Jump to content

dannyg

  • הודעות

    1,285
  • כאן מאז:

כל מה שפורסם על ידי dannyg

  1. ביחס לזה שהשקעת 20 שקל אותי אישית זה מאוד מרשים, עבודה יפה מאוד רוני, נראה מעולה. דני.
  2. כן, לא להתקין רמקולים מאחורה.
  3. הקפצה
  4. רענן, השאלה שלך היא אכן שאלה טובה, אני בספק אם המצב שאתה מתאר יכול להתקיים במציאות, ישנה עוד אופציה שלא העלתי פה על מנת לא להפוך את הדיון הזה לטכני מידי, אני אנסה להסביר אותה ולאחר מכן להסביר עוד כמה מושגים אחרים שיעזורו לי בהמשך. ILD - Interaural level differences כמו שרובנו בטח יודעים, האוזניים שלנו רגישות לשינוים בלחץ. ILD בשמו המוכר יותר הוא למעשה SPL, או בעברית אם תרצו "אפקט הלחץ". למעשה שאנחנו מקשיבים למוזיקה נוצר לחץ על כל אחת מהאוזניים שלנו, אם נוצר לחץ שונה בין אוזן לאוזן יש לנו למעשה אפשרות להשוואת את כל אחד מהלחצים האלה ובעזרתם לקבוע את מיקום הצליל. למעשה רענן, במצב שתיארת יווצר לחץ שונה על כל אוזן, כך אולי יהיה אפשר לענות לך על השאלה. בכל מקרה אני אנסה להפנות אותה לגדולים ממני ולבקש הסבר יותר מפורט. IMD - Intermodulation distortion IMD הוא למעשה "עיוות" של הצליל כתוצאה מערבוב של שני (או יותר) תדרים שונים ביחד, התוצאה היא למעשה יצירה של סיגנל חדש לא בתדר ההרמוני, כמובן ש-IMD היא תופעה לא רצויה. PLD - Path length differences מאז מעולם השאלה הייתה מהוא המקום האידאלי לאלמנט? אני חושב שאיתמר סיכם זאת די טוב ב-"אקוליזציה של הפרשי מרחק", אבל בכל זאת אני אנסה לסכם בקצרה. PLD הוא למעשה יחס המרחק בינינו לבין האלמנטים, ברכב אנחנו יושבים בצד שמאל, לכן מראש יש לנו קירבה אדירה לכל האלמנטים בצד שמאל, למעשה כל המטרה מאחורי PLD היא להשוואת את המרחקים בינינו לבין צד ימין ושמאל בצורה האופטימלית האפשרית. זהו לביינתים, בהמשך אני אנסה לתרגם דיון מעניין מהאתר של סקוט בוולדה על טויטרים.
  5. raanan, אני מקווה שהבנתי את השאלה שלך, אני אנסה לענות, אם אני טועה פשוט תתקן אותי, האמת פעם ראשונה שאני חושב על זה גם, אבל אני אנסה לענות לפי מיטב יכולתי. העובדה שיש לך רמקולים מאחורה לא נוגדת את מה שנאמר פה, עדיין לרמקולים מאחורה לוקח X זמן להגיע לאוזן ולרמקול מקדימה לוקח Y זמן להגיע לאוזן, כלומר הזמן שבו האוויר הנע המסיע את אות השמע מגיע לאוזן הוא עדיין שונה בין אחורה לקדימה, הזמן שלוקח לרמקול מאחורה ארוך יותר, ז"א עדיין יש לנו את האפשרות לעשות השוואה ועל ידי כך בעצם לפענח מיקום. מקווה שעזרתי, דני.
  6. והנה כבודו ממשיך... אז עכשיו אחרי שהבנו איך המוח משתמש ב-ITD בתדרים נמוכים ו-Head Shadowing בתדרים גבוהים (קטע, עוד פונקציית העברה, HRTF) על מנת לקבוע את מיקום הצליל בציר האופקי ומשכבר הבנו מהי פונקציית העברה, הגיע הזמן ולנסות ולהבין איך בעצם אנחנו המוח קובע את המיקום האנכי? או בעברית איך אנחנו שומעים גובה? הפיתרון הפשוט הוא כמובן הוספת עוד זוג אוזניים, אחת בסנטר ועוד אחת על הראש, אבל איפה שהוא במהלך האבולוציה מאיזה שהיא סיבה (אני יכול לחשוב על לא מעט...) הוחלט להישאר עם זוג אוזניים אחד. אז סיכמנו שהאוזן החיצונית למעשה "מתעלת" את האוויר הנע שמסיע את אות השמע עד שהוא פוגע בקרום התוף, זוכרים? אבל למה אנחנו צריכים את כל הפיתולים\סיבובים\כפלים ושאר צורות הנדסיות שיש לנו באוזן? למה לא פשוט מעין צורה של "משפך"? אנחנו כבר יודעים שצורה של דברים יוצרת פונקציית העברה, אז למה לא ליצור פונקציית העברה באוזן שתשמש כמעין פילטר? נחשו מה? צדקתם! זה בדיוק מה שקורה, המוח שלנו משתמש בפונקציית העברה אשר נוצרת באוזניים שלנו על מנת לקבוע את גובה הבמה. למעשה חלק מהצלילים שמגיעים לאוזן החיצונית נכנסים ישר פנימה, אבל חלק משתקפים בעזרת כל הפיתולים\כפלים שיש לנו ונכנסים לאוזן האמצעית מונחתים או מוגברים, בשלב הזה המוח שלנו למעשה מבצע השוואה של התדרים שהוא יודע\למד כתוצאה מפונקציית ההעברה ומשתמש בכל המידע הזה על מנת לקבוע את גובה הבמה, לכל אחד ואחד מאיתנו פונקציית העברה יחודית. לסיכום, מבלי להיכנס להסבר יותר מידי טכני, למדנו היום איך אנחנו שומעים, לכל מי שעוניין להרחיב אפשר להמשיך לקרוא פה. עכשיו אחרי שאנחנו יודעים את זה, אפשר להמשיך לנושא הבא, בהמשך השבוע ננסה לחקור את נושא נקודות החיתוך\פאזות\פויינט סורסינג ומה שבינהם, כמה, למה, איפה ואיך כל הסיפור הזה משליך על הבמה. מקווה שעזרתי. דני.
  7. טוב, אז אחרי שעשיתי קצת עבודה במשרד, אפשר לחזור לפורום. אחרי שחקרנו את הציר האופקי, הגיע הזמן להתסכל על הציר האנכי, כלומר גובה, אז איך בעצם אנחנו "שומעים" את גובה הבמה? האמת, שאלה טובה. בשביל לענות עליה אני אנסה קודם כל להסביר יסוד מאוד בסיסי שנקרא Transfer Function, או בעברית (כמובן שוב בתרגום חופשי), פונקצית העברה. אז מהי בכלל פונקציית העברה? פונקציית העברה היא למעשה ההשלכה על הסביבה על הצליל, כלומר איך הסביבה משפיעה על הצליל והצורה שאנחנו שומעים אותו. פונקציית העברה למעשה מתרחשת בכל מקום וכל זמן, מלבד כמובן למעלה גבוהה באוויר הפתוח, שם למזלנו עדיין אין משהו שישליך על הצליל, אני אנסה להסביר. אם היינו לוקחים מוזיקאי ומרימים אותו גבוהה בעזרת מנוף לאוויר הפתוח (בתנאי שאין לו אקרופוביה), הכלי שעליו הוא ינגן בעת שהוא באוויר יתפזר באוויר בצורה שווה (כמובן מבלי להיות פדנטי לגבי לחץ\טמפרטורה וכו'), באם היה לנו עוד מנוף להרים לאוויר עוד מישהו לצד המוזיקאי, הצליל שהוא היה שומע היה זהה 1:1 לצליל שיצא מהכלי עליו ניגן המוזיקאי, לא יהיו שום השתקפויות של צליל, שום פנאלים\פלסטיקים רוטטים, שום דבר שלמעשה ילכלך\יצבע את הצליל. דוגמא טובה שאפשר ליישם בבית היא לקחת חתיכת קרטון ופשוט לשים אותו מול הפנים שלנו ולדבר (רצוי בחדר אחר שבו אף אחד לא יכול לראות אותם...), עוד הסבר שיכול לעזור להבין מהי פונקציית העברה, קחו לדוגמא אולם גדול, אם אי פעם נכנסתם לאולם גדול וניסיתם לדבר, נתקלתם בהד? כל אלו הם למעשה פונקציות שונות של העברה. לכל דבר למעשה יש פונקציית העברה, גם לכלי נגינה, בגלל זה אנחנו יכולים להבדיל בין פסנתר לבין כינור, אפילו אם שניהם ינגנו את אותו השיר, באותם התווים ובאותו הסולם שניהם ישמעו אחרת לגמרי, הצורה של הכלי, החומר ממנו הוא עשוי וכל שאר אספקט שתבחרו, כולם משפיעים על הצליל והם כולם חלק מפונקציית העברה. אפילו אצלנו בני אדם, הצורה של הפה משליכה על הצליל שיוצא ממנו, למעשה כך אנחנו מזהים מי מדבר איתנו. איך כל זה קשור לגובה הבמה? בקרוב.
  8. אני אנסה לעשות פה קצת סדר. קודם כל לא ברור לי מה ההבדל בין "ספיקר" לבין "קומפוננט". ספיקר היא מילה באנגלית, בעברית פירושה "דובר; נואם; רמקול; יו"ר בית-נבחרים", אני מניח שאתה מתכוון לרמקול? אם כך אז גם קומפוננט הוא רמקול, לכן לא ברור לי מה ההבדל בין השניים? בעיקרון אין אלמנטים 4" שיתנו לך את העוצמה או את האיכות שאתה מחפש, מאלמנט 4" שינגן FULL RANGE בטח לא תגיע לתוצאה טובה. כמו שגיל כבר ציין פה, יש לך אפשרות לבצע "בנייה" בדלת ועל ידי כך לשלב אלמנט 6.5" במערכת, כמובן שכל זה עולה כסף ולא מעט, לפי הרכיבים שבחרת אני בספק אם תלך על אופציה זו. 6.5"\6*9 מאחורה לא יתנו תוצאה שונה בהרבה אחד מהשני, בכל מקרה את שניהם תוכל לחבר למגבר. אני אישית הייתי ממליץ לך לחסוך את הכסף ולבצע בנייה נורמלית מקדימה בדלתות. דני.
  9. אז פעם לטובת כולנו, החלטתי לכתוב מאמר\תר'ד מעניין על עולם שלם שנקרא "Sound Localization", או בעברית איך המוח שלנו יודע לפרש איפה הצליל נמצא, מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך (אם בכלל..). מישהו אי פעם חשב איך אנחנו המוח שלנו יודע לפרש מה גובה הבמה? מה העומק שלה? היכן היא נמצאת במישור האנכי והאופקי? כיצד נוצרת תמונה טובה? בטח כולכם אומרים לעצמכם עכשיו, זה ברור, לכולנו יש זוג אוזניים (טוב נו, לרובנו..), בקצרה, אתם צודקים, רובנו בורכנו בזוג אוזניים Custom Made ע"י האיש שם למעלה, אבל איך האוזניים האלה יודעת בעצם לפרש גובה? עומק? רוחב? ושאר מיני ירקות? היום נגלה. למעשה, אם אנחנו שומעים בעזרת שני האוזניים (Binaural Hearing) אנחנו משתמשים בשלל מושגים כמו: "HRTF, head shadowing, ear transfer function, inter-aural time arrival differences and inter-aural level differences" אני יודע שלרובכם זה נשמע ונראה כמו כאב ראש אחד גדול, אבל אני הולך לעשות מאמץ ולהסביר מזה בעצם כל השטויות האלה ? אז בשביל שכולנו נבין בכלל על מה אנחנו מדברים, נתחיל בבסיס, אוזניים ואיך הם עובדות (מבלי להיות יותר מידי טכני) : האוזן האנושית בנויה למעשה מ-3 חלקים בסיסים, האוזן החיצונית, האוזן האמצעית והאוזן הפנימית, אבל מה התפקיד של כל אחד מהחלקים האלה? האוזן החיצונית: תפקידה נורא פשוט, היא משמשת כמעין משפך ופשוט "מתעלת" את האוויר הנע שמסיע את אות השמע עד אשר הוא פוגע בקרום התוף. האוזן האמצעית: תפקידה קצת יותר קשה, לאחר שאוויר הנע הגיע לקרום התוף, הקרום מתחיל לנוע בהתאם לתנועת האוויר בתעלת האוזן, למעשה הצליל הופך לויברציות, בצידו השני של קרום התוף מחוברים העצמימים, שלושת עצמות העצמימים הן עצם הפטיש, עצם הסדן ועצם המישוורת. האוזן הפנימית: למעשה האוזן הפנימית מלאה בנוזל ומכוסה בשערות קטנטנות, השערות האלה למעשה מרגישות את הויברציות הנוצרות ומעבירות אותם למוח. היות ולא זה נושא השרשור, אם מישהו מעוניין להרחיב קריאה בנושא הוא יכול להמשיך לקרוא פה. ועכשיו, לאקשן האמיתי: כמו שרובכם יותר Hertz למעשה מייצג מספר מחזורים בשניה, כלומר 50HZ הם למעשה 50 מחזורים בשניה, אם אנחנו נותנים לאלמנט מסויים לנגן 17HZ (עיינו ערך אליקו) הוא למעשה מייצר 17 תנודות\מחזורים בשניה, לכן התדרים הנמוכים של הצליל ארוכים יותר. המוח האנושי משתמש בהבדלי הזמן בין שתי האוזניים (ימין לשמאל) על מנת לקבוע את המיקום הצליל במישור האופקי, כלומר, הפרשי הזמנים עד אשר מגיע צליל לאוזן ימין ואוזן שמאל. לדוגמא, צליל, אשר מגיע מצד שמאל בזווית של 90 מעלות ביחס לנקודה בה אנו יושבים יהיה בדרך כלל בעל הפרש של 0.7 מילי השניות בין אוזן שמאל לימין הפעולה הזאת שמבצע המוח נקראת (ITD (Inter-aural Time Differences, או בעברית (בתרגום חופשי כמובן), הבדלי זמן תוך אוזניים, עד פה אין שום בעיה נכון? הבעיה מתחילה כשזמן המחזוריות יורד והתדרים (HZ) הולכים ונהיים קצרים יותר, למעשה קצב הויברציות בקרום התוף הולך ונהיה מהיר יותר, בשלב הזה לשערות הקטנות והמסכנות שלנו פשוט אין מספיק זמן להתאושש ולהעביר את המידע למוח, לצערנו הרב, בסביבות 1KHZ, אנחנו מאבדים את היכולת לבצע את פעולת ה-ITD. אז מה הלאה? מעל 1KHZ אנחנו לא יכולים לדעת את המיקום הצליל בציר האופקי? שאלה טובה. בשלב הזה המוח שלנו כבר עובר להשתמש בהבדלי אמפליטודה בין אוזן לאוזן, אבל זה לא כל כך פשוט כפי שזה נראה, בוא לא נשכח שיש לנו ראש בין אוזן לאוזן, פה כבר נכנס לעסק המושג Head Shadowing. בפשטות, הראש שלנו למעשה יוצר "צל" בין אוזן לאוזן, הצל הזה למעשה גורם להבדל אמפליטודה, האוזניים שלנו משתמשות "בצל" הזה על מנת להבדיל בין שמאל לימין בתדרים גבוהים, יש פה רק בעיה אחת. אפקט "הצל" המדובר מתרחש רק בתדרים מעל 3KHZ, רק אז אורך הגל קצר מספיק כדי "להתכופף" מסביב הראש וליצור את הבדל האמפליטודה. אז סיכמנו מה קורה עד 1KHZ ומה קורה מ-3KHZ ומעלה, אבל מה קורה בין 1K-3K? למעשה נותר שם בור, בערך בין 1.5KHZ ל-3KHZ ישנו בור, לנו בני האדם אין את היכולת להבדיל בין מקורות צליל במישור האופקי בטווח התדרים הזה. ושוב בוא לא נשכח שכל זה מתייחס רק למישור האופקי, המוח האנושי מדהים הא? אם תהיו ילדים טובים בהמשך נסתכל גם על המישור האנכי, כלומר גובה, זה כבר קצת יותר מסובך. אם למישהו יש שאלות\הערות אני אשמח לנסות ולענות, דני.
  10. 1.איתמר 2.ישראל {מביא שתייה נישנושים למיניהם ואת עצמי כמובן} 3.Mashiah - דוד. 4.אסיף 5.נאור lovesound-יביא כמה נשנושים... 6.מקס - מגיע 7.דני - אביא קצת שתיה ונשנושים. נא לשמור על סדר הרשימה.
  11. מצטרף לשלל הברכות החמות, המון המון מזל טוב, עד 100 כ-20. דני.
  12. וופר של הרץ מילה, תתחדש.
  13. Sundown Audio, אחרי שכבר שמעתי את המגבר הזה במספר לא קטן של סט-אפים, אתמול שמעתי אותו שוב ואכן שוב פעם הופתעתי, ללא ספק הוא יהיה הבחירה שלי, התמורה הטובה ביותר לכסף. דני.
  14. אלי, איש יקר, המון המון המון מזל טוב, עד 120. שתדע רק אושר ונחת, בריאות והמון הצלחה. דני.
  15. ron24, לא משתלם להכניס את המכשיר הזה למעבדה, תוכל למצוא היום רדיו דיסקים של פיוניר במחירים של 400 שקלים. לא ולא, אתה רק תדפוק את העינית, גש ורכוש לעצמך דיסק ניקוי, הם עולים כ-20 שקלים, תנסה להריץ אותו במערכת, באם עדיין לא תיפתר הבעיה גש ורכוש לעצמך HU חדש. דני.
  16. erezoni11, כן.
  17. מצטרף להמלצה על ה-Assassin מבית AA, אחרי ששמעתי אותו אצל איציק ברכב אני חושב שהוא אחד הסאבים שנותן את התמורה הטובה ביותר לכסף, מאוד מדויק ומאוד פ'אנצי, לא עוצמתי מידי ורך כשצריך. דני.
  18. הקפצה.
  19. רועי, אין קשר בין מגבר שמתוכנן כ-DM לבין גישורים. לא בונים מגברים בתצורה של DM רק בשביל הספק\כוח, יש פה עניין של הפרדת ערוצים, רעשים, ספק נפרד לכל ערוץ וכו', בשורה התחתונה התוצאה המתקבלת טובה בהרבה, בין היתר גם בהספק. דני.
  20. elon91, חיבור כבל ה-IPHONE\IPOD הייעודי נותן לך שליטה מ-HU על ה-IPHONE, כך תוכל להעביר שירים\להריץ\לראות וכו' ישירות מה-HU, הרבה יותר נוח, כמו כן הכבל גם מטעין את ה-IPHONE\IPOD. סביר גם שתקבל איכות יותר גבוהה בצורה הזאת. דני.
  21. סטס, כבר אין לו פרוססור. גורל, דווקא הסופרימו לא חסר גבוהים כלל וכלל, הוא אפילו מצטיין בזה. דני.
  22. לא, לעולם אבל לעולם לא פותחים Gain\Level למקסימום, זה לא ווליום, אם אתה עושה זאת אתה עושה רק נזק. פשוט מאוד, לא. דני.
  23. gaigerg, קודם כל, אתה לא מחפש יציאת RCA, אם כבר אז כניסת RCA וגם זה ספק אם תמצא. בדר"כ בתא כפפות\ליד שקע המצית תוכל למצוא כניסה מסוג PL, למרות שאני בספק אם יש כזו ברכב הנ"ל. סביר שכניסת ה-AUX למעשה נועדה ל-Changer, לכן תצטרך לפרק את המערכת המובנית, למצוא את כניסת ה-Changer ובעזרת מתאם\כבל להתחבר אליה ומשם אל הנגן, אז תוכל לשמוע באיכות גבוהה בהרבה ע"י ה-AUX מאשר מתאם ה-FM. תוכל לנסות ולהעזר במדריך הזה, כמו כן תוכל גם לקנות מתאם מוכן עם או בלי USB במקום להכין אחד בעצמך, עיין ערך פה. דני.
  24. zig, בתחום התקציב הזה ההמלצה שלי תהיה Sundown Audio SAX-100.4, עיין ערך מבצעים לחברי פורום. כמו כן, ישנם עוד מספר מגברים שתוכל לבדוק: Audison SRX4 Hertz EP 4 Audio System Twister F4-380 Rockford Fosgate T4004 כמובן גם Phase\Mac Audio\Kicker ועוד שאר מיני ירקות. לדעתי את התמורה הטובה ביותר לכסף יתן לך ה-Sundown Audio, גם באיכות וגם בעוצמה. דני.
  25. erann04, כמו כל מגבר סיני מצוי, אל תצפה לאיכות מדהימה, מצד שני במחיר שאתה קונה אותו לא תמצא שום מגבר חדש אחר, בטח לא של החברות המוכרות, אולי יד 2 וגם זה בספק.
×
×
  • תוכן חדש...