pinik23

תודה לכם, מבחינת תקציב, היינו רוצים בסביבות ה130K, אבל מבינים שנצטרך לטפס למעלה. כמו שאמרתי, אנחנו מנסים למצוא את הפשרה בין קומפקטית לבין מרווחת - לכן האוקטביה פחות מתאימה לנו. אני אבדוק יותר לעומק את האופציה של האטקה ה3008 והC5, ואראה כמה אנחנו יכולים לנפח את התקציב. אבל על פניו, נראה שהנירו היא כרגע האופציה המועדפת תודה דיברתי עכשיו עם הסוכנות, אמרו שרק לקראת ספטמבר הן יגיעו ויהיו פרטים. כרגע לדבריהם עוד אי אפשר להזמין.

שלום, אנחנו שוקלים לקנות רכב חדש שישמש אותנו ב4-5 שנים הקרובות לפחות ומתלבטים בין מספר אפציות. יש לנו 3 ילדים, בני 11, 8 ושנה (כיסא בטיחות מאחור), כשמרבית הנסיעות הן עירוניות, אבל לפחות פעמיים בחודש אנחנו נוסעים בהרכב מלא מחוץ לעיר ולרוב עם ציוד (פיקניק\טיול\קמפינג\ וכו'). חשוב לנו רכב בטיחותי, אמין, וחסכוני אם אפשר. ובניסיון לרבע את המעגל - נוח ומרווח מצד אחד עבור הנסיעות הארוכות אבל קומפקטי יחסית במימדים להתנהלות היומיומית בתוך העיר. האופציות שאנחנו חושבים עליהן הן KIA STONIC EX HYUNDAI KONA Hybrid Prestige SUZUKI S-CROSS GKX 2X4 בסוכנות KIA עוד לא ידעו לתת לי פרטים על הKIA NIRO החדשה אבל זו גם יכולה להיות אפשרות. אשמח לקבל חוות דעת על הדגמים הנ"ל, או המלצה על דגמים נוספים שיכולים להתאים לקריטריונים. תודה

יש עדויות שחומר הניגוד מצטבר במוח, אבל אין עדויות להשפעות ארוכות טווח שלו (נכון לפעם האחרונה שבדקתי, לפני כשנתיים+). ההמלצות להפחתה בשימוש ובמינונים ניתנו תחת עיקרון הזהירות היתרה, לא בגלל שהוכח שהחומר מהווה סיכון. אבל נראה לי שהדיון קצת מוסט מיעודו המקורי..

*sperial הקדים אותי הפגנות הן לא עדות מדעית. גם לא כתבות בYNET, הארץ וואלה וכו'. אבל אני לא בקיא בספרות המדעית העדכנית, לכן לא אתווכח לגבי הסכנות הנובעות מקרינה סלולרית או רשתות מתח גבוה. בנוגע לMRI, מדובר לרוב בחשיפה חד פעמית למשך זמן מוגבל ולמיטב ידיעתי מעולם לא הוכח קשר בין בדיקת MRI לסכנה בריאותית מעבר להתחממות רקמות. המפעיל לא נמצא בחדר בעיקר כיוון שבקרי השליטה (מחשב, מוניטור וכו') כוללים חלקי מתכת, ובגלל הרעש החזק. לפעמים יש צורך בצוות שיבצע את הבדיקה בלייב וצריך לתקשר, לכן מראש השליטה היא מחדר נפרד. *אני עם תואר שני וכמה שנות מחקר לדוקטורט (ממנו פרשתי בסוף) במדעי המוח. לקחתי חלק במספר ניסויי MRI (כנבדק, לא כנסיין) וגם עברתי 2 סריקות לבירור מצב רפואי. יש לי חברים וקולגות שביצעו ועדיין מבצעים מחקרי MRI.

הקרינה המשמשת והנפלטת ממכשיר הMRI היא קרינה בלתי מייננת. הסכנה (לאנשים בלי שתלים) מקרינה זו היא חימום רקמות עד כדי כוויה. אבל בשביל זה יש מפעיל\ה שעבר\ה הסמכה ופרוטוקלי סריקה.

כמו שנאמר למעלה, הרכב המצולם הוא רכב עם זכאות לתג נכה. לא יודע בנוגע לזכאות לחניה שמורה. החניה הרחוקה "מסומנת כשמורה" עבור רכב שאיננו מופיע במאגר כלי הרכב הזכאים לתג נכה. https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/vehicles_with_disabled_badge

אז אנחנו עדיין במערב הפרוע טוב לדעת... בכל מקרה, תודה לכם ושבת שלום.

זו בדיוק השאלה - האם התמרון שנהג המשלוחים ביצע לא נופל תחלת ההגדרה של קיפוח זכות למשל?

שלום, הבוקר, רכב משלוחים נדחף לחניה אליה התכוונתי להיכנס - אני עומד סטטי במקביל, איתות ימינה מופעל ואורות רוורס דולקים (הרכב כבר ברוורס). https://photos.app.goo.gl/LiW5V3hZt7jMVP7w9 האם יש עילה להגשת תלונה? די ברור לי שלא יעשו עם זה הרבה, אבל מספיק שיטרטרו את קצין הרכב ושבתורו ייתן בראש לנהג זה מספיק. תודה

אולי אני תמים, אבל מקווה שאם לחברת ביטוח יהיה את מי לתבוע אז אקבל החזר השתתפות עצמית. יש מספר מצלמות במורד הרחוב, כך שלא יהיה קשה לבסס קשר על בסיס נקודות הזמן.

שלום, בליל שישי רכב פגע ברכב שלי ושל שכנה נוספת וברח בלי להשאיר פרטים. למזלנו(?), מצלמות אבטחה של דירה סמוכה תיעדה את רגע התאונה, אך אין אפשרות לקרוא את לוחית הזיהוי של הרכב הפוגע. בימים הקרובים אני אמור לקבל סרטונים נוספים ממצלמות נוספות לאורך נתיב "הבריחה" בתקווה שמאחת מהן כן יתאפשר לקרוא את הל.ז. אודה לכם אם תעזרו לי לזהות את סוג הרכב הפוגע על מנת שיהיה קל יותר לזהותו בסרטונים האחרים שלאחר הפגיעה. https://drive.google.com/open?id=1GF00UsaiNJk15oNASMtTt8bglYUfm-cZ https://drive.google.com/open?id=1UAp8loZiIg0rgypq9rgdJtd_NvHZDhgP

כי הרי לפני המצאת מערכות ההתראה (והבטיחות האקטיבית), לא היו מתאפרים \ מתגלחים \ קוראים עיתון \ משחקים בסלולרי בזמן נהיגה. מי ששאנן בזמן נהיגה זה לא באשמת מערכות הבטיחות החדשות. בסופו של יום, כולנו אנושיים ולכל אחד מאיתנו יכולים להיות רגעים שאנחנו טיפה פחות מרוכזים וקשובים למתרחש בכביש. המערכות הללו נועדו לרגעים האלו - לא בשביל לאפשר לנו פעילויות אחרות בזמן הנהיגה - אלא להחזיר אותנו לתלם ברגע של חוסר ריכוז. וכמו כל טכנולוגיה, יש מי שינסה לנצל אותה ל"רעה".

https://www.haaretz.co.il/captain/software/1.6825657 https://www.independent.co.uk/life-style/gadgets-and-tech/news/tesla-robot-crash-self-driving-car-promobot-putin-ces-2019-las-vegas-elon-musk-a8718866.html https://www.driving.co.uk/video/robot-maker-accused-marketing-stunt-tesla-kills-promobot-ces/

זו השוואה בין תפוחים לבננות... מצד אחד מערכות שאמורות להפחית את כמות התאונות לעומת רכבים שאמורים להגן במקרה של פגיעה. אם רוצים להשוות צריך להשוות את "תוחלת הנזק" בקבוצה A לעומת "תוחלת הנזק" בקבוצה B. *** למען הסר ספק, אני לא מצדד לא בA ולא בB - כי לי אין את הנתונים. אם כבר עדיף שיהיה את שניהם. וכמובן שאף אחת מהמערכות לא אמורה לייתר ריכוז ומיומניות נהיגה.

מה הוויז של החבר הראה בשעה 8:54? מה הוויז במכשיר שלך הראה 3 דקות מאוחר יותר? ההשוואה צריכה להיות בין קריאות שנלקחו בשני המכשירים בו זמנית. וכמובן אחרי שוידאתם שהגדרות הניווט זהות.

מה לגבי המנעות מפניות קשות?

ראה תגובה #58

דרך אגב, כביש מהיר יכול להיות כביש עם שני נתיבים במסלול. ואין הכרח שהמהירות בכביש מהיר תהיה המהירות המקסימלית. ניתן להגביל אותה - איילון לדוגמא.

הקרנף, יש סדרה של קריטריונים שעל כביש לעמוד בהם על מנת שיוכרז ככביש מהיר. מספר נתיבים והפרדה הם רק חלק מהקריטריונים. שים לב שחלק מהקריטריונים הם הנדסיים (רדיוס עיקול, שיפועים שונים, ריבוד, הצטלבויות עם דרכים נוספות) לכן הסבה של כביש שלא תוכנן מלכתחילה לשמש ככביש מהיר, דורשת סלילתו מחדש - על כל המשמעיות הכרוכות בכך. כביש 2 כן מוגדר בחלקו ככביש מהיר - בין מחלף קיסריה למחלף עתלית (לפחות על פי ויקיפדיה, מודה שלא נסעתי עליו לאחרונה), עם תוכניות להרחבת הקטע המהיר עד מחלף חיפה דרום.

דילמה קלאסית

קראתי גם את דו"ח הביניים שפורסם על ידי הרשות האמריקאית הלאומית לבטיחות בתחבורה (NTSB) ב24.5 וגם את הידיעה המקורית שפרסם איגוד חברות הביטוח האמריקניות (IIHS) (וגם את יתר השרשור, שוב). לפי דו"ח הביניים: 1. לא היה כשל טכנולוגי של המערכת - א. מערכות בלימת החירום האוטונומיות - הן של אובר והן המקורית בוטלו לצורך הניסוי, וזאת כדי להקטין את הסיכוי להתנהגות לא צפויה של הרכב. ב. המערכת של אובר לא מתוכננת להתריע בפני נהג הניסוי. ג. בניסוי הספציפי הזה המערכת הייתה במצב נהיגה אוטומטית 19 דקות שלמות לפני התאונה. ד. המערכת של אובר זיהתה את הולכת הרגל. יתרה מזאת, 1.3 שניות לפני הפגיעה המערכת הכריעה שנדרש תמרון חירום (אך היא לא בוצעה כי האופציה הייתה מבוטלת). 2. נהגת הניסוי כשלה א. נהגת הניסוי הסיטה לראשונה את ההגה פחות משניה לפני הפגיעה והתחילה בבלימה רק לאחר הפגיעה. ב. לפי הגדרות הניסוי - האחריות שלה היתה להגיב למקרי חירום ולא של המערכת האוטונומית - כי בזמן הניסוי פונקציה זו בכוונה הייתה מבוטלת. נכון, אם המערכת המקורית לא הייתה מבוטלת אז התאונה הייתה יכולה להימנע או לפחות להסתיים עם תוצאה פחות קשה. אבל הדו"ח לא עונה על השאלות האם אושר לאובר לערוך את הניסוי במתכונת הזו - ביטול בלימת החירום המקורית- ואם כן למה ותחת אילו התניות? ועדין לא פורסמו מסקנות! קל להאשים את אובר, בעיקר עם כותרת בטמקא. כשיפורסמו המסקנות נוכל לדעת האם הייתה כאן עבריינות של אובר. אולי רק רשלנות? ייתכן ואושר לאובר הניסוי במתכונת הזו, בראייה כי חוסר הבשלות של מערכות בלימת החירום מעלה את הסיכוי לפגיעה במשתמשי דרך אחרים, ואז את השאלות יש להפנות לגורם שאישר את הניסוי בכלל... ובסוף יכול להיות שהאשמה היחידה בתאונה המצערת הזו היא נהגת הניסוי ששיחקה בנייד במקום לעשות את עבודתה.

עבור פיתוחים רפואיים מסויימים ובשלבים מסויימים של המחקר, אז כן. בטח שאפשר, עד לנקודה שבה אתה רוצה לוודא שהמערכת החדשה עושה לא פחות טוב מהמערכת הישנה (עבור מערכות ספציפיות). ניתן לחשוב על פתרונות הנדסיים שבהם שתי מערכות בטיחות שונות מוטמעות, ולכל מערכת מקדם בטיחות משלה. לדוגמא מערכת לבלימת חירום "ישנה טובה ואמינה" שנכנסת לפעולה במרחק של t שניות. ואז לבחון את תגובת המערכת החדשה עם זמן תגובה של t + דלתא. בסדרת ניסויים להקטין את הדלתא עד לאפסילון. ואם בסוף סדרת ניסויים המערכת הישנה לא הייתה צריכה לתפוס פיקוד אז אפשר לטעון ששתי המערכות יעילות באותה המידה. כדי לוודא שהמערכת החדשה עושה טוב יותר בצורה מובהקת, אז כבר צריך לעשות השוואות סטטיסטיות. ואכן לא ניתן לשלבן כי מקדם הבטיחות של הישנה יהיה גדול יותר משל החדשה. תרופה חדשה לא ניתן לבחון רק בתנאי מעבדה. אפילו בטרם הניסויים הפרא-קליניים (חיות מעבדה) הרגולטור מפקח על היתכנות הניסוי. ורק לאחר המחקר הפרא-קליני מאושר ניסוי קליני שלב I, ואז II ואז III. ולאחר שהתרופה מאושרת לשימוש מתחיל הלכה למעשה ניסוי שלב 4. שבו לפעמים נצפים מקרי קצה שלא אובחנו עד לאותה הנקודה. קרו מקרים שטיפולים הוסרו\ התוויות שונו לאחר שטיפול רפואי כבר אושר כי נצפתה תופעת לוואי שלא דווחה בניסויים הקליניים המקדימים. כנ"ל לגבי רכבים אוטונמיים - לא ניתן יהיה לצפות את כל תרחישי הקצה במגרש סגור עם משפחות הדירקטוריון עליו. יהיו בעיות שיצוצו לראשונה רק בתרחישים אמיתיים. אני חושב שהויכוח לא צריך להיות האם צריך לאפשר או לא לאפשר ניסויים בכבישים ציבוריים, אלא האם המערכת הניסויית (גם המרכיבים הטכנולוגיים וגם הרכיב האנושי) בשלה דיה לאפשר ניסויים מורכבים כאלו בכבישים ציבוריים. אנחנו עושים המון דברים שלא בהכרח הסכמנו להם, רק כי הרגולטור החליט שככה דברים צריכים להעשות.

אני גם נוהג להשוות בין פיתוחים רפואיים לבין פיתוח יכולות נהיגה אוטונומיות. בשני המקרים מדובר בפיתוח של טכנולוגיות מצילות חיים בטווח הרחוק, כשבזמן הפיתוח כן עלולות לפגוע בחיי אדם. הבעיתיות העיקרית בהשוואה הזו היא שבניגוד לחולים המסכימים מדעת לקחת חלק בניסוי רפואי, יתר משתמשי הדרך אינם נותנים את הסכמתם - אך הם אלו המוצבים בסיכון. הרגולציה של פיתוח תרופות מבוססת על היסטוריה ובסיס ידע של לפחות מאה שנים. צריך רק לקוות שהרגולציה של ניסויים ברכבים אוטונומיים המתהווה בד בבד עם פיתוח הדורות הראשונים של מערכות אלו תוריד למינימום את הסיכון למשתמשי הדרך.

ניסויים קלינים בתרופות מופסקים כאשר מתברר שהנזק הנגרם גדול מהתועלת בפיתוח הספציפי. האם זה אומר שיש להפסיק פיתוח תרופות חדשות כדי שאנשים לא ייפגעו בניסויים קליניים? אנחנו כחברה צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו מעדיפים (לאורך זמן! ולא רק בשלבי הפיתוח)- X ילדים הרוגים כל שנה מטעויות אנוש או Y ילדים הרוגים כל שנה מתקלות\אי זיהוי של מערכות בטיחות. אם Y גדול מX, אז אין שאלה. אבל אם X גדול מY, אז אני אישית מעדיף לחפור בתחילת כל שנה Y קברים ולתקן פגושים מאשר להעניש X אשמים.

לא טרחנו לברר בנוגע לתיקון במוסך שהוא מחוץ להסדר. זה בדיוק מה שאני לא מבין. אם בוחרים שלא לתקן את הרכב הפוגע מסיבות כאלו ואחרות, אז הרי שאין צורך - לא בשמאי, לא בחלפים ולא בעבודה על הרכב הפוגע. הייתי מצפה שתהיה הנחה בההשתתפות העצמית או לכל הפחות לא יהיה תעריף יקר יותר. במצב כזה, הביטוח "מעודד" את המבוטח לאלץ את הביטוח לשלם יותר. נכון מאוד, לטענתו הוא גם שאל על הסעיף הזה בזמנו וגם הוא לא קיבל תשובה מניחה את הדעת. אבל אלו הם תנאי הפוליסה - ההשתתפות העצמית במקרה של אי-תיקון הרכב הפוגע גבוהה יותר מאשר ההשתתפות העצמית מאשר ההשתתפות בתיקון.