פות"ש, תנשום, בלי לחץ ( זה כבר נהיה קבוצת תמיכה )
חביבי, עברתי טסט שישי, כן כן, שישי, תמיד הייתה לי טעות אחת, ואמנם פתאלית, הכל נבע מבטחון עצמי מופרז לדברי המורה שלי,
עשיתי דברים שלא עושים בטסט, וגם בחיים שאחרי הטסט, אבל מאז למדתי והתבגרתי מן הסתם.
צחוק הגורל היה שעל כל טסט שנכשלתי, תמיד הייתה איתי בחורה, שזה היה הטסט הראשון\שני שלה שתמיד הייתה עוברת, והייתה נוהגת - אלוהים ישמור, נגיעות בהגה, לחץ מטורף, אבל ? - עוברת.
הייתי גמור מזה, שקלתי אפילו לפרוש ולא ללמוד נהיגה,
לפני הטסט השישי שלי, לא נהגתי חודשיים שלא נדבר על שיעור לפני טסט, באתי כל כך אפאתי, שבמזל נכנסתי לרכב הנכון.
לפני שהטסט החל, התנגן שיר יפה של פינק פלויד (מתקופת גילמור ולא רוג'ר ווטרס הנאצי) שגרם לי ולטסטר לזמזם בכיף,
ישר מקדם הלחץ ירד לרמת אפסית.
התחלנו לנסוע, באורח פלא, המסלול של הטסט היה זהה למסלול שהיה לי בטסט הראשון.
אבל מה, נהגתי רגוע, הסתכלתי במראות, גרמתי לטסטר ולי להרגיש בטוחים.
אחרי 15 דקות קצרצרות שאפילו על חנייה לא נבחנתי התבקשתי לעצור בצד, הטסטר לחץ לי את היד ומשם התקדמנו.
מה שאני בא להגיד אחרי כל השורות האלה,
את הנהיגה אתה יודע, את הקטע הטכני, אתה צריך לדעת שאם אתה רגוע - הטסטר איתך יהיה רגוע.
הנהיגה כולה מושפעת מזה - אני בטוח שאם תגיע רגוע, ולא תהיה עסוק במעמד של הטסט (שכן הוא לפעמים מלחיץ במעט) בכל יעבור בכיף.
ואני כבר 10 שנים נוהג, ללא תאונות, ושאבא שלי (שהוא מורה נהיגה לשעבר, לא היה המורה שלי) סומך עליי ואומר שאני נהג טוב.
אז - תהיה רגוע, תנשום עמוק.
תבוא מוכן נפשית והכל יזרום משם.
בהצלחה.