זה נכון ולא נכון.
אין ספק שצריך פרופורציות ולא צריך להרגיל את הילד שכבר בגיל 13 מוציאים לו כמה אלפי שקלים על ריקוד\קליפ\תחפושת,
אבל מצד שני, כשאתה גדל בעיר\שכונה מסוימת, והרבה חברים שלך חוגגים בדרך הזו, גם אתה רוצה להיות כמו כולם, ואבא שלך לא יתן לך ללכת לישון בהרגשה שלכולם יש ולך אין, ולכן אם החבר הכי טוב שלך הקליט קליפ, אתה תקליט תקפוץ מתוך עוגה.
זו לא תחרות, אלא רצון של הילד להיות כמו כולם, ולא שונה לרעה.
ברור שהיום, בגיל 25, אני יכול להסתכל על הפאן הכלכלי ולהגיד "פאק, לשלם כמה אלפי שקלים בשביל איזה גימיק של צדפה, שאחרי 2 דקות כולם שוכחים ממנה- כבר עדיף לקבל את הכסף במתנה מההורים ולחסוך אותו".
אבל בגילם הילדים לא חושבים על זה, אלא על זה שהם לא רוצים להיות נבדלים מכולם.
ואם נהיה כנים- גם אנחנו רוצים להתחתן באולם יוקרה, עם אוכל ברמות הכי גבוהות, עם דיג'יי שירקיד אפילו את הסבתא שחגגה 100, ועם האלכוהול הכי איכותי, כדי שכולם יגידו שבחתונה שלנו היה הכי כיף.
אותנו לא מעניינת תפאורה בצורת צדפה, אבל יש דברים אחרים שמעניינים אותנו, שאולי עוד 10 שנים נצחק ונגיד "מה זה משנה אם האורחים שלי אכלו פילה בקר על מצע כבד אווז או אנטריקוט שבקושי אפשר ללעוס", אבל לפני היום הגדול בחיים שלנו כולנו שואפים להגיש פילה בקר על מצע כבד אווז. (אע"פ שבתור דיג'יי, נתקלתי בזוג שעשה חתונה צמחונית, ושם *** על זה שאף אחד מהאורחים לא אכל כלום, כי האוכל לא היה אכיל בעליל).
בקשר לילדים הנ"ל- להורים אין סיבה למנוע מהם את החוויה ולתת להם להרגיש שונים מכולם, אבל ההורים יכולים להסביר להם כמה מגוכחים הם נראים כשהם מבצעים את הדברים האלה.