אז ככה.
קודם כל זו הודעה ראשונה שאני כותב בפורום, ולכן דבר ראשון אני מנצל את ההזדמנות להודות לכל המשתתפים על שיתוף הידע והעזרה ההדדית, (לא שמתי הודעה נפרדת ע"כ, כי זה היה מצריך כתיבת הודעה כמעט בכל אשכול...).
אני מחזיק בפיאט אונו 92 מנוע 1100 פייר, לפני כחודשיים עקב חדירת מים למנוע החלפתי ראש מנוע, כולל חצי אוברול למנוע.
הסבירו לי שאחרי ההחלפה והאוברול המנוע עובר "הרצה", ולכן יחסתי את חולשת המנוע - קרי חוסר תאוצה וכוח - ל"הרצה".
כמו כן טען לי מישהו, שכיון שבעת חדירת מים לשמן מנוע, נוצר בשמן מעין עיסה לבנבנה, היא יכולה דרך הצינורית שמעבירה אויר מהמנוע לקרבורטור - לסתום את הקרבורטור, ולכן ניקיתי את הקרבורטור עם ספרי יעודי ככל אשר יכולתי (ז.א. את החלק העליון של הקרבורטור - מעברי אויר כו').
לפני כחודש נכבה לי המנוע באמצע נסיעה, ואח"כ פעם עבד טוב ופעם לא, לאחר נסיונות חוזרים ונשנים התברר המודול הצתה המורכב על המפלג - כנראה נפגם.
החלפתי אותו, אך עדיין היו בזמן נסיעה מצבים שהמנוע היה נכבה תוך כדי נסיעה לכמה שניות (וכמובן היה ממשיך בפעולתו מכח נסיעת הרכב, וההרגשה רק כמו חוסר תגובה של המנוע לכמה שניות בזמן נסיעה).
מוסכניק בדק את הרכב, ואמר שלדעתו צריך להחליף את כל המפלג, הרכבתי מפלג משומש, ואכן הרכב נסע טוב יותר במשך זמן מה.
וכעת החלה בעיה חדשה:
כל עוד חום המנוע ברכב לא עובר במחוג את החצי, המנוע מגמגם ונכבה במצב סרק, וכמו כן שוב התופעה שהמנוע נכבה תוך כדי נסיעה - ובעיקר בנסיעה במהירות גבוהה (קרי 70 קמ"ש ומעלה).
אחרי שהמנוע התחמם כראוי, בדר"כ אחרי 20 דקות נסיעה או יותר, כמעט ואין תופעות לוואי, והמנוע מתפקד כרגיל.
יש לציין שהמנוע נכבה במצב סרק, בעיקר לאחר עצירה מנסיעה מהירה, אך לעומת זאת כשאני נותן גז בסרק ומעלה את הסל"ד - המנוע יורד בהדרגה ולא נכבה.
כעת השאלה היא למה יותר הגיוני שזה קשור, האם למפלג או לקרבורטור?