שלום לכל חברי האספנות.
שמי דני ואני קורא את הדיונים כאן כבר מספר חודשים.
השרשורים השונים על מפגשי הקלאסיות בקפה באוניברסיטת ת"א, גרמו לי לרצות להגיע לאירוע ואכן כך היה.
היום אחר הצהריים הגעתי בפעם הראשונה בחיי למפגש.
הרשמים שלי אינם חיוביים.
כוונתי אינה לקטול, להשמיץ או להעליב.
אני מציג לכם מה רואה חבר חדש (בפורום, עדיין לא במועדון ה-5, אבל גם זה יקרה בעתיד, סבלנות) בהיכרות הראשונה שלו פנים אל פנים עם הפורום.
חם. חם מאוד. בקושי יש צל (נכון לשעות 16:00-17:30).
צפוף. מאוד צפוף. החניון הזה לא מתאים לקיום מפגש שכזה (אני יודע שהיו על זה דיונים בעבר, אבל לא ראיתי שמשהו השתנה).
בלאגן - נדחפים, צופרים צועקים וקללים, כל אחד נוסע לאן שבא לו, ללא הכוונה, ללא הגיון.
הדבר שהכי הפריע לי, היה נוכחות של ערסים (סילחו לי על הביטוי הקיצוני, אבל אין מילה יפה יותר ואין טעם לעדן את המציאות) בשלל מכוניות, שהמשותף לכולן - אין להן שום קשר לרכבי אספנות (או קשר למכניות "קלאסיות" צעירות יותר).
מכוניות פוזה / וואסח / ערס-מובילים.... מה שתרצו לקרוא להם, אבל לא אספנות וגם לא קלאסיות.
הם תפסו חניות של רכבים שמקום כן במפגש וחבל.
מצד שני, ראיתי אנשים נחמדים.
ראיתי מכוניות אספנות וקלאסיות מרהיבות.
ראיתי מכוניות בכל מצבי הצבירה, מגרוטאות עם אופי ועד למכוניות תצוגה ברמה עולמית.
אז כן, נהנתי ממה שקשור לאספנות, אבל לא נהנתי מכל שאר הבלאגאן ששרר במקום, במיוחד לא ממועדון ילדי "מהיר ועצבני".
אני מקווה שאני לא "שורף" את עצמי מייד עם כניסתי לפרום, אבל הרגשתי שהדברים צריכים להאמר, במיוחד בגלל זווית הראיה שלי - חבר חדש בפורום.
אשמח אם תגובותיכם יהיו ענייניות לנושא ולא אישיות אלי / עלי.
תודה
דני.