עידן ב.מ

חודש מאי האחרון: אני וחבר יושבים בסיירה, יותר נכון עומדים בפקק, ובחורה ב106 שהייתה עסוקה בלסדר את האיפור ולעשות 101 סידורים של בוקר שלא הספיקה בבית, לא שמה לב, ונכנסה בנו באומדן של 30-40 קמ"ש. נזק לסיירה: פגוש עקום ובקליט שמאל סדוקה נזק ל106: נראה לי שכמעט כל חלק למעט השאסי נפגע בתאונה. ובנימה קצת יותר רצינית: גריל, טמבון, פנסים, מכסה מנוע שהתעקם ועוד ועוד. נכון שבתאונה קצת יותר רצינית הייתי מעדיף לשבת ב106 שהיא יותר מודרנית. אבל בתאונות כאלה שהבטיחות הפאסיבית בהן מספיקה - אולי אפשר להסתפק בסיירה CLX אפורה...

רגע, אז צריך לקנות כוייל אחר? נגמר לי הכסף!

שקניתי את הפיאסטה החלפתי את הקוייל לאחר שהתנעות הבוקר היו קשות מאוד. קניתי כוייל, ושאלתי את המוכר האם יש כוייל שונה לפיאסטה מעל 87' (הצתה אלקטרונית). גם הוא אמר לי שאין הבדלים בינם וזה אוניברסלי.

שימוש קצת שונה לסמל של פורד... תודה רן!

לא. אבל יש דירת סביון וחצי בחדר. בדוק ה"פ ותחזור אלי.

אני רואה שאני אצטרך לחדד את זה בשנית כדי שתבין את הכוונה. אגב בנצי, בטופס ההרשמה למועדון תרשום שאתה אלמן גרוש וערירי שחי עם שמונת ילדיך המאומצים מגוואטמלה בדירת חדר וחצי בסביון. אצלי זה עבד וקיבלתי הנחה (דפקתי אותם! אני בכלל לא גר בסביון! )

אתה בטח יודע איך זה, אנחנו חברה חומרנית בעל דעות קדומות. אז אולי ה33 היא לא הכי אלפא שיש, אבל העיצוב שלה (ע"ע תמונה - אני מדבר על הדגמים הראשונים) יפה. וברגע שאתה מניע את הרכב ויש לך את הרעש האלפאיסטי הטוב והמוכר שיוצא מהאגזוז והופך לסמפוניה בסל"ד גבוה - אפשר להתפשר פה ושם לגבי התנהגות היה לי שכן עם אלפא 33 שנת 95 שחורע עם מנוע 1.7, שהיה יוצא לעבודה ב6 בבוקר, והצליל של ההתנעה שלו בבוקר ולחיצות הגז בסרק לחימום המנוע היו מעירה אותי (ומכאן ניתן להסיק שבמרבית הזמן לא קמתי בכלל - אבל אם כבר קמתי, זה היה עושה לי את היום) הספרינט שלך מדהימה! אהבתי במיוחד את המגנזיום.

חשבתי שזה מועדון אספנות, ולא מועדון חשפנות. כנראה שאני טועה... עונת הייחום כבר בפתח...?

אני זלזלתי? הייתי מוכר עכשיו את הפיאסטה ושלושת הכליות שלי בשביל E30 כמו שרשמתי. אגב, את ההחלקה הראשונה (ואני מקווה שגם האחרונה) שלי עם בימר עשיתי בינואר האחרון. זה היה שבת גשומה ולקחתי את ה88 של דוד שלי לסיבוב, עשיתי כמה ק"מ עד צריפין (כביש בית דגן), וחזרתי בחזרה על עקבותיי. בכניסה לרחוב העלייה השניה (רמלה), הרמזור היה ירוק, לקחתי את הפניה ב35-40 קמ"ש, ופתאום אני מרגיש שאין לי "אחורה". לחיצה חזקה על הבלמים והרכב נעצר על הצד. כביש ריק, (אנחנו מדברים על 9 בבוקר ביום גשום), דממה מולטת - אפשר לשמוע רק את הרעש של המגבים. זאת הייתה חוויה מתקנת של ביה"ס הבווארי - תוריד את המוזיקה שאתה נכנס לפנייה!

אהמ אהמ... (ניסיתי לעשות קול של שיעול, לא יצא. אז תקבל כחכוך בגרון במקום) שחורה או לבנה (וסביר מאוד שתפול על שנת 88 כי אז הם נמכרו כמו לחמניות חמות) מגנזיום כוורת מקורי היה תהיה 4 דלתות על בליינד, (אבל אם יש קופה - מה טוב, כי אז זה ספורטיבי) 1600 סמ"ק (ואוטומטית!)... קשתות-גלגל מוכספות ופנסי ערפל שמתאימים לטמבון ומופעלים בקרוזים על הטיילת עכשיו אנחנו מתחילים לדבר על חווית הנהיגה המושלמת... (לפחות מהמקום ממנו אני בא ) (רק כמו שאמר חבר טוב ובכלל נשמה טובה שמצאו אצלו נקודות קטנות עם סמל BMW עליהן במקום כדוריות אדומות: "1600 אוטומטית? רק תזהר מהסחיפות כוח בסיבובים" ) "במבי" e30, כליל השלמות, תענוג.

היי אופיר, קודם כל, ברגע שיש לך את טופס יפוי הכוח חתום ע"י המוכר ות.ז שלו, השמים (ומחסום ארז) הם הגבול. בטופס של העברת בעלות אתה מציין את הנקודה: (אינני זוכר כיצד בדיוק היא מנוסחת) "לבצוע פעולה/שינוי ברישיון הרכב". אתה מסמן אותה ב-V שאתה מגיע לפקידה, הסב לאספנות, בדוק שאין איזשהי חסימה על הרכב (חשוב שתבדוק את הנקודה הזאתי, כי לא נעים ללכת לדואר עם מחשבות וורודות, לעמוד חצי שעה בתור, ואז איזשהו פקיד (ש100% מעריץ את הווילג' פיפול)אומר לך בטון מתנשא של: יאללה יאללה תחזור לארגז החול - "אי אפשר להעביר בעלות. הרכב חסום". ברגע שאתה שומע את זה, גם האדם הכי צפוף פיגמנטים יחוויר, ואז רוץ לדואר הקרוב להעביר בעלות. העברת בעלות? קח מהבעלים את הרישיון האחרון (במידה ויש לו),הצמד אליו את ספח העברת הבעלות ולך למשרד הרישוי. בו במקום תקבל רישיון חדש עם השם שלך (אפשר גם להתקשר ולבקש שישלחו לך, אבל אני מעדיף לבצע דברים בשטח. בהצלחה!

שביט, שמחתי לפגוש אותך. תודה על התמונות (האסקורט התכלת, חאביבת אל-אלבי!!! איזה יפה ומקורית!) בנצי, תחליף את הפילטר אויר שלך באסקורט, הוא נראה כמו עצם שזרק לך סוחר מתכות...

התמונה הזו (סמלון)צולמה לאחר מפגש סובארו שהתקיים ביקום בחודש מאי אם אני לא טועה. בחזרה מיקום לכיוון שפעים, היה מין ירידה לשביל חצץ, ושם גיליתי את הכיף שבהנעה קדמית בשטחים לא סלולים, הגה ימינה, גז עד הסוף, גלגל מתחפר עד לאחיזה, נקישות קטנות של אבנים, זנב שמאלה, תיקון מהיר הגה עד הסוף... וכל זה ב300 מטרים. אגב, בדרך חזרה לשפיים היו כל מיני נקודות שהייתי סתם עוצר את האוטו ומסתכל, רגע לפני החזרה לת"א. את הפעם הראשונה באמת לא שוכחים. את הנסיעה הראשונה, הדייט הראשון עם בחורה ברכב הזה, בדיקת הרישיונות הראשונה, וכל שלב קטן שהרכב עבר עימי בשנה הראשונה שלי עם רישיון. בגלל הדברים הקטנים האלה מכוניות עממיות נזכרות לטובה בידי אלה שנהגו עליהן, ולא בידי מבקרי נהיגה, וזוכות להגיע להגיע ליומהולדת ה-30. המשחק אותו משחק, רק השחקנים משתנים. חיפושית, קורטינה, סובארו... יש לי הרגשה שהיא נעלבת מזה שאני לא לוקח אותה יותר למפגשים בימי שישי... היא כנראה הLXית היחידה בישראל עם מדבקה של מועדון ה-5. אה, ולגבי הצבע: לא צריך להחזיק איטלקיה כדי לאהוב חלודה. ג'ינג'יות שולטות!

האמת, דייהטסו שרמאנט אחלה אוטו כביש(טח). חבר שלי קנה אחת כזו יד ראשונה מזקן, ומאז הרכב הזה עובר סדנאות שטח מזורזות. ויש לציין שהוא עובר כל מכשול. חבל על האוטו.

הפסקתי להיות מתוסכל ברגע בו הבנתי שזה הורס את עור הפנים. (גם לך לא יזיק...)

אני יודע שקצת יהיה קשה לך להבין את זה, אז אני אדבר (ארשום), בשיא האיטיות כדי שתבין את זה טוב: עולם הרכב לא נבנה סביב פרינץ, כמו שהוא לא נבנה סביב סובארו או כמו פורד וכן הלאה וכן הלאה. יש פרינץ ויש סובארו. ושניהם שונים לגמרי, לא דומים אחד לשני בכלל חוץ מהעובדה שיש להן 4 גלגלים, בגלל זה יש להן גם מועדונים שונים. זה שהרכב שלך בן 30+ וראוי להקרא אספנות, זה בגלל החלטה שרירותית של איזה פקיד במשרד הרישוי. אני לעומת זאת חושב שסובארו GLF 82-84 יותר מעניינת מN.S.U, אפילו שהיא "רק" בת 23 שנה. (כמעט וקניתי אחת שכזו מודל 84 סדאנית לבנה עם הגה כוח וארבעה חלונות חשמל, פנסים אמריקאים, לוח שעונים שכאילו נלקח מחללית ועוד גאדג'טים, אבל החשש שאני אקום בבוקר והיא כבר לא תהיה שם, גברה עלי) עם זאת, אני לא מזכיר אותה בכל שורה שאני רושם, ודואג לציין זאת בנימה מזלזלת. (אין הדברים שנרשמו באים להביע איזשהו זלזול בכל רכב אחר ובNSU בפרט)

תרצה תשמור, לא תרצה לא תשמור...

לפעמים ערך אספני לא נמדד רק ב"מה אומרים/חושבים החברים עם הרכבים ב50,000$" לפעמים ערך רגשי לרכב שווה לא פחות, ואולי זה סתם רכב ראשון שקנית, ואתה רוצה לשמר אותו כי אין לו כ"כ הרבה זמן עד שיגיע לאספנות (לא חובה בכלל לחכות לאספנות). וסתם לידע כללי, הדגמים של סובארו משנות ה70', היו אלה שבנו את השם של סובארו לשנים שבאו אחרי זה. המשקל הקל, האפשרות להנעה כפולה (שהייתה קיימת רק אז בג'יפים), איכות וקלות הנהיגה לעומת מה שרץ על הכבישים בזמנו והעובדה שבאו ברגע המתאים (משבר הדלק) - הם אלה שבנו את השם של סובארו בעולם.

עוד סטייה שלי.

המון עצבי ברזל וסבלנות.

יאשה, אפשר לשאול מה עלה בגורל האריקה שלך ש"נתנה גז, נתנה בראש"?

מזל טוב בנציון! ברגע שיהיה לי זמן, אני אלך ברגל את כל דב-הוז, איילון דרום + יוספטל כדי לראות את הפורש אסקורט (וגם אותך ) אני אביא גם את שתי ידידי הקטנים כדי שתוכל לעלעל בהם (בלי ידיים!) צפה לביקור. אז מה זה בדיוק "קו?פה"?

עוד וולבו, 240, עומדת על דרך התותחנים בנווה חוף בראשון לציון (פואבלו אספניול). עם שלט למכירה. לא רחוק משם, שנוסעים לכיוון בת-ים, קורטינה 82 במצב מוזנח ליד באסטה.

המלצה מהניסיון (המר) שלי: אם לבחור אין תשוקה כלשהי לרכב מסוים, והוא לא "בראש טכני", כלומר אחד שגם לא מנסה להבין בדרך של ניסוי וטעיה, ויש לו זמן (הרבה זמן) כדאי לו לטובתו, לרדת מהתענוג הזה. הוא רוצה להיות מיוחד ואספני? שיקנה חיפושית. עדיין רוצה להיות מיוחד וגם טיפה יותר מודרני? - שיקנה שרייד וישים להבות על הצדדים. רכב אספנות בגיל כ"כ צעיר פשוט לא מתאים אם אין לו רצון חזק להיות בעלים של רכב כזה, והוא לא מבין על מה הוא נוהג. בגיל כזה מה שהוא צריך זה רכב שמניע בסיבוב סוויץ', ובלי כל מיני תקלות מעצבנות בדרך, וכמו שאני למדתי: כל החיים לפניו ולפעמים ההשתפשפות הזו הרבה יותר מחכימה (ומהנה) מאשר להסתכל על רכב שאתה רואה אותו בתור נטל ואתה תקוע בין הכסאות. יהיה לו עוד המון זמן לחשוב על הרכבים המיוחדים שהוא ירצה להחזיק בעתיד כשהוא נוהג עכשיו מאחורי הגה של שרייד/אונו/ג'אסטי. בהצלחה.

אם לא הזיזו אותה משם: בבת-ים, ברחוב רזיאל, ישנה מין חנייה ציבורית. עומדת שם 104 במצב חיצוני ופנימי מושלם, עם מדבקת "קונה רכבים לפירוק".