ולא רק.אבל תמיד תהיה לי פינה חמה בלב בשבילה,כי היא היתה האהבה המוטורית הראשונה שלי.
והנה היא (סלחו לי על האיכות,הסורק הישן לא היה משהו):