honda cx500

היי אסף, שלח לי בבקשה קישור לאתר ממנו קנית את המפסק. זה מפסק זהה לזה שקיים בדרבי סופר שנת 83 וגם בחלק מהכלים של שנת 84. בחלק אחר של הכלים הופיע מפסק מעט שונה עם שני לחצנים - כחול ואדום - מקדימה בשורה אחת ולא כמו בדגם הזה. לי כמובן את 2 הסוגים אבל הם משומשים ולא חדשים ואני פשוט חייב חדש ולא משנה כמה זה עולה... חיפשתי הרבה זמן ואפילו מצאתי חדש בצרפת אבל כאשר קיבלתי אותו מסתבר שזה לא אותו הדבר. מעבר לכך, כפי שכתבתי באחת ההודעות הקודמות, אשמח אם תיצור קשר. יש לי הרבה שאלות בנוגע לפנטיק ואני מניח שלך בוודאי תהיינה תשובות. תודה מראש. שלומי 0507-429966

ערב טוב אסף (ובמובן כל שאר החברים), אשמח לסייע ככל שאוכל. אני חושב שהכי טוב יהיה אם נשוחח טלפונית מאחר ואני חושש שאולי אחמיץ משהו ולא אתן לך את כל המידע שאתה צריך. אז קודם כל, הנה הטלפונים שלי: נייד - 0507-429966 בית - 03-6349821 אתה מוזמן ליצור קשר וגם לבוא לבקר, אני גר באור-יהודה, ולא צריך ויזה כדי להיכנס אלינו לעיר, פשוט תגיד בכניסה לעיר שאתה מגיע אל שלומי והכל יהיה בסדר......אני חושב שטוב מראה עיניים ממשמע אוזניים. שלומי

היי אסף, המון מזל טוב, רכישה נהדרת. תהנה. אולי תספר קצת את סיפור הרקע שעמד מאחורי הרכישה? איך הגעת אל המוכר וכו'? שלומי

בוקר טוב אביב, ליאור, אורן (וככל הנראה גם ישי....), וכמובן כל שאר החברים, עוד קצת סבלנות, למעשה עוד שנה ושלושה וחצי חודשים, ואני מבטיח דרבי אורגינל לשחזור.....(למעשה, יהיו 3 דרבים עבור השחזור כך שהבעיה תהיה למצוא רוכבים וכמובן צלם....). מי יודע, אולי עם קצת מזל והמון "חוצפה", אצליח לשכנע את דן תורן ושותפיו לסרט לשחזר את הסצנה. החלום שלי שמן הסתם ידוע למספר חברים בפורום, הוא מבחן דרכים תקופתי - דרבי, פנטיק, בנלי, עם הרוכבים מאותה תקופה - למשל דני קושמרו, אלי פנגס וכו'. יהיה מעניין..... שלומי

היי ערן, איזה קטע, יש ביד 2 אספנות רכב זהה לחלוטין למכירה, יד ראשונה ולמוכר קוראים ערן..... צירוף מקרים מדהים. שלומי

מזל טוב אסף, עכשיו יש לך שחורה ולבנה ביחד. תהנה. כל המציל אופנוע 50 סמ"ק כאילו הציל עולם ומלואו..... כל הכבוד. שלומי

שלום רפי, אני שמח לשמוע שהתעוררת......איזה כיף לראות שיש עוד דרבי "חי" ושיש עוד מישהו שאיכפת לו מהכלים החמודים האלה. הדרבי שלך נראה במצב מעולה, הרבה יותר מוצלח מכל 3 הדרבים המסכנים שלי שכפי שראית בתמונות היו במצב סופני כאשר התחלתי את המסע להצלתם. כפי שהבנת בוודאי אם קראת את השרשור מתחילתו, לא היה לי שמץ של ידע או מידע כאשר התחלתי את המסע הזה לפני כשלוש שנים. עם הזמן, צברתי המון מידע וידע לגבי הדרבי, ואשמח לחלוק אותו איתך ועם כל מי שמעוניין. אני לא יודע לענות בצד המכאני של המנוע (בשביל זה אני נעזר בעמית) אבל אני יכול לסייע במידע לגבי כל השאר אני אענה לך בקצרה על השאלות ששאלת, ואם תתקשר אלי אז אני כמובן אפרט הרבה יותר. גלגלים - אתה צריך להתקשר אל דוד עמיאל או רון עמיאל מרחוב מולדת 9 בתל-אביב בטלפון 03-6875034 ברקסים - ממש בסמוך אליהם, ברחוב עליה, טכנו-ברקס, אתה צריך לדבר עם יעקב. תוכל כמובן לבקש מרון עמיאל לטפל לך גם בנושא הברקסים ישירות מול יעקב וזה יחסוך לך ריצות וגם יהיה חלק מתהליך העבודה של רון. גילוון - תרשיש בחולון. כל הצירים, קפיצים וכו'. טלפון תוכל למצוא בגלישה באינטרנט ברגים חלופיים - כל תבריג בדרך פתח תקווה. גם את הפרטים שלהם ניתן למצוא באינטרנט צביעה - ארז דרור כמובן לחלקים ה"אדומים" בגלל המדבקות. את החלקים ה"שחורים" או "כסופים" תצבע אצל כל צבעי רגיל, אין שום דבר מיוחד. ניקוי חול - יגאל, ליד גשר מעריב או גם בבית מרכזים (שכחתי את שמם). כל התיקונים צריכים להיות לפני ניקוי החול. הלחמות - קיבלתי המלצות על מספר חברים בפורום ואם תרצה אתן לך כאשר נשוחח טלפונית. יש עוד המון פרטים קטנים כגון ריפוד לכסא, תיקון בסיס לכסא, מערכת חשמל, וכו'. אל תזדרז כי אין לאן לרוץ.....תכנן מה אתה רוצה לעשות, צלם כל שלב, תייג וסמן בשקיות כל בורג וכל גומיה, וצפה לכך שהתהליך לא יהיה זול וגם לא קצר למרות שיש לך בסיס מצויין להתחיל. הטלפון שלי הוא 0507-429966. שלומי

ערב טוב לכולם, אורן אחי, אתה לא "קצת" שותף, אתה "הרבה" שותף. תודה על המילים החמות ותודה ענקית על הזמן שהשקעת בטיפול בשלדה של נסיך 2 ועוד יותר בטיפול במחלה שלי....תודה על הסבלנות ועל החברות, תודה על המקצועיות, ותודה מיוחדת מהנשמה על התאנים ששלחת לה. היא מאוד מקווה לקבל גם משלוח של רימונים ותמרים בהמשך ואם אפשר גם לזיתים היא לא תתנגד..... אשר למחלה המשותפת לנו, וככל הנראה לכל קוראי הפורום שלנו, תודה לאל שעוד לא נמצאה תרופה. הנשמה אישרה לחלוטין את המסקנה שלך באשר לגנים הפרסיים שקיימים בי ככל הנראה. היא בכלל טוענת שלהיות פרסי זה לא קשור למוצא גנטי אלא לאופי שמתפתח עם השנים ולכן היא אימצה בחום את הכינוי האייטוללה דרבינאי. ועכשיו, אני רוצה לפנות אל כולכם במשהו שלא ממש קשור לענתיקות או לדרבי, אלא לחיינו ביומיום וליתר דיוק, לאולימפיאדה שהתרגשה עלינו בימים האחרונים. כידוע לכם, ואם עוד לא ידעתם אז עכשיו תדעו, אני שונא כל דבר שקשור לספורט או לפעילות גופנית. אני פשוט לא מתחבר לחשק המוזר של להזיע ולהתאמץ ככה סתם. הנשמה לעומתי, ספורטאית מחוננת שלא מחמיצה אף משחק כדורסל, משחק כדורגל, וכל מריעין בישין אחר שמשודר בטלוויזיה. עבורה, האולימפיאדה היא חגיגה אמיתית. היות וכך, הופתעתי למצוא אותה היום בשובי מהעבודה יושבת עצבנית מול הטלוויזיה ומקללת בכל פה את השדרנים. טוב, זה שהאשה קצת רגישה וקצת עצבנית, את זה חוויתי על בשרי בשנות המאסר הרבות שיש כאלה שקוראים להם בטעות נישואים. אבל להיות עצבנית על מישהו אחר חוץ ממני? ועוד מישהו וירטואלי? זו כבר ממש בגידה!!!! שאלתי אותה למה ומדוע היא מעט נסערת והיא ענתה שזה בגלל חוסר הפירגון של השדרנים הישראלים לספורטאים שמייצגים אותנו. הנה כמה דוגמאות: המתעמלת שלנו, ילדה יפה ומקסימה, שהשקיעה בקוקו מפונפן ובבגד גוף עם נצנצים, שלחו את המסכנה לרוץ על קרש באוויר, שאפילו פועל סיני מיומן היה מפחד לעלות עליו, ועוד דרשו ממנה לעשות עליו "גלגלונים". פלא שהיא נפלה המסכנה? פעמיים? ובפעם השניה על הישבן? השדרים לא מבינים כמה כואבת למסכנה עצם הזנב? אבל הרשעים ישר מעליבים וקוטלים אותה עם ביקורת מגעילה. ומה על השחיינים? איזה כובעים יפים הכינו להם? איזה בגדי ים צמודים שיראו בכל העולם שליהודים אין במה להתבייש לעומת השחיינים הגויים? מה הם אשמים ששלחו אותם להתחרות מול האיש מאטלנטיס? בדולפינים אנושיים? המסכנים היו בטוחים שהם משובצים לשחייה צורנית ולא לטירוף הזה. הנשמה אפילו תיארה שחיין מסכן וחמוד אחד שהגיע אחרון אחרי שהמציל עזר לו, והסבירה בהגיון שאם היו נותנים לו לרוץ ליד הבריכה בצמוד לשחיינים במקום לשחות איתם אז יש סיכוי שאולי הוא היה מצליח להתברג לשמינית הגמר במקצה של הנשים. והנשמה ממשיכה ולא עוצרת. מיד היא שואלת על החברים מהג'ודו. למה מותחים עליהם ביקורת? הרי הם מייצגים את כולנו, גם את השדרנים המגעילים. תראה איזה גאווה ישראלית ויהודית יש להם, איך הם עולים מלאי גאווה למזרון, עם פיג'מה מגוהצת וכל זה בשביל לחטוף מכות רצח מאיזה יפני גמדי שמפרק למסכנים את העצמות. והם סובלים המסכנים בשביל כל עם ישראל, שלא יגידו חלילה הגויים שהיהודים לא יודעים לחטוף מכות. אפילו שלחנו לשם ג'ודוקא גרוזיני שאם תפגשו אותו בלילה בסמטה חשוכה יהיה מאוד לא נעים, והגרוזיני החמוד הזה התקפל כמו אקורדיון מול יפני מגעיל שכמעט חנק אותו למוות. והשופטים אפילו לא התערבו בגלל שהם אנטישמים!!! רק בסוף הסכימו לשפוך לו קצת מים על הראש כדי שיתעורר, באמת תודה רבה. חלאות. והצלפים מה איתם? מסכנים. נתנו לאחד מהם מטרה במרחק מטורף של 10 מטר, אז פלא שהוא החמיץ? הוא רגיל לירות תחמושת רצינית או להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות ידידותיים למשתמש, והנה נותנים לו רובה אוויר של ציפורים ורוצים שהוא באמת יפגע במטרה המרוחקת ממנו 10 מטר? נפלו על הראש? כאן עצרתי את הנשמה לפני שאשמע ניתוח מעמיק על השנאה של השדרנים לשייטים ועל הסיכוי שלהם לטבוע מחר. חמודה הנשמה נכון? ואני חושב שהיא בהחלט צודקת. אין מה לעשות, הגויים שונאים אותנו והתקשורת רק עוזרת לממזרים במקום לפרגן לספורטאים הנהדרים שלנו שכל מה שהם באמת רצו זה טיול חינם ללונדון הקרירה במקום הקיץ החם שיש לנו כאן. מקווה שנהינתם לקרוא למרות שזה לא ממש קשור לאספנות או לדרבי. שלומי

שלום לכולם, כפי שהבטחתי בתחילת החודש, הנה תמונות של החלקים ה"שחורים" שחזרו אתמול מצביעה. העבודה הסתיימה כבר לפני כשבועיים אבל לא היה לי זמן וחשק ללכת ולאסוף אותם. מפגש אקראי עם שוטר בדרך אל הצבעי, שמטעמי נימוס לא אציין את עיסוקה של אימו ורק אציין שהיא ספקית שירות, הוציא לי את החשק לעשות משהו במשך שבועיים ולכן פשוט חזרתי הביתה מבואס ועצבני, שלא לדבר על החור בכיס והעלבון האישי לאינטילגנציה שלי. לא נורא, עברנו את פרעה והנשמה ביחד, נעבור גם את זה ואני ממשיך הלאה. כפי שתראו בתמונות שלפניכם, יש לי כמובן מספר פריטים מכל סוג. זה מהסיבה הפשוטה שהחלטתי לצבוע את כל החלקים שיש לי, גם הרזרביים. זו מעמסה תקציבית לא קלה אבל בטווח הארוך תחסוך לי כסף וטירטור לעבור פעם נוספת את ההליך של ניקוי החול והצביעה. אני לא יודע מה יהיה בהמשך, אבל כמו שאני מכיר את עצמי בטח ארצה לשקם את נסיך 2 שיועד במקור להיות תורם איברים (ובשביל זה נסעתי לבקר את אורן בקיבוץ "בית זרע" כזכור לכם מהשרשור האחר שלי) ולכן אומנם בטווח המיידי ההתקדמות שלי תואט עקב בעיית תזרים מזומנים, אבל אני לא ממהר לשום מקום. לחדי העין שביניכם, בטח תתהו מדוע גלגלי השיניים של הגלגל האחורי שונים בגודלם. התשובה לכך פשוטה. גלגל השיניים הגדול הוא המקורי שהגיע עם האופנוע והוא ירד מנסיך 2. גלגל השיניים הקטן יותר הוא תחליפי ושווק כ"קיט" ביחד עם גלגל שיניים קדמי שונה וקרבורטור 18 והוא ירד מנסיך 3. ה"קיט" הזה היה אמור להגדיל את המהירות הסופית ובמציאות כך אכן היה. אני וחבר שלי רכשנו בשנת 1982 2 דרבים עם מספרים עוקבים. אני ללא "קיט" וחברי כולל "קיט" (ההפרש היה 30 לירות/ש"ח ....370 לירות/ש"ח תעומת 400 לירות/ש"ח). בפתיחות הוא נשאר מאחור אבל במהירות סופית ראיתי רק את האגזוז שלו מתרחק..... מעבר לכך, תראו בתמונות את המשתיק שנצבע, ואת ארגז הכלים. 2 חלקים מאוד מאוד נדירים כולל בספרד. את המכסה לארגז הכלים הצלחתי לרכוש בספרד ואתמול ארגז הכלים והמכסה שלו התאחדו אחרי שנים רבות והאושר היה רב......כמו כן, יש את תושבת המספר האחורית שעליה אמור לשבת הפנס האחורי. גם זה חלק מאוד נדיר ולא ראיתי כמוהו בארץ או למכירה באתרים בספרד. אתמול הוכנסו 4 הגלגלים לעבודה (2 קדמיים + 2 אחוריים), 2 סטים כמובן. סט אחד לשיפוץ כולל החלפת שפיצים מקוריים חלודים לחלופיים ומעט עמידים יותר, הברקת ג'אנט, ניקוי חול וצביעת נאבות, חריטת דראמים וחידוש סנדלי ברקס, וכמובן פנימיות וצמיגים חדשים. הסט השני יעבור רק חריטה והתאמת סנדלים בשלב הזה ללא צביעה או החלפת שפיצים. תהנו תהתמונות. שלומי

שלום רפי, את המדבקות אתה משיג דרך הקישור שצירפתי בהודעה הקודמת. למוכר קוראים קרלוס. תכתוב לו באנגלית והוא יענה לך. העלות כולל כל משלוח ועמלות בנק היא כ-500 ש"ח. אשר לחלקים, קשה מאוד עד בלתי אפשרי להשיג בארץ. ניתן לבשיג באתרי יד 2 בספרד אבל הבעיה היא שלא כל הספרדים דוברי אנגלית וחלקם לא מעוניין להסתבך עם משלוח לחו"ל. אתה מוזמן להתקשר - 0507-429966. שלומי

שלום לכולם, תסכלו בבקשה על מה שאורן כתב למעלה – "אם תגיע אלי לסדנא......" משפט תמים עם הרבה כוונת טובות. אין בעיה חשבתי לעצמי, נקפוץ לסדנא , זה בטח קרוב. אז זהו שלא. הסדנא האמורה נמצאת אי-שם בקיבוץ עלום ליד טבריה, "בית זרע". נשבע לכם שאני לא ממציא את זה, יש באמת מקום עם שם כזה ואפילו גרים שם אנשים (ככל הנראה, אני לא ראיתי כלום ועוד מעט תבינו למה, רמז – חם.....). נתחיל מההתחלה. שמחתי מאוד לקרוא את ההזמנה של אורן לסייע בריתוך "אוזן" לשלדה השבורה של "נסיך 2". מיד התקשרתי וקבענו ליום רביעי (אתמול). אורן הגדיל לעשות ואמר לי להביא את כל מה שאני חושב שהוא יכול לסייע לי בו (טעות גדולה מצידו....). שיריינתי חופש מהעבודה ומהנשמה והילדים שלה כולל הכלבה הארורה, וספרתי את הימים שחלפו באיטיות מרגיזה כי הם יותר מדי ארוכים לאחרונה. בסופו של דבר הגיע יום רביעי, טלפון זריז לוודא עם אורן שאנחנו מסונכרנים ובאמת נפגשים כי אין טעם להגיע לטבריה אם אף אחד לא מחכה לך שם, העמסתי את הבאלנו הנאמנה בכל מה שיכולתי לחשוב עליו, וקדימה צפונה. חם בטבריה. שלישיית הגשש החיוור היתה הראשונה שעלתה על הדבר הזה. כל כך חם. לא רציתי לאמץ את הבאלנו בנסיעה ולכן לא הפעלתי מזגן. לנסוע בשעות הבוקר המאוחרות/תחילת הצהריים לאיזור הזה בלי מיזוג זו חוויה בפני עצמה. יחד עם זאת, אווירת החופש הפתאומי שנחת עלי והנופים היפים של עמק יזרעאל בואכה בית שאן, מנחמים מעט ומסיחים את הדעת מהחום. עם קצת מזל נתקעתי גם מאחורי משאית שהנהג שלה השתדל בכל מאודו לגלם שבלול וזחל בצורה נמרצת סביב ה-30 קמ"ש לאורך מספר קילומטרים, אבל אני, מה איכפת לי, אני בחופש ויש לי זמן להנות מהנוף האפוף בעשן המפלט של המשאית המקרטעת שלפני. הגעתי לקיבוץ בשעת צהריים חמימה, הרוח לא נשבה, הזבובים עופפו בחדווה ועליצות סביבי והנה גם אורן מגיע במרכבה שלו, מרכבה מדהימה ויפהפיה. חילוץ עצמות, התארגנות על הסדנא והציוד, לגימה של מים קרים + נגיסה במלון קר + תאנים מדהימות (אורן אמר, אני לא אוהב תאנים), וקדימה לראות אוצרות. אוצרות????? בקיבוץ????? בהחלט. ראשית, הפרויקטים המדהימים של אורן שלא ידעתי בכלל שאפשר להגיע לרמות כאלה של שיפוץ (לא כולל ליאור ברוך) ואז, בהתאם לרמז הדק שקיבלתי מישי, אורן לקח אותי לסיור בסככת האוצרות שלו לפני שנתחיל בעבודה. איזה כיף של סככה, כמה אוצרות, אבל האוצר שהכי עניין אותי הוא כמובן "נסיך 4" שעמד לו מבוייש בצד. למה מבוייש? כי האומלל הזה עבר מסכת התעללות בה איזה חמור "יצירתי" (ושיסלחו לי החמורים שאני מעליב אותם) ריתך לשלדה שלו כל מיני חיזוקים וברזלים עד שהאומלל דומה לזחל"ד קטן. תציל אותי הוא לחש.... כאן אני אפסיק. זה לא לשרשור הזה......הסיפור הזה מיועד לשרשור האחר שלי שעוסק בדרבי ובנסיכים. חזרנו לסדנא. אורן מציע לנסר את ה"אוזן" הקיימת כי היא עקומה, ליישר אותה, להכין שבלונה בהתאם למידות שלה עבור ה"אוזן" החסרה ואז להלחים את 2 ה"אוזניים". אני חוכך בדעתי עם הבעה של חשיבות וכובד ראש (אין לי שמץ של מושג מה הוא רוצה ממני) ואז אני אומר לו שזה נשמע רעיון מצויין..... ידי הפלא של אורן מתחילות למדוד, לנסר לכופף, להלחים, ואני מסייע ככל יכולתי בכך שאני מקפץ בחינניות מגושמת ממקום למקום כדי לא להפריע בעבודתו. המון שאלות ואורן עונה על כולן, מסביר את השלבים השונים ובקיצור מאוד מאוד נחמד. אני בכלל בעולם אחר. השקט מסביב ממכר. ממש כמו יום כיפור באור-יהודה. שלווה ונחת וחם, כבר הזכרתי את העניין הזה של החום???? מדהים כמה חם יכול להיות מקום כל כך פסטורלי. ריתוך האוזן הסתיים, סבב תמונות מהיר וישר לעניין הבא. פירוק הבולמים האחוריים. אלו הבולמים המקוריים שישבו על הדרבי. איך אני יודע שהם מקוריים ולא תחליפיים? לפי המדבקות כמובן. אני רוצה לשפץ ולצבוע אותם לפני ההרכבה. אין לי מכווץ בולמים וחבל לי לקנות מכווץ כזה עבור הרפתקה חד-פעמית. אורן חושב מעט כיצד לכווץ אותם על מנת לשחרר את הטבעת הנועלת (יש לטבעת שם מיוחד, אורן נקב בשם אך אני שכחתי). הפתרון נמצא בדמותה של מחרטה שעומדת בסמוך לסדנא. אורן נועץ את הבולם בתוכה, מסובב גלגל פה וגלגל שם ובאופן מפתיע עבורי הבולם מתכווץ. נעיצת מברג זריזה (אורן קורא לזה "מברג אורחים") והטבעת בחוץ והבולם מפורק. התהליך חוזר גם עם הבולם השני וכאן כפי שתראו בתמונות המצב יותר בעייתי כי הבולם עקום. כעת הדילמה היא האם לשפץ או פשוט לקנות חדשים? אם לקנות חדשים, האם יש למישהו מהקוראים רעיון היכן ניתן לקנות וכיצד להתגבר על מחסום הייבוא במידה והרכישה מחו"ל? (המרווח בין "העיניים" של הבולם הוא 330 מ"מ). סוף דבר, אורן לקח אותי לסיור בבוסתן של אבא שלו ומילא שקית בתאנים נהדרות, שוחד לנשמה בשובי הביתה. אינני יודע כיצד להביע את תודתי לאורן, שהוא אדם נפלא וחבר נהדר, ששמח להושיט עזרה והכל בטוב לב ובסבלנות אין קץ. אז תודה ענקית, מכל הלב, ותודה גם מהנשמה על התאנים (היא פירקה את השקית כאילו כלום ומיד ביקשה לדעת מתי אני נוסע שוב לסדנא שלך.....). אתה מוזמן לאור-יהודה ואני מבטיח לך שקית עם לאפה אורגינאלית.......וגם המון רעש פסטורלי של מטוסים...... הנה התמונות. תוכלו להשוות אותם לתמונות של "לפני" בתחילת השרשור. שלומי נ.ב - אשמח לשמוע הצעות לגבי הבולמים.

ערב טוב לכולם, תודה לכל המגיבים בהודעות פרטיות. תודה על העצות ועל הזמן שהקדשתם כדי לענות לי. אני מאוד מעריך ומוקיר זאת. אורן ידידי - קודם כל תודה ענקית מראש. אין שום סיבה להזדרז ולתקן בשתי שניות, אתה מכיר אותי, אני גמיש ומתחשב ומבחינתי גם חמש שניות זה בסדר גמור, אל תלחיץ את עצמך סתם, העיקר שיצא מדוייק. ברור מאליו שתקבל סיבוב על הדרבי (כל אחד שתבחר מהם) וגם על גברוש. למעשה, אם תגיע לאור-יהודה תוכל לנסוע על גברוש כמה שתרצה בתוך החניון. הוא כרגע באחסנה עד ינואר 2014 ואני מניע ונוסע איתו רק בתוך החניון המקורה של הבניין. בהתחשב בגודל החניון ובגודלו של גברוש, אין שום בעיה להרגיש כמו בכביש 6....... לגבי הכוס קפה, אני מעדיף תה ורק עם זה בא עם עוגיות. מה לעשות, ישי ידידנו פתח בפני עולמות חדשים. עד שהכרתי את ישי הייתי בטוח שתה שותים רק כאשר חולים. נו, שמחתי לגלות אחרת אם כי הנשמה מבוהלת מכך וחוששת שאולי הפכתי לאשכנזי.....באור-יהודה זה עניין קיומי..... אני אשמח לראות את כל הפרוייקטים שלך וגם אשמח לראות את הדרבי שלך. אני חושש שאחרי שאראה אותו יתחיל סיפור "נסיך 4"..... נדבר טלפונית. שלומי

שלום חברים, בניגוד למנהגי לרכז את כל הנושאים הקשורים לדרבי שלי בשרשור הייעודי שפתחתי, אני פותח הודעה חדשה כדי לקבל מכם יעוץ/עזרה לגבי הלחמת "אוזן" שבורה בשלדת אחד מהדרבים שלי. עקרונית, הדרבי הזה יועד להיות תורם איברים. אז איפה הבעיה? הבעיה היא שבמהלך שיפוץ הדרבי ה"רשמי" עם הרישוי על שמי, שיפצתי כבר גם את כל החלקים של הדרבי הזה שיועד לתרימת איברים. בהתחלה חשבתי שהם ישארו עטופים ומנויילנים בבחינת חלקי חילוף ורזרבה, אבל חבל לי, הדרבי הזה שלם לחלוטין ואני מניח שגם את נושא הרישוי שלו ניתן לפתור עם קצת סבלנות. היות וכך, אני פונה לעזרתכם בעניין "אוזן" שבורה בשלדה. ה"אוזן" הזו מיועדת לחיבור הכסא (זה הדבר היחיד שלא תקין באופנוע הזה). אשמח לקבל מכם המלצות על בעל מקצוע שיוכל להכין ולרתך "אוזן" חדשה. במידת הצורך, אני יכול להגיע עם השלדה השניה התקינה כדי שיהיו מידות מדוייקות. אם מישהו מחברי הפורום יכול לסייע (בתשלום כמובן) ולבצע את העבודה, זה יהיה אפילו נהדר. אני מצרף 6 תמונות. 3 תמונות של השלדה עם ה"אוזן" התקינה מוקפת בצבע ירוק, ו-3 תמונות של השלדה עם ה"אוזן" השבורה מוקפת בצבע אדום. כאשר פותחים את התמונות רואים את הסימון בכל תמונה בבירור. אשמח לשמוע מכם. שלומי

רן ידידי, קודם כל מזל טוב, לא ידעתי שאנחנו חולקים גם שנתון משותף. 1965 היתה שנה נהדרת והפירות המשובחים שלה מקופלים גם בין דפי הפורום שלנו. אני חושב על מה שכתבת וחייב לומר שגם אני לא הבנתי את אבא שלי והחיבה המוזרה שלו לאופנועם אנגלים. נכון, נולדתי וגדלתי בתוך סירה של bsa אבל לא אהבתי אותו אז ואני לא אוהב אותו היום לצערי. אני מעריך ומתפעל משיפוצים של כלים כאלה אבל לא ממש רוצה אחד כזה. אבא שלי לעומת זאת, לא ממש הבין את הסוזוקי החדש שלי, gsx750r כחול לבן ויפהפה אי שם בשנת 1987.....ממש כמוך, הוא טען שלכלי אין נשמה......חללית פלסטיק מהירה, ובפעם היחידה שהוא ניסה לרכב עליו הוא כמעט התרסק והחזיר לי את המפתח בפנים זעופות כי לדבריו, הוא לא מתעסק עם רוצח יפני..... לא הבנתי אותו והוא לא הבין אותי. השנים חלפו, עליך וגם עלי, ואני מעריך ואוהב כלים של סוף שנות ה-70 עד סוף שנות ה-80. אני לא יכול להבין צעירים על חלליות פלסטיק ללא נשמה, בלי היופי המפוסל של ה-r המדהים שהיה לי (ובעזרת השם וחשבון הבנק של הנשמה, יהיה מחדש בעוד 3 שנים, זה הולך להיות משבר גיל 50 שלי....ואני התחלתי לעבוד על זה במרץ כבר מלפני שנה). כמוני כמוך, גם אני לא מנסה להסביר כלום לצעירים. הם יבינו לבד בעוד 2 עשורים..... ובבקשה, תפסיק עם הקטע הזה של מזדקן.......בגללך נפלה לי העוגיה לתוך ספל התה....... ושוב, מזל טוב והרבה אושר בכל התחומים לרגל חגיגות היווסדך, ומי ייתן ותרווה נחת בכל התחומים ובעיקר בתחום המוטורי. בידידות. שלומי

מקסים כרגיל, תודה. שלומי

היי לירוי, אני לא מתכנן הזמנה נוספת של מדבקות בקרוב. יש לי את כל מה שאני צריך מבחינת מדבקות (ואפילו עם רזרבה קטנה כרגיל....). בכל מקרה, הנה כתובת הדוא"ל של היצרן: [email protected] אפשר לכתוב לו באנגלית. הוא משתמש בתוכנת תרגום ולכן מדי פעם יוצא תרגום מצחיק. קוראים לו קרלוס סבסטיאן ויש לו אתר נהדר של אפנועי רטרו מתוצרת ספרד, די דומה לאתר שלנו. מומלץ לכולם להיכנס לבקר אותו. הנה כתובת האתר: http://www.amoticos.org/f11-derbi דרך אגב, שלחתי לך בשבוע שעבר מייל מפורט לכתובת הדוא"ל הפרטית שלך. אני מקווה שקיבלת אותו. אם תצטרך עזרה, שלח אלי הודעה בפרטי או לדוא"ל הרגיל שלי. כל טוב. שלומי

בוקר טוב לכולם, עוד סוף שבוע עבר והפעם הוא נוצל לארגון . לאורך השנה האחרונה ביצעתי מספר רכישות עבור הדרבי, שלחתי חלקים שונים לשיפוץ ושיקום וכו'. הכל הוכנס ללא סדר מיוחד אל ארגז שנושא בגאווה את השילוט "חלקים חדשים". מה לעשות, ועם חלוף הזמן פרח מזכרוני מה רכשתי, מה שיפצתי וכו' (מה לעשות, הגיל עושה את שלו). היות וכך, החלטתי לנצל את השבת השקטה לארגון. בין שאר האוצרות שמיינתי, נתקלתי בשלושה פריטים שרכשתי בספרד ולדעתי הם נדירים אפילו בספרד......מדובר במגן שרשרת, פנס אחורי והכי חשוב ומיוחד - מכסה מקורי לארגז הכלים (ממקום בצידו הימני האחורי של הדרבי, במקביל לאגזוז שנמצא בצד השמאלי והצורה של שניהם זהה). תמונה מצורפת כמובן. בהמשך השבוע צפויים לחזור רוב החלקים ה"שחורים" מצביעה. מדובר בהמון חלקים ופריטים קטנים כי מדובר בחלקים של 2 אופנועים + רזרבות שנצברו במהלך הזמן. הכל עבר ניקוי חול, צביעת יסוד ולאחר מכן צבע שחור + לכה. תמונות בהמשך כמובן מיד כאשר החלקים יגיעו. השלב הבא - פרוייקט שיקום הגלגלים. שלומי

בוקר טוב לכולם, אני מקווה שיעקב מחברת תרשיש עשה את מה שנדרש. בכל מקרה, אני פועל על פי הנחיותיו של ליאור שכבר ביצע גילוונים כאלה עבור האופנועים שהוא משפץ ועד כה הכל עובד אצלו בסדר גמור, ולכן אני מניח שמה שעובד אצלו יעבוד גם אצלי אם אנהג בדיוק על פי הנחיותיו. כפי שהבטחתי אתמול, הנה עוד משהו קטן, והפעם מדבקות מקוריות. במהלך השיטוטים של ברחבי האינטרנט מצאתי כמה אתרים בספרד שמוכרים חלקי חילוף משומשים או חדשים לאופנועים מתוצרת ספרד (למשל בולטקו, מונטסה, ריג'ו, דרבי, בטא וכו'). אחד מהמוכרים מפעיל אתר לחובבי אופנועים ישנים מתוצרת ספרד (די דומה לאתר שלנו) ולפרנסתו הוא מייצר מדבקות מקוריות לדגמים השונים. העלות סבירה ביותר אם כי עלות עמלות הבנקים בישראל ובספרד היא פשוט שערוריה שמייקרת את העיסקה מאוד. כל אחד יעשה את החישוב שלו אם כדאי או לא. במקרה שלי, הכל כדאי........אין משהו יקר מדי עבור הנסיכים שלי (למרות שאם תשאלו את אשתי תקבלו בוודאי תשובה אחרת....). אז הנה תמונות המדבקות. הזמנתי סט מלא שכולל מדבקות מיכל + מדבקות למכסי הצד + מדבקות לבולמים האחוריים, וכן סט כפול של מדבקות ל"בקבוקים" של המזלג הקדמי ומדבקות למכסה צד של האירופה שלי.. יש לי כמובן סט פלסטיקה מקורית חדשה עבור הנסיך (ראו באחד הדפים הקודמים בשרשור הזה) אבל אני מתכוון בהמשך לשפץ סט פלסיטקה משומש נוסף שנמצא אצלי כרזרבה (ככלל, אני שואף לכך שיהיה לי לפחות רזרבה אחת מכל חלק אפשרי ואם אפשר אפילו יותר). תהנו. בהמשך אני אעלה עוד התקדמות שנמצאת כרגע בעבודה ואני מקווה שתסתיים עד יום שישי כך שבתחילת שבוע הבא אוכל לשתף אתכם ולשמוע את חוות דעתכם. שלומי

ערב טוב, הנה התשובה שקיבלתי מליאור ברוך לפני מספר דקות לעניין הגמישות של חלקים שעברו גילוון ואני מצטט: היי, חימום למשך 15 דקות בתנור בטמפרטורה של כ-150-180 מעלות. יש לחמם את כל מה שיש לו אלסטיות/קפיציות, שכן תהליך הגילוון הופך את החלקים הקפיציים ל"קריספיים" והחימום מחזיר להם את הגמישות והקפיציות. בהצלחה! ליאור. יתרה מכך, התקשרתי אל מפעל תרשיש ושוחחתי עם יעקב, מנהל העבודה, והוא אמר לי שהוא עושה טיפול לכל הקפיצים מיד לאחר הגילוון. לדבריו, הוא עושה זאת "אוטומטית".....הודיתי לו מאוד שנית, הן על השירות והן על הסבלנות. מחר בבוקר, תמונות נוספות של משהו אחר (אני מנסה לבנות קצת מתח.....). שלומי

אז ככה, לגבי המחסן -מדובר במחסן מתוצרת חברת אגוז שיושבת במושב גזר ליד רחובות. זהו דגם המחסן הכמעט הכי גדול שלהם. הגדלים מתייחסים לחזית המחסן כי את העומק אפשר לשנות ולהגדיל על פי צרכי הלקוח. אני קניתי מחסן סטנדרטי + 5 הארכות כך שבפועל יוצא כ-16 מ"ר. יש מחיר למחסן הסטנדרטי ויש עלות קבועה לכל הארכה. אתה יכול להיכנס לאתר שלהם ולראות. כן, קניתי לגמרי לבד.......מדדתי את השטח הפנוי, חישבתי מה האופטימום מבחינתי ולשמחתי מצאתי את הגודל הכי רצוי כך שנשאר לי רווח של 3 ס"מ מכל צד. פשוט מזל גדול. אני הזמנתי הובלה בלבד ללא הרכבה. הגיעה משאית, הם פרקו את החלקים עד למעלית וזהו. למען האמת, הם נדהמו מהעובדה שאני מתכוון לבנות את המפלצת הזו לבד וללא עזרה וגם אמרו את דעתם. בדיעבד, חבל שלא הקשבתי להם. אני והנשמה שחיה איתי הכנסנו למעלית את החלקים והעלנו הביתה בכמה סבבים. את השדרית המרכזית באורך 4 מטר סחבנו דרך חדר המדרגות לגובה 15 קומות כי היא לא נכנסה למעלית... סידרתי את כל החלקים לפי הסימונים שלהם והרכבתי בהתאם לחוברת ההרכבה. נראה פשוט אבל זה לא ממש ככה. לקח לי כל יום שישי וחצי שבת כדי לסיים את ההרכבה ואז פשוט שפכתי מים עם סבון על הריצפה והחלקתי את המחסן למקומו. באותו לילה ירד גשם והיתה רוח חזקה והמחסן יצא מאיפוס. היות וכך, התעצבנתי והזמנתי טכנאי של חברת אגוז לבצע פינישים. הם הגיעו, קדחו עיגונים ועשו איטום, וגם עשו פילוס חדש כדי שהדלתות ייסגרו במדוייק. בדיעבד כפי שאמרתי מקודם, הייתי צריך להזמין הרכבה. המתקינים שהגיעו למקצה השיפורים היו אלה שפרקו את המשאית. הם פשוט צחקו עלי וגבו ממני יופי של מחיר, אומנם פחות ממחיר ההרכבה המקורי אבל עדיין לא זול. הם אמרו שלהם זה היה לוקח שעתיים לסיים את הכל. רציתי לחסוך כסף ורציתי לבנות לבד...... (אני בנאי יותר מוצלח מאשר מכונאי.......). המחסן בנוי מסוג של פלסטיק קשיח. רק השדרית המרכזית של הגג היא ממתכת. אין ריצפה כי הוא יושב על הריצפה הרגילה. המחסן מחוזק לריצפה עם זוויות מיוחדות ויש איטום של חומר השם "סיקה" בין החיבור של הקירות לריצפה. העלות לפני הובלה עמדה על 9360 ₪ כולל מע"מ ב-12 תשלומים שווים של 780 ₪. עלות ההובלה היתה עוד 300 ₪. עלות הביקור של הטכנאים היתה עוד 350 ₪ ועלות התקנת חשמל היתה עוד 150 ₪. סה"כ קצת מעל 10,000 ₪. לעניין חימום הקפיצים ושחרור המימן - בזמנו, ליאור ברוך רשם שצריך לחמם את הקפיצים בתנור במשך 20 דקות בטמפרטורה מסויימת. שלחתי אליו כרגע שאלה בפרטי ע"מ שיפרט יותר אם אפשר, וברגע שהוא יענה לי אני אפרסם את תשובתו. שלומי שלומי

בוקר טוב לכולם, נו טוב, הסדנא החדשה נתנה לי חשק להמשיך ולהתקדם עם הפרוייקט שלי. כפי שלמדתי משרשורי השיפוץ של מר"ן ליאור ברוך, כדאי ורצוי לשלוח ברגים/צירים/קפיצים וכו' לציפוי אבץ . בשבוע שעבר תפסתי יוזמה לא אופיינית והגעתי אל מפעל תרשיש שנמצא בחולון. השירות היה מהיר, מקצועי ואדיב והמחיר סביר לחלוטין, בדיוק כפי שליאור אמר - 150 ש"ח + מע"מ. ללא הרבה מילים, הנה התוצאה לפניכם בצילומים של לפני ואחרי. אני מניח שבוודאי תתהו מדוע יש לי חלקים מסויימים כפולים או אפילו משולשים, וזה מהסיבה הפשוטה שהחלטתי שאני משפץ את 2 הדרבים של במקביל (נסיך 2 שמיועד להיות תורם איברים ונסיך 3 שמיועד לנסיעה ויש לו רישוי כדת וכדין על שמי) + כל חלקי הרזרבה שהצלחתי לצבור ולרכוש במהלך השנים. לטעמי, אין טעם לחזור בעתיד על אותו תהליך פעם נוספת ולכן כבר כעת אני משפץ את כל החלקים ואורז אותם בשקיות מקוטלגות או במקרה של חלקים גדולי בעטיפה של נייר קלקר (מהסוג שעוטף מכשירי חשמל חדשים שיוצאים מהקופסה שלהם). העלות כמובן תהיה כפולה , במיוחד בקטע של הצביעה, דבר שמעכב אותי בהתקדמות, אבל אם אעשה זאת בנפרד אזי העלות תהיה בעתיד גבוהה יותר. אני מעדיף להשקיע עכשיו ולהתקדם מעט יותר לאט בפרוייקט אבל לחסוך ריצות וכסף בהמשך. כפי שהבנתם, אני לא ממש ממהר כי הדרבי לא יעלה על הכביש לפני 2014. בהמשך השבוע, התקדמות נוספת שכרגע בתהליך אבל זה יחכה לעדכון הבא. תהנו. שלומי

מזל טוב, תתחדש ותהנה. רכב מהסוג הזה נמצא ברשימת הקניות העתידית שלי...חלום רחוק....נותר רק לפתור את בעיית התקציב והשאר כבר שטויות. שלומי

שלום חברים, חלפה שנה (פחות שבוע אבל מי סופר) מאז הפעם האחרונה בה עדכנתי את השרשור. אתם יודעים, תירוצים יש למכביר – היה קיץ, היה חורף, יש עבודה, יש ילדים, יש פרויקטים דחופים יותר, אין תקציב וכו'. בקיצור, סיפורים כמו חול ואין מה לאכול.... למען האמת, העיכוב בהמשך פרוייקט שיפוץ הדרבים נבע ממצוקת מקום, פשוטו כמשמעו. היכן שהוא בתחילת חודש נובמבר שעבר נאלצתי לפנות את המוסך בו שכנו לבטח ההונדה והדרבים ונאלצתי לאלתר פתרון חלופי לשיכונם. כרגיל במקרים בהם נדרש פתרון תקציבי, פניתי בתחינות אל רעייתי שתחיה (הלוואי שתחיה עם מישהו אחר שיסבול גם הוא) כדי שתעזור לבעלה לצאת מהסבך. כמקובל לגבי אדם כמוני שמרבית זמנו עסוק בהישרדות נטו אל מול הנשמה וילדיה, הצעתי לה לבחור אחת משתי חלופות לפתרון עליהן חשבתי: החלופה הראשונה שמבחינתי היא מובנת מאליה נפסלה על הסף. הנשמה הבהירה לי בצורה נחרצת וכואבת שאין שום סיכוי שהאופנועים יוכלו לחנות בסלון (איזה אישה רעה!!!!). לגבי החלופה השנייה היא טרחה לציין בנחישות שהיא לא מסכימה לשלוח את הילדים לאימוץ במשפחות אחרות כדי לפנות את חדריהם לטובת האופנועים (למה לא בעצם? ושייקחו גם את הכלבה הארורה יחד איתם). מאחר ושתי הצעותי היצירתיות לפתרון המשבר נדחו על הסף, העליתי בלית ברירה את הפתרון השלישי והרצוי לי ביותר, כלומר, החלפת המחסן הקיים במחסן משופר וגדול יותר. להפתעתי (ותאמינו לי שבאמת הופתעתי) הנשמה לא צרחה ולא שרטה, אלא שקלה בכובד ראש את החלופה ואמרה שאם אני מוכן להקצות לה שטח במחסן עבור הדברים שלה, היא מוכנה לאשר את ההוצאה התקציבית הלא מתוכננת הזו ואפילו תסייע במימון. לא טרחתי לשאול למה פתאום מגיע לי כל הטוב הזה (בדיעבד הסתבר לי שמדובר בטעות ענקית), ומיד התחלתי בפעולות למכירת המחסן הישן ורכישת חדש במקומו. התוצאה לפניכם. אתם יכולים לראות את המצב לפני, תוך כדי, ואחרי. הנשמה אומנם קצת קיטרה שהכרחתי אותה לפרוק את המשאית עם החלקים, לסחוב אותם עד למעלית, ולסיום לסחוב יחד איתי את הקורה המרכזית דרך חדר המדרגות לאורך 15 קומות עד הבית כי אין מעלית באורך של 4 מטר, אבל היא עמדה בזה בגבורה והוציאה לי את המעיים אחר כך במשך חודש, אבל אני יודע שזה רק בגלל שאני חשוב לה והיא לא רוצה שחלילה אחשוב שהיא מתרככת עם השנים. אז זהו, עכשיו יש לי סדנה מושלמת, יש לי ליפט קטן לאופנועים, יש מקום איחסון ראוי לדרבי המושלם וגם לשני הדרבים המפורקים (אני עוד לא יודע היכן לשכן אותם כאשר אסיים את הרכבתם אבל דיה לצרה בשעתה), המקום נוח לעבודה גם בלילות כי התקנתי תאורה, ויש גם רדיו, המטבח נמצא ממש בסמוך כך שגם יש קפה נגיש, ובקיצור, החיים דבש. אני שוקל לשים שלט DERBI FACTORY LINE מחוץ למחסן כי זה נראה ממש כמו קו ייצור של דרבי עם כל החלקים הרזרביים שאני טורח לצבור באובססיביות. הילדים הוזהרו שהשטח מחוץ לתחום עבורם אם כי לדעתי ההזהרה הזו מיותרת ולא עושה עליהם הרבה רושם, ובמיוחד לא על האוצר הקטן שבדומה לאמא שלו לא ממש סופר את אבא שלו ומיד החנה את האופניים והקורקינט שלו ליד הדרבי. המשך יבוא......בינתיים, תהנו מהתמונות. שלומי

רן, הדיון הינו עונג גם עבורי אך אני שותף לחשש שלך שמא נשעמם את יתר חברינו לפורום. היות וכך, אני חוזר לנקודת המוצא כקורא נהנה אך פאסיבי של השרשור שלך. להשתמע. שלומי

בוקר טוב, לילה חם ולח עבר על כוחותינו בבקעת אונו (שזה שם יפה לאזור בו נמצאת העיר המופלאה שלי, אור-יהודה). קראתי בעיון את דבריך, ואז שבתי וקראתי שנית. קשה לענות כי נקודת המוצא שלנו שונה. אני מניח שלמרות ששנינו עוסקים ביומיום בעיסוקים מאוד גשמיים לפרנסתנו (טוב, לפחות אתה עוסק, אני סתם פקיד משועמם) הרי שנקודת המוצא שלך בחלומות היא רומנטית משהו, בעוד ששלי יותר יישומית. זה משפיע על האופן בו אנו רואים את המציאות ובמישרין משפיע על החלומות שלנו כי אני טוען שהחלומות הם ראי של המציאות ואני אסביר את כוונתי בשורות הבאות. אני חולק עליך שטיבעו של החלום שהוא גדול מהמציאות. לדעתי, פעמים רבות החלומות שלנו הם השלכה של המציאות היומיומית כפי שאנו רוצים שתהיה ולא כפי שהיא בפועל. לדוגמה - במציאות האפורה אני מתנייד על קוריאני כזה או אחר בדרכי מאי-שם לאי-כאן, בעוד שבחלום אותה רכיבה מתבצעת על צירעה (וספה) איטלקית אקזוטית שנצבעה ע"י האדמו"ר ארז דרור בדוגמת צביעה של ספיטפייר בריטי. אז הנה, אני חולם סוג של מציאות ולכן אני בעצם כן חולם. מה שרשמתי לעיל בהחלט משתלב עם הנקודה שהעלית לפיה "בחלום מתערבבת פנטזיה עם הוויה, בדיות עם עובדות ובמקומות ההכרחיים החלום מכופף את גבולות היום יום והמציאות על מנת להתאימה לרצון ולמידותיו של החולם". הנה, רשמת בעצמך, החלום הוא ראי של המציאות, ראי עם פרספקטיבה שונה, אך עדיין שיקוף של המציאות. היות וכך, ומאחר והמציאות משתקפת בחלום הרי שקורה גם ההיפך, החלום שלנו משתקף במציאות . לכן, האדם החולם לא מגביל את עצמו בגודל החלום (כי הוא לא יכול להגביל את המציאות שלו המשתקפת בחלום) ולכן בעצם הוא כן חולם וכן מכוון לגובה המציאות שהוא חושב שיפגע, ובכך הוא מתאים את החלום למציאות היומיומית וזה כן חלום, חלום ריאלי ופרקטי הפועל בגבולות אותם החולם יודע על בסיס ניסיונו שהוא יוכל לממש. וחוץ מזה, מה זה חלום אמיתי? הרי כל חלום מעצם טבעו אינו אמיתי. לחלום, כמו שרשמת, (בלי להשתמש בשם התואר "אמיתי") אין גבולות אין הגבלות ואין התחלה אמצע וסוף כי הוא חלום, אבל מאחר ומראש הוא מושפע מתת-המודע של החולם הרי שיש לו גבולות ואלו הם גבולות המציאות הריאלית של החולם בגמישות מסויימת. עד כאן כרגע. ועל זה מן הסתם ישלמו לי היום שעות נוספות.....אני אוהב לחלום בעבודה שלי!!! שלומי