NiNi

ברור. מצחיק התגובות של האנשים

קודם כל זה לא חצי קורס, זה קורס שלם ומקיף! שנית זה לא מבוא, אלא כל קורס בדיני חוזים! ודבר שלישי, אני אשמח שתראה לי היכן הצהרתי שאני מבין דבר במשפטים? עד כמה שידוע לי ציינתי מפורשות שאני שנה א' , ומה שאני כותב זה לא ייעוץ משפטי, סה"כ חווה את דעתי הלא מחייבת (זו הרי מהות הפורות לא?) רציתי מעט לבהר לפות"ש מנקודת מבטי, את הסוגיה אליה הוא נקלע, ואגב כל אשר כתבתי לא מבוסס על רעיונות ממוחי הקודח, הכל מבוסס על סעיפי חוק, הלכות, ופסיקות. ואתה אומר דחילכ??? מה שמך!! לפני כמה ימים פתח פה בחור פוסט, שאח שלו רוצה לקנות דירה להשקעה, ולהשכיר אותה. לא זכור לי שכל מי שייעץ לו (והיו המון) היה כלכלן או איש השקעות, ולא זכור לי שקפצת והזהרת את אותו פות"ש, שלא יאחז בעצות אחיתופל מאותם אנשים, שחושבים שהם מבינים בהשקעות. תן קצת קרדיט לפות"ש השרשור, שיודע להפריד בין העצות, להלכה למעשה , הרי הוא ציין מפורשות שיש לו עו"ד. ולעיניינינו, זה פורום ציבורי! אני אחווה את דעתי, איפה שאני רוצה לחוות את דעתי (כל עוד זה נעשה ברוח מתורבתת, ובלי לפגוע בזולת) העקיצה שלך לא היתה במקום. לדעת לנופף ב "אל תקשיב למי שמשחק אותה מבין" זה לא מכבד אותך, אתה חולק על דעתי? בקשה, בוא תביא טיעון נגד, או סתם תחווה את דעתך, אבל עשה זאת ברוח טובה, אני לא מכיר אותך, ולא עשיתי לך כלום שככה תזלזל בדבריי. עקיצה כזו מכוונת היא לא במקום, ובטח לא הולמת משתמש ותיק ומוערך כמוך בפורום. שיהיה ערב טוב.

ערב טוב לכולם, שאלת פות"ש משום מה מעסיקה אותי רבות, סביר להניח שזה בגלל המבחן הקרב ובא. רצה הגורל והיום התקיים לו שיעור הכנה למבחן . ועלתה שאלה, שדיי הזכירה לי את המקרה של פות"ש. העלתי אותה לרווחת כולם. מכל מקום לא בשביל זה חזרתי לשרשור. אלא כדי לשתף את פות"ש במחשבה שהעסיקה אותי כל הלילה. שיכולה לדעתי להועיל לטובתו בכל הסגה הלא נעימה הזו. אם יש משהו שקבלנים, יעדיפו להמנע ממנו, הוא פרסום שלילי. אין צורך להסביר את חשיבותה של קורת גג, במציאות של ימינו. זה זכות בסיסית של כל אדם. בפן הכלכלי זו הוצאה מטורפת ובלתי הגיונית בעליל במדינה שלנו, וזו גם ההוצאה הכי גדולה של אדם פרטי בחייו, לצורכי מחיה בסיסיים שהם לא מותרות (בית הכי יקר, ואז אוטו, כן אוטו נבישראל זה בסיס של הבסיס! ולא מותרות! מה לעשות שאנחנו עדיין לא ברצלונה??) אנשים עושים המון ש"ב לפני התקשרות בחוזה עם קבלן. שכן מדובר על עסקה של מיליון ש"ח וצפונה. ולעיניינינו, ברגע שהדבר יגיע לבהמ"ש, זו כבר תהיה פרשה שחשופה לכלל הציבור, מעקרון חופש המידע. וקבלן כזה שהתנהג כמו שהתנהג, גם אם בהמ"ש יפסוק לטובתו, את העובדות לא תשנה. ואת הכתם משמו, לא תנקה. הוא התנהג בצורה לא מוסרית, שכל אשר מעניין אותו הוא הכסף, ובשביל מטרה זו אין לו בעיה להפר את מילתו, או את ההסכמים הטרום חוזיים שחתם עם לקוחותיו. גם אם בצורה חוקית. תסלח לי, אבל כאדם מן המניין, זה ישר ידליק לי נורה אדומה, שהקבלן רודף בצע, ושצריך להזהר איתו האלף עיניים, שכן הוא לא מכבד הסכמים, ואם כל הכבוד למצוקת הדיור, אעדיף להתאזר טיפה יותר בסבלנות ולהפקיד את מיטב כספי, כספי זוגתי, כספי ההורים, חברים, הבנק, ביידי קבלן אחר. קבלן בעל שם בתחומו, הגון, כזה שלא יגרום לי לנדודי שינה בלילה. וגם אם לא אמצא פרוייקט אחר חדש, וזה יעלה לי בדירה מיד שניה, אעדיף את האפשרות הזו, מאשר להתקשר בחוזה עם קבלן שצריך לקחת את הבטחותיו בערבון מוגבל. 50:50. והרגשת הפחד שמא יתחרט לי תרחף מעל ראשי. אנחנו מדברים פה על קניית בית! לא על רכישה של מכונית, או טלויזיה חדשה לסלון. ראה למשל מה קרה לגינדי, בעקבות המרפסות שקרסו, שבמזל לא היו מאויישות!! אם פעם גינדי היה שם נרדף לאיכות ושקט נפשי, ששמו הלך לפניו. אתה בוודאי מבין שהיום לא כך הדבר. ומאוד קשה לתקן שם טוב. אם בכלל. סיבה נוספת, אם יש משהו שלקבלנים עומד ממנו הזין (סליחה על הביטוי) אלו פרוייקטים מטעם העיר, או המדינה. קבלן ששמו יפגע, המדינה פשוט לא תתקשר איתו בחוזה, יש המון פרוייקטים שהמדינה/עירייה משתמשים בחברות בניה לצורך הקמת פרוייקטים. יש המון כסף, ופרסום חיובי בפרוייקטים מהסוג הזה עבור הקבלנים. וכמוני כמוך, גם למדינה/ עירייה חשוב לדעת עם מי היא מתקשרת בחוזה. לסיכום, אין לזלזל במוניטין ושם טוב. שכן זה הדבר הראשון שרוכשי דירה בודקים בטרם יפקידו את מיטב חסכונותיהם בידיי קבלן פרוייקט מגורים. לא היתי מציע לכם להתכופף יותר מדיי ולהתפשר. סוכם מחיר? סוכם מפרט? לא רואה סיבה להתפשר. חוזים יש לקיים. במקסימום תוותר על הפיצויים, אך לא על האכיפה. ואם ישנה בעיה, זכותך המלאה לפנות לערכאה שיפוטית. במצב הזה היתי מוכן לשים את כל הז'יטונים שלי על האדום ולצעוק all in . גם אם תפסיד, הנזק הפוטנציאלי לקבלן גדול הרבה יותר. האמן לי חברי מסופקני שתגיעו לשם, יותר זול לקבלן לתת לך את מה שסוכם ביניכם. כמובן שאין לראות את מה שכתבתי כייעוץ משפטי, אך שוב, לא הייתי ממעיט בערכו של פגיעה בשם טוב. לצערינו להכנס לראש הקבלן אף אחד לא יכול, אבל שמו הטוב הוא כרטיס הביקור שלו. והוא ממש לא היה רוצה שסטודנטים למשפטים שנה א' ידונו על הלכה על שמו, בשיעור "זכרון דברים והפרת חוזה"

זה נקרא "טעות בכדאיות העסקה" וזו עדיין הפרה

שמע, מסקרנות הוספתי את דפני גפני הזו, תשמע היא שברה אותי, בחורה הזויה! הרבה זמן שלא צחקתי ככה. תודה רבה לך!

נניח ואתה צודק, וההסכם הטרום חוזי של פות"ש יותר מסויים מזכרון הדברים בפרשת מזר. ונניח שהקבלן באמת ביטל את כל העסקה (מה שסביר) בגלל שמצא רוכש, שמוכן לשלם יותר. בגלל שמדובר בקבלן, אין לי ספק שהוא מודע להשלכות שעלולות להיות מהתנהגותו. סביר להניח שהקבלן במידה ויראה שפות"ש עקשן, כן יהיה מוכן לפצות אותו בסכום שהוא מעבר למקדמה, אך עדיין זה יהיה זוטות, לעומת הרווח שצפוי לו מהרוכש הפוטנציאלי (כניראה עשרות, אם לא מאות אלפי שקלים) במקרה כזה בהמ"ש לא יטען שהקבלן נהג שלא בתום לב? ועשה עשיית עושר שלא במשפט? שכן פות"ש הסתמך על העסקה הזו, הוא כבר תקופה מחפש דירה, וסביר להניח מהסתמכות על ההסכם הראשוני, והחתימות עם הקבלן, כבר החל לעשות תכנונים, יצר קשר עם משפחתו, ועם הבנק, לגבי הלוואות וכד'. והקבלן יום בהיר מחליט שלא מתאים לו, כי לא מספיק משתלם לו?? אם זהו לא תום לב משווע מהו כן?! אותי לימדו בצבא, שלכל כדור יש כתובת. למעשים יש השלכות. באמת חבל, אם פות"ש יסתפק בהשבה של צ'ק המקדמה בלבד.

משום מה אני לא מצליח להעלות את הקובץ של הפסק דין, אני אעלה אותו פה לרווחת כולם, מנהלים מקווה שזה בסדר. 2. כריתת חוזה ד. "זיכרון דברים" 1. רע"א 3160/08 מזר נ' גאון בע"מ, פסקאות 3-2, 8-5 (ניתן בתאריך 28.6.2009) השופט מלצר: ... העובדות הצריכות לעניין 2. המשיבה היא חברה קבלנית לבניין, המצהירה על עצמה כמי שרשאית להירשם כבעלים של מגרש מסוים בעיר בת-ים. המשיבה בונה על המגרש בניין מגורים, ומשווקת את הדירות, וביניהן – דירה בת 4 חדרים, אשר המבקשים הביעו עניין לרוכשה (להלן: הדירה). המבקשים ניהלו מגעים עם נציגי המכירות מטעם המשיבה בקשר עם הדירה, והצדדים חתמו בתאריך 24.9.07 (עוד טרם שהושג היתר בניה לבניין) על מסמך המכונה "הצעת רכישה", אשר המבקשים טוענים כיום כי הוא מהווה חוזה מחייב בינם לבין המשיבה (להלן: הצעת הרכישה). בהצעת הרכישה מצוינים כתובת הבניין בו כלולה הדירה, מספר החדרים בדירה ומיקומה בבניין, בלא שיצוין שטח הדירה ובלא שיצורפו להצעת הרכישה מפרט ותכניות הבניין והדירה. עוד מפורטים תמורת הרכישה (845,000 ש"ח צמוד לשער הדולר ארה"ב ביום התשלום, אך לא פחות משער הדולר הידוע ביום חתימת המסמך), תנאי ומועדי התשלום (5,000 ש"ח כ"מקדמה", 130,000 ש"ח כולל המקדמה ב"מעמד חתימה על חוזה", תשלום של 60,000 ש"ח בתאריך 1.3.08 ועוד מספר תשלומים נוספים, האחרון בהם בתאריך 1.12.08), תוך ציון שהמבקשים יישאו בנוסף, בין היתר: ב"כל התשלומים, ההוצאות, האגרות והמסים הקשורים ברכישת הדירה והבטחת כספי הרכישה". בסוף הצעת הרכישה מצוין כי ככל שלא יוצא היתר בניה בתוך 90 ימים ממועד החתימה על הצעת הרכישה, יהיו הרוכשים רשאים לבטל את חתימתם ("וזאת מבלי שיהיו זכאים לפיצוי כלשהו"), וכן כי אם יוצא היתר הבניה אך הרוכשים יחזרו בהם - תחולט המקדמה כפיצוי מוסכם מראש. המבקשים והמשיבה גם יחד חתמו על הצעת הרכישה. 3. בתאריך 27.1.08 העבירה המשיבה למבקשים טיוטת חוזה "לצרכי מו"מ בלבד". יצוין כי פער הזמנים בין חתימת הצעת הרכישה והעברת הטיוטה, לא הובהר, אף שייתכן כי הדברים קשורים בפעולות בקשר עם הוצאת היתר הבניה לבניין. בין היתר, נקבע בסעיף 11.7 לטיוטה כי הקונה מתחייב: "לשאת בתשלום חלקו היחסי בגין חיבורי הדירה לרשת החשמל, הגז, המים והביוב, התקנת מערכות תיעול וניקוז והמיסים המוטלים בגין התקנת כל הנ"ל עד לסך השווה בשקלים ל-15,000$, וזאת בנוסף לחלקו בהוצאות הרכבת מונה מים, מונה חשמל ומונה גז". ב"כ המבקשים שלח בתאריך 20.2.08 רשימה מפורטת ביותר של הערות ותיקונים לטיוטת החוזה, וכן ביקש לקבל מסמכים שונים, בהם תכניות הבניין והדירה. באשר לסעיף 11.7 לטיוטת החוזה, דרש ב"כ המבקשים כי מרשיו יישאו רק בהוצאות התקנת המונים, כאמור, אך לא ביתר החיובים הנזכרים בסעיף. בחלוף מספר ימים שלחה המשיבה לב"כ המבקשים "נספח שינויים להסכם המכר", הכולל חלק מן התיקונים שנתבקשו בידו (אך לא בעניין סעיף 11.7 האמור). עורך הדין של המבקשים שלח בתאריך 9.3.08 מכתב ובו חזר ועמד גם על ביצוע השינויים, אשר נדחו בידי המשיבה. למחרת היום, שלח עורך הדין המבקשים מכתב נוסף, בעל נימה שונה בתכלית, ובו הוא מלין על כי בבוקרו של אותו יום התקשר למרשיו נציג מכירות מטעם המשיבה והודיעם: "כי הוא מתכון למכור מחר בבוקר את הדירה אם מרשיי לא יסכימו לתוספת של 15,000$ מעל המחיר המוסכם". בתגובה למכתב זה הודיע עו"ד המשיבה לעו"ד המבקשים, בתאריך 11.3.08, כי בין הצדדים קיימות "אי הסכמות מהותיות ברמה המסחרית", שבעטיין אין המשיבה רואה טעם בהמשך ההידברות. ב"כ המשיבה הודיע עוד כי המבקשים נדרשים להודיע בתוך 24 שעות על הסכמתם "לסעיפים המסחריים בעסקה" (וניתן להניח – שמדובר בסעיפים המסחריים, כפי שהוצגו בידי המשיבה), שאם לא כן תושב המקדמה למבקשים והדירה תשוב ותוצע למכירה. בתגובה לאמור, מיהרו המבקשים ובתאריך 14.3.08 הגישו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו כתב תביעה בו נתבקש בית המשפט לקבוע כי הצעת הרכישה מהווה חוזה מחייב ולהורות על אכיפת החוזה "בלא כל תנאי וללא כל תמורה נוספת למחיר המוסכם". בגדרו של כתב התביעה הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני, שיאסור על המשיבה לבצע כל דיספוזיציה בדירה עד להכרעה בתביעה. ... דיון והכרעה סיכויי התביעה 5. אין חולק כי לא נכרת הסכם רכישה מפורט בין בעלי הדין. לפיכך, משליך עו"ד המבקשים את יהבו על הצעת הרכישה, וטוען היא כי מקיימת את שני היסודות הבסיסיים הנדרשים לצורך זה: גמירת דעת ומסוימות. בשים לב לקשרי הגומלין ההדוקים שבין שני יסודות אלה, המאפשרים לעתים ללמוד על דבר קיומו של האחד מתוך בחינתו של האחר (ראו: ע"א 158/77 רבינאי נ' חברת מן שקד...) – אבחן להלן, נוכח נסיבות המקרה שבפני, את קיום שני היסודות במאוחד. 6. הצעת הרכישה, חרף שמה, מנוסחת כמסמך דו-צדדי, המסכם את ההבנות המסחריות שבין הצדדים. ניתן איפוא לראות מסמך זה כזכרון דברים היכול להיחשב כמחייב ובר-תוקף, אף אם אין בו אלא מסגרת שלדית, אשר הצדדים מסכימים כי היא תקרום עור וגידים בחוזה מפורט... בניגוד לטענת המשיבה, העובדה שהצדדים ניהלו ביניהם מגעים לכריתת חוזה מפורט, אין בה כשלעצמה כדי ללמד על כך שהצעת הרכישה איננה מהווה חוזה מחייב. השאלה הרלבנטית היא האם יש בהצעת הרכישה כדי להעיד על רצונם של הצדדים להתקשר זה עם זה בהתקשרות מחייבת (ראו: ע"א 11173/02 אלוניאל נ' בר...). המשיבה (רוכש הדירה) טוענת כי מבחינתה מטרת המסמך היתה ליצור חיוב הדדי של הצדדים להכנס למשא ומתן על מכירת הדירה – על יסוד תנאים מסחריים עיקריים מוסכמים. אם זו אכן היתה כוונת המשיבה, הרי שבפועל היא כשלה בניסוח "הצעת הרכישה". בניגוד למה שניתן היה לצפות במקרה שכזה, אין באותו מסמך כל הבהרה, לפיה – לדוגמה – המסמך אינו מהווה התקשרות מחייבת כל עוד לא נכרת חוזה מפורט בין הצדדים, או שאין בחתימת המסמך כדי לחייב בהכרח את החברה הקבלנית למכור את הדירה לרוכשים. כשל זה (בשילוב עם טענות אחרות של המבקשים) מביא לכך שלתביעת המבקשים – אם תתברר עובדתית נכונות גירסתם ויימצאו הטיעונים המשפטיים המורכבים שהעלו מבוססים– יש נקודת מוצא כלשהי, כפי שהעריך אף בית המשפט המחוזי הנכבד. עם זאת, כפי שציין בית המשפט המחוזי, וכפי שיובהר להלן, אין לומר, לעת הזו, כי סיכויים אלה גבוהים הם. 7. במקרה דנן, לא מצויה בזכרון הדברים "נוסחת קשר" מובהקת ומדויקת היכולה ללמדנו על כוונת הצדדים בעניין היחס בין זכרון הדברים לבין החוזה המפורט, שאמור היה להיחתם (ראו: עניין רבינאי הנ"ל). לפיכך, על מנת לקבוע האם גמרו הצדדים בדעתם להתקשר בהסכם מחייב ביניהם כבר בגדרו של אותו זכרון דברים שכונה "הצעת רכישה", יהא על בית המשפט לתור אחר ביטוי אחר לגמירת דעתם של הצדדים, או להיעדרה. במקרה דנן, ולעת הזו (טרם שהוצגו ראיות הצדדים ונשמעה עדותם) ניתן למצוא שלוש אינדיקציות מסוימות לכך שהצדדים, לכאורה, לא ביקשו כי "הצעת הרכישה" ככזו תהווה הסכם מחייב ביניהם: המקדמה: הצעת הרכישה מחייבת את המבקשים לשלם סך של 5,000 ש"ח בלבד, 130,000 ש"ח ("כולל המקדמה") במעמד חתימת החוזה, ו-715,000 ש"ח – לאחר מכן, הכל בצמוד לדולר של ארה"ב. ככל שהצדדים היו רואים עצמם מחויבים בהסכם כבר במועד החתימה על הצעת הרכישה, לא היתה מניעה לקביעת סכום משמעותי יותר מאשר כמחצית האחוז מסך התמורה במועד זה. בנוסף, העובדה שבשולי הצעת הרכישה נקבע כי במקרה של חזרת המבקשים מחתימתם על ההצעה תחולט רק המקדמה, לכאורה כפיצוי ממצה, מחזקת אף היא את המסקנה כי הצעת הרכישה לא נועדה לכבול את הצדדים בהסכם מחייב. היעדר מפרט: אף שכטענת ב"כ המבקשים, כוללת הצעת הרכישה את עיקר הפרטים של עסקת המכר (ובכך מתקיימת לשיטתו דרישת המסוימות), הרי שפרט מרכזי אחד בולט בהיעדרו – המפרט. בהתאם לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, ולצו מכר דירות (טופס של מפרט), תשל"ד-1974 (להלן: הצו), על קבלן למסור מפרט לרוכש הדירה. מפרט זה כולל פרטים רבים הנוגעים לדירה ולבניין, לרבות תכנית הדירה ומידותיה (סעיף 10.1.1 לצו). מובן שהימנעותו של קבלן לקיים את הוראת החוק ולצרף מפרט להסכם בין הצדדים, אין בה כשלעצמה כדי לשלול את תוקף ההסכם (ראו: סעיף 5 לחוק המכר (דירות)...). ברם, ככל שהצדדים אכן התכוונו לכרות חוזה מחייב בחתימתם על "הצעת הרכישה", ניתן היה לצפות כי המבקשים ידרשו כי יועלה על הכתב פירוט מאפייניה של דירתם, ולמיצער – כי המשיבה תתחייב ביחס לנתון הבסיסי, והוא שטח הדירה, שלא נזכר בהצעת הרכישה. יצוין בהקשר זה, כי במכתבו הראשון של ב"כ המבקשים למשיבה, לאחר קבלת טיוטת החוזה (חודשים לאחר חתימת "הצעת הרכישה"), הוא ביקש לעיין בתשריט הבניין והדירה, אך בלא שיעלה כל טענה כי לפי דין אלו חייבים היו להיות מצורפים כבר להצעת הרכישה – אותו מסמך שעתה הוא טוען כי היווה חוזה מחייב. התנהגות הצדדים: התנהגות הצדדים לאחר גיבושו של מסמך הבנות מוקדם יכולה ללמד האם בזמן אמת כוונתם כלל היתה להתקשר בהסכם מחייב, אם לאו (ראו... עניין רבינאי הנ"ל, בעמ' 287; ע"א 5332/03 רמות ארזים...). במקרה דנן, התנהלות המבקשים יש בה ללמד, במידה מסוימת ולכאורה בלבד, על כי לא סברו ש"הצעת הרכישה" מהווה חוזה מחייב וסופי. כך, הערותיו המפורטות של עו"ד המבקשים על טיוטת החוזה, במכתבו מתאריך 20.2.08, נראות ככאלו שמקומן במשא ומתן, הנסמך אמנם על הבנות מוקדמות בין הצדדים, אך לא על קיומו של חוזה מחייב. יתר על כן, לא נטען אף במכתב האמור כי "הצעת הרכישה" מהווה חוזה מחייב. וכך, אף שבהתאם למסמך הצעת הרכישה המבקשים אמורים היו לשלם סכום מסוים (60,000 ש"ח) בתאריך 1.3.08, לא שולם הסכום בפועל (בלא שהמבקשים יטענו, בפני המשיבה, או בתביעה שהגישו, כי תשלום זה מותנה בחתימת החוזה המפורט ולכן הם נמנעו מלשלמו). כל האמור לעיל יש בו כדי להקשות לכאורה על טענת המבקשים לפיה בהצעת הרכישה התקיימו יסודות גמירת הדעת והמסוימות, עניין המשליך על סיכויי קבלת התביעה. 8. אוסיף, כי סבורני שנקיטת זהירות בקביעה כי זכרון דברים שנחתם בידי רוכש פוטנציאלי במשרד מכירות מהווה חוזה מחייב, נחוצה היא גם כדי להגן על עניינו של הרוכש מפני כניסה שלא מדעת למערכת יחסים מחייבת, לא פחות מאשר על הקבלן. טול מצב אופייני בו רוכש פוטנציאלי חותם על "הצעת רכישה", או מסמך בעל שם דומה במשרד המכירות של הקבלן, ללא ליווי משפטי, בסוברו כי המדובר במסמך שאינו מחייב. לאחר שהוא מקבל את טיוטת החוזה המפורט, מתברר, לדוגמה, כי הטיוטה כוללת תניות רבות אשר אינן מקובלות על הרוכש, או שתכניות הדירה (שלא הוצגו בפני הרוכש קודם לכן) וגודלה אינם כפי שסבר, או שהמפרט (שלא צורף ל"הצעת הרכישה") אינו ראוי. נניח כי הרוכש מבקש לסגת מן העסקה, אך הקבלן עומד על כך שקיים בין הצדדים חוזה מחייב. במצב זה, קביעה של בית המשפט לפיה ב"הצעת הרכישה" קיימים המסוימות והביטוי החיצוני לגמירת דעת של הצדדים, ומכאן שקיים חוזה מחייב ביניהם, עלולה להיות נמהרת ולפגוע שלא לצורך ברוכשים הפוטנציאליים. ...

אומנם אני רק שנה א' במשפטים, ובידיוק לפני מבחן גדול בעוד יומיים ב"חוזים" , אך ברשותך אחווה את דעתי הלא מחייבת. ניכר שזכרון הדברים ביניכם מחייב משפטית, סוכמו דין דברים, יש מספר דירה, מספר חניה, שולמה מקדמה, ואף לחצתם ידיים, וקבעתם שתפגשו במעמד עו"ד לצורך חתימה של החוזה הסופי. עד לפה זו נוסחת קשר מאוד חזקה לחוזה הסופי. ואי אפשר להתעלם מגמירת הדעת ניכר שלשניכם היתה כוונה, ורצינות להתקשר בחוזה.(בשפה המשפטית גמירת דעת) ולפי התנהגות הקבלן מדובר על הפרה יסודית מצידו, כזו שאילו היית צופה אותה ממש לא היית מתקשר בחוזה. אתה זכאי במקרה כזה, לאכיפה ופיצויים. אך טרם היתי ממהר לשמוח. ישנו פסק דין:"מזר נגד גאון" שבאופן קלאסי דומה למקרה שלך, גם שם סוכמו דין ודברים בין הקבלן לרוכש הדירה, גם שם שולמה מקדמה. הכל היה ברור שמדובר על זכרון דברים מחייב משפטית. אך בהמ"ש חשב אחרת, שכן גובה המקדמה לדירה היה 5,000 ש"ח, בהמ"ש קבע שסכום כזה כמקדמה לדירה לא משקף "רצינות" מצד הרוכש. ובעצם על זה נפל הערעור. וזה עוד היה ב2008, כשמחירי הדיור היו פחות מחצי מאשר היום. ואני שואל אותך ידידי, מה דין 10,000 ש"ח ב2016 כמקדמה לדירה? אין לי ספק שאם העיניין יגיע למשפט בהמ"ש יצטט את פסק הדין שציינתי. לצורך עיונך אעלה אותו, אני בטוח שתזדהה. כמובן במה שציינתי אין לראות ייעוץ משפטי מחייב, סה"כ הבעתי את דעתי והתרשמותי, כאחד שכבר חצי שנה (כמעט) לועס את תחום החוזים באקדמיה, ברמה התאורטית. אני מאחל לך שהצדק יהיה עמך, אני מבין את כאבך, במיוחד בתקופה בעייתית שכזו עם כל נושא הנדלן.

אחד הסיבות שלא העפתי את הפייסבוק לקיבינימט זה בגלל "אמלק" שעידן מהונג קונג המליץ. תודה י'אח! ולנצ'יהוליסט היה כוכב עולה . אךךךך איזה צילומים. יד אומן הבנדם אין ספק.

במושב חמד לחי, קניתי בפחות מ500 שקל, נעלי רד בוק

אתה צודק. הבעיה היא שרכבים מסויימים הם לא חלק מהמיין סטרים, קרי- אקורד ידנית, בי 4 ידנית, יונדאי טוסון ידני, והרשימה עוד ארוכה. אלו רכבים שקשה מאוד למצוא בשוק הפרטי, ואלה שכן קיימים, לרוב יהיו עם היסטוריה של הוראה.

לגבי הבחור של "רוצה תקנה לא רוצה לך ת***** " ציינתי מפורשות שקניתי כלוב בחנות בחולון ב850 ש"ח ברחוב מאוד מרכזי ומאוד יקר! לעומת חנות חיות בלוד, שתסלח לי, אבל לעניות דעתי אין מקום להשוואת מחירי השכירות במקרה הזה, שכן התשובה היא ברורה לכל, אצלו המחיר היה 1200! , אז או שהמוכר הלודאי דווא בסדר והגון, ומקבילו ברחוב הראשי של חולון , פשוט מוכר שלוקה בנפשו ומוכר בהפסד, או שיש משהו שאני מפספס פה. ולגבי האתרים הסיניים, מעדיף שהכסף שלי ישאר בארץ. יצרתי קשר עם המגדל בדרום קודם לכן, ויש אפשרות למשלוח. וזה שיעור בכלכלה רבותיי.

אם המחיר אטרקטיבי, בידיעה שבעתיד תצתרך להחליף מצמד וגיר (לרוב הם מוכרים את האוטו אחרי מצמד חדש, מקל יותר על המכירה) לא חושב שיש סיבה לפסול. אם אחרי בדיקה, הציריות, השלדה, פנים הרכב, מנוע, הכל נמצא במצב תקין. במחיר הנכון אני חושב שזו עסקה ששווה בדיקה. בזמנו למדתי על אימפרזה ידנית, היא היתה בת שלוש עם 100.000 ק"מ. אבל שמורה להחריד! לרכב הוא לא הסכים להכנס עם אוכל ושתייה, הריפודים תמיד היו עם כיסויי אפטר מרקט, וכיסוי על ההגה. ותמיד פחית קליפורניה בתוקף. אין לראות בזה כדי להצביע על מצבו המכני של האוטו, אבל זו אינדיקציה לבחור שאכפת לו מרכושו. מיותר לציין שהאוטו תמיד טופל בזמן במורשה. (יום עבודה שלא שווה כסף, לא יקח סיכון ויטפל אצל חאפרים) נכון שהבלאי עושה את שלו, אבל כל עוד לא מדובר בשילדה, והרכב טופל כהלכה, הכל בר החלפה. וזה מחזיר אותנו לנק' ההתחלה, הכל עיניין של מחיר

לא יודע מה איתך, אבל חברה שלי רוצה לקבוע לי תור לפסיכולוג

ראשית אציין שאני נורא תומך בקיומם של עסקים קטנים, תמיד אעדיף לשלם מעט יותר לעסק קטן פרטי, מאשר לרשת גדולה. אך אני לא יכול להתעלם מתופעה שנבצר מבינתי ההיגיון העומד מאחוריה, היינו הפקעת מחירים. זה מובן לכל שמין הסתם בגלל שהעסק הקטן קונה פחות סחורה, לעומת רשת גדולה, המחירים יהיו יותר גבוהים עבורו מהספק, וזה ברור ומקובל שבסוף זה יתגלגל על הקונה. עד פה הכל בסדר. כדי להמחיש בצורה ברורה את אשר מציק לי אתן דוגמא חיה: יש לי תוכי מסוג ג'אקו, החלטתי לפנק אותו במזון וצעצועים חדשים. עד עכשיו היתי קונה את כל הציוד אצל מגדל בדרום, במחירים טובים ממש! , בגלל המרחק הרב עכשיו אני נאלץ למצוא חלופות. יש בשכונה שלי חנות חיות, אמרתי יאלה נאבזר את צ'יקו התוכי שלי מהחנות הזו שמח וטוב לב נכנסתי לחנות, התעניינתי במתלים כאלה שתולים על הכלוב, התוכי לועס את הצעצועים המחוברים למתלה, וזה בעצם משחק עבורו. היה מדובר במתלה איכותי, עם שבבי עץ לא צבועים, והמתלה היה עשוי ברזל ולא חוט (יחזיק יותר זמן, כי התוכי לרוב קורע את החוט, לפני שסיים לטחון את הצעצועים התלויים עליו) התכוונתי לקנות, אבל וואלה המחיר הרתיע אותי כמו אש! 329 שקל!!! היה עוד מתלה דומה, קטן יותר עליו ביקש המוכר 229. ויתרתי. בשביל הספורט שאלתי כמה עולה כלוב A15 לתוכי, כלוב ענק!!! 1200 ש"ח. כאשר את אותו הכלוב קניתי אצל חנות חיות קטנטנה ומשפחתית בחולון בעלות של 850 ש"ח, והמוכר עוד פינק אותי בצעצוע. לסיום התעניינתי במזון מסוג כופתיות. כאשר המחיר שאני היתי נוהג לקנות (אצל המגדל אומנם) נע בין 50-ל 60 ש"ח לק"ג. הוא רצה 90 ש"ח. יצאתי מהחנות בלי שקניתי כלום, בהרגשה לא טובה. הכל פשוט היה יקר. ואני שואל אותכם, לא עדיף שהמוכר היה מוריד מעט מחירים, מרוויח טיפה פחות, מאשר שלא ירוויח כלום??? אני יודע שיש פה חבר פורום שיש ברשותו חנות חיות, אשמח לשאול לדעתו. וכמובן ארצה לשמוע את דעתכם. כי אם כל הכבוד שאני בעד קיום כמה שיותר עסקים קטנים, אך מצטער לא בכל מחיר, בטח כשהמחיר חזירי לכל הדעות. התמונות להמחשה, הצעצוע שאני התעניינתי, היה עם שבבי גזע מאוד איכותי, ולא צבוע , לא הצלחתי למצוא תמונה

צודק לא שמתי לב. אם כך אני חוזר בי מהמלצותיי, אני ממש לא ממליץ על הפנדה בעלת הגיר הרובוטי, השותף נפל ב3000 שקל תיקון, ולא החליפו גיר, אלא החליפו "מח" בקיצור לא שווה להכנס להרפתקה.

אתה צודק, הנעליים שונות בכך שנעלי היח"ש הן בעלות אותה סוליית ויברם, הלשונית עשוייה עור, ואין את פתחי האיוורור כמו אצל הנעלי חי"ר. בגדול אותה גברת בשינוי אדרת, למעט שינויים קוסמטיים קלים. היתי שמח לשים יד על אחת הנעליים האלה (חי"ר, יח"ש) אם מישהו מקושר פה, אשמח שיצור קשר בפרטי, בתשלום כמובן

תתפנק לך בפאביה, או איביזה משנת 2012 . עם המנוע 1.4 האטמוספרי, הותיק והאמין. אם בא לך פחות להתפנק, אבל לחסוך יותר בדלק, אני ממליץ על פנדה (הידנית לא הרובוטית!) לשותף שלי בדירה יש כזו 2005, נסענו איתה מת"א לאסוף את חברה שלי מרמלה, ומשם לבאר שבע, ובאותו היום חזרנו שוב לרמלה, ומשם שוב לתל אביב. בתכלס הנסיעה היתה ארוכה יותר ממה שציינתי, אחרי רבע שעה שיצאנו מבאר שבע, נזכרתי ששכחתי את מפתחות האוטו האישי שלי בבית, ויצא מצב שפירססנו שוב, ככה שתוסיף למשוואה עוד כ30-35 ק"מ מפה לשם, בסוף היום נכנס 105 שקל דלק! לא ניתן היה להכניס יותר דלק, היה מלא פול! (זה היה כשהדלק עוד היה יקר, בערך לפני כמעט שנה) להערכתי עשינו כ250 ק"מ ביום הזה אציין שהיינו 3 אנשים באוטו, כשהוא עמוס בציוד (עברתי דירה) וכלוב ענק של תוכי ג'אקו קשור לגג תעשה את החשבון לבד, תן לי לחסוך לך, היא חסכונית בטירוף!! ושלו היתה עוד רובוטית. הידנית אפילו פחות צמאה. אבל לא מהסיבה הזו אני ממליץ לך על הידנית, מנסיון של שותף שלי, הוא אכל הרבה מרורים בגלל תקלות מהגיר הרובוטי. יש לי חבר בלימודים, שיש ברשותו פנדה (אם כי 2010) ידנית. מהיום שיצאה מהחברה, הרכב מגלה אמינות מופתית. 2הרכבים מטופלים אצל שמשון מיהוד (גם של החבר וגם של השותף בדירה )

אם הוא לוחם, הוא מקבל נעלי חי"ר, אין סיבה שג'ובניק ולוחם יקבלו את אותם נעליים, חירניק מטבעו, אופי השירות שלו שונה מאופי השירות של חייל בקריה, אז למה במשך שנים היו את אותם הנעליים גם ללוחמים וגם לג'ובניקים?! משהו שנבצר מבינתי. נכון להיום, לוחם מקבל נעליים שמאפיינות את אופי השירות שלו, (להלן נעלי חי"ר אמריקאיות)

לפני כשבועיים חזרתי ממילואים בצאלים, עשינו ת'רגד של איזה 8 ק"מ, בלי משקלים. רק ווסט, נשק, ופלטופ עם אקילה. בקטנה הבריל האלה גרמו למצב, שבמשך יומיים לאחר שנגמרו המילואים, המשכתי ללכת כמו איזה ברווז, ממש כך! הרגשתי כאלה כאבים, כאילו הכפות רגליים שלי נהפכו לפיתות. בא לי לתפוס את מעצב הבריל ולהכריח אותו ללכת בהן!!!! רשע מרושע!!!

בידיוק מהסיבה הזו היה לי השבוע ריב רציני עם החברה, היינו בדרכנו להצגה ב"בימה" , נכנסנו לחניון שם בתשלום, עמוס בטירוף! תוך כדי שאנחנו עושים רונדלים בחיפוש ארוך ומייגע במציאת חניה, חברה שלי הפצירה בי לעצור כי קלטה חניה, כ"כ צרה שרק סומלי יצליח לצאת או להכנס לאוטו, נכנסתי לחניה הצפופה הזו, והתקפי חרדה החלו תוקפים אותי, מימיני ג'יפ רקסטון, משמאלי לנדקרוזר ארוך. התחיל להיות לי חם, ממה שיחכה לי כשאחזור לאוטו. לקחתי רוורס, כאשר חברה שלי פשוט לא מאמינה למראה עינייה, איך ככה בקלות ויתרתי על חניה. אז אמרתי לה, שאני מעדיף חניה בטוחה מבחינת "מתנות" גם אם זה יעלה לי באיחור להצגה. אני שומר על האוטו שלי, בידיוק כך גם נהגתי ברכבי הקודם (לנסר 93) החברה "חייכה" לעברי ואיחלה לי בהצלחה, לא לפני שטרקה את הדלת כאילו היתה זו דלת של האמר H4, והלכה לכיוון הקופות. על המזל שלי, בידיוק 2 מפלסים למטה, חיכה לי חניון רחב ידיים, שהכיל בלחץ איזה 4 רכבים בתפזורת, חניתי כמו קינג! והלכתי שמח ומדושן עונג לדרכי. זה עלה לי בברוגז של כמעט יומיים מצד החברה, שבגללי איחרנו בכמה דק להצגה. אם אתם שואלים אותי, אם כל הכבוד לזוגיות, היה שווה את זה!

בוקר טוב.נסה ב"המאגר" חפש בגוגל. יש להם הכל

לנסר של סוף שנות ה80 תחילת שנות ה90, אכן הביאה את הבשורה, ולא בכדי. היא הציע רשימת איבזור ארוכה כסטנדרט, אמינות, ומחיר עממי. זה מה שקנה את הישראלי המצוי, לא סתם הסלוגן שלה היה "מיצובישי ויש בה הכל" (לנו במשפחה היתה כזו מאז שיצאה מהחברה 1993, בכל 23 שנותיה, מלבד טיפולים שוטפים, 0 תקלות) היום היא לא יכולה לדעתי לשחזר את אותה הצלחה, קודם כל כי רוב יצרני הרכב ישרו קו, וכמעט אין לה מה לחדש מבחינה טכנולוגית (המכונית יחסית מיושנת לתקופתה, היא לא חסכונית בדלק, ובעצם אני לא רואה שום יתרון עבורה ביחס למקבילות שלה, באף פרמטר, ובטח שלא בגזרת המחיר. אפשר להסתכל על "הספייס סטאר" כמכונית שהצליחה לא רע בכלל, היא מאובזרת בכל מה שאפשר לבקש (כמעט) כסטנדרט, וחסכונית בטירוף בדלק, אם כי על המחיר אפשר להתווכח, 80.000 ש"ח לרכב מיני מאובזר בכל טוב, בעיניי זה מחיר לא ריאלי בעליל. עם עודף של 5 אלף ש"ח אפשר לקנות היום סנדרו חדשה, או טיפה להשקיע וללכת על הדאסטר מבית דצ'ייה. שבעיניי נותן הרבה יותר מכונית לשקל, אם כי להרבה אנשים היא יכולה לגרום הרתעה (באמת שאני לא מבין את זה) בדמות גיר ידני. לנסר היתה אגדה! אבל האגדה הזו נשארה אי שם בשנות ה90. טוב עשתה מיצובישי שסוגרת את הבסטה. מי יתן ובעוד מספר שנים יולידו אותה מחדש, עם בשורה אמיתית ונזכה לקבל שוב, מכונית אמינה, עמוסה בתוספות שהיום אופצייה רק ברכבי פרימיום, חסכונית בדלק כמו אחותה הקטנה ה"ספייס טאר" ותג מחיר שישאיר לכל היצרניות המקבילות אבק.

נקמיצ'י עזוב את כאבי הגב, אני פשוט חושב, שזה כ"כ פרקטי , גם אם זה פעם באף פעם, שאני לא מבין איך רבים מוותרים עליו לטובת סדאן. בהאצ'בק אתה מקפל את המושב האחורי, ויש לך פאקינג מיניוואן. נעזוב רגע את נושא הפרקטיות, באופן אישי, מאז ומעולם חיבבתי יותר תצורת האצ'בק, משהו בעיצוב הזה יותר נכון עבור המכונית. אמר פעם חבר פורום משפט יפה: " אני לא מסוגל לראות שום חן ברכבי סדאן, זה תמיד ניראה כאילו למעצב הרכב, נגמר הכח באמצע" אני לחלוטין מסכים אבל כמו שאומרים "על טעם ועל ריח.."

נקמיצ'י עזוב את כאבי הגב, אני פשוט חושב שזה משהו שאני לא מבין איך רבים מוותרים עליו לטובת סדאן, בהאצ'בק אתה מקפל את המושב האחורי, ויש לך פאקינג מיניוואן. ללא כל קשר לנושא הפרקטיות, תמיד חיבבתי יותר תצורת האצ'בק, משהו בעיצוב הזה יותר נכון עבור המכונית. פעם מישהו אמר בפורום דבר יפה: שהוא לא מסוגל לראות שום חן ברכבי סדאן, שזה תמיד ניראה כאילו למעצב הרכב, נגמר הכח באמצע. אני לחלוטין מסכים אבל כמו שאומרים "על טעם ועל ריח.."