עוד משהו, אם הוא היה חבר הוא היה מודיע לך בכל צורה שהיא שהוא עדיין בגרמניה ומדבר איתך בצורה אמיתית וכנה.
ברוך ה' לא חסרות דרכים לתקשורת בימינו.
אני יגיד לך למה אני אומר את זה.
היה לי בצבא חבר טוב שהיינו מאוד קרובים והכל, לצערי הוא היה חייל די שכונה ביחס אליי, משקר הרבה ועושה הרבה בלאגן ביחס לתפקיד שלו והכל.
בוקר אחד, הוא איחר ובנוסף לכל הוא איחר לתפקיד חמ"ל, ככה שאם הוא מאחר מעלים אותו משפט.
מפה לשם הוא אמר לי, "שמע אני תקוע בפקק הייתה תאונה של אגד בלה בלה בלה... תגיד לו שאני מאחר..."
אני, כחבר טוב, הלכתי לאחראי תפקידים (רס"ר בסיס) ואמרתי לו תשמע הוא מאחר כי הייתה תאונה של אוטובוס וכל הסיפור.
הרס"ר בסיס לא האמין לי, כלומר נעמדתי במצב לא נעים וחובת ההוכחה על התאונה כרגע היא עליי, כי באמת הוא ביקש ממני הוכחות (רס"ר נו..)
בקיצור כשהוא חוזר הוא אומר לי: "מה באמת האמנת שהייתה תאונה?" אני בתמימותי: "כן"
והוא עונה לי: "אם הייתי מספר לך את האמת, לא היית עוזר לי ולא היית משחק אותה אמיתי מול הרס"ר ".
לימים, לאחר השחרור, הוא הוכיח שהוא לא חבר, טלפונים ויחס הוא לא ממש החזיר למרות שאני רציתי להיות איתו בקשר.
אבל מילא, ככה לומדים להכיר אנשים וחברים, ויותר מזה, לא להאמין לכל אחד.